Loading AI tools
תהליך של הסרת חומרים, כימיקלים ומזהמים בלתי רצויים ממים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
טיהור מים הוא תהליך של הסרת חומרים, כימיקלים ומזהמים בלתי רצויים מהמים. מטרת הטיהור היא להפיק מים המתאימים למטרה מסוימת. רוב טיהור המים נעשה לשם צריכה אנושית (מי שתייה), אך הוא יכול להעשות גם לשם מטרות נוספות, כגון לרפואה, רוקחות, חקלאות ותעשייה. השיטות לטיהור המים יכולות להיות פיזיות, כגון סינון או שיקוע, ביולוגיות ווכימיות, כמו הוספת כלור למים, ושימוש בקרינה אלקטרומגנטית בעזרת נורות על-סגול. תהליך הטיהור יכול להפחית את ריכוזם של חומרים ומזהמים, הכוללים חלקיקים מומסים שונים, טפילים, חיידקים, אצות, נגיפים, ופטריות.
תקן האיכות למי השתייה נקבע על ידי הממשלה לפי סטנדרטים בינלאומיים. התקן כולל בדרך כלל ריכוזי מינימום ומקסימום למזהמים לפי השימוש שיעשה במים.
בלתי אפשרי להבחין בעין באיכותם של המים. פעולות פשוטות כגון הרתחה או סינון ביתי במסנן פחם פעיל אינן אפקטיביות כלפי כל סוגי המזהמים שיכולים להיות במים ממקור לא ידוע. אפילו מי מעיינות טבעיים, שנחשבו לבטיחותיים לכל שימוש במאה ה-19, צריכים להיבדק על מנת לבדוק באיזה טיפול יש צורך. למרות המחיר היקר, אנליזה כימית היא הדרך היחידה לקבוע מהן השיטות הנחוצות לטיהור המים.
על פי דו"ח משנת 2007 של ארגון הבריאות העולמי, ל-1.1 מיליארד אנשים בעולם אין גישה למי שתייה ראויים, ו-88% מתוך 4 מיליארד מקרי השלשול בכל שנה מיוחסים למים שאינם בטוחים ותנאים סניטריים והיגיינים לקויים. בכל שנה מתים כ-1.8 מיליון אנשים ממקרים כאלה. לכן, הורדת מספר מקרי המוות ממחלות שמועברות על ידי מים לא ראויים הוא יעד מרכזי לשיפור בריאות הציבור במדינות מתפתחות.
התהליכים שלהלן הם הנפוצים במתקני טיהור המים. בחלקם לא יהיה צורך, תלוי באיכות המים. ישנן שיטות רבות נוספות והבחירה תעשה לפי יעוד המים והעלות.
רמת ה-pH של מים מזוקקים היא 7 (לא חומצי ולא בסיסי), ולמי ים ממוצע של 8.3 (בסיסיים מעט). אם המים חומציים, ניתן להוסיף להם סיד, נתרן פחמתי, או נתרן הידרוקסידי על מנת להעלות את ה-pH. חומצות כמו חומצה מלחית או חומצה גופרתית יוכנסו למים בסיסיים בנסיבות מסוימות על מנת להוריד את ה-pH. מים עם pH נמוך עשויים למוסס מתכות כבדות כמו עופרת מן הצינורות ולכן נוטים להשאיר את המים בסיסיים מעט.
הפתתה (מלשון פתית) היא תהליך הפיכת המים לצלולים, כלומר הסרת עכירות וצבע. שלב זה נעשה באמצעות הוספת חומרים שיגרמו להגדלת המוצקים על ידי התלכדות חלקיקים לפתית גדול יותר ויצירת משקע שניתן להסיר אחר כך בסינון. המים מעורבבים באיטיות ליצירת מגע בין החלקיקים והתגבשותם לפתית גדול יותר. ניתן להשתמש בברזל (III) הידרוקסידי, אלומיניום הידרוקסידי או ב־PolyDADMAC.
מים שעברו את אגן ההפתתה נכנסים לאגן השיקוע. זהו מכל גדול בו זרימה איטית, המאפשר לפתיתים לשקוע לתחתית. הזרימה מן האגן היא מעל סכר כך שרק השכבה העליונה עוברת. הזמן המינימלי למים באגן השיקוע הוא בדרך כלל 4 שעות. השכבה שנוצרת בתחתית היא משמעותית ומהווה בדרך כלל בנפח 3%-5% מנפח המכל, ולכן יש להסירה.
המים עוברים דרך מסנן נוסף להסרת הפתיתים שלא שקעו. שלב זה נעשה בדרך כלל בעזרת מסנן חול, בעל שכבה של פחם פעיל. אחר כך נעשה סינון בעזרת ממברנה. לצורך הסרת יונים מן המים משתמשים בחילוף יונים וממברנה חדירה למחצה.
המים צריכים לעבור חיטוי על מנת להוציא מהם גורמי מחלות. החיטוי נעשה גם על ידי סינון וגם על ידי הוספת חומרי חיטוי למים בשלב האחרון בטיהור מי שתייה. גורמי מחלות כאלה כוללים נגיפים, חיידקים (למשל שיגלה ו-Escherichia coli), ופרוטיסטים (טפילים) כגון Giardia lamblia.
השיטה הנפוצה ביותר לחיטוי היא באמצעות כלור או תרכובות שלו. כלור הוא מחמצן חזק ההורג במהירות מיקרואורגניזמים רבים. מכיוון שכלור הוא גז רעיל, קיימת סכנה בשימוש בו. אף על פי שכלור יעיל כנגד חיידקים, הוא אינו יעיל כנגד טפילים היוצרים ציסטות במים.
אוזון הוא מולקולה בלתי יציבה המוותרת בקלות על אטום חמצן אחד ובכך מייצרת מחמצן חזק הרעיל לרוב האורגנימים החיים במים. חיטוי באמצעי זה נמצא בשימוש נרחב בעיקר באירופה. חיטוי זה יעיל גם כנגד טפילים היוצרים ציסטות, וכמעט נגד כל גורמי המחלות. ניתן לייצר את האוזון על ידי העברת חמצן באור אולטרה סגול או פריקה חשמלית. כדי להשתמש בו האוזון חייב להיווצר במקום ולבעבע למים. אחד החסרונות העיקריים של חיטוי באמצעות אוזון הוא שהוא לא משאיר חומר חיטוי במים.
אור על-סגול יעיל מאוד במים בעכירות נמוכה (ויעילותו יורדת ככל שהמים עכורים יותר). החיסרון העיקרי שלו כמו האוזון, שהוא אינו משאיר חומר חיטוי במים.
בישראל פועלים מתקני התפלה גדולים אחדים, המספקים כמחצית מצריכת מי השתייה במדינה, ומאפשרים להתגבר על המחסור במים ואף לייצא מים לירדן.
מתקן | היקף התפלה שנתי (מיליון מ"ק) | מחיר ריאלי (שקל לקוב) | שנת הפעלה | זכיין | הערה |
---|---|---|---|---|---|
אשקלון | 119 | 2.9 | 2005 | VID (קרן קיסטון+ורידיס) | עם הקמתו, היה מתקן ההתפלה הגדול והמתקדם ביותר בעולם בסוגו.[2] |
פלמחים | 90 | 2.2 | 2007 | Via Maris | עלות ההקמה – 100 מיליון דולר.[3] בשנת 2013 הוכפלה קיבולת הייצור של המתקן. |
חדרה | 127 | 2.65 | 2010 | H2ID (IDE + שיכון ובינוי) | באתר אורות רבין של חברת החשמל. היה בעת הפעלתו המתקן הגדול מסוגו בעולם.[4] |
שורק | 150 | 2.01 | 2013 | SoreK Desalination Ltd.-SDL (IDE + האצ'יסון ומפואה) | התחיל לפעול באוגוסט 2013 במחצית מכושר הייצור הסופי[5] ומנובמבר אותה שנה בתפוקה מלאה.[6] בעלות של חברת האצ'יסון ומפואה היא דרך חברת בת HWIH – Hutchison Water Israel Holdings Pte. Ltd. |
אשדוד | 100 | 2.4 | 2015 | חברת GES וחברת שפיר | באוקטובר 2021 נמכרה לג'נריישן קפיטל (GES) וחברת שפיר עקב כשלים טכניים ומימוניים[7][8] |
שורק 2 | 200 | 1.6 | 2023 (מתוכנן)[9] | IDE | IDE זכה במכרז |
גליל מערבי | 100 | ? | 2025 (מתוכנן) | IDE | חברת IDE ובנק הפועלים זכו במכרז[10] |
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.