Loading AI tools
קבוצה עסקית בתחום הנדל"ן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שיכון ובינוי בע"מ היא קבוצה עסקית גלובאלית, שבסיסה בישראל, הפועלת באמצעות חברות-בת, בתחומים כגון: תשתיות, הנדסה אזרחית, בנייה, יזמות נדל"ן, אנרגיה וזכיינות. חברות שיכון ובינוי פועלות בלמעלה מעשרים מדינות ברחבי העולם.
 | |
 | |
| בניין הנהלת החברה באיירפורט סיטי | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה | הבורסה לניירות ערך בתל אביב |
| סימול | שוב |
| מייסדים | ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל |
| תקופת הפעילות | 1924–הווה (כ־100 שנה) |
| מיקום המטה |
 ישראל |
| משרד ראשי |
רח' הירדן 1 א', איירפורט סיטי, ישראל |
| שליטה בחברה | נתי סיידוף |
| ענפי תעשייה | בנייה, תשתיות, נדל"ן, זכיינות, התפלת מי ים, אנרגיה מתחדשת, טיפול בשפכים תעשייתיים |
| שווי שוק | 5.96 מיליארד ש"ח (20 בנובמבר 2024) |
| הכנסות | 8.24 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
| רווח תפעולי | 771 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| רווח | 310 מיליון ש"ח (2023)[1] |
| הון עצמי | 6.05 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
| סך המאזן | 27.9 מיליארד ש"ח (2023)[1] |
| יו"ר | דורון ארבלי{{}} |
| מנכ"ל | עמית בירמן (מ"מ זמני)[2]. |
|
www | |
  | |
בדצמבר 1923 החליטה ההסתדרות הכללית של העובדים בארץ ישראל להקים על בסיס "המשרד לעבודות ציבוריות בנין" (קואופרטיב שהוקם ב-1921[3]), את חברת "סולל בונה" (שלימים הפכה להיות חלק משיכון ובינוי) כחברה בע"מ בשליטת חברת העובדים (ארגון גג של ההסתדרות), במטרה לאגד את קבוצות הפועלים שסללו ובנו ברחבי ארץ ישראל ולהפוך לקבלן הבנייה הגדול בארץ[4]. לצורך גיוס הון לחברה הופצו מניות חברת "סולל בונה" באופן נרחב לחקלאים דרך המרכז החקלאי, לסוחרים, לבעלי מקצועות חופשיים, רופאים, מהנדסים עורכי דין וכדומה[5]. הפרויקט הגדול הראשון בו זכתה החברה היה הקמת האוניברסיטה העברית בירושלים[5]. "סולל בונה", כחברה המהווה חלק מחברת העובדים, הייתה מחויבת לעקרונות הקואופרציה ובהם ערבות הדדית בין מפעלים כושלים, שנועדה לשמר אותם פעילים בעת משבר, הרתמות למשימות לאומיות (כגון קליטת עלייה, פיתוח הנגב ופיזור אוכלוסין) ותנאי עבודה ושכר הוגנים תוך שיתוף נציגי עובדים בהנהלה.
בשנת 1944 הוקמה במסגרת "סולל בונה", חברת "כור חברת חרושת ומלאכה" במטרה לרכז את מפעלי התעשייה בהם הייתה לסולל בונה בעלות משמעותית[6]. בתחילה הוכללה בה שלושה המפעלים שהיו קשורים ישירות לענף הבנייה, מפעל המתכת "וולקן" (אותו רכשה סולל בונה ב-1941)[7], מפעל הזכוכית "פניציה" (אותו רכשה סולל בונה גם ב-1941)[8] ומפעל "חב"ך - חומרי בנייה כלליים לייצור לבנים". אחר כך הוכלל ב"כור" גם מפעלי האבן של "סולל בונה" "תעשיית אבן וסיד"[9]. בשנת 1958 הפכה כור לחברה בע"מ בשם "כור תעשיות" והייתה לזרוע התעשייתית העיקרית של "חברת העובדים".
בשנת 1958, בהתאם לחזונה של שרת החוץ גולדה מאיר, חברת סולל בונה הרחיבה את פעילותה בארצות אפריקה והוקמה חברת הבת "סולל בונה ארצות חוץ".
במרץ 1987 הוחלט לאחד את חברת האחות "שיכון עובדים" שהייתה איתנה כלכלית, עם "סולל בונה" שהייתה שקועה בחובות[10], באפריל אישרה הוועדה המנהלת של חברת העובדים את המיזוג[11], אך ביולי 1987 הוחלט לדחות את האיחוד[12].
בקיץ 1988, לאחר שהמשבר ב"סולל בונה" החריף הוחלט לקדם את המיזוג שוב[13]. ב-25 ביולי 1988 החליטה רשמית הוועדה המנהלת של חברת העובדים על רכישת "סולל בונה" בידי "שיכון עובדים". בראש מועצת המנהלים של חברת הגג הועמד חבר הכנסת רפאל אדרי, שהיה מנכ"ל שיכון עובדים[14]. בדצמבר 1988 פרש אדרי, לאחר שמונה לשר בלי תיק בממשלה, והוחלף בידי עוזי ורדיזר[15].
חברת שיכון ובינוי אחזקות הוקמה בפועל ב-1989, כחברת גג של שש חברות הסתדרותיות: שיכון עובדים, סולל בונה, וארבע חברות בת של סולל בונה שהועברו לשיכון ובינוי: סולל בונה בניין ותשתית, סולל בונה ארצות חוץ, תעשיית אבן וסיד וחרות. ליושב ראש החברה מונה אפרים צדקה ומנהל החברה היה עוזי ורדי-זר[16]. לאחר כשנה נמכר אבן וסיד וצמצומים בסולל בונה, יחד עם הפריחה בבנייה בעקבות העלייה מברית המועצות, העבירו את סולל בונה לרווחיות תפעולית[17].
בשנת 1994 ניצחה בבחירות לוועידת ההסתדרות "סיעת רם - חיים חדשים" בראשות חיים רמון. מצע הסיעה היה לרכז את פעילות ההסתדרות כאיגוד מקצועי ולחסל את ה"דו ראשיות" שבהיותה מעסיק. הביטוי המעשי למימוש מצע זה היה חיסול רוב הפעילות של "חברת העובדים", והוחל בצעדים שנועדו להביא לחיסולה הגמור ולמימוש נכסיה לשם מימון גירעונות ההסתדרות[18].
בשנת 1996 נמכרה השליטה בקבוצת "שיכון ובינוי" לחברת "אריסון השקעות" (בבעלות איש העסקים תד אריסון) ולעובדי החברה תמורת 300 מיליון שקל. כעבור שנתיים הנפיק אריסון את החברה בבורסת תל אביב לפי שווי שוק של כ-900 מיליון שקל[19]. וכבר ביום המסחר הראשון זינק מחיר המניה של "שיכון ובינוי" ב-25%, ויום לאחר מכן הוסיף שערה ועלה ב-8% נוספים[20].
בשנת 2000 הגיש השר לשעבר שמעון שיטרית תביעה נגד "חברת העובדים", חברת "שיכון ובינוי" והמנכ"ל שלה עוזי ורדיזר, בטענה כי שיכון ובינוי נמכרה לתד אריסון תמורת "נזיד עדשים"[21]. שטרית טען, כי העסקה בוצעה ללא מכרז, ולפי שווי של 300 מיליון שקל לשיכון ובינוי, בעוד שהיו גם הערכות שווי גבוהות יותר באותה עת, שהגיעו עד 800 מיליון שקל[22]. בין השאר לא נלקח בחשבון ערך הקרקעות שהחזיקה[23]. לטענתו עוזי ורדיזר הרוויח אישית מהעסקה בעקבות הנפקת החברה שנתיים אחר כך[24]. מנכ"ל חברת העובדים טען מצידו כי העסקה בוצעה לפי שווי הגון[25] לאחר מאבק משפטי שנמשך שש שנים, קבע בית המשפט העליון שהמכירה הייתה 'כשרה'[26].
ביוני 2018 מכרה אריסון השקעות את חלקה בחברה (47%) לנתי סיידוף, תמורת 1.1 מיליארד ש"ח[27].
בספטמבר 2020 תמיר כהן מונה למנכ"ל החברה[28], תפקיד אותו סיים ביוני 2024 בשל חילוקי דעות עם בעל השליטה[29], ובמקומו מונה עמית בירמן[2].
חברות הקבוצה מעורבות בפרויקטים גדולים בישראל ובעולם, בתחומי התשתיות, בנייה, יזמות, שכונות למגורים, מבני מסחר וציבור וכן בהקמה, מימון והפעלה של מיזמים בתחומי תשתיות התחבורה, טיהור והתפלת מים ואנרגיה.
בפברואר 2018 נפתחה חקירה גלויה נגד החברה, בחשד לביצוע עבירות שעניינן מתן שוחד לעובד ציבור זר, רישום כוזב במסמכי תאגיד, קבלת דבר במרמה ועבירות על חוק איסור הלבנת הון. במסגרת הפרשה נחשדת החברה במתן שוחד שבמסגרתה הועברו לכאורה תשלומי שוחד לנציגי ממשל זרים. ב-12 באוגוסט באותה השנה נחקרו בעלת השליטה לשעבר, שרי אריסון, ואפרת פלד המכהנת כמנהלת העסקים בפועל של אריסון, ביחידת להב 433[43]. בפברואר 2021 הודיעה פרקליטות מיסוי וכלכלה על כוונתה להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את החברה ואחדים מבכיריה[44]. בנובמבר 2021 פורסם שהחברה מנהלת משא ומתן עם פרקליטות מיסוי וכלכלה להשגת הסדר טיעון בפרשה זו[45]. כן נסגר תיק החקירה בעניינן של אריסון ופלד[46].
אתר האינטרנט הרשמי של שיכון ובינוי
שוקי שדה, "באפריקה תהיה אפריקאי - כאן כולם לוקחים ונותנים שוחד", באתר TheMarker, 1 במרץ 2018Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
