ביקרבונט

ביקרבונט (מימן פחמתי, Bicarbonate) הוא יון שנוסחתו ^-HCO₃ ומסתו המולרית 61.01 דלטון. אטום פחמן מרכזי מוקף בשלושה אטומי חמצן במבנה של משולש מישורי ואטום מימן הקשור לאחד החמצנים, הביקרבונט אִיזוֹ-אלקטרוני לחומצה חנקתית (אותו מספר אלקטרונים באותה קונפיגורציה).

יון הביקרבונט, הקו המקווקו מסמן רזוננס

לביקרבונט מטען שלילי אחד, הוא החומצה המצומדת ליון הקרבונט ^2-CO₃ והבסיס המצומד לחומצה פחמתית H₂CO₃. במים יהיה יון הביקרבונט חלק מתגובות שיווי המשקל הבאות:

• ${\displaystyle 2CO_{3}^{2-}+2H_{2}O\leftrightarrows HCO_{3}^{-}+H_{2}O+OH^{-}\leftrightarrows H_{2}CO_{3}+2OH^{-}}$

המלחים המכילים ביקרבונט נקראים גם ביקרבונטיים, כמו סודיום ביקרבונט (סודה לשתייה) NaHCO₃. ביקרבונטים, בבואם במגע עם חומצה פולטים פחמן דו-חמצני. ${\displaystyle HCO_{3}^{-}+H_{3}O^{+}\Rightarrow CO_{2}+2H_{2}O}$

מערכת היונים הביקרבונט/פחמן משמשת גם כבופר במערכת הדם ובמערכת הפחמן הימית.

רוב הפחמן הדו-חמצני, כ-80%, מובל בדם בצורת יון ביקרבונט שנוצר כתוצאה מריאקציה של הפחמן הדו-חמצני עם מולקולת מים. בריאקציה הזו נוצרת חומצה קרבונית וממנה נוצר יון ביקרבונט. על פי "אפקט בוהר", ככל שכמות הפחמן הדו-חמצני גבוהה, ההמוגלובין ישחרר יותר חמצן.

בים, מערכת הקרבונט קובעת את ויסות ה-PH.

בתאים של בעלי חיים רב תאיים, נמצאה מערכת בקרת כניסת ביקרבונט לתאים, שבאמצעותה מבוקרות יצירת נוקלאוטידים והשגשוג התאי.^[1] מערכת זו משתמשת במוביל משותף (קו-טרנספורטר) של נתרן וביקרבונט (sodium bicarbonate cotransporter), בשם SLC4A7 (אנ').^[2]

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: ביקרבונט
ערך מילוני בוויקימילון: מימן פחמתי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: ביקרבונט