Loading AI tools
בישראל פועלים מתקני התפלה גדולים אחדים, המספקים בה כמחצית מצריכת מי השתייה, ומאפשרים להתגבר על המחסור במים ואף לייצא מים לירדן.
מאזן המים של ישראל הוא שלילי, כלומר המדינה משתמשת ביותר מים מכמות הגשם הנאגרת. מיום הקמתה של מדינת ישראל לא חדלה סוגיית המחסור במים בארץ הצחיחה להטריד את קברניטיה, ועל כן חיפשה המדינה מראשיתה פתרונות לבעיית המים, כשרעיון ההתפלה עומד בבסיס רוב התוכניות.
בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקם באילת מתקן להדגמת תהליך זרחין. התהליך, שהומצא על ידי אלכסנדר זרחין, היה מבוסס על הקפאת חלק ממי הים המוזנים למתקן הנמצא תחת ואקום, הפרדת הקרח הנוצר מהתִּמְלַחַת הנותרת והתכתו לקבלת מים מותפלים, שכן הקרח הקופא אינו מכיל מלח. תהליך זה הסתבר כלא יעיל (אף על פי שאלכסנדר זרחין חלק על מסקנה זו) ונזנח. המדחס שהיווה את לב המתקן, שימש כחלק מרכזי במתקני זיקוק אדים דחוסים שיוצרו על ידי החברה המקימה, ששמה שונה בהמשך ל"איי.די.אי. טכנולוגיות". חברה זו הקימה בעולם מתקני התפלה בשיטות שונות.
באמצע שנות ה-60 נעשה ניסיון לקדם הקמת מתקן התפלה בהיקף גדול,[1] אולם הדבר לא יצא אל הפועל.
בתחילת שנות ה-70 הקימה החברה באילת מתקן התפלה שפעל על עקרון הזיקוק הרב-שלבי.[2] מתקן זה פעל בהצלחה מספר שנים כשהקיטור הדרוש להנעתו התקבל מדוד קיטור ייעודי שהיווה חלק ממתקן זה.
בשנת 1973 התאימה חברת "מקורות" את שיטת האוסמוזה ההפוכה לצרכים המיוחדים של אזור ים המלח, הערבה הדרומית ואילת. בנוסף, הוקמו באזור זה 17 מתקנים להתפלת מים מליחים עבור יישובים שאינם מחוברים לרשת המים הארצית.
בשנת 1975 נחתם הסכם בין ממשלת ישראל וממשלת ארצות הברית על הקמה במימון משותף של מתקן התפלה באשדוד, בשיטת זיקוק באידוי רב שלבי, על ידי חברת הנדסת התפלה.[3] הקמת המתקן, שנבנה בצמוד לתחנת הכוח אשכול, הושלמה בשנת 1981 והוא החל לספק מים בתפוקה של 20,000 קוב ליממה. לאחר שנה וחצי של הפעלה החליטה חברת מקורות להשבית את המתקן משיקולי כדאיות כלכלית ולאחר חורף שבו ירדה כמות משקעים גבוהה מהממוצע.[4]
בשנת 1997 הוקם במתקן התפלה אילת מערכת ראשונה בישראל להתפלת מי ים בשיטת האוסמוזה ההפוכה (עד אז הותפלו במתקן רק מים מליחים). מתקני ההתפלה באילת מספקים את מלוא הצריכה של תושבי העיר. בשנת 2004 שיפרה "מקורות" את תהליך ההתפלה, עם הוספת אמצעים לסילוק בור מהמוצר, למניעת נזקים לגידולים חקלאיים.
המכרזים הראשונים
בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, על רקע מיעוט הגשמים והבצורת באותן שנים. ועל רקע גידול צפוי של כ-300 מיליון מ"ק בתצרוכת המים לשימוש ביתי ולתעשייה, מ-650 מיליון מ"ק ב-1997 ל-850 מיליון מ"ק ב-2005 ולמיליארד מ"ק ב-2010, דבר שהיה מוביל למחסור של כ-200–350 מיליון מ"ק מים, החלו דיונים על הקמת מתקני התפלת מים לאורך מישור החוף. בדצמבר 1999, קיבלה ועדת השרים לכלכלה בראשות שר האוצר, אברהם שוחט, ההחלטה על הקמת מספר מתקני התפלה.[5] בדצמבר 2000, גם הוגשה תוכנית להקמת שישה מתקנים להתפלת מים מליחים בהיקף של 117 מיליון מ"ק.[6]
שטח להקמת המתקן הראשון אותר באתר חברת קו צינור אילת אשקלון בחוף אשקלון,[7] המכרז להקמת מתקן התפלה אשקלון בשיטת בנה-הפעל-העבר (BOT), פורסם בסוף שנת 2000. בפברואר 2001 הודיע שר האוצר שוחט על מכרז שני לשלושה מתקני התפלה נוספים, שיפיקו כ-50 מיליון מ"ק מים בשנה כל אחד. זאת לאחר שנציבות המים התריעה שיש להקים, תוך חמש השנים, לפחות עוד ארבעה מתקנים להתפלת מים, שיפיקו כ-200 מיליון מ"ק מים בשנה, כדי להתמודד עם המחסור הצפוי במים.[8] הוחלט שהמכרז השני יבוצע כשותפות ציבורית-פרטית בשיטת BOO - build–own–operate (הזכיין הפרטי מממן את המיזם ומפעיל אותו והוא גם הבעלים של המיזם). בנוסף על הזכיינים היה לאתר שטח מתאים למתקנים סמוך לחוף הים. בשלב הראשון, באוגוסט 2001, בחר משרד התשתיות ב-17 מבין 21 אתרים שהוצעו על ידי קבוצות יזמים שונות.[9] שש הצעות הוגשו במסגרת מכרז ההתפלה השני.[10]
בספטמבר 2001, זכתה קבוצת VID Desalination להקמת מתקן התפלה אשקלון, לאחר שהציעה את ההצעה הזולה ביותר, מחיר של 52 סנט למ"ק מים.[11] באוגוסט 2002, נבחרה במכרז השני ההצעה של קבוצת "ויה מאריס" להקמת מתקן התפלה פלמחים סמוך לחוף פלמחים, לאחר שהציעה מחיר של 54 סנט למ"ק מים.[12] באוקטובר 2002, זכתה גם במכרז של מקורות להקמת מתקן התפלה אשדוד (מכרז זה בוטל ומקורות הקימה את המתקן בעצמה כעשר שנים אחר כך).[13]
שתי קבוצות זכו בשני מכרזים נוספים. באוגוסט 2002, קבוצת "כרמל התפלה" זכתה במכרז להקמת מתקן להתפלת מי ים והפקת אנרגיה במפרץ חיפה.[14] הקבוצה לא הקימה לבסוף את המתקן, ושילמה למדינה 35 מיליון שקל בגין הפרת ההסכם.[15] באפריל 2003, זכתה קבוצת "יובלים" במכרז להקמת מתקן התפלה בעכו.[16] הקבוצה לא הצליחה להשיג את המימון הדרוש והמתקן לא הוקם.[17]
הגדלת היקף ההתפלה
החלטת הממשלה מיוני 2008 קבעה כי יש להגדיל את היקף התפלת מי הים בישראל ל-505 מלמ"ש (מיליון מטר מעוקב לשנה) עד שנת 2013 ול-750 מלמ"ש עד לשנת 2020.[18]
בסוף העשור הראשון של המאה ה-21, לקראת הפעלתם של מתקני התפלה רבים בקרבת הים התיכון, החלה חברת מקורות בבניית המוביל הארצי החדש - מערכת שמחברת למערכת המים הארצית את חמשת מתקני ההתפלה שהוקמו לאורך חוף הים התיכון.[19] עלות הפרויקט הוערכה בלמעלה משני מיליארד ש"ח.
בעשור השני של המאה ה-21 הוקמו שלשה מפעלי התפלה (בחדרה, שורק ואשדוד) בהספק כולל של 377 מלמ"ש.
צריכת המים הכוללת בישראל ב-2013 עמדה על 2,200 מלמ"ש,[20] שמתוכם סיפקה מערכת המים הארצית בממוצע כ-1,150 מלמ"ש מים שפירים. המים המותפלים סיפקו באותה שנה כמחצית מצריכת מי השתייה.[21]
החל מ-2017 פעלו בישראל חמישה מפעלים מרכזיים להתפלת מי ים: באשקלון, באשדוד בפלמחים, בשורק ובחדרה. בנוסף קיים תכנון למפעל שישי בסמוך לקיבוץ שמרת בגליל המערבי[22] המתוכנן לשנת 2025[23]
מתקן ההתפלה אשר הוקם בשורק על ידי SDL שבבעלות איי.די.אי טכנולוגיות ו-Hutchison Water, מוסיף 150 מלמ"ש מים מותפלים נוספים למערכת המים הארצית ומתקן ההתפלה שהוקם באשדוד מוסיף 100 מלמ"ש מים נוספים לשנה.
בשנת 2018 החל תהליך יציאה למכרז להקמת מתקן נוסף בשורק, אשר צפוי להיות בתפוקה של 200 מיליון מטר קוב מים בשנה, המתקן הגדול מסוגו בעולם.[24] ב-2019 פורסם ששתי חברות: הנדסת התפלה (IDE) והאצ'יסון ומפואה עלו לגמר, אך בנובמבר אותה שנה הודיע משרד האוצר על ביטול ההכרזה על הזוכה במכרז עקב אי סדרים שנמצאו במתקן שורק-1 ששתי החברות האלה מפעילות.[25] במאי 2020 זכתה IDE במכרז, בעקבות לחצים אמריקאיים למנוע מחברות סיניות להפעיל אתרי תשתית רגישים בישראל.[26]
בשנת 2021 הופקו בישראל כ-660 מלמ"ש מים מותפלים מכל המפעלים בישראל. למעט מתקן ההתפלה בפלמחים, שהוקם בשיטת BOO - Build Own Operate, כל מתקני ההתפלה נבנו בשיטת BOT (בנה-הפעל-העבר). כל המפעלים המרכזיים מתפילים את המים בשיטת האוסמוזה ההפוכה.
בדצמבר 2022 השיקו חברת מקורות ורשות המים מערכת להולכת מים חדשה שתזרים מי ים מותפלים מהים התיכון ועד לכנרת בהתאם לצרכים, בעלות של כמיליארד שקלים. מטרות המערכת: שמירה על מפלס הכנרת המשתנה בשנות בצורת ועוד, כך שישמר מקור המים הטבעי ומאגר המים הלאומי לשעת חירום. בנוסף שמירת מקור אספקת מים לאורך השנה לצורכי המשק השונים, כולל חקלאות ושמירת היכולת באספקת מים מהכנרת לירדן בהתאם להסכמי השלום שנחתמו בין שתי המדינות.[27]
| מיקום | היקף התפלה שנתי (מיליון מ"ק) | מחיר ריאלי (שקל לקוב) | שנת הפעלה | זכיין | הערה |
|---|---|---|---|---|---|
| אשקלון | 119 | 2.9 | 2005 | VID (קרן קיסטון+ורידיס) | עם הקמתו, היה מתקן ההתפלה הגדול והמתקדם ביותר בעולם בסוגו.[28] |
| פלמחים | 90 | 2.2 | 2007 | Via Maris | עלות ההקמה - 100 מיליון דולר.[29] בשנת 2013 הוכפלה קיבולת הייצור של המתקן. |
| חדרה | 127 | 2.65 | 2010 | H2ID (IDE + שיכון ובינוי/אלייד) | באתר אורות רבין של חברת החשמל. היה בעת הפעלתו המתקן הגדול מסוגו בעולם.[30] |
| שורק | 150 | 2.01 | 2013 | SoreK Desalination Ltd.-SDL (IDE + האצ'יסון ומפואה) | התחיל לפעול באוגוסט 2013 במחצית מכושר הייצור הסופי[31] ומנובמבר אותה שנה בתפוקה מלאה.[32] בעלות של חברת האצ'יסון ומפואה היא דרך חברת בת HWIH - Hutchison Water Israel Holdings Pte. Ltd. |
| אשדוד | 100 | 2.4 | 2015 | חברת GES וחברת שפיר | באוקטובר 2021 נמכרה לג'נריישן קפיטל (GES) וחברת שפיר עקב כשלים טכניים ומימוניים[33][34] |
| שורק 2 | 200 | 1.6 | 2023 (מתוכנן)[35] | IDE | IDE זכה במכרז[26] |
| גליל מערבי | 100 | ? | 2025 (מתוכנן) | IDE | חברת IDE ובנק הפועלים זכו במכרז[36] |
- מתקן להתפלת מי ים באשקלון: החיבור הראשון שביצעה "מקורות", בשנת 2005, היה המתקן באשקלון. המתקן מספק כ-120 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה. אתר "מקורות" לקליטת המים המותפלים ולהזרמתם למערכת הארצית כולל מערכת תשתיות לקליטת המים המותפלים, משאבות, מערכת לניטור ולטיפול במים ומאגר תפעולי מכוסה בכיסוי צף.
- מתקן להתפלת מי ים בפלמחים: בשנת 2007 חיברה "מקורות" את מתקן ההתפלה בפלמחים למערכת המים הארצית. המתקן מספק 90 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה. אתר "מקורות" כולל מערכת לניטור ולטיפול במים, מערכת שאיבה וקווים להזרמת המים, מאגר מכוסה בכיסוי צף. הפרויקט המורכב כלל חציה של כביש 4 ושל כביש הגישה לקיבוץ פלמחים וחציה עילית של נחל שורק. בתום הפרויקט נעשה שיקום נופי.
- מתקן להתפלת מי ים בחדרה: בשנת 2009 חיברה "מקורות" את מתקן ההתפלה בחדרה. המתקן מספק 127 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה. האתר לקליטת המים פרוס על פני שטח של כ-100 דונם וכולל מאגר עם כיסוי צף שנפחו 90 אלף מ"ק, תחנת שאיבה הכוללת 6 משאבות, מערכות ניטור וקווים לאורך 15.6 ק"מ. במסגרת חיבור המתקן בחדרה ל"מוביל הארצי החדש" התגברה "מקורות" על אתגרים טופוגרפיים ותשתיתיים וסיפקה פתרונות טכנולוגיים. האתר בחדרה היה הראשון שסיפק מי ים מותפלים באמצעות "המוביל הארצי" גם מכיוון צפון לדרום וגם מכיוון דרום לצפון.
- מתקן להתפלת מי ים בשורק: בשנת 2013 חיברה "מקורות" את המתקן להתפלת מי ים בשורק למערכת המים הארצית. המתקן מספק כ-150 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה והוא תוכנן לאספקת עד כ-300 מיליון מ"ק מים בשנה. באתר מתקנים לקליטת המים המותפלים, כולל תחנת שאיבה, מערכת לניטור וטיפול במים ושתי בריכות שנפח כל אחת מהן 75,000 מ"ק. אורך הקו המחבר את התחנה למערכת הארצית: 20 ק"מ. הפרויקט המורכב כלל חציית כבישים ראשיים ותשתיות קיימות.
- מתקן להתפלת מי ים ואתר לקליטת המים המותפלים באשדוד: בשנת 2015 חיברה "מקורות" את המתקן להתפלת מי ים באשדוד למערכת המים הארצית. קבוצת "מקורות", באמצעות חברת הבת "מקורות פיתוח וייזום", תכננה והקימה מתקן לאספקת 100 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה בטכנולוגיית "האוסמוזה ההפוכה". "מקורות" תתפעל את המתקן במשך 25 שנים. המתקן והאתר לקליטת המים המותפלים כוללים צנרת תת-ימית, קווי מים בקוטר 100-80 אינץ', מאגר עם כיסוי צף, תחנות סניקה ומערכות ניטור. האתר מפוקח באמצעות מערכות בקרה ושליטה המופעלות מחדר בקרה מרכזי, וכולל תחנת כוח לייצור עצמי של אנרגיית ההפעלה. פעילותו מתבססת בין היתר על טכנולוגיית קדם-סינון יחידה מסוגה בארץ,[37] שמורידה את עלויות התפעול והאנרגיה.
מתקני התפלת מים מליחים
- "מתקן התפלה אילת" - הוותיק מבין המפעלים בארץ, המספק את מי השתייה באזור.
- ברמת הנגב ישנן כמויות גדולות של מי תהום מליחים. בדצמבר 2002, החל לפעול במקום מתקן התפלה המספק את מי השתייה באזור.[38]
- "מעגן התפלה" - מפעל התפלת מים מליחים במעגן מיכאל (12.5 מלמ"ש ב-2011), פועל מ-2004.[39]
- "מתקן תלמי יפה" - הוקם על ידי חברת GES להתפלת מים שמקורם בבארות מליחים, ליד המושב תלמי יפה הסמוך לאשקלון. המתקן נחנך במאי 2011, בהשקעה של כ-60 מיליון שקל, ומתפיל כ-20 אלף קוב מים מליחים מדי יום.[40]
- מתקן כפר מסריק - מספק כ-8 מיליון מ"ק לשנה מים מליחים מותפלים.[41]
נכון לשנת 2018, כושר הפקת מים מותפלים בישראל עומד על כ-660 מלמ"ש (מיליון מ"ק לשנה), מתוכם 585 מלמ"ש מחמישה מתקנים להתפלת מי ים – אשקלון, פלמחים, חדרה שורק ואשדוד, וכ־75 מלמ"ש ממתקנים נוספים להתפלת מים מליחים.
ערך מורחב – תעלת הימים
במסגרת מיזם תעלת הימים תוכננו גם תוכניות אזוריות גדולות להתפלת מים. התוכניות משלבות את האפשרות לייצר אנרגיה באגן ים המלח עם תוכניות להתפלת מים והובלת התמלחת לים המלח. רעיונות נוספים היו להתפלת מים לחופי הים התיכון (אולי בחדרה) או בעמק בית שאן, הובלת המים המותפלים לכנרת, שימוש בכנרת כמאגר מים מרכזי לאזור וחלוקת המים למדינות האזור. מפעל מים זה יקצה כמויות מתאימות של מים שפירים או תמלחת ממפעל ההתפלה בעמק בית שאן, להזרמה לים המלח. התוכנית בגלגוליה השונים נמצאת על הפרק כבר עשרות שנים. היא הוצעה למדינות השכנות אולם נדחתה על ידן.
חלק מהתוכניות שהוצעו היו להשתמש בעומד ההידרוסטטי בבית שאן ובים המלח כדי ליצור ישירות את האנרגיה הדרושה להתפלה. השימוש בעומד ההידרוסטטי להתפלה עשוי לחסוך הוצאות אנרגיה בתהליך ההתפלה. השימוש בתהליך זה היה בבסיס הרעיונות לתעלות הימים של ים סוף ים המלח בשנות ה-90 של המאה ה-20 ופרויקט בית שאן.
פרויקט נוסף העוסק בהתפלת מים בקנה מידה אזורי הוא פרויקט 'מובל השלום' להובלת מי ים ממפרץ אילת לים המלח. פרויקט זה משתמש בעומד ההידרוסטטי לייצר אנרגיה לרשת החשמל ומשתמש בחשמל מהמערכת לצורך ההתפלה. התמלחת הנוצרת בתהליך ההתפלה תשמש לייצוב ירידת מפלס ים המלח. המים המותפלים יספקו את צריכת המים בעמאן, הערבה, אגן ים המלח ואזור יריחו. הפרויקט יסייע לירדן להתגבר על המחסור הגדול במים הצפוי בשנים הקרובות.[42]
ב-2021 ירדן החליטה לזנוח את התכנית השאפתנית תמורת הקמת מתקן התפלה משלה[43].
בתחילת העשור השני של המאה ה-21 התגלה על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית והמרכז הרפואי ברזילי, חשד שהעלייה בשימוש במים מותפלים קשורה במחסור יוד[44] ובהפרעות כתוצאה ממחסור היוד. ממחקר ישראלי שבוצע ביוזמתו של ד"ר יניב עובדיה (תזונאי-דיאטן קליני),[45] עולה כי חלה עלייה בעשור האחרון בשימוש בתרופות לטיפול בתחלואת בלוטת התריס, דבר העלול להעיד על עליה בשכיחות של מחסור ביוד.[46] עוד נמצא על ידם כי ערכי תירוגלובולין (thyroglobulin - Tg) מוגברים בדם קשורים במחסור יוד בתזונה ובזפקת.[47]
מנתוני סקר ארצי ראשון שנערך בישראל עלה עוד כי בקרב 62 אחוזים מהילדים בגיל בית הספר ובקרב 85 אחוזים מהנשים ההרות שנבדקו, רמות היוד שנמצאו היו נמוכות מהמינימום המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי. התוצאה עלולה להיות ירידה של בין 7 ל-12 נקודות ברמות ה-IQ של האוכלוסייה.[48] בשנה שקדמה לעריכת הסקר, כמות המים שהופקה ממתקני ההתפלה היוותה כ-50% מכמות המים השפירים המסופקת לכל הצרכים וכ-80% מכמות המים המסופקת לצרכים הביתיים והתעשייתיים.[49]
- דניאל הופמן, התפלת מים ויישומה בישראל, הרשות הממשלתית למים ולביוב, ינואר 2011
- התפלה, באתר הרשות הממשלתית למים ולביוב
- התפלת מים בישראל בספרייה הווירטואלית של מטח
- "יש מים בישראל"- קטע מהתוכנית מבט שני, בו מוצגת התנגדות להתפלה בישראל
- אורי טל, נתונים על משבר המים בישראל, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 17 במרץ 2008
- פלורה קוך דוידוביץ', התפלת מים בישראל - החלטות ממשלה בין השנים 1997–2008, באתר מרכז המחקר והמידע (ממ"מ) של הכנסת, 12 ינואר 2009
- אילנה קוריאל, מהי איכות המים שאתם שותים? תלוי איפה אתם גרים, באתר ynet, 30 במרץ 2015
- אילנה קוריאל, מהים לברז בביתכם: הצצה ראשונה למתקן ההתפלה באשדוד, באתר ynet, 4 במרץ 2016
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
