Loading AI tools
מחוז בדרום-מערב אנגליה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דורסט (באנגלית: Dorset, כתיב ארכאי: Dorsetshire) הוא מחוז בדרום-מערב אנגליה, על גדות תעלת למאנש. עיירת המחוז מאז 1305 לערך היא דורצ'סטר, השוכנת בדרום המחוז. מידות המחוז בין הנקודות המרוחקות ביותר הן 80 קילומטרים ממזרח למערב, ו-64 קילומטרים מצפון לדרום. בסך הכל משתרע המחוז על פני 2,653 קילומטרים רבועים. דורסט גובל בדבון במערב, בסאמרסט בצפון-מערב, בווילטשייר בצפון-מזרח, ובהמפשייר במזרח. כמחצית מאוכלוסיית המחוז מתגוררת באגד הערים של דרום-מזרח דורסט. שאר האוכלוסייה מתגוררת בצפיפות אוכלוסין נמוכה בכפרים.
| |||
 | |||
| בריכת צ'פמן בחוף היורה | |||
| מדינה |
 הממלכה המאוחדת | ||
|---|---|---|---|
| אומת הבית |
 אנגליה | ||
| אזור | דרום-מערב אנגליה | ||
| בירת המחוז |
דורצ'סטר  | ||
| שטח | 2,653 קמ"ר | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ במחוז | 776,780 (2020) | ||
| ‑ צפיפות | 281 נפש לקמ"ר (2014) | ||
| קואורדינטות | 50°50′00″N 2°20′00″W | ||
| אזור זמן | UTC | ||
| www.dorsetforyou.com | |||
  | |||
דורסט ידוע בזכות אתר המורשת העולמית "חוף היורה" השוכן בשטחו, ובו ניתן לצפות בתצורות נוף. כמו כן, בדורסט יש מספר מקומות נופש בבורנמות', פול, ויימות' וליים רג'יס. המחוז ידוע גם כמקום התרחשותם של רבים מרומניו של תומאס הרדי, שנולד ליד דורצ'סטר. לדורסט היסטוריה ארוכה של התיישבות אנושית, ועם אתריו הארכאולוגיים הבולטים נמנות גבעות המבצרים של טירת מיידן וטירת הוד.
מרבית הנוף של דורסט מתחלק לשתי קטגוריות, הנקבעות לפי הגאולוגיה שלהן. ישנם מספר רכסים גדולים של גבעות אבן גיר, שרובן בוראו מהיערות הטבעיים שגדלו עליהן ומאופיינות כיום בכרי דשא נמוכים וקרקע ראויה לעיבוד חקלאי. אזורי אבן הגיר כוללים רצועת קירטון החוצה את המחוז מכיוון דרום-מערב לצפון-מזרח, והיא מורכבת מקרנבורן צ'ייס, מדורסט דאונס ומפרבק הילס. בין אזורי מורדות הגבעות יש עמקי חרסית עם מישורי הצפה. העמקים משמשים בעיקר למחלבות חקלאיות, אך יש בהם גם כפרים קטנים, חוות וחורשות. עם העמקים הללו נמנים עמק בלקמור ועמק פרום.
בדרום-מזרח דורסט, ליד פול ובורנמות', נמצאים מרבצי חרסית איאוקנית לא חדירה, חולות וחצץ. הקרקעות הדקות הללו הן בית גידול עבור כל מיני הזוחלים הטבעיים של בריטניה. שפך הנהר פרום זורם דרך הסלעים החלשים הללו, ויובליו הרבים חצבו שפכים רבים. בתחילת שפך הנהר קיימים מרבצי חול שהפכו אותו לנמל פול, הנחשב לאחד המפרצים הגדולים ביותר בכדור הארץ. המפרץ רדוד מאוד במקומות אחדים, ויש בו מספר איים קטנים. המפרץ וגבעות הקירטון ואבן הגיר שוכנים מעל אחד משדות הנפט היבשתיים הגדולים ביותר באירופה. השדה, המופעל על ידי בריטיש פטרוליום, כולל את באר השאיבה הוותיקה ביותר בעולם מבחינת רצף פעילות (קימרידג', מאז שנות ה-60) והקידוח האנכי הארוך ביותר (8 קילומטרים).
רוב קו החוף של דורסט הוכרז ב-2001 כאתר מורשת עולמית בזכות התצורות הגאולוגיות שלו. בחוף יש תיעוד לכל תרבות המזוזואיקון, בין הטריאס לקרטיקון, והוא הניב מאובנים חשובים כגון האיכתיוזאוריה הראשון[1] ומאובני עצים מהיורה. בחוף יש דוגמאות לתצורות קרקע חופיות, כגון מפרץ קטן (לולוורת' קוב) וקשת טבעית (דרדל דור). פורטלנד הוא אי אבן גיר הבולט לתוך תעלת למאנש, והוא מחובר לחלק העיקרי של דורסט באזור חוף צ'סיל.
בחלק המערבי של המחוז יש פחות קירטון וחרסית המאפיינים את דרום-מזרח אנגליה, ובמקומם ניתן למצוא חוואר וגרניט שמקורם בדבון. במשך שנים מקובל היה לחשוב כי פילסדון פן (277 מטרים) היא הגבעה הגבוהה ביותר בדורסט, אך בסקרים שנערכו בשנים האחרונות התברר כי הגבעה הגבוהה ביותר היא לואסדון היל, המתנשאת ל-279 מטרים.
בדורסט יש את האחוז הגבוה ביותר של אזורי שימור באנגליה, הכוללים את האזור של יופי טבעי יוצא דופן (44% משטח המחוז)[2], אתר מורשת עולמית (155 קילומטרים)[3], שני חופי מורשת (92 קילומטרים רבועים)[3], ואתרים בעלי עניין מדעי מיוחד (199.45 קילומטרים רבועים)[4]. נתיב החוף הדרום מערבי, שהוא שביל לאומי, משתרע לאורך חוף דורסט בין הגבול עם דבון לקרבת פול.
האקלים של דורסט מאופיין בקיץ חם ובחורף מתון, כיוון שהוא המחוז השלישי באנגליה מכיוון דרום, אך איננו מערבי מספיק כך שיושפע מהרוחות האטלנטיות החזקות של קורנוול ודבון. דורסט, ביחד עם דרום-מערב אנגליה, מאופיין בטמפרטורות חורפיות גבוהות יותר (ממוצע של 4.5 עד 8.7 צלזיוס) בהשוואה לשאר הממלכה המאוחדת[5], וטמפרטורות קיץ גבוהות יותר בהשוואה לדבון ולקורנוול (ממוצע של 19.1 עד 22.2 צלזיוס)[6]. הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא בין 9.8 ל-12 צלזיוס, מלבד האזורים הגבוהים כגון דורסט דאונס[7]. נדיר לחזות בירידת שלג באזורי החוף של דורסט.
מחוזות החוף הדרומיים דורסט, המפשייר, מערב סאסקס, מזרח סאסקס וקנט נהנים מיותר ימי שמש בהשוואה לכל הממלכה המאוחדת, והממוצע שלהם הוא 1541 - 1885 שעות אור[8]. כמות המשקעים הממוצעת במחוז משתנה בהתאם למיקום: באזורי החוף הדרומיים והמזרחיים יורדים 741 מילימטרים של גשם לשנה, ובאילו בדורסט דאונס יורדים 1061 עד 1290 מילימטרים לשנה. כמות זו פחותה בהשוואה לדבון וקורנוול שבמערב, אך גבוהה יותר בהשוואה למחוזות שבמזרח[9].
ההתיישבות האנושית הראשונה הידועה בדורסט הייתה של ציידים מזוליתים בערך בתחילת האלף השמיני לפנה"ס[10]. אוכלוסיות הציידים היו קטנות ומרוכזות לאורך החוף בקרבת האי פרבק, האי פורטלנד, ויימות' וצ'סיל ביץ', לאורך נהר סטור. האוכלוסיות הללו השתמשו בכלים ובאש על מנת לפנות חלק מיערות האלון הטבעיים שגדלו בהם. גבעות הקירטון הגבוהות של דורסט היו מקום משכנם של יישובים מוגנים במשך אלף שנה בקירוב, וישנם תילי קבורה מתקופת האבן החדשה ותקופת הברונזה ברוב גבעות הקירטון של המחוז, ומספר גבעות מבוצרות מתקופת הברזל, שהידועה מביניהן היא טירת מיידן שנבנתה בערך בשנת 600 לפנה"ס[11]. בתקופת הברזל בוצע גם בירוא יערות של רוב גבעות הקירטון, על מנת לפנות מקום לחקלאות וגידול בעלי חיים.
בדורסט יש עתיקות רומיות רבות, הנמצאות בעיקר ליד העיר הרומית דורצ'סטר, שבה שכנה טירת מיידן שנכבשה מהקלטים הדורוטריגים על ידי לגיון רומי בפיקודו של אספסיאנוס בשנת 43, כחלק מתחילת הכיבוש הרומי של בריטניה. דרכים רומיות הובילו מדורצ'סטר ומגבעת המבצר בבדברי, לאורך רכסי הקירטון, אל הכפרים הרומיים הקטנים ששכנו ברחבי המחוז. הרומאים הגיעו גם לאי פורטלנד, וביצעו בו עבודות עפר למטרות ביצורים בגבעת ורנה. בתקופה הרומית החלה מגמה של מעבר היישובים מראשי הגבעות אל העמקים, ובמאה ה-4 ננטשו ראשי הגבעות סופית.
במשך כמאתיים שנים עיכב חפיר הגנתי גדול בשם בוקרלי דייק את ניסיונות הסקסונים לכבוש את דורסט מכיוון צפון מזרח[12]. הרומנו-בריטים נותרו בדורסט במשך מאתיים השנים שלאחר נסיגת הלגיונות הרומים. קו החוף הקשה מנע אפשרות של פלישה ימית. לאחר שיקום הדרך הרומית לאורך קרנבורן צ'ייס במאה ה-6 הצליחו הסקסונים להתקדם לתוך דורסט. הרומנו-בריטים נסוגו, ובנו ביצורים נוספים שקרסו בתוך מאה שנים. הסקסונים הצליחו לכבוש את מזרח דורסט בערך באמצע המאה ה-7, ואת מערב דורסט זמן קצר לאחר מכן. לאחר מכן היה דורסט לחלק מממלכת וסקס הסקסונית.
בספר יום הדין מתועדים יישובים סקסוניים רבים המתאימים למיקום של עיירות וכפרים מודרניים, רובם בעמקים[13]. במאות השנים שלאחר מכן יצרו המתיישבים דפוס יישוב של חוות חקלאית, שהיה הדומיננטי ביותר במאה ה-19. מנזרים רבים הוקמו במשך השנים, והם היו בעלי קרקעות ומרכזי כוח חשובים.
במהלך האנרכיה של המאה ה-12 התרחשו בדורסט מספר אירועים בעלי אופי צבאי, וכתוצאה מהם בוצר המחוז באמצעות בניית טירות בקורפה קאסל, פאוורסטוק, וורהאם ושאפטסברי, וחוזקו המנזרים השונים. ב-1348 החלה מגפת המוות השחור באנגליה, ככל הנראה לאחר שנשאי המחלה הגיעו לנמלי החוף הדרומי, כולל ויימות' שהייתה אחת העיירות הראשונות שנפגעו. במאה ה-14 ובמאה ה-15 החלה מגמה של העברת היישובים מראשי הגבעות לעמקים. לאורך כל ימי הביניים שימש האזור את האצולה, כולל חלק ממלכי אנגליה, כאתר לאחוזות ציד.
במלחמת האזרחים האנגלית של המאה ה-17 היו במחוז מספר מעוזים מלוכניים, שחלקם נהרסו על ידי תומכי הפרלמנט. בין תקופת בית טיודור לתקופה הג'ורג'יאנית החל תהליך התמקצעות של החוות וגדילת המנזרים, דבר שהוביל לגידול באוכלוסייה ובשטח היישובים.
המהפכה התעשייתית כמעט ולא השפיעה על דורסט, שנותר ברובו אזור כפרי, אולם כלכלת החוות גרמה לאחד האירועים שהביאו להקמת תנועת האיגודים המקצועיים. בשנות ה-20 של המאה ה-19 הקימה קבוצת עובדי חווה את אחד האיגודים הראשונים. ב-1832 הוצאו האיגודים מחוץ לחוק, ושישה אנשים הוגלו. מסילות הרכבת שנבנו במאה ה-19 הגדילו את יכולת הניידות והתקשורת של תושבי דורסט.
במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה היה דורסט יעד חשוב של הצי המלכותי, הודות למקומו על גדות תעלת למאנש. נמל פורטלנד, שנבנה במאה ה-19 והוגן על ידי מבצר נות' ומצודת ורנה, היה במשך שנים רבות אחד מבסיסי הצי הגדולים ביותר. ספינות בריטיות, אמריקניות וקנדיות עגנו בנמל ובמפרץ ויימות' הסמוך לפני הפלישה לנורמנדי. האימונים לקראת ההגעה לנורמנדי נערכו גם כן בדורסט, בקטע החוף שליד סטאדלנד. נמל פורטלנד שימש כבסיס אימונים עבור הצי המלכותי וכוחות נאט"ו עד שנות ה-90. כיום הוא נמל אזרחי ואזור נופש, ואירח את תחרויות השיט של אולימפיאדת לונדון ב-2012.
במאה ה-19 הגיע המלך ג'ורג' השלישי לוויימות' על מנת לנפוש לאחר מחלתו, ומאז חל גידול בתעשיית התיירות של האזור. עם הגדילה בנפח התיירות היא החלה להוות תחרות לחקלאות כמקור הפרנסה העיקרי של האי.
ב-1974 שונו גבולותיו של המחוז, וסופחו אליו אזורים קטנים מדרום מערב המפשייר, הכוללים את הערים בורנמות' וכרייסטצ'רץ'. ב-1996 הופרדו בורנמות' ופול ליישובים עצמאיים מהמחוז.
שלושה גופים אחראים על תחום החינוך בדורסט: הרשויות היוניטריות של בורנמות' ופול ומועצת מחוז דורסט, המטפלת בשאר המחוז. מערכת החינוך בדורסט מורכבת מבתי ספר ציבוריים. המעבר בין בית הספר היסודי לחטיבת הביניים מתבצע בגיל 9, ומחטיבת הביניים לתיכון בגיל 13. מערכת זו אפשרה למחוז, הכפרי במהותו, לבזר את מקומות הלימוד של שנות הלימוד הראשונות, ולהקטין את דרישות התחבורה עבור תלמידים מבוגרים יותר. אולם, לאור הירידה במספר התלמידים בחלקים מהמחוז החליטה המועצה לעבור למערכת של בית ספר יסודי ובית ספר על-יסודי, עם מעבר בגיל 11, בעיקר באזורים העירוניים כגון בלנדפורד. בדורסט יש בסך הכל 27 בתי ספר על-יסודיים, 19 מתוכם של המדינה ו-8 עצמאיים.
בבורנמות' יש מערכת סלקטיבית, המורכבת מ-12 בתי ספר על-יסודיים (10 מדינתיים ו-2 עצמאיים), שהמעבר אליהם מתבצע גם כן בגיל 11. מערכת דומה פועלת גם בפול, עם 8 בתי ספר על-יסודיים מדינתיים ו-2 עצמאיים, אך היא מבוססת בעיקר על מערכת הכוללת חטיבת ביניים, שבה לומדים מגיל 8 עד 12. בשתי הרשויות יש שני בתי ספר יסודיים (grammar schools) שבהם יש הפרדה בין בנים לבנות. מעבר לכך יש בדורסט מכללות בבורנמות' ופול, ובדורצ'סטר וויימות'. אוניברסיטת בורנמות' היא האוניברסיטה היחידה במחוז, ובנוסף לה יש במחוז מספר בתי ספר פרטיים.
כיוון שדורסט הוא מחוז כפרי במהותו, יש בו פחות מוסדות תרבות בהשוואה לאזורים גדולים או מאוכלסים יותר. המבנים העיקריים שבהם נערכים קונצרטים והצגות תיאטרון הם הלייטהאוס, המרכז הבינלאומי בורנמות' ותיאטרון הפביליון, תיאטרון טיבולי שבווימבורן, ותיאטרון הפביליון שבוויימות'. אחד ממוסדות התרבות המפורסמים ביותר של דורסט הוא התזמורת הסימפונית של בורנמות', שהוקמה ב-1893.
לדורסט אין נציגות בולטת בספורט. שני מועדוני הכדורגל הבכירים במחוז הם בורנמות' (פוטבול ליג 2), דורצ'סטר טאון וויימות' (קונפרנס סאות'). מועדון הקריקט המקומי, דורסט CCC, משחק בליגת הקריקט הלאומית של אנגליה. ברחבי המחוז מתקיימים משחקי רוגבי יוניון, והגוף המארגן אותם הוא איגוד הרוגבי פוטבול של דורסט ווילטשייר. אולם, למחוז יש מוניטין בספורט מים, הודות למים המוגנים של מפרץ ויימות' ונמל פורטלנד, מפרץ פול ונמל פול.
פרסומו של דורסט בספרות נובע בין השאר מהיותו מקום הולדתו של הסופר והמשורר תומאס הרדי, שרבים מהמקומות המתוארים ברומנים שלו הנמצאים במחוז וסקס הבדיוני הם למעשה בדורסט, שאותו הוא מכנה דרום וסקס[14]. הקרן הלאומית מחזיקה בבית הולדתו של הרדי, קוטג' השוכן ביער הנמצא מזרחית לדורצ'סטר, ובמקס גייט, הבית שבנה לעצמו בדורצ'סטר, ובו חי עד מותו. לדורסט יש קשר עם סופרים נוספים כגון דאגלס אדמס (כתביו הראשונים התפרסמו לאחר שעבר ללמוד בבית ספר מקומי), ג'ון לה קארה (נולד וגדל בפול), ג'ון קאופר פואיס (חלק מעלילות הספרים שלו מתרחשות בדורסט ובסאמרסט)[15], ורוברט לואיס סטיבנסון שכתב את "המקרה המוזר של ד"ר ג'קיל ומר הייד" בעת שהתגורר בבורנמות'.
החוקר סר וולטר ראלי התגורר בדורסט לאורך רוב ימי חייו, ואילו המדען והפילוסוף רוברט בויל התגורר בסטולברידג' מאנור למשך תקופה קצרה; הנטורליסט אלפרד ראסל וולאס התגורר גם כן בדורסט, והוא קבור בברודסטון. טים ברנרס-לי, ממציא ה-World Wide Web, התגורר במחוז והחל את הקריירה שלו בטלקומוניקציה בפול. המלחין מוציו קלמנטי התגורר ועבד ליד בלנדפורד.
להקת הרוק המתקדם קינג קרימזון נוסדה בעיר פול שבמחוז דורסט בשנת 1968. רוברט פריפ וגרג לייק נולדו בפול וגדלו בה, שניהם למדו לנגן בגיטרה אצל דון סטרייק, התאמנו באותם התרגילים והכירו היטב זה את זה. השניים ניגנו בלהקות שונות, עד שפריפ צירף את גרג לייק להרכב שבו ניגן, והפך לקינג קרימזון.
גם אנדי סאמרס מפוליס היה תלמיד של דון סטרייק. הוא ניגן בפסנתר, וכשעבר לגור בדורסט, עבר גם לנגן בגיטרה.
דורסט הוא מחוז כפרי ברובו עם כפרים קטנים רבים, מספר עיירות, וללא ערים או כבישים מהירים. אגד הערים היחיד הגדול ביותר הוא אגד הערים של דרום מזרח דורסט, הכולל את אתרי הנופש של בורנמות', הנמל ההיסטורי של פול, העיירה קרייסטצ'רץ' וכפרים קטנים נוספים. בורנמות' הוקמה בתקופה הוויקטוריאנית בעקבות העלייה בפופולריות של רחצה בים. אחת הדוגמאות להתעשרות האזור היא אזור סנדבנקס שליד פול. אזור זה היה קרקע חסרת ערך ולא רצויה בקרב החקלאים במאה ה-19, אך כיום הוא נחשב לאחד האזורים היקרים ביותר בעולם. בורנמות' וקרייסטצ'רץ' היו בעבר חלק מהמפשייר, אך הן סופחו לדורסט לאחר הרה-ארגון של מחוזות אנגליה ב-1974.
שני היישובים הגדולים האחרים במחוז הם דורצ'סטר (עיירת המחוז) וויימות', שהייתה אחת מעיירות התיירים הראשונות וזכתה לביקורים רבים של המלך ג'ורג' השלישי. העיירות והחוות של אזור בלקמור וייל מקבלות שירותים מעיירות השוק ההיסטוריות בלנדפורד פורום, שרבורן, ג'ילינגהאם, שאפטסברי וסטרמינסטר ניוטון. בקצה המערבי של דורצ'סטר מוקמת עיירה מתוכננת בשם פאונדברי, שבנייתה הוזמנה ותוכננה על ידי הנסיך צ'ארלס[16] וצפויה להסתיים עד 2025. הפרבר אמור לשלב מבני מסחר ומגורים, ולהיות ניגוד לעיירות מגורים ולהתפתחות תלוית תחבורה.
שני קווי רכבת עיקריים מחברים את דורסט ללונדון. החלק המערבי של קו אינגלנד מיין עובר דרך צפון המחוז בקרבת ג'ילינגהאם ושרבורן, עם תחנה ליד הגבול עם סאמרסט. קו זה מספק שירותי רכבת לכל תושבי המחוז המתגוררים בחלקו המערבי. קו סאות' וסט מיין עובר בדרום המחוז דרך בורנמות', פול, דורצ'סטר ומסתיים בוויימות'. בנוסף, קו הארט אוף וסקס עובר דרך ויימות' ובריסטול. דורסט הוא אחד מארבעת המחוזות הלא-מטרופוליטניים באנגליה שבהם אין כביש מהיר, אך במחוז עוברים שלושה כבישים גדולים (A303, A31 ו-A35). נמל התעופה האזרחי היחיד במחוז הוא נמל התעופה בורנמות', ובוויימות' ופול יש נמלי ים. אין כבישים ראשיים המובילים לכיוון צפון מדורסט.
למרות החסרונות הללו חלה התפתחות נרחבת בשירותי האוטובוסים ב-15 השנים האחרונות, תוך ניצול היתרון של מענקי ממשלת בריטניה והממשל המקומי. על מנת לפצות על היעדר קו רכבת מערבית לדורצ'סטר מופעל קו אוטובוס סדיר לאורך כביש A35, בין ויימות' לאקסמינסטר. הנהלת חוף היורה מפעילה קו בין פול לאקסטר, ומנצלת בכך את מספר התיירים הפוקדים את המקום. נתיבים אחרים מגיעים עד לעיירות בסאמרסט, וילטשייר והמפשייר. בשנים האחרונות חל גידול גם במספר הקווים המגיעים לעיירות והכפרים של המחוז.
מועצת המחוז יושבת בבית המועצה שבדורצ'סטר. הבחירות האחרונות למליאת המועצה נערכו ביוני 2009, ובהן נקבע כי הרכבה יהיה 28 חברים שמרנים, 16 ליברלים דמוקרטים וחבר אחד עצמאי[17].
דרום דורסט מיוצג בפרלמנט הבריטי על ידי ג'ים נייט, ובמחוז הבחירה שלו הושג הניצחון הקטן ביותר של מפלגת הלייבור בבחירות הכלליות של 2005[18]. במחוזות הבחירה האחרים של דורסט זכו השמרנים (מערב דורסט, כרייסטצ'רץ' וצפון דורסט) והליברלים דמוקרטים (מרכז דורסט וצפון פול)[19]. האזור הבנוי של פול ובורנמות' מחולק לשלושה מחוזות בחירה, מזרח בורנמות', מערב בורנמות' ופול, שכולם מיוצגים על ידי חברי פרלמנט שמרנים[20]. דורסט, ביחד עם שאר דרום-מערב אנגליה וגיברלטר, נכלל במחוז הבחירה דרום-מערב אנגליה של הפרלמנט האירופי.
אוכלוסיית דורסט מונה 406,800 תושבים, בנוסף ל-163,200 בבורנמות' ו-138,000 בפול נכון לאמצע שנת 2007[21]. הסטטיסטיקות שלהלן לא כוללות את פול ובורנמות', שאינן מהוות יותר חלק מהמחוז המנהלי. 98.7% מאוכלוסיית דורסט היא ממוצא לבן. 77.9% מהתושבים הם נוצרים, ו-13.7% חסרי דת[22]. 27.4% מתושבי דורסט הם בני 65 ומעלה, ובכך המחוז הוא בעל החלק היחסי הגבוה ביותר של קבוצת גיל זו ברחבי הממלכה המאוחדת[23].
קצב הריבוי הטבעי של דורסט, העומד על 8.7 לידות לכל 1,000 תושבים, הוא הנמוך ביותר ב-34 המחוזות הלא-מטרופוליטניים של אנגליה, כשהממוצע באנגליה ובוויילס הוא 12.1 לידות לכל 1,000 תושבים[23]. שיעור התמותה של המחוז, העומד על 12 מיתות לכל 1,000 תושבים, הוא השלישי בגודלו באנגליה לאחר מזרח סאסקס ודבון[23]. ב-1996 היו 1,056 מיתות יותר מלידות, כך שקצב גידול האוכלוסייה היה מינוס 2.7 אנשים לכל 1,000 תושבים, אך ב-1997 היגרו לדורסט ולאגד הערים פול-בורנמות' 7,200 תושבים, כך שקצב גידול האוכלוסייה נטו היה השני בגודלו במדינה לאחר קיימברידג'שייר, ועמד על 17.3%[24].
| אוכלוסיית דורסט לאורך השנים | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שנה | אוכלוסייה | שנה | אוכלוסייה | שנה | אוכלוסייה | ||
| 1801 | 101,857 | 1871 | 178,813 | 1941 | 214,700 | ||
| 1811 | 112,930 | 1881 | 183,371 | 1951 | 233,206 | ||
| 1821 | 129,210 | 1891 | 188,700 | 1961 | 259,751 | ||
| 1831 | 143,443 | 1901 | 188,263 | 1971 | 292,811 | ||
| 1841 | 161,617 | 1911 | 190,940 | 1981 | 321,676 | ||
| 1851 | 169,699 | 1921 | 193,543 | 1991 | 366,681 | ||
| 1861 | 174,255 | 1931 | 198,105 | 2001 | 390,986 | ||
| הסטטיסטיקות של השנים שלפני 1974 נאספו מאזורי ממשל מקומי המרכיבים את דורסט מקור: מערכת המידע הגאוגרפי Great Britain Historical | |||||||
הערך המוסף הגולמי של המחוז המנהלי היה 4.673 מיליארד לירות שטרלינג בשנת 2003, בנוסף ל-4.705 מיליארד עבור פול ובורנמות'. 4% מהערך המוסף הגולמי יוצרו על ידי תעשייה ראשונית, 26% על ידי תעשייה שניונית ו-70% על ידי תעשייה שלישונית. הערך המוסף הגולמי עבור 16 האזורים של דרום-מערב אנגליה היה 6.257 מיליארד לירות שטרלינג. הערך המוסף הגולמי לאדם היה 11,475 לירות שטרלינג במחוז המנהלי, 15,532 עבור פול ובורנמות', 15,235 עבור דרום-מערב אנגליה ו-16,000 עבור הממלכה המאוחדת כולה.
כלכלת המחוז הייתה מבוססת בעבר על חקלאות. מזה עשורים רבים החקלאות איננה המעסיק הגדול ביותר במחוז, כיוון שהמיכון הפחית במידה רבה את מספר הפועלים הדרושים. החקלאות הפכה לפחות רווחית, וגודל המגזר הצטמצם בהתאם. בין 1995 ל-2003 ירד הערך המוסף הגולמי של התעשייה הראשונית (בעיקר חקלאות עם קצת דיג ומחצבות) מ-229 ל-188 מיליון, השווים לירידה מ-7.1% ל-4% בערך המוסף הגולמי של המחוז. בשנת 2002 שימשו 1,903 קילומטרים רבועים משטח המחוז למטרות חקלאיות. בקר הוא בעל החיים הנפוץ ביותר בכלכלת המחוז, אך אוכלוסייתו הצטמקה בין 1995 (240,413) ל-2003 (178,328). עדרי המחלבות ירדו מ-102,589 ל-73,476 פרטים באותה תקופה. גם גודל חוות הכבשים והחזירים ירד באותה תקופה[25].
התיירות התפתחה כגורם תעשייתי חשוב מאז ראשית המאה ה-19. 3.4 מיליון תיירים בריטים ו-360,000 תיירים זרים ביקרו במחוז ב-2006, והוציאו בסך הכל 659 מיליון לירות שטרלינג[26]. מספרי התיירים המקומיים והזרים התנודדו בשנים האחרון בגלל מגוון גורמים כגון ביטחון ומיתון, מגמה שמשתקפת ברחבי הממלכה המאוחדת כולה[27].
התעשייה היצרנית בדורסט מהווה 14.6% מכלל כוח העבודה, בהשוואה ל-18.8% במדינה כולה, והוא מדורג במקום ה-30 מתוך 34 במחוזות הלא-מטרופוליטניים של אנגליה. התוצר המקומי הגולמי שווה ל-84% מהממוצע הלאומי.
המחוז אירח את אירועי השיט של אולימפיאדת לונדון 2012 באקדמיית השייט הלאומית ויימות' ופורטלנד שבאי פורטלנד. המבנה הושלם כבר ב-19 במאי 2009, ומשמש נבחרות שיט בינלאומיות כהכנה למשחקים האולימפיים[28].
אתר האינטרנט הרשמי של דורסטSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
