Loading AI tools
רב, פוליטיקאי ישראלי ושר התיירות לשעבר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב בנימין (בני) אֵלון (10 בנובמבר 1954, ט"ו בחשוון ה'תשט"ו – 5 במאי 2017, ט' באייר ה'תשע"ז) היה רב ומנהיג ציבור ציוני דתי. כיהן כשר התיירות (2001–2004) וכחבר הכנסת (1996–2009), היה יושב ראש מפלגת מולדת ויו"ר הרשימה המאוחדת האיחוד הלאומי-מפד"ל. קודם לכן היה ראש ישיבת בית אורות וממייסדי בית אל. שימש כנשיא הארגון הבינלאומי IIACF המאגד את השדולות הפרו-ישראליות בפרלמנטים ברחבי העולם.
 | |||||||
| הרב בני אלון נואם לרגל יום המדע בכנסת, 2008 | |||||||
| לידה |
10 בנובמבר 1954 ט"ו בחשוון ה'תשט"ו ירושלים, ישראל | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
5 במאי 2017 (בגיל 62) ט' באייר ה'תשע"ז ירושלים, ישראל | ||||||
| מדינה |
 ישראל | ||||||
| מקום קבורה |
הר המנוחות, ירושלים | ||||||
| השכלה |
ישיבת מרכז הרב  | ||||||
| מפלגה |
מולדת, האיחוד הלאומי, הבית היהודי | ||||||
| סיעה | מפלגת מולדת, האיחוד הלאומי, איחוד לאומי-ישראל ביתנו, האיחוד הלאומי-מפד"ל, מולדת - האיחוד הלאומי | ||||||
| בן או בת זוג |
אמונה אלון | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
  | |||||||
נולד בשכונת רחביה בירושלים, בנם השלישי של רות ושל השופט פרופ' מנחם אלון (לימים המשנה לנשיא בית המשפט העליון). הוא נכדו של ד"ר מרדכי בוקסבוים.
למד בישיבת בני עקיבא נתיב מאיר בירושלים ובישיבה התיכונית מדרשית נעם בפרדס חנה. כנער, הוביל מחאה נגד פעילות מיסיונרית בזכרון יעקב ובמקביל הקים "ביטאון נוער דתי" בשם "בעצם"[1].
לאחר לימודיו התיכוניים המשיך ללימודים תורניים גבוהים בישיבת הנגב, ישיבת מרכז הרב בירושלים, ובין השנים תשל"ה–תשל"ח בישיבת האידרא ברמת הגולן[2]. שירת בצה"ל בחיל התותחנים ושוחרר בדרגת סגן. הוסמך לרבנות בשנת 1978, ובגיל 23 מונה לרב הקיבוץ הדתי שלוחות שבעמק בית שאן. בהמשך היה ר"מ במספר ישיבות, בהן ישיבת ההסדר מעלה אדומים, מכון מאיר וישיבת עטרת כהנים בעיר העתיקה בירושלים. בשנים 1983–1985 היה שליח הסוכנות היהודית בקרב ארגוני סטודנטים יהודיים בארצות הברית.
בשנת 1990 הקים עם הרב חנן פורת את ישיבת בית אורות על הר הצופים, כניסיון ליצור בית מדרש חדשני שהדגש בו יהיה על יצירה. הרב אלון עמד בראשות הישיבה עד כניסתו לחיים הפוליטיים בשנת 1996. ערך והוציא לאור את פירוש הרב אברהם יצחק הכהן קוק על רבות ממסכתות התלמוד במסגרת המכון שייסד, ”טוב רואי”, והקים עם אשתו, הסופרת אמונה אלון, את הוצאת הספרים ספריית בית אל.
בסוף שנות השמונים ניסה הרב אלון להחיות את רוח תנועת גוש אמונים באמצעות הקמת "תנועת אמונים"[3]. בתקופת חתימת הסכמי אוסלו עמד, יחד עם משה פייגלין ושמואל סקט, בראש תנועת ההתנגדות לממשלת רבין, "זו ארצנו". במהלך תקופה זו נחקר עם חברי התנועה בחשד להמרדה והפרות סדר, אך לא הועמד לדין בזכות חסינות שקיבל לאחר שבשנת 1996 נבחר לכנסת ה-14 מטעם מפלגת מולדת. בכנסת זו שימש כחבר בוועדת החוקה, חוק ומשפט, בוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי ובוועדת הפנים ואיכות הסביבה.
לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה היה מיוזמי איחוד מפלגות הימין בכנסת, ובשנת 1999 נבחר שוב לכנסת ה-15 במסגרת האיחוד הלאומי. בכנסת זו היה יושב ראש הסיעה המאוחדת האיחוד הלאומי-ישראל ביתנו וחבר בוועדת החוץ והביטחון, ועדת האתיקה וועדת הכנסת. לאחר הירצחו של רחבעם זאבי החליף הרב אלון את זאבי בתפקיד שר התיירות. באותה התקופה הגביר השב"כ את השמירה סביבו, בעקבות התראות על כוונת פלסטינים להתנקש בחייו[4]. אלון פרש עם סיעתו מן הממשלה ב-14 במרץ 2002 בשל ויתורו של ראש הממשלה על הסגרת מתנקשי השר זאבי לישראל.
במאי 2002 גבר ברוב של 66% על פלמ"ח זאבי, ונבחר ליו"ר מפלגת מולדת. בבחירות לכנסת ה-16 הוצב במקום השני אחרי אביגדור ליברמן בסיעת האיחוד הלאומי, שכללה את ישראל ביתנו, מולדת ותקומה, ונתמנה לשר התיירות בממשלתו השנייה של אריאל שרון. בשתי תקופות כהונתו כשר התיירות התמודד הרב אלון עם ירידה בתיירות לישראל, שנגרמה בשל האינתיפאדה השנייה, ומשרד התיירות בראשותו התרכז בעידוד תיירות נוצרית לארץ.
ב-4 ביוני 2004 פיטר ראש הממשלה שרון אותו ואת השר ליברמן כדי להשיג רוב לתוכנית ההתנתקות בממשלה[5].
בתחילת פברואר 2006 גילה כי חלה בסרטן הגרון. הוא נותח, עבר טיפול בהקרנות, ובהמשך שב לבריאות מלאה ולתפקוד רגיל. ב-9 בפברואר 2006, עם ההכרזה על הריצה המשותפת של המפד"ל והאיחוד הלאומי, נבחר הרב אלון לעמוד בראש הרשימה המשותפת לכנסת השבע עשרה, למרות מחלתו[6]. בהנהגתו זכתה המפלגה ב-9 מנדטים אך לא הצטרפה לממשלתו של אהוד אולמרט. הוא שימש כחבר בוועדת הכספים ובוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי. באוגוסט 2007 החליף את זבולון אורלב כיו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה.
ב-18 בדצמבר 2008, בעקבות הצבתו במקום ה-17 ברשימת הבית היהודי (שאיחדה את האיחוד הלאומי והמפד"ל) החליט אלון לפרוש מהרשימה ומהחיים הפוליטיים[7].
מאז פרישתו מהכנסת התמקדה פעילותו הציבורית של הרב אלון בטיפוח מערך של שדולות פרו-ישראליות בקונגרס של ארצות הברית ובפרלמנטים אחרים ברחבי העולם, בעיקר על בסיס הזדהות נוצרית עם ישראל. הקים לשם כך את ארגון IIACF – הקרן הבינלאומית לשדולות חברי פרלמנט אוהדי ישראל, ושימש נשיאו.
הוכרז כחתן פרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2016 בגין היותו "מנהיג ציבור שחזונו ושאר רוחו הייחודיים משפיעים השפעה חשובה על המחנה הלאומי בעשורים האחרונים"[8].
בסוף שנת 2014 חלה שוב במחלת הסרטן[9]. הוא נפטר ממחלה זו ב-5 במאי 2017[10] ונקבר בהר המנוחות בירושלים לצד קבר אביו השופט פרופ' מנחם אלון.
ביולי 2020 החליטה ועדת השמות בעיריית ירושלים לקרוא רחוב על שמו[11]. ב-8 בדצמבר 2021 נחנכה "דרך בנימין אלון" הסמוכה ל"בית אורות" שעל הר הצופים[12], בטקס רשמי שנערך מטעם עיריית ירושלים במעמד ראש העיר משה ליאון ובהנחיית משה שטרן. על שמו נקרא גם רחוב ביישוב בית אל שהוא היה ממייסדיו[13].
בשנת 2022 נקרא על שמו מרכז מורשת ומכון מחקר "בני רחל ע"ש הרב בנימין אלון זצ"ל" במתחם קבר רחל.
לצד עמדותיו ה"אמוניות" של אלון (שאף כתב כי "אין ריאליזם ישראלי יכול להתקיים בלי הכרה ביסוד המשיחי"), אלון האמין כי השאלות המדיניות והאסטרטגיות מחייבות התמודדות ריאלית ופוליטית, ולכן ראה כחיונית יצירת תוכנית מדינית על בסיס תפיסת העולם הימנית[1].
אלון עצמו הסביר את הדואליות בהשקפותיו: ”כך הבנתי את דברי רבי ומורי הרב צבי יהודה קוק, שהסביר את דברי ישעיהו[14] "קוֹל צֹפַיִךְ נָשְׂאוּ קוֹל, יַחְדָּו יְרַנֵּנוּ, כִּי עַיִן בְּעַיִן יִרְאוּ בְּשׁוּב ה' צִיּוֹן" כמודל לאופן ההתבוננות הנדרש בהיסטוריה בעת שיבת ציון: שתי עיניים המתבוננות במקביל; האחת רואה את התמונה הכוללת, שבה אלוהים מניע בהיסטוריה את ישראל לשוב לארצו, והשנייה מתבוננת בעיניים פקוחות, אנליטיות ואנושיות על הדינמיקה המעשית, הפוליטית, ההיסטורית, הסוציולוגית, האסטרטגית שבה התהליך הזה מתממש, על סכנותיו ומשגיו, הזדמנויותיו ותפניותיו”[1].
לפי אלון, במאה ה-21, לאור עליית ההתנגדות למדינת ישראל שמבוססת על אמונה דתית (אסלאמית פונדמנטליסטית) במקום ההתנגדות בעבר שהתבססה על לאומיות-ערבית חילונית, עולה השאלה האם עדיין תפיסת "קיר הברזל" רלוונטית מולה. אלון הסביר כי: ”ז'בוטינסקי, סביר להניח, כיוון את עיקר חיציו כנגד הרגש הלאומי הערבי, בין בגרסתו הפאן-ערבית ובין בגרסאות של המדינות הסובבות או של הלאומנות הפלסטינית עצמה; ואילו כעת אנו עומדים מול כוחות דתיים רדיקליים, שכביכול שמים לאל את ההתנהלות הרציונלית, זו שעשויה להשתכנע מסרבנותו של קיר נטול סדקים...”[1]
עם זאת, אלון הסיק באופן מוחלט כי תפיסת "קיר הברזל" רלוונטית גם כיום: ”...מי שמבין את האסלאם יודע... כמו בדתות אחרות, גם באסלאם יש מנגנונים היודעים להשלים עם המציאות ולהעניק לבלתי-נמנע משמעות דתית... לא רק ביהדות יש כללים של התחשבות באילוצי המציאות, כגון "אונס רחמנא פטרֵיה". האסלאם עצמו ידע במשך שנים לא מעטות להימנע מהוצאת פַתוות (פסקי דין) המציגות את הגליל ואת יפו כאדמה מוסלמית שאין להשלים עם כיבושה, בניגוד לשטחים שלגביהם הייתה תחושה שניתן לערער את אחיזת ישראל בה... זה דורות רבים שהאסלאם נמנע מלפתח את הרעיון שעל המוסלמים לכבוש מחדש את ספרד או את הונגריה, ארצות שנכללו ללא ספק ב"דאר אל-אסלאם" בימי הביניים... כמו דתות אחרות, האסלאם מגיב למציאות ומצויד במנגנוני גמישות; לפיכך גם אצלו היתקלות בקיר ברזל היא המפתח להשלמה – ואפילו להשלמה דתית”[1].
ערך מורחב – היוזמה הישראלית (המתווה האזורי לשלום)בתחילת 2003 הציע אלון את המתווה האזורי לשלום המציע לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני על ידי התייחסות לירדן כמדינת הלאום הפלסטינית, שתעניק אזרחות לערביי יו"ש. ב-7 באוקטובר 2007, יצא אלון בקמפיין גדול לקידום "היוזמה הישראלית - מה שטוב לישראל", גרסה חדשה מעודכנת של תוכניתו. היוזמה ראתה באיום האיראני ובהשתלטות חמאס על רצועת עזה הזדמנות לשיתוף אינטרסים בין ישראל לשכנותיה הערביות, תוך נטרול הרשות הפלסטינית. היוזמה הושתתה על שלושה עקרונות: שיקום הפליטים באמצעות פיצוי נדיב ופירוק מחנות הפליטים, המרת הפרטנר הפלסטיני בפרטנר ירדני, וסיפוח יו"ש, הן בשל הזכות הטבעית וההיסטורית של ישראל שם והן כאמצעי לייצוב האזור ולמניעת נפילתו בידי ארגון החמאס.
אלון פעל לחיזוק הקשר האידאולוגי בין הימין הישראלי לאוונגליסטים בארצות הברית, השותפים לתפיסה הרואה את שיבת ישראל לארצו כהתגשמות נבואות התנ"ך. הוא שימש יו"ר השדולה לקידום היחסים עם הקהילות הנוצריות בעולם בכנסת ה-17, וערך מסעות גיוס תמיכה פוליטית בקרב קהילות נוצרים אוונגליסטים ברחבי ארצות הברית. הוא נמנע מלגייס כספים שם, מסיבות אידאולוגיות. תוכניתו המדינית זכתה לתמיכה של מספר דמויות בצד השמרני-ימני של הפוליטיקה האמריקאית[15]. אלון גם טיפח את הקשר עם קהילת המקויה ביפן וקהילות יהודיות בחו"ל.
ערך מורחב – משפחת אלוןהרב אלון הוא בנו של שופט בית המשפט העליון מנחם אלון. אחיו הם הסופר ארי אלון, הרב מרדכי אלון ונשיא בית המשפט המחוזי בבאר שבע השופט ספי אלון. עד לפטירתו היה הרב אלון נשוי לסופרת אמונה אלון, בתם של הרב פרופ' פינחס פלאי ופנינה פלאי. לבני הזוג שישה ילדים, בהם הסופר אורי אלון (מיוצרי סדרות הטלוויזיה "שטיסל" ו"אוטונומיות"). בתו שרה היא אמנית ונשואה למשורר והסופר הרב אלחנן ניר ובתו מרים נשואה למשורר והקולנוען עמיחי חסון. התגורר שנים רבות בבית אל ובירושלים.
בנימין אלון, באתר הכנסת
בנימין אלון (1954-2017), דף שער בספרייה הלאומיתמאמריו ושיעוריו:
בעקבות מותו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
