Loading AI tools
מקום המציע שירותי לינה בתשלום לטווח קצר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בית מלון (או בקצרה: מלון) הוא מוסד המספק לינה בתשלום לטווח קצר. בתי המלון מספקים אירוח, לרוב בחדרים פרטיים, החל ממיטות פשוטות בחדר קטן ועד לסוויטות יוקרתיות עם צוות מסביב לשעון, שמתומחר באופן יקר.
למלונות יש רמה מסוימת של שירות לאורחים; בנוסף ללינה, חלק מהמלונות משמשים כמקומות לכנסים ולאירועים פרטיים כמו חתונות, בר ובת מצוות, ושבת חתן. גם אם לאורחים או למוזמנים אין תוכניות לישון שם.
המבשר של המלון המודרני היה הפונדק של אירופה של ימי הביניים. במשך תקופה של כ-200 שנה מאמצע המאה ה-17 שימשו פונדקים כמקום לינה למטיילי דרכים. פונדקים החלו לתת מענה ללקוחות עשירים יותר באמצע המאה ה-18. ומלונות כפי שאנו מכירים כיום החלו להופיע בעולם המערבי החל מסוף המאה ה-18. מלונות התרבו ברחבי מערב אירופה וצפון אמריקה בתחילת המאה ה-19, ומלונות יוקרה החלו להופיע בחלק המאוחר של המאה ה-19.
פעולות המלון משתנות בגודל, בתפקוד, במורכבות ובעלות. רוב בתי המלון וחברות האירוח הגדולות קבעו סטנדרטים בתעשייה כדי לסווג סוגי מלונות. מתקן יוקרתי של מלון בשירות מלא מציע שירותים יוקרתיים, חדרי אירוח בשירות מלא, מסעדה, ושירות אישי ברמה הגבוהה ביותר, כגון קונסיירז', ושירות חדרים. מלונות בוטיק הם מלונות עצמאיים קטנים יותר, שאינם ממותגים, שלעיתים קרובות מכילים מתקנים יוקרתיים. בתי מלון קטנים עד בינוניים מציעים כמות מוגבלת של שירותים באתר. ישנם מלונות בסיסיים יותר המציעים אירוח בסיסי עם מעט שירותים. מלונות שהות ממושכת הם מלונות קטנים עד בינוניים המציעים אירוח לטווח ארוך יותר בשירות מלא בהשוואה למלון מסורתי.
מוטל הוא מלון קטן בגודלו עם גישה ישירה לחדרים בודדים ממגרש החניה. מספר בתי מלון נכנסו לתודעת הציבור דרך התרבות הפופולרית, כמו מלון ריץ בלונדון. חלק מהמלונות בנויים במיוחד כיעדים בפני עצמם, למשל המלונות הגדולים בלאס וגאס ואתרי נופש. סוכנויות נסיעות רבות מציעות "חבילת נופש", הכוללת חדר במלון במשותף עם שירותי תיירות נוספים, דוגמת כרטיס טיסה, אפשרות השכרת רכב, כרטיס כניסה לאירוע בידור/ספורט וכדומה.
נכון לשנת 2017, בית המלון הגבוה בעולם הוא JW מריוט אשר נמצא באיחוד האמירויות הערביות והמתנשא לגובה 335 מטרים. המלון נפתח בשנת 2012.
בהגעה למלון, על האורחים לבצע רישום לחדר המכונה "צ'ק-אין", כלומר לתת לדלפק הקבלה את פרטי האורחים השוהים בחדר נתון, התייחסות להזמנה, אישור תעריפים ותנאים, הקצאת חדר וקבלת מפתח לחדר. צ'ק-אאוט" מתבצע לאחר השלמת שהיית האורח. צוות דלפק הקבלה מציג את החיובים שנגרמו והאורחים משלמים את החשבון. המפתח לחדר מוחזר לדלפק הקבלה באותה עת.
למלונות יש בדרך כלל זמני צ'ק-אין וצ'ק-אאוט קבועים, הניתנים כשעה המוקדמת ביותר שבה ניתן לבצע צ'ק-אין והאחרונה שבה ניתן לבצע צ'ק-אאוט. אלה בדרך כלל לא אותה שעה - בתי המלון משאירים כמה שעות בין מועדי הצ'ק-אין והצ'ק-אאוט כדי לאפשר ניקיון והכנת חדרים שעלולים להתפנות ברגע האחרון האפשרי (לפיכך, שהות של יום במלון בדרך כלל קצר מ-24 שעות גם אם משתמשים בכל הזמן הזמין). אחרת, זמני הצ'ק-אין והצ'ק-אאוט מוגבלים על ידי הזמינות של צוות דלפק הקבלה - לא בכל המלונות יש דלפק קבלה הפועל 24 שעות ביממה. בבתי מלון קטנים ייתכן שדלפק הקבלה אינו מאויש באופן קבוע.
שעת הצ'ק-אאוט העדכנית ביותר משתנה בין בתי המלון, אך היא בדרך כלל בין 10 בבוקר ל-12 בצהריים, בעוד שצ'ק-אין מתחיל בדרך כלל בין 14:00-16:00. צ'ק-אין מוקדם מ-14:00 וצ'ק-אאוט מאוחר מ-12:00 יגרור חיוב נוסף. לפעמים עד לתשלום של לילה נוסף. הדבר יכול להיות מוצע ללא תשלום כהטבות לחלק מהאורחים ולכלול אותם בתעריפים מסוימים או בחבילות מיוחדות. עם זאת, לפעמים בתי מלון יאפשרו לאורחים לבצע צ'ק-אין מוקדם או צ'ק-אאוט מאוחר לאחר בירור בדלפק הקבלה ללא תנאים וחיובים נוספים אם יש חדרים זמינים. רוב המלונות מציעים חדר בו ניתן לשמור כבודה למקרים בהם שעות הצ'ק אין- והצ'ק אאוט לא מתאימים לשעות הטיסה למשל של האורחים.
בחלק מהמלונות ניתן לבצע את הצ'ק-אין והצ'ק-אאוט באמצעות קיוסקים אוטומטיים בלובי המלון. זה עשוי להיות מסופק כמדד לחיסכון (במקום להעסיק מלונות צוות המתמקדים בעלויות נמוכות ומציעים שירותים אוטומטיים) או נוחות (צ'ק-אין וצ'ק-אאוט אוטומטיים עשויים להיות מהירים ונוחים יותר עבור חלק מהמטיילים במצבים מסוימים).
באופן כללי, מחירי הלינה משקפים את האיכות ואת המיקום של המלון. חדרי מלון במדינות העולם השלישי ובשכונות פחות אמידות עשויים להיות זולים יותר ממלון בדירוג דומה במרכז עיר קוסמופוליטי.
המחיר המשולם עבור השהייה במלון נקבע בדרך כלל על פי תעריף החדר, כלומר התעריף המשולם עבור שהייה בכל לילה בחדר. מחיר החדר הבסיסי בדרך כלל אינו כולל דבר מלבד לינה. שירותים אחרים, כמו גם ארוחות, כרוכים בדרך כלל בתשלום נוסף. השימוש בחלק ממתקני החדר והמלון עשוי לא להיות בחינם גם לאורחים השוהים בו.
כמה מהגורמים שיכולים להשפיע על מחיר הלינה:
בתוך מלון בודד, עשויים להיות חדרים רבים ושונים זמינים: הדגם הסטנדרטי הוא חדר עם מיטה זוגית. אך יכולים להיות חדרים המתאימים מחדר לאדם בודד ועד חדר לארבעה אנשים. חדרים לשניים יכולים להיות עם מיטה זוגית אחת, או עם שתי מידות בודדות נפרדות. בחלק מהמלונות יש גם חדרים מקשרים, שהם יחידות נפרדות שניתן לחבר עם דלת ביניהן. אלה יכולים להיות שימושיים עבור קבוצות או משפחות שרוצות להישאר יחד עם גישה לחדר זה של זה, אך לא לחלוק חדר אחד. כאשר הם אינם בשימוש ככאלה, הם מושכרים לעיתים קרובות כחדרים רגילים כשהדלתות המקשרות נעולות. החיסרון של שהייה בחדר מחובר הוא בידוד הרעשים הנמוך מהחדר המקושר.
בנוסף להן יש סוויטות שהוא חדר בגודל של דירה. סוויטה תכלול בדרך כלל חדר שינה אחד או יותר וכמה חדרים אחרים, כגון סלון, לפעמים עם ספה שהופכת למיטה. בסוויטות רבות מתווספים גם פינת אוכל, משרדים ומטבח. בדרך כלל סוויטות מציעות יותר מקום וריהוט מאשר חדר מלון סטנדרטי. סוויטה מסופקת בדרך כלל כסוג אירוח יוקרתי: כזה המאפשר ליותר אנשים (למשל משפחה) לשהות ביחידה בודדת, או כזו שמספקת שהות ממושכת נוחה יותר. לעיתים קרובות, אלה משווקים לאנשי עסקים, ופוליטיקאים כאשר החדר השני משמש כמשרד קטן או חלל ישיבות.
בחלק מבתי המלון בעיקר באזורים של תיירות כפרית, החדר יכלול גם מטבח וכלי בישול, שבו האורחים יכולים לבשל לעצמם את האוכל.
רוב חדרי המלון המודרניים יכללו חדרי רחצה פרטיים שניתן לגשת אליהם רק מהחדרים והם מיועדים לשימוש האורחים השוהים בחדרים בלבד, שיהיו מצוידים בכיור, אסלה, מקלחת אמבטיה או שניהם ובחלק מהמלונות בעיקר איפה שהדבר מקובל גם בידה. חדר רחצה פרטי מאז המחצית השנייה של המאה ה-20 נפוץ במלונות בכל רמות הדירוג, אם כי חלק מהמלונות אפילו במדינות מפותחות ממשיכים להציע חדרים עם חדרי רחצה משותפים. חדרי אמבטיה כאלה ממוקמים בדרך כלל במסדרונות משותפים ומיועדים לשימוש של כל דיירי החדרים בקומה נתונה. לרוב חדר מלון שאינו צמוד עדיין יכלול כיור עם מים זורמים ולעיתים גם אסלה. אף על פי שלא נפוץ, בכמה מלונות בבניינים ישנים קיים חדר רחצה פרטי לקומה שלמה.
חלק מהמלונות מציעים גם חדרי רחצה המותאמים במיוחד לצרכים של אורחים בעלי מוגבלויות. זה כולל מעקה מיוחד, מושב מקופל במקלחת ואבזור אחר כדי לאפשר שימוש נוח לאדם עם מוגבלות בניידות.
קיימים סוגים רבים של בתי מלון. ניתן למיינם על פי קריטריונים שונים.
"מלון בשירות מלא" הוא מונח המתייחס למלון המעניק שירות נרחב לאורחים ובדרך כלל מאויש מסביב לשעון. רבים מהשירותים הניתנים כרוכים בתשלום נוסף על מחיר החדר, אך זמינותם מכונה "שירות מלא". מלון בשירות מלא יכלול בדרך כלל דלפק קבלה ושירות חדרים זמין 24 שעות ביממה, מסעדה בעלת סטנדרט יוקרתי, וכמה מתקני פנאי כמו חדר כושר גדול יחסית ובריכת שחייה. מלונות בשירות מלא הם בדרך כלל יקרים יחסית, ותעריפי החדרים הבסיסיים שלהם רק לעיתים רחוקות כוללים שום דבר מלבד לינה עצמה, כאשר כל שירות נוסף כרוך בתשלום גבוה יחסית. מצד שני, חדרים במלונות בשירות מלא יציגו בדרך כלל שירותים רבים שלא נמצאו בחדרים במלונות זולים יותר. מלונות בשירות מלא ידורגו בדרך כלל כארבעה או חמישה כוכבים, או בעלי דירוג מקומי גבוה יחסית. קטגוריה זו כוללת מגוון רחב של מתקנים, ממלונות רשת בינלאומיים בעלי אוריינטציה עסקית ועד מלונות בוטיק יוקרתיים במיוחד. כמה מהמותגים הבינלאומיים הפופולריים ביותר של מלונות בשירות מלא כוללים את מריוט, הילטון, שרתון והיאט.
מלון עסקים הוא מונח מוגדר בצורה רופפת; זה נוטה להיות מלון בשירות מלא (בדרך כלל 4 כוכבים) ברובע עסקים, שדה תעופה, מרכז כנסים או מקום אחר שעשוי למשוך נוסעים עסקיים. מלון עסקים מאופיין בכך שקהל היעד העיקרי שלהם הוא אנשי עסקים שמגיעים למטרות עבודה. מאפיינים של מלונות עסקים זה מיקומם באזורי תעסוקה שאינם בהכרח אזורים תיירותיים, ובניגוד למלונות נופש, עיקר הפעילות שלו הוא בימי חול ולא בסופי שבוע ובחופשות. הריהוט בלובי מותאם לכך שישמש לעבודה. וכך גם החדרים מותאמים לאנשים שמגיעים בעיקר בגפם.[1]
מלונות בשירות מוגבל יציגו רק חלק מהשירותים והמתקנים הניתנים על ידי מלונות בשירות מלא. מלונות אלו לא יציעו חלק מהשירותים והמתקנים שמספקים מלונות בשירות מלא (לדוגמה, שירות חדרים מוגבל או ללא מסעדה במקום), והחדרים במלונות כאלה פשוטים יותר. רשתות המתמחות במלונות בשירות מלא כוללות את איביס, הולידיי אין, ורמדה.
נכסים המכונים מלונות תקציב או מלונות לואו-קוסט מיועדים לספק לינה במחיר הנמוך ביותר האפשרי. הדבר מושג על ידי הגבלת המתקנים והשירותים העומדים לרשות האורחים והפיכת חדרי המלון לקטנים ופשוטים יותר כדי להכניס יותר מהם לנכס בעלות נמוכה יותר. מלונות רבים הם נכסים ייעודיים עם אופטימיזציה של עלויות השקעה ותפעול. ישנם גם מלונות ותיקים יותר הממצבים עצמם כמלונות כלכליים, שכן הסטנדרטים שלהם ירדו אחרי ציפיות האורחים לאור התיישנות המבנה. איביס באדג'ט היא דוגמה לרשת של מלונות לואו-קוסט.
ערך מורחב – מוטלמוטל, הוא מלון דרכים המאפשר לנהגים גישה ישירה לחדרים שלהם מחניון. אלו יהיו מורכבים מבניינים פשוטים חד-קומתיים או דו-קומתיים עם מעט שירותים משותפים וללא שירות חדרים, אלה כוללים מדי פעם מסעדה באתר או בריכה חיצונית. החדרים הם בדרך כלל ברמה של 1 או 2 כוכבים והם עצמאיים. כמה יחידות "יעילות" כוללות מטבח קטן בחדר בעלות נוספת.
מלון נופש או ריזורט (מאנגלית Resort) הוא מתקן לינה בשירות מלא, המיועד בעיקר לנופשים וממוקם בדרך כלל במקומות בהם מגיעים לרגיעה או בילוי, כגון חופי ים, אגמים, ואתרי סקי. ההבדל בין מלון 'פשוט' למלון נופש טמון במגוון השירותים והשירותים המוצעים. מלון נופש כולל בדרך כלל פעילויות בידור ופנאי, מה שמבדיל אותו ממלונות עירוניים בקנה מידה קטן יותר, צימרים או מלונות בוטיק. מלונות נופש מתפקדים למעשה כמוסדות עצמאיים, המספקים את רוב צרכיו של הנופש בזמן שהוא נשאר במקום: מלבד לינה אתרי הנופש מספקים 3 ארוחות ביום, בריכות שחייה (שלעיתים כוללות מגלשות מים), מופעי בידור, מועדונים, ומרכזי קניות. לכן מלונות הנופש מאוד פופולריים בקרב משפחות. חלק ממלונות הנופש יכולים לפעול על בסיס עונתי (כמו מלונות באתרי סקי הפועלים בחורף בלבד, או מלונות בחופי הים הפועלים רק בקיץ) במקום כל השנה. במקרים שבהם אתר הנופש ממוקם רחוק מהעיר, אתר הנופש מספק את כל התשתית הדרושה (זהו 'כפר' בעצמו).[2] קלאב מד היא דוגמה לרשת המתמחה במלונות נופש.
ביקורת על אתרי נופש, היא שהם מנותקים מהתרבות המקומית. כאשר האוכלוסייה המקומית מסביב לאתר נופש משמשת רק ככוח עבודה זול, בעוד שהרווחים מפעילותו מגיעים להנהלת אתר הנופש, ולא לאוכלוסייה שגרה בו.[3]
מלונות הנמצאים בסמוך לנמלי תעופה. מופיעים בעיקר בשדות תעופה גדולים עם יותר מ-30 מיליון נוסעים בשנה בהם יש אחוז גבוה של נוסעים במעבר. מלונות מהסוג הזה מכוונים בדרך כלל לקהל או של אנשי עסקים, של אנשי צוות אוויר, או לנוסעים אשר יש להם המתנה ארוכה בין טיסות הדורשת לינה. מלונות מסוימים עשויים לספק שירותי הסעה ("שאטלים") בין המלון לשדה התעופה. מחיר השהייה בחלק ממלונות בנמלי התעופה מתומחר לפי שעה, ולא לפי לילה כמקובל ברוב המלונות.[4]. מלונות בשדה התעופה עשויים להיות מחוברים לטרמינלים או ממוקמים מחוץ לנמל התעופה עצמו עם שירות הסעות בין המלון לשדה התעופה. כאשר הסוג הראשון יקר משמעותית מהסוג השני. רצועות מלונות בנמל תעופה בנויות בפרברים, לרוב עם גישה מוגבלת ומסובכת לכל דבר מלבד שדה התעופה עצמו, והן נוטות לרעש מטוסים (אם כי רוב בתי המלון החדשים שנבנו בנמל התעופה אטומים לרעש מספיק). מלונות בנמל תעופה רק לעיתים נדירות מספקים נופי חדרים נחשקים במיוחד; המשרתים תפקיד תועלתני, הם רק לעיתים רחוקות נהנים מאותה רמת השקעה בעיצוב ובמתקנים כמו עמיתיהם במרכז העיר או באתר הנופש. מעצבי מלונות מוגבלים גם בגובה הבניינים שנבנו בסמוך למסלולים ומסלולי טיסה. ובכל זאת, ניתן לשקול מלונות בשדה התעופה לכנסים ואירועים אחרים באזור שדה התעופה.
קיים סוג נוסף של מלונות שדות תעופה המכונים מלונות טרנזיט, סוג ייעודי של מלון בשדה תעופה, שממוקמים בתוך הטרמינל בהן נוסעים יכולים להיכנס מטיסות בינלאומיות מבלי לעבור דרך בקרת הגבולות. מלון טרנזיט מיועד ללינה קצרה (לעיתים גם חמש או שש שעות) לנוסעי אוויר שנמצאים במעבר ומתכננים לעלות לטיסה בינלאומית נוספת החוצה מבלי לצאת משדה התעופה המארח. בשל שוק השהות הקצר שלהם, השירותים משתנים אך לרוב מוגבלים. רובם או כולם מספקים את היסודות - מיטה, שולחן עבודה, שירותים, מקלחת וגישה לאינטרנט. כמה מהם עשויים להיות מלונות קפסולה זעירים; אחרים מציעים מתקנים מובחרים כמו חדרי כושר וספא.
בתי מלון במרכזי הערים משמשים נוסעים עסקיים ותיירים כאחד. לעיתים קרובות תיירים מעדיפים מלון במרכז העיר, קרוב לאטרקציות תיירותיות בעיר. בעוד שהנוסע העסקי יזדקק גם למיקום הנוח אך עשוי להזדקק למלון עם מתקנים רלוונטיים[4].
מלונות בדרך כלל מספקים מגוון שירותים המבדילים אותם מאפשרויות לינה אחרות. מערך השירותים הניתנים בדרך כלל ממלא תפקיד מכריע בקביעת דירוג הכוכבים של המלון, וכן משפיע על המחירים, תוך שהוא מושפע בעצמו מקבוצת המטיילים שאליה מתכוון המלון לספק.
שירותי המלון עשויים לכלול:
מלונות עשויים להציע בנוסף שירות ארוחות כלול במחיר. מונחים נפוצים כוללים:
מלונות בודדים בעיקר היוקרתיים שבהם מספקים את האוכל לחדר המלון בהליך המכונה "שירות חדרים" לרוב בתוספת תשלום.
הטרקלינים הוא פינה במלון שהגישה אליו היא בתשלום נפרד, וכוללים פינת ישיבה נוחה ומתקני פנאי. מקובל שטרקלין מספק חטיפים ומשקאות בזמנים מסוימים או אפילו במהלך היום. לפעמים ארוחת בוקר לאורחים שרשאים לשהות בטרקלין מוגשת בו, בעוד שאורחים אחרים אוכלים ארוחת בוקר במקום אחר במלון.
טרקלינים ממוקמים לעיתים קרובות בקומות גבוהות יותר של בנייני מלונות כדי לספק נוף טוב יותר.
ערך מורחב – דירוג מלונותבמדינות רבות בעולם מלונות כוללים דירוג, המשקף את הסטנדרט כביכול. דירוג זה מתבטא לרוב בכוכבים, כאשר כוכב אחד פירושו הסטנדרט הנמוך ביותר, וחמישה כוכבים פירושם הסטנדרט הגבוה ביותר.
במדינות מסוימות דירוג המלונות אינו מפוקח, כאשר כל מלון מעניק לעצמו כוכבים בהתאם לקהל היעד הנתפס שלו, תוך שימוש בקריטריונים שהוא מוצא לנכון: כמו שהדבר נעשה בישראל עד 2014. כאשר בניגוד לעולם, הדירוג בוצע, בדרך כלל על סמך הכמות שירותים של המלון ולא האיכות. במדינות אחרות הדירוג נעשה על ידי רשות ממלכתית או ארגון תעשייתי, בהיותו אמין למדי. עם זאת, כדי לאפשר דירוג אובייקטיבי, הכוכבים ניתנים בדרך כלל על סמך קריטריונים "קשים", כגון האם למלון יש מתקן או שירות זמין; הדירוגים יגידו אם במלון יש בריכת שחייה או שירות חדרים, אבל לא אם החדרים נוחים, שירות מהיר או ידידותי לאנשי הצוות. ארגונים עצמאיים עשויים להיות מוכנים יותר להשתמש בקריטריונים סובייקטיביים, עם השאלה האם הם באמת בלתי תלויים בבתי המלון.
מאז העשור השני של המאה ה-21, החלו בתי מלון לזכות בדירוג לא פורמלי באמצעות ביקורות גולשים, לדוגמה באתר TripAdvisor. ככל שגבר השימוש בפלטפורמות אינטרנטיות להזמנות של בתי מלון, כך גם גברה השכיחות של כתיבת ביקורות באינטרנט על ידי אורחי המלון. בעוד שדירוג הכוכבים המסורתי עסק בעיקר בשירותים ובמתקנים שבית המלון מציע, ביקורות גולשים עוסקות בעיקר במענה על ציפיות ומשמשות מעין "בקרת איכות" בעבור בתי המלון. ביקורות הגולשים יצרו אפוא דרך חדשה בעבור המלונות להבין טוב יותר את הצרכים של הלקוחות שלהם.[5] מחקר ישראלי של ד"ר נירה יקואל ופרופ' עליזה פליישר מהחוג לניהול מלונאות ותיירות של האוניברסיטה העברית, בחן את ההשפעה של ביקורות גולשים על מחיר המלונות ב-Booking.com בפריז, לונדון, וברצלונה.[6] הממצאים הראו קשר חיובי מובהק בין ביקורות הגולשים ובין מחיר המלון: לקוחות עשויים לשלם יותר עבור מלונות המקבלים ביקורות גולשים טובות.
בשנת 2014, החזיר משרד התיירות את דירוג המלונות באמצעות שיטת הכוכבים, לפי הסטנדרט האירופי (HotelStars.EU), אולם באופן התנדבותי שאינו מחייב את בתי המלון להצטרף אליו. במקביל, נאסר השימוש הלא רשמי בדירוג בכוכבים ונעשו מאמצים רבים לשכנע את בתי המלון לקבל את הדירוג החדש. אך נכון ל-2015 ללא הצלחה רבה, כיוון שמלונאים רבים מתנגדים לדירוג הכוכבים החדש בטענה שהוא מיותר, ושכיום הסטנדרט הקובע הוא ביקורות גולשים.[7]
הקמת מתקן אכסון מלונאי בישראל מאושרת רק על קרקע בעלת ייעוד למלונאות או במגרשים שאושרו לשימוש זה, בהליכים סטטוטוריים מתאימים. מתקני אכסון תיירותיים לסוגיהם נדרשים לענות על כל הדרישות הסטטוטוריות, בין היתר בנושאי תכנון ובניה, בטיחות, בריאות, שוויון עבור בעלי מוגבלויות, תקנות לפי חוק השוויון, תקנות שירותי תיירות, תקנות איסור הלבנת הון (אגרות לעניין נותני שירותי מטבע), תקנות הגנת הצרכן (כללים בדבר הצגת מחיר של שירותי מלונאות לתייר), רישוי עסקים, תנאי תברואה נאותים בבריכות שחיה, התקנת מקומות חניה, מטבחים, שרותי כיבוי אש, תקנות פיקוד העורף, תקנות בזק, שמירה על ניקיון, דיוק ואמת בפרסום לגבי המתקנים והשירותים הניתנים, מחיר ותשלומים נוספים, מדיניות ברורה לגבי ביטולי הזמנות ועוד.[8]
על פי נתוני התאחדות המלונות בישראל, היו בישראל בשנת 2020 55,693 חדרי מלון: מתוכם 11,091 בירושלים, 10,987 באילת, -8,768 בתל אביב-יפו, 4,581 בטבריה, 4,054 בעין בוקק, 2,082 בנתניה,1,601 בהרצליה ו-1,593 בחיפה.[9]
מלונות, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
