דירה

דִּירָה (בעברית קדמונית וארמית; דִּרַה^[1]) היא יחידת מגורים, ובדרך כלל נקראת גם "דירת מגורים" והיא מהווה יחידה בתוך בית משותף. דירה יכולה לשמש למגורים או למטרות אחרות, כגון פעילות עסקית.

סלון אופייני בדירה בגרמניה

מקור המילה דירה מהפועל: "לדור" שמשמעו "לגור" בארמית.

מהות

הדירה מהווה מרכיב בסיסי באיכות החיים האנושית, ובימינו מחולקת, על פי רוב, למרחבים פנימיים, לעיתים נפרדים, המשרתים את הצרכים הבסיסיים בימינו: חדרי שינה, חלל משותף, מטבח ופינות אוכל, חדרי רחצה. מלבד אלה קיימות חלוקות נוספות ויחידות אחרות הקשורות בגודל הדירה ובאופי של המתגוררים בה. כך למשל חדר כושר ביתי, חדר כביסה או חדר ארונות.

סיווגים

סוגי דירות

בתי הדירות מעונות עובדים בפינת הרחובות פרוג ופרישמן בתל אביב

• דירה רגילה – בדרך כלל יחידה אחת מתוך מספר יחידות בבית מגורים.
• דירת גג – או בשם המוכר יותר: פנטהאוז, ממוקמת בקומה העליונה של בניין מגורים. פעמים רבות הפנטהאוז כולל את שתי הקומות העליונות יחדיו.
• דירת גן – יחידת מגורים הממוקמת בקומת הקרקע של בניין מגורים, וצמוד לה שטח אדמה.
• בית מגורים פרטי או וילה – יחידה אחת בודדת למגורים על שטח אדמה מוגדר.
• קוטג' – דירה המתפרסת על שניים או שלושה מפלסים.
• פרטר (parter, מצרפתית - par terre, על הקרקע) - דירה צמודת קרקע שגובה הכניסה שלה כ-4–5 מדרגות.
• סטודיו - דירה בעלת חלל אחד המשמש סלון, מטבח וחדר שינה.
• דירת מרתף (אנ') - דירה הממוקמת מתחת למפלס הרחוב.
• לופט - חלל תעשייה או בית מלאכה שהוסב למגורים, בעל תקרה גבוהה וחללים גדולים.
• דופלקס וטריפלקס - דירה בת שניים או שלושה מפלסים, בהתאמה.

הדירה המצויה והמוכרת ביותר, ממוקמת במרחבים עירוניים או במרכזי מגורים בפרברים. בדרך כלל כיחידה אחת מתוך מספר יחידות. מגורים באזורים כפריים אינם מקוטלגים כדירות אלא כבתים או בתים פרטיים.

גודל ומבנה

נהוג לקטלג דירות לפי שטחן שנמדד במ"ר או לפי מספר החדרים והמפלסים שבה, או בכל אלה ביחד. מספר החדרים בדירה ישראלית מחושב לפי מספר חדרי השינה והסלון, כלומר בדירת שני חדרים ישנו סלון וחדר שינה. בדירה ישראלית טיפוסית שנבנתה עד שנות השבעים ישנו חדר כניסה (הול) המוביל לסלון, מטבח נפרד, חדר אמבטיה, חדר שירותים ומרפסת כביסה המחוברת למטבח או לחדר האמבטיה. כמו כן ישנו מסדרון המוביל לחדרי השינה. בדירה הישראלית אין לרוב חדר אוכל, אלא פינת אוכל המשולבת בהול, בסלון או במטבח. בדירות הישנות נבנתה מרפסת מקורה בתוך מעטפת הדירה המהווה המשך של הסלון. החל משנות התשעים מטבח המחובר לסלון הפך נפוץ יותר, ההפרדה בין ההול והסלון בוטלה, נוסף חדר אמבטיה לחדר השינה הגדול והמרפסות נבנו ללא קירוי. כמו כן, קיימת חובה מטעם פיקוד העורף (הג"א לשעבר) לכלול מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) שהוא מין מקלט המשמש חדר שינה בכל דירת מגורים.

חוק התכנון והבנייה קובע לקבלנים מידות מינימליות לחלקי הדירה. חדר שינה חייב להיות בעל שטח של לפחות 8 מ"ר, חצי חדר אמור להיות לפחות 5 מ"ר ובדירה חייב להיות לפחות חדר אחד בשטח 12 מ"ר. בחוק מוגדרים גם שטחי המטבח והשירות, מידות החדר, גובה התקרה, עובי הקירות וגודל הפתחים.

בעלות ושכירות

דרכים המשייכות את הדירה למתגוררים בה:

• בעלות פרטית – בדרך זו נרכשה הדירה על ידי בעליה המתגוררים בה. הבעלות נרשמת במרשם המקרקעין, מהווה זכות קנין של הבעלים, ומחייבת אותם לשלם מסים שונים כמו: ארנונה, מס רכוש, ועוד.
• חכירה - בדרך זו הזכות על הנכס נקנית לתקופה ארוכה אך לא לצמיתות. זוהי הדרך הנפוצה ביותר בישראל, בה חוכר אדם את הנכס מהמדינה דרך מינהל מקרקעי ישראל, מהעירייה או מהקרן הקיימת לישראל ומשלם דמי היוון תמורת הזכות להשתמש בנכס ל-50 או 100 שנים.
• שכירות חופשית – בדרך זו מחזיקים בדירה דיירים המשלמים לבעליה דמי שכירות לתקופה קצובה. הזכות על הנכס מוגבלת למגורים ואין לדייר זכות לערוך בדירה שינויים, להכניס דיירים אחרים ולסחור בזכותו בנכס אלא אם הוסכם על כך עם בעל הבית. בחוזה שכירות חופשית רשאי בעל הבית לפנות את הדיירים בהתמלא תנאים הנקובים בחוזה ובכל מקרה, עם תום תקופת החוזה (לעיתים לאחר ניצול אופציה להארכת תקופת השכירות).
• דמי מפתח (שכירות מוגנת) - דרך שלישית הקיימת בישראל והמקיפה כ-30,000 דירות, בה קונה הדייר זכות לדור בדירה כל חייו תמורת סכום כסף גדול, ובנוסף משלם שכר דירה חודשי קטן. הזכות על הנכס עוברת בירושה לבן הזוג ולצאצאיו מדרגה ראשונה כל עוד גרו בנכס חצי שנה לפני מות השוכר.
• פלישה לנכס נטוש - דרך בלתי חוקית, אך כאשר הדייר יושב שנים רבות בנכס פינויו בעייתי ולעיתים רבות בלתי אפשרי משפטית.

מונחים ומושגים הקשורים לדירה

היותה של הדירה חלק בלתי נפרד בחיינו, מקשרת אליה מושגים ומונחים רבים כמו:

• תכולת הדירה - מונח המתאר בדרך כלל את כל הפרטים הנמצאים בין קירות הדירה, ומהווים חלק מחיי היום-יום בה. בזאת הכוונה לדוגמה לריהוט, למוצרי החשמל, לספרים, תמונות וחפצי נוי אחרים.
• אחזקת דירה - הדינמיקה של החיים מחייבת פעולות שונות להמשך קיומה של הדירה במתכונת בה רוצים לחיות בה. ובין היתר: ניקיון, שיפוץ, צביעה, וכדומה.
• שכר דירה - התשלום הקבוע של שוכרי הדירה לבעליה.
• מעבר דירה - קצב החיים בעידן המודרני גורם לשינויים תכופים במקום מגוריהם של אנשים, העוברים מדירה אחת לדירה אחרת בהתאם לצרכים חדשים הנראים להם בזמן נתון. מעבר הדירה כרוך בדרך כלל בהתארגנות הכוללת: אריזת התכולה, הובלתה, וסידורה בדירה אחרת.
• תיווך דירות - המעברים התכופים בין דירות יצר את הצורך באנשי מקצוע מיוחדים, מתווכים, אשר ברשותם מאגרי רישום של דירות פנויות להשכרה או מכירה. הם מקשרים בין הקונה והמוכר או בין השוכר והמשכיר וגובים דמי עמלה.
• דיור ציבורי - רשויות ממשל במדינות שונות בעולם מחזיקות בנייני מגורים לצורך מגורים בחינם או בשכר דירה נמוך, לתושבים מעוטי יכולת. בישראל פועלות חברות כמו עמידר או חלמיש כזרועות של רשויות ציבוריות המחזיקות בדיור ציבורי.
• דירת שרד - דירת מגורים ייצוגית של נושא משרה, בדרך כלל משרה ציבורית. הדירה שייכת למדינה או למוסד המעסיקים את נושא המשרה והם מממנים את העלויות הקשורות להחזקתה.
• דירה מפוצלת - דירה שחולקה למספר יחידות דיור נפרדות בעלות הול כניסה משותף. פיצול דירות נפוץ במקומות בהם קיים מחסור בדירות קטנות.
• דירת רווקים - ובלעז גרסונייר (garçonnière) היא דירה המיועדת למשק בית בן נפש אחת וכוללת בדרך כלל חדר שינה וסלון בלבד, או פינת שינה המשולבת בחלל הסלון.
• דירת שותפים - שותפים השוכרים דירה יחד מבעל הבית לתקופות שונות, לרוב מדובר ברווקים צעירים, סטודנטים

מחוסרי דיור

במדינות מפותחות הרוב המוחלט של התושבים מתגוררים בדירות או בתים. ובכל זאת, מיעוט קטן של אנשים או מסגרות משפחתיות שאין להם דירה למגורים אף לא בשכירות, מבלים את רוב שעות היממה ברחובות ובגנים או בכל מקום אחר המתאים להם. אלו הם מחוסרי דיור או "הומלסים", המטופלים בדרך כלל על ידי רשויות הרווחה המקומיות.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: דירה
ערך מילוני בוויקימילון: דירת גן
ציטוטים בוויקיציטוט: דירה
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בתי דירות

• דירה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• הערך "דירה", במיקרופדיה תלמודית, באתר ויקישיבה

הערות שוליים

1. ראה מסכת יומא (דף עב עמוד ב) ומסכת שבת (דף לא עמוד ב) אית ליה דרתא בלי אות יו"ד