מרפסת

מרפסת (בלשון חז"ל: גזוזטרה) היא אלמנט בנוי הנפוץ במבנים רבים הבולט מן המבנה כלפי חוץ. המרפסת נתמכת על ידי עמודים מתחתיה או נתלית כזיז והיא תחומה בצידה החיצוני במעקה. בראייה אדריכלית המרפסת מצויה בתווך שבין פנים לחוץ וכן אלמנט בעל נוכחות חשובה בחזית המבנה.

יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. הערך מתמקד רק בזווית ישראלית/יהודית, כאשר הנושא העיקרי - מרפסות באופן כללי (מבחינת אדריכלות והיסטוריה נניח) אינו זוכה להתייחסות. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מרפסת בבניין ברומא

הגדרות ותפקידים

איור של מרפסת

בתרבויות שונות יש למרפסות תפקידים שונים והיא מאופיינת באלמנטים שונים. חלק מתפקידיה משותפים וחלקם אופייניים רק לתרבות מסוימת. תפקידים אלו משפיעים על סגנון המרפסת.

סגנון מרפסות מושפע מאקלים, מחומרי בניין אופייניים לאזור, מתרבות ועוד. לדוגמה, באזורים מסוימים מקובל לישון במרפסת. באחרים המרפסת משמשת לקבלת אורחים. במאה השבע עשרה בצרפת לדוגמה רווחו מרפסות קטנות וצרות לעיטור הבניין ולהצבת עציצים; בארצות הברית נפוצה מרפסת מרווחת בקדמת הבית לפעילויות פנאי; בישראל יש מרפסות גדולות וגם מרפסות שירות לאחסון חפצים ולייבוש כבסים.

יש סוגים רבים של מרפסות ולכן גם סוגים שונים של הגדרות. הגדרת מרפסת אינה חד-משמעית.^{[1] [2]}

המרפסת הישראלית

מרפסות בתל אביב - בית פסז' פנסק ברחוב הרצל 16

למרפסת יש חשיבות באדריכלות הישראלית לאורך התפתחותה. שימוש במרפסות היה נפוץ בבנייה בארץ בשל האקלים הים תיכוני. עם תחילתה של האדריכלות הארץ ישראלית בשנות ה-20 וה-30 נבנו מרפסות במרבית בנייני המגורים, ובבתי המושבים צמודי הקרקע נהגו לבנות מרפסת וגם מרפסת כניסה. המרפסת שימשה אלמנט בולט וייחודי בעיקר בבנייה המודרניסטית (הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל) ועימה התפתחה "תרבות של מרפסות" – אורח חיים שבו את שעות הפנאי מבלים במרפסת. לשם כך נוצר ריהוט ייחודי למרפסת, ולעיתים הייתה בה פינת זולה. אולם במרוצת הזמן נסגרו מרפסות רבות ברחבי הארץ לטובת הרחבתם של חללי הפנים בדירות.

החל משנות ה-50 נסגרו מרפסות רבות בעזרת חלונות תריסים או בעזרת הפטנט שנפוץ אז "תריסול". החל מתקופה זו ובעיקר עם גל בניית השיכונים בישראל נבנו מרבית הדירות ללא מרפסת פתוחה. לרוב הוקמה רק מרפסת שירות ובה מסתור כביסה. תופעת סגירת המרפסות הייתה קלה במקומות שבהם מעל שטח המרפסת בנויה מרפסת הקומה הבאה. חוק התכנון והבנייה אף הגדיר שטחים אלו כ"שטח מקורה" ולכן גם השתלם לסגור שטחי בנייה אלו כחלק מחלל הפנים.

משנות ה-80 הופיעו המרפסות ה"מדורגות". המרפסות המדורגות הן מרפסות הבנויות בחזית הבניין אך לא זו מעל זו אלא בדירוג. המראה השכיח ביותר שבו נבנו רבים מבתי המגורים בשנות ה-90 הוא בניין מגורים בעל שתי קומות טיפוסיות - טיפוס לקומות הזוגיות וטיפוס לקומות האי-זוגיות שבהן המרפסות נמצאות במקום אחר, כך שמעל כל מרפסת יש תמיד מרווח של לפחות שתי קומות עד למרפסת הבאה. טיפוס בינוי זה אִפשר מרפסת מוארת יותר ופתוחה יותר לשמיים ומנע אפשרות של סגירת המרפסת. אך הדירוג יצר "מוטציות אדריכליות" וחזיתות בלתי סדורות ולא אסתטיות. עם הזמן הופיעו אלמנטים אדריכליים שונים שבאו לטשטש, לפחות במראה החיצוני, את הדירוג. אלמנט שכיח הוא קורות לא קונסטרוקטיביות (שאינן נושאות חלק בשלד הבניין) המשלימות את קווי המרפסות המדורגות בחזית ויוצרות אשליה של כמות כפולה של מרפסות בחזית הבניין אך שומרות על עיצוב מסודר וסימטרי.

בשנת 2008 שונה החוק וכיום מאושרת בישראל שוב בנייה של מרפסות מקורות בלי שתיחשבנה בראי החוק כשטח עיקרי של מגורים. בבנייני המגורים החדשים שנבנים החל מ-2008 מרפסות של עד 14 מ"ר לדירה (ובממוצע 12 מ"ר לכל דירה) הנבנות זו מעל זו.

מרפסת סוכה

מרכיב אדריכלי אופייני של בניינים המיועדים לאוכלוסייה דתית הוא מרפסת סוכה – מרפסת שאין כל גג מעליה, וניתן להקים בה סוכה כשרה בחג הסוכות. לעיתים נבנות מרפסות אלה עם גג נפתח, המספק צל בכל ימות השנה, אך ניתן להסירו לשם בניית סוכה. בערים חרדיות או שכונות חרדיות מוקמות לעיתים קרובות מרפסות סוכה הבנויות על עמודים.

גלריית תמונות

בניין מגורים משנות ה-30 בתל אביב ובו מרפסות אופייניות לתקופה זו שכיום חלקן סגורות וחלקן בתצורתן המקורית מרפסת סגורה בתריסי פלסטיק, בבניין שתוכנן על ידי אורה ויעקב יער בשנת 1965 בכפר סבא מרפסת בסגנון אמריקאי-כפרי (ורנדה, Verandah) בניין מגורים באור יהודה עם מרפסות מדורגות בניין מגורים בגבעת שמואל עם מרפסות מדורגות המושלמות על ידי "קורת דמה" ויוצרות חזית מסודרת יותר אישה במרפסת ביתה בתל אביב מרפסות עם מעקות ברזל דמויי תחרה נתמכות על ידי עמודי ברזל מחושל (גלריה (אנ'))) ברובע הצרפתי של ניו אורלינס. מרפסת ברמת גן עם דגלי ישראל לכבוד יום העצמאות במהלך מלחמת חרבות ברזל

בלשון ההלכה

כאשר משתמשים במילה "מרפסת" במקורות ההלכה, אין הכוונה בדרך כלל לחלק חיצוני של דירה פרטית, אלא הכוונה היא למפלס עליון שאליו עולים במדרגות מהקרקע, הנמצא בבעלות משותפת של כלל הדיירים, ובו פתחים לדירות פרטיות (כעין חדר מדרגות). כך למשל לגבי עירוב חצרות נחשבת המרפסת כרשות היחיד משותפת, שאסור לטלטל אליה חפצים בשבת מהבתים הפרטיים, ללא תיקון עירוב חצרות.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: גזוזטרה
ציטוטים בוויקיציטוט: מרפסת
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מרפסות

• מיכאל יעקובסון, האיש שהמציא את המרפסת הקופצת, באתר Xnet‏, 12 ביוני 2011
• נעה נבט, מי צריך בית עם גינה? הישראלים מגלים מחדש את המרפסת, באתר TheMarker‏, 25 במאי 2017
• דקל גודוביץ, הישראלים רוצים פרטיות במרפסת, אז למה בונים להם מעקה שקוף?, באתר Xnet‏, 10 בדצמבר 2017
• יעל בלקין, הנהירה לגזוזטרה: "מה שבעבר נתפס כהשקעה מוגזמת מתקבל כיום בהבנה", באתר TheMarker‏, 23 באוקטובר 2024
• מרפסת, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)