Loading AI tools
צבא גרמניה משנת 1955 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בּוּנְדֶסְוֵור (בגרמנית: Bundeswehr, "הצבא הפדרלי" ⓘⒾ) הוא שמו של צבא הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, המורכב מהכוחות המזוינים של גרמניה, המנהל האזרחי ורשויות הרכש. מדינות גרמניה אינן רשאיות לנהל מערכה צבאית משלהן, משנכנסה חוקת גרמניה לתוקף, בה נקבע כי ענייני הביטחון ניטלים לאחריותה הבלעדית של הממשלה הפדרלית[3].
| |||
 | |||
| מדינה |
 גרמניה | ||
|---|---|---|---|
| תקופת הפעילות |
12 בנובמבר 1955 – הווה (69 שנים)  | ||
| הגוף הקודם |
ורמאכט | ||
| זרועות בצבא |
| ||
| מטה |
בון | ||
| מנהיגות | |||
| המפקד העליון |
.svg){kind=small} שר ההגנה הפדרלי (בעת שלום) קאנצלר גרמניה (בעת מלחמה) | ||
| ראש הצבא |
 המפקח הכללי של הבונדסוור | ||
| כוח אדם | |||
| גיל הגיוס | 17 | ||
| זמינות לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה | 37,000,000 (2018) | ||
| מתאימים לשירות צבאי מכלל האוכלוסייה | 29,540,000 (2018) | ||
| גודל מחזור שנתי המגיע לגיל הגיוס | 791,000 (2018) | ||
| כוחות פעילים | 183,880 (2020) | ||
| כוחות מילואים | 30,000 (2018) | ||
| תקציב | |||
| תקציב שנתי |
€51.95 מיליארד ($55.38 מיליארד) מתקציב ההגנה €71.75 מיליארד ($76.49 מיליארד) כולל קרן מיוחדת של נתח שני (2024)[1] | ||
| אחוזי תמ"ג | 2.01%[2] (2024) | ||
| תעשייה | |||
| ספקים מקומיים | |||
| ספקים זרים |
 ארצות הברית ישראל צרפת שוודיה הממלכה המאוחדת הולנד איטליה קנדה שווייץ בלגיה פולין קרואטיה אוסטריה נורווגיה | ||
| מלחמות שהשתתף בהן | |||
| |||
|
www | |||
  | |||
הכוח כולל צבא יבשה (הר), צי ("דויטשה מרינה") חיל אוויר ("לופטוואפה"), חיל רפואה ("צנטרלר זניטטסדינסט") ומפקדת קישור בין-שירותית ("שטרייטסקרפטבאזיס"). נכון להיום, הבונדסוור מונה כ-250,000 אנשי צבא ועוד כ-100,000 אזרחים. צבא היבשה מאורגן בחמש דיוויזיות קרביות, וכולל מנגנון פיקודי שהוא בחלקו רב-לאומי (ברמת הקורפוס). הלופטוופה מחולק לשלוש דיוויזיות, והצי – לשתיים. חיל הרפואה ומפקדת הקישור הבין שירותית מאורגנים בארבעה פיקודים אזוריים. לכל זרועות הצבא יש מטות נפרדים לאימונים, לוגיסטיקה, טכנולוגיה, כוח אדם, מבצעים ועוד.
לאחר מלחמת העולם השנייה, בדומה ליפן, נאסר על גרמניה להחזיק כוח מזוין למטרות התקפיות.
לאור התפתחות המלחמה הקרה, החלו כבר ב-1949 דיונים על גיוס חיילים בגרמניה המערבית, לשאת בנטל ההגנה על המערב מפני פלישה סובייטית. תחילה הועלה הרעיון להקים "צבא בין-לאומי" או "צבא אירופי" בו ישרתו חיילים מגרמניה המערבית[4]. בינואר 1952, לאור כישלון השיחות על צבא אירופי, הוחל בדיונים על הקמה מחדש של צבא גרמני במערב גרמניה[5][6]. בתחילת 1955 עברו הדיונים לפסים מעשיים ובגרמניה החלו בהכנת הצעות לתיקון החוקה באופן שיאפשר הקמת צבא[7]. ב-9 במאי 1955 צורפה מערב גרמניה לנאט"ו[8] וקונראד אדנאואר הודיע כי נרשמו מעל 120,000 מתנדבים לגיוס לצבא גרמני וכי הוא פועל לאישור החוקים שיאפשרו הקמת צבא מערב גרמני עד סוף יולי 1955[9].
באוקטובר 1955 אושר בקריאה ראשונה חוק להקמת צבא של חצי מיליון חיילים[10]. ב-2 בינואר 1956 גויסו 2,000 חיילים, נוסף על 1,000 חיילים שגויסו קודם לכן, להכנת בסיסי הדרכה לקליטת חיילי הצבא המערב גרמני[11]. בתחילת מרץ 1956 אושר החוק המאפשר הקמת צבא של 150,000 חיילים[12]. הקמת הצבא הייתה ביטוי להכרה המערבית בחיוניתה של מערב גרמניה עבור מערך ההגנה שהוקם באירופה על מנת להגן עליה מפני ברית המועצות. יציבותה הפוליטית ופריחתה הכלכלית של מערב גרמניה אף הם תרמו להחלטה זו.
ב-22 בפברואר 1956 הוחלט לקרוא לצבא המערבי גרמני "בונדסוור"[13].
ביולי 1956 הוכרז על שירות צבאי חובה, המחייב את כל הגברים המערב-גרמניים בני 18 עד 45 לשרת[14] במשך תשעה חודשים, או לבחור בחלופה אזרחית של שירות לאומי האורך זמן רב יותר.
ב-2011 בוטל חוק זה[15][דרוש מקור]. במהלך המלחמה הקרה היה הבונדסוור מעמודי התווך של מערך ההגנה הקונבנציונלי של נאט"ו במרכז אירופה. הוא כלל אז 495,000 חיילים ומפקדים בנוסף לכ-170,000 עובדי צוות אזרחיים. הצבא מנה בתקופה זו שלושה קורפוסים בני 12 דיוויזיות האחד, מגובים בפלוגות ים ונגמ"שים. האווירייה כללה מספר גדול של מטוסי קרב ומפציצים טקטיים, והייתה חלק ממערך ההגנה האווירית של נאט"ו (נאטינא"ד, NATINAD). הצי הגרמני נצטווה להגן על הים הבלטי ולהכיל את הצי הסובייטי ששט בו.
לאחר איחוד גרמניה ב-1990, התאחד הבונדסוור עם חלקים שונים של צבא גרמניה המזרחית, אשר חדל להתקיים לאחר מכן.
מלחמת נאט"ו ביוגוסלביה (1999) הייתה העימות הבלתי-הגנתי הראשון שבו השתתף הבונדסוור באופן פעיל. למעשה, הייתה זו הפעם הראשונה מאז 1945 בו נטלו כוחות צבא גרמניים חלק בפעולה התקפית.
בשנת 2000, בעקבות פסיקת בית הדין האירופי לצדק, נפתחו תפקידים רבים בבונדסוור גם לנשים, ששירתו עד אז רק בחילות הרפואה או המוזיקה.
ב-2011 בוטל גיוס החובה בגרמניה והגיוס הפך לגיוס התנדבותי[16].
ב-11 בדצמבר 2019 הודיעה שרת ההגנה של גרמניה, אנגרט קראמפ-קארנבאואר, על ההחלטה להחזיר את תפקיד הרב הראשי לצבא גרמניה[17].
ב-13 בנובמבר 2023, במסגרת הפקת הלקחים מהמלחמה המתמשכת בין רוסיה לאוקראינה והצורך במערכות הגנה מתקדמות מפני טילים, נחתם הסכם בין משרד ההגנה הגרמני לתעשייה האווירית במסגרתו תספק התעשייה האווירית לבונדסוור מערכת ההגנה מפני טילים חץ 3 וכן מערכות המכ"ם הייעודיות מסוג "אורן אדיר" בעלות של 14 מיליארד שקל[18][19].
בזמני שלום, המפקד העליון של הבונדסוור הוא שר ההגנה הפדרלי. בעתות חירום, הקנצלר מקבל לידיו את הפיקוד על הבונדסוור והופך למפקד העליון.
על הבונדסטאג לאשר כל פריסת כוחות מזוינים מחוץ לתחום המדינה ברוב רגיל. הליך זה הוביל בעבר לביקורת ואי שביעות רצון מבעלות בריתה של גרמניה מכיוון שקשה יחסית להשיג הסכמה פרלמנטרית בנושאים כאלה בגרמניה כך למשל הייתה מלחמת אפגניסטן.
תפקידו של הבונדסוור, כפי שהוא מתואר בסעיף 87 א' לחוקה הגרמנית, הוא הגנתי לחלוטין. ואולם כיום, התפיסה היא [דרוש מקור][מפני ש...] כי הכוונה איננה רק להגנה על גבולות גרמניה, אלא גם לפתרון משברים ולמניעת סכסוכים באופן כללי יותר, או לשמור על הביטחון הגרמני במובנו הרחב. הדבר מאפשר לבונדסוור ליטול חלק במשימות מעבר לגבולות גרמניה, כחלק מכוחות נאט"ו או תחת מנדט האומות המאוחדות.
.jpg)
החל משנות התשעים, ובאופן הולך וגובר בשנים האחרונות, הבונדסוור משתתף במשימות בין-לאומיות ביוגוסלביה לשעבר ובסביבותיה, אך גם באזורים מרוחקים יותר בעולם כמו קמבודיה או סומליה. לאחר פיגועי 11 בספטמבר 2001, הוצבו כוחות גרמנים בכל הזירות הקשורות מלבד עיראק. (עם זאת, כחלק משיקומה של עיראק, מקיימת נציגות הבונדסוור אימונים לכוחות הביטחון העיראקיים מחוץ לעיראק, כמו באיחוד האמירויות הערביות ובגרמניה). נכון ל-27 ביוני 2022, חיילי הבונדסוור מוצבים במקומות הבאים (במסגרות שונות)[21]:
שר ההגנה נתמך על ידי ראש ההגנה (CHOD, Generalinspekteur) ומפקדי הזרועות (Inspekteure: מפקד הצבא, מפקד חיל האוויר, מפקד הצי) והצוותים הרלוונטיים שלהם בתפקידו כמפקד העליון. ה-CHOD ומפקדי הזרועות יוצרים את מועצת הפיקוד הצבאית (Militärischer Führungsrat) עם תפקידים דומים לאלו של המטה המשותף של ארצות הברית. כפוף ל-CHOD נמצא פיקוד המבצעים של הכוחות המזוינים (Einsatzführungskommando). עבור משימות קטנות יותר, אחד ממפקדות הזרועות (למשל פיקוד הצי) עשוי לבצע פיקוד ושליטה על כוחות במשימות בחו"ל. הבונדסטרג חייב לאשר כל פריסה חוץ-ארצית ברוב פשוט. הדבר הוביל לחוסר שביעות רצון מסוים בקרב בעלי בריתה של גרמניה בנוגע לפריסת כוחות למשל באפגניסטן מכיוון שקבלת הסכמה פרלמנטרית בנושאים כאלה קשה יחסית להשגה בגרמניה.
_in_the_Mediterranean_Sea_2013.jpg)
כוחות הלחימה של הצבא מאורגנים לשלוש דיוויזיות לחימה ומשתתפים במבני פיקוד רב-לאומיים ברמת הקורפוס. חיל האוויר מחזיק בשלוש דיוויזיות והצי מאורגן בשתי פלגות. שירות התמיכה המשותף והשירות הרפואי המשותף מאורגנים בארבע פיקודים אזוריים בעלי מבנה זהה. לכל השירותים הללו יש גם פיקודים כלליים להכשרה, רכש וסוגיות כלליות אחרות.
פיקוד המבצעים של הכוחות המזוינים (Einsatzführungskommando der Bundeswehr) הוא הפיקוד הצבאי המשותף היחיד של הבונדסוור. הוא שולט על כל המשימות בחו"ל. הפיקוד ממוקם בקסרנה הנריק פון טרסקוב (שוויולוזֶה) ליד פוטסדם ומוּנה על ידי גנרל לוטננט (גנרל בדרגת שלושה כוכבים).
.jpg)
תפקיד הבונדסוור מתואר בחוקת גרמניה (סעיף 87א) כבלעדי הגנתי. תפקידו הפעיל היחיד לפני 1990 היה קטסטרופנאינזאץ (בקרת אסונות). בתוך הבונדסוור, הוא סייע לאחר אסונות טבע בגרמניה ובחו"ל. לאחר 1990 השתנה המצב הבין-לאומי מהתמודדות מזרח-מערב למצב של חוסר ודאות וחוסר יציבות כללי.
לאחר פסק דין של בית המשפט החוקתי הפדרלי בשנת 1994, המונח "הגנה" הוגדר לא רק ככולל הגנה על גבולות גרמניה, אלא גם תגובה למשבר ומניעת סכסוך, או באופן רחב יותר כשמירה על ביטחונה של גרמניה בכל מקום בעולם. על פי ההגדרה שניתנה על ידי שר ההגנה פיטר שטרוק (2002 עד 2005), ייתכן שיהיה צורך להגן על גרמניה אפילו בהינדו קוש. הדבר מחייב את הבונדסוור להשתתף בפעולות מחוץ לגבולות גרמניה, כחלק מנאט"ו או האיחוד האירופי ובמנדט של האו"ם.
צבא גרמניה מחזיק באמצעי הלחימה הבאים:
כלי הטיס בחיל האוויר הגרמני בסך הכול: 714.
בהם 75 טורנדו, 141 טייפון, 24 מטוסי טורנדו לוחמה אלקטרונית, 37 מטוסי איירבוס A400M לתובלה, 78 מסוקי תובלה כבדים סיקורסקי CH-53 ו-15 מסוקי יורוקופטר EC145.
בסך הכול יש בצי הגרמני כ-81 ספינות זמינות. בהן 11 פריגטות מסוגים שונים, 5 קורבטות (הקורבטות מסדרת בראונשווייג), 2 שולות מוקשים, 10 ציידות מוקשים[דרושה הבהרה], 6 צוללות, 11 ספינות אספקה ו-20 ספינות עזר שונות. התפוסה של כלי חיל הים עומדת על 220,000 טון.
בצבא יש 432 טנקים קרביים. יש לציין שבעת צורך בהולנד, הצבא מחויב להעביר 18 מהטנקים לידי הולנד[דרוש מקור].
מספרם של הרכבים הקרביים המשוריינים בצבא הגרמני הוא: 4,620.
מדי השירות הם סוג המדים הסטנדרטי של הבונדסוור לתפקידים כלליים ולפעילות מחוץ לבסיס, אך מזוהים בעיקר עם אירועים טקסיים. מדי השירות של הצבא מורכבים ממעיל אפור בהיר ומכנסיים אפורים כהים יותר, הנלבשים עם חולצה כחולה בהירה, עניבה שחורה ונעליים שחורות. הכובע המחודד עם המצחייה הוחלף בבריון כצורת כיסוי הראש הנפוצה ביותר. מדי ערב הכוללים בלייזרים או מעילים כפולים נלבשים על ידי קצינים לאירועים חברתיים שונים. מדי הלחימה והעבודה מורכבים ממדי הסוואה פלקטארן, הנלבשים גם בתפקידים בשטח[22].
בפועל, הם משמשים גם לשימוש כללי ומחוץ לבסיס לפחות בבסיסים בהם יש גם תפקידים בשטח, ואף על ידי אחרים, ולדרך הביתה או לבסיס, ונחשבים למדי הצבא. בכל שלוש הזרועות, מדי חול בהירים זמינים לתפקידים באקלים חם. בשנת 2016 הושק דגם מולטיטארן חדש, הדומה למדי מולטיקאם של הצבא הבריטי או האמריקאי[23][24]. סוג שונה ומסורתי של מדי השירות נלבש על ידי הגבירגסיאגר (חיל ההרים), המורכב מעליונית סקי, מכנסי מתיחה ומגפי סקי. במקום הבריון, הם עוטים את "כובע ההר" האפור. מדי השטח זהים, למעט (אופציונלי) עיטור אדלוויס מתכת על כובע השדה[22].
צבעי הזרוע המסורתיים מופיעים כריפוד על השרוולים וכעיטור על הדש. גנרלים עונדים ריפוד פנימי מזהב; קצינים אחרים עונדים ריפוד כסף. ריפוד ועיטור דש הם בורדו למטה"ל, ירוק לחיל רגלים, אדום לארטילריה, ורוד לשריון, שחור להנדסה, צהוב לתקשורת, צהוב כהה לסיור וצבעים שונים לשאר הזרועות. חיילי לחימה עונדים בריונים ירוקים (רגלים), שחורים (שריון) או בורדו (צנחנים). חיילי לוגיסטיקה וחיילי תמך לוחם, כמו ארטילריה או הנדסה, עונדים בריונים אדומים. סמל זהב או כסף על הבריון מציין את זרוע השירות הבודדת[22].
כוחות הצי לובשים את המעיל והמכנסיים המסורתיים הכחולים הכהים; חיילים פשוטים לובשים חולצה לבנה או חולצה כחולה כהה עם העניבה המסורתית של הצי. מדי לבן מספקים אלטרנטיבה לקיץ. כובע הדרגה של הקצין מעוטר בעוגן זהב מוקף זר.
מצחייה של כובע האדמירל נושאת שורה כפולה של עלי אלון. קפטני צוללות לובשים את הכובע הלבן המסורתי. מדי השירות של חיל האוויר מורכבים מעיל ומכנסיים כחולים עם חולצה כחולה בהירה, עניבה כחולה כהה ונעליים שחורות. מדי לחימה זית דומים למדי העבודה של הצבא נלבשים באימון בסיסי ובמהלך תפקידים אחרים בשטח. אנשי תעופה עונדים כנפיים על החזה הימני. אנשי חיל האוויר האחרים עונדים מכשיר כנף משונה עם סמל במרכזו המציין התמחות בשירות. תגי פעילות אלו מגיעים בארד, כסף או זהב, בהתאם לאורך השירות במקצוע. כנפיים, המוטלות על זר, בזהב, כסף או ארד, בהתאם לדרגה, נלבשות גם על כובע השירות או השדה.
ערך מורחב – דרגות הבונדסוורבדרך כלל, דרגות הקצונה הן אלו ששימשו בצבאות הפרוסים והגרמנים שלפני 1945. סימני דרגת הקצונה נלבשים על כתפי המדים או על לוחות הכתפיים. סימני דרגת קציני משנה של הצבא וחיל האוויר הם ארבעה כוכבים כסופים בעוד שקציני שדה עונדים כוכבים כסופים (שחורים או לבנים על מדי הסוואה) ועטרה של אלון סביב הכוכב התחתון. הכוכבים והעטרה הם זהב עבור קציני מטה. במקרה של קציני ים (Marine), הדרגה מסומנת בפסים זהובים על השרוול התחתון של המעיל הכחול ועל לוחות הכתפיים של המדים הלבנים.
דרגות החייל וקציני הדרג נמוך דומות לאלו של הצבאות הפרוסים והגרמנים שלפני 1945. בצבא ובחיל האוויר, גפרייטר תואם לדרגת נאטו OR-2 ואובר-גפרייטר כמו גם האופטגפרייטר ל-OR-3, בעוד ש-OR-4 עומד על שטאבסגפרייטר ואוברשטאבסגפרייטר. אנטר-אופיציר הוא הסמל בדרגה הנמוכה ביותר (OR-5), ואחריו שטאבסאנטר-אופיציר (גם OR-5), פלדוובל ואוברפלדוובל (OR-6), האופטפלדוובל (OR-7/8), שטאבספלדוובל (OR-8) ואוברשטאבספלדוובל (OR-9). דרגות חיילי הצבא וחיל האוויר מסומנות בפסים, צ'יוורונים ו"קשרים חרב" שנלבשים על שקופיות דרגה.
סימני דרגת החייל של הצי נלבשים על השרוול העליון (OR 1–5) או התחתון (OR-6 ומעלה) יחד עם סמל המבוסס על עוגן להתמחות השירות (דירוג). מועמדים לקצונה בצבא ובחיל האוויר מחזיקים בדרגות נפרדות של Fahnenjunker (OR-5), Fähnrich (OR-6) ו-Oberfähnrich (OR-7/8), ועונדים את סימני הדרגה המתאימים בתוספת חוט כסף קשור סביבו. מועמדים לקצונה בצי Seekadett (קאדט ים; שווה ערך ל-OR-5) ו-Fähnrich zur See (קצין משנה בכיתה שנייה; OR-6) עונדים את סימני הדרגה של הדרגות המגויסות בהתאמה אך עם כוכב זהב במקום סמל הדירוג, בעוד ש-Oberfähnrich zur See (קצין משנה בכיתה ראשונה; OR-7/8) עונד פסי דרגה דקים מסוג קצין.
צוות רפואי של כל שלוש הזרועות עונד גרסה של קדוצ'אוס המסורתי (מטה עם נחשים שזורים) על כתפי המדים או השרוולים. לדרגות הקצינים יש כינויים משלהם השונים מקציני הקו, אך סימני הדרגה זהים בעיקרו.
נשים משרתות בשירות הרפואי מאז 1975. החל משנת 1993 הותר להן לשרת גם כגייסות וקציני משטרה צבאית בשירות הרפואי ובתזמורות הצבא. בשנת 2000, בתביעה שהגישה טניה קרל, בית המשפט האירופי לצדק פסק כי לנשים מותר לשרת בתפקידים רבים יותר מאשר בעבר. מאז 2001 הן יכולות לשרת בכל תפקידי השירות ללא הגבלה, אך הן אינן כפופות לגיוס. כיום ישנם כ-23,066 נשים בשירות פעיל ומספר נשים מילואים המשתתפות בכל התפקידים, כולל משימות שמירת שלום ומבצעים אחרים. בשנת 1994, ורנה פון ויימרן הפכה לגנרלרט דאר לופטוואפה (רופא ראשי של חיל האוויר), האישה הראשונה אי פעם שהגיעה לדרגת גנרל בכוחות המזוינים של גרמניה.
לנשים נדרשים דרישות ביצוע פיזי נמוכות יותר בבדיקת כושר בסיסית, אותה יש להשלים בעת הגיוס ולאחר מכן מדי שנה.
עם השעיית שירות צבאי חובה בשנת 2011 והתמקדות מחודשת של הבונדסוור, משרדי הגיוס המחוזיים פורקו ב-30 בנובמבר 2012. משימותיהם נלקחו על ידי מרכזי הקריירה החדשים של הבונדסוור. מרכזי הקריירה של הבונדסוור הם הדרך העיקרית של הכוחות המזוינים להציג את עצמם כמעסיק ארצי הן לקריירות צבאיות והן לקריירות אזרחיות[25].
במבנה ארגון גיוס כוח האדם של הבונדסוור שאומץ בשנת 2019, ישנם חמישה מרכזי קריירה גדולים בהנובר, מיינץ, דיסלדורף, מינכן וברלין עם מרכזי הערכה. ישנם 16 מרכזי קריירה אזוריים קטנים יותר, שמתוכם רק אלה בווילהלמסהאפן, שטוטגרט וארפורט כוללים מרכז הערכה. 110 משרדי ייעוץ קריירה השייכים למרכזי הקריירה משולבים עם 86 צוותי מיקום של שירות פיתוח קריירה ליצירת 113 משרדי ייעוץ. הבונדסוור מציע מסלולי קריירה רבים:
שירות צבאי התנדבותי (FWD) בגרמניה הוא יחסי עבודה לחיילים בקריירה של דרגת כוח אדם נמוכה של הבונדסוור. הוא נמשך לפחות 7 ומקסימום 23 חודשים. מעמדו המשפטי דומה לזה של חיילים חיילים[26].
חייל זמני (בקיצור SaZ, נקרא בפי העם Zeitsoldat) הוא חייל המתנדב לשרת שירות צבאי לתקופה מוגבלת. SaZ יכול להיכנס לכל שלוש הקטגוריות (מגויסים, קציני משטרה צבאית וקצינים). SaZ שגויסו כקציני משטרה צבאית וקצינים עוברים הכשרה צבאית כללית, קריירה ומומחיות. תקופת המחויבות הרגילה היא מינימום 2 ומקסימום 25 שנים, אך לא תעלה על גיל 62.
חיילים מקצועיים לכל החיים (Berufssoldat) נבחרים מקבוצת החיילים הזמניים. בניגוד לחיילים זמניים, לחיילים מקצועיים אין תקופות מחויבות חוזיות אלא משרתים עד פרישה. גיל הפרישה משתנה לפי דרגה. חייל מקצועי יכול לבקש שחרור מוקדם או לחזור לשירות זמני.
קריירה במילואים: ישנם מסלולי קריירה מרובים במילואים של הכוחות המזוינים עבור קצינים, קציני משטרה צבאית וחיילים, כמו גם עבור אזרחים ללא הכשרה צבאית קודמת.
נכון ל-2021, משרתים בצבא הגרמני כ-300 חיילים יהודים. כמעט 90 שנה לאחר שסולקו החיילים היהודים מהצבא, וביוזמת שרת ההגנה, אנגרט קרמפ-קרננבאואר, הוקם גוף רבנות בצבא גרמניה ובו עשרה רבנים, מהם חמישה רבנים אורתודוקסים וחמישה רבנים רפורמים. הרב זולט בלה רבה של לייפציג, הוא הרב הראשון שנבחר לשמש כרב צבאי ומשכך אף משמש דה-פקטו כרב הראשי לצבא גרמניה. בתפקידם, טיפול אישי בחיילים היהודים, ובפעולות להעלאת המודעות לאנטישמיות ולמניעתה[27].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
.svg)
_(Luftwaffenfarben).svg)
.svg){kind=icon}
