וילהלמסהאפן
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
וילהלמסהאפן (בגרמנית: Wilhelmshaven) היא עיר נמל בסקסוניה התחתונה שבגרמניה. היא נמצאת בחוף המערבי של יאדבוזן (Jadebusen, מפרץ יאדה שבים הצפוני). אוכלוסייתה מנתה 83,238 נפש ב-2006.
| |||
 | |||
| גשר קייזר וילהלם | |||
| מדינה | גרמניה | ||
|---|---|---|---|
| מדינה פדרלית | סקסוניה התחתונה | ||
| תאריך ייסוד | 1869 | ||
| שטח | 106.91 קמ"ר | ||
| גובה | 2 מטרים | ||
| אוכלוסייה | | ||
| ‑ בעיר | 76,247 (31 בדצמבר 2023) | ||
| ‑ צפיפות | 710 נפש לקמ"ר (31 בדצמבר 2015) | ||
| קואורדינטות | 53°31′43″N 8°06′20″E | ||
| אזור זמן | UTC+1 | ||
| http://www.wilhelmshaven.de | |||
וילהלמסהאפן היא עיר חדשה יחסית במונחים גרמניים. היא נוסדה ב-1869 על ידי וילהלם הראשון מלך פרוסיה, בשל הצורך בבסיס ימי לצי הפרוסי המתפתח.
במקום ניצב מבצר, ה"זיבטסבורג" (Sibetsburg) לפחות משנת 1383; המבצר הוחזק על ידי פירטים והוחרב ב-1433 על ידי ברית ערי הנזה. ארבע-מאות שנים לאחר מכן תכננה ממלכת פרוסיה להקים צי ונמל בים הצפוני. ב-1853 הסדיר הנסיך אדלברט מפרוסיה את חוזה יאדה (Jade-Vertrag) עם הדוכסות הגדולה של אולדנבורג. על פי תנאי החוזה נמסרו לידי פרוסיה 3.13 קמ"ר מהטריטוריה האולדנבורגית במפרץ יאדה. וילהלם הראשון (שנעשה לימים הקיסר הגרמני הנושא אותו שם) חנך את הנמל שש-עשרה שנים לאחר מכן והעניק לו את שמו.
וילהלמסהאפן צמחה והפכה לאחת מערי הנמל החשובות של גרמניה. דוכסות אולדנבורג גם היא הפיקה תועלת מן הנמל; סמוך לווילהלמסהאפן נוסדה על אדמת הדוכסות העיר ריסטרינגן (Rüstringen). ב-1937 אוחדו וילהלמסהאפן וריסטרינגן.
במלחמת העולם השנייה הופצצה העיר על ידי מטוסי בנות הברית בשל היותה הבסיס הימי הראשי של הצי הגרמני. בהפצצות נחרבו שני שלישים מבנייני העיר.
במסגרת מבצע "אואזיס" של הצבא הבריטי גורשו כ-4500 מעפילי האנייה "אקסודוס-1947" / 'יציאת אירופה תש"ז' לגרמניה.
תחילה, בראשית חודש ספטמבר 1947, הועברו המעפילים הועברו למחנות אמסטאו ופופנדורף, שהיו מותאמים יותר לשהייה בתקופת קיץ.
עם התקרב החורף, בחודש נובמבר 1947, הועברו המעפילים למבנים של בסיסי צבא בעיר אמדן ובבסיס חיל הים Admiral-Armin-Zimmermann-Kaserne בזנגוורדן שליד וילהלמסהאפן.
בחודש ספטמבר 2019 נערך מסע של "צוות מורשת אקסודוס" לגרמניה ובמהלכו הוצבו שלטי הנצחה באמדן, זנגוורדן ובבסיס חיל הים הגרמני, על שם האדמירל ארמין צימרמן, בזנגווארדן.
לאחר המלחמה שימש הנמל לא רק לצרכים צבאיים, אלא גם למסחר ולתיירות. כיום שוב משמש הנמל כבסיס הימי הראשי של גרמניה בים הצפוני. זהו הנמל השלישי בגודלו במדינה אחרי המבורג והנמל המשותף של ברמן וברמרהאפן, והוא משמש בעיקר לטעינה ופריקה של דלק ומוצריו. מלבד הצי המלחמתי, מקורות התעסוקה העיקריים של וילהלמסהאפן הם התעשיות הכימיות ובתי הזיקוק לנפט. עם זאת, אחוז המובטלים בעיר הוא הגבוה ביותר במערבה של המדינה. צנרת מקשרת את מסוף הדלק ובתי הזיקוק עם מרכזי תעשייה אחרים בגרמניה. בווילהלמסהאפן קיימת גם אוניברסיטה למדעים שימושיים (Fachhochschule), בה לומדים הנדסה ומינהל עסקים.
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
| פורטל גרמניה | ||
בווילהלמסהאפן ישנו אקווריום ובו בעלי חיים ימיים מן הים הצפוני. סימן ההכר של העיר הוא ה- Kaiser-Wilhelm-Brücke ("גשר הקייזר וילהלם"), החוצה את הכניסה למפרץ יאדה. הוא נבנה ב-1908, אורכו 159 מ' ובעבר היה הגשר התלוי הגדול ביותר באירופה. התצוגות העיקריות של המוזיאון הימי הן המשחתת "מלדרס" (Mölders), צוללת וכלי שיט מלחמתיים קטנים כמו גם תצוגה של תולדות הצי הגרמני מן המאה ה-19 ואילך.
אתר האינטרנט הרשמי של וילהלמסהאפן (בגרמנית)
וילהלמסהאבן (גרמניה), דף שער בספרייה הלאומית
וילהלמסהאפן, ברשת החברתית פייסבוק
וילהלמסהאפן, ברשת החברתית אינסטגרםSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
