Loading AI tools
חברה ישראלית לייצור מערכות אלקטרוניות ביטחוניות ואזרחיות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אלביט בע"מ הייתה חברה ישראלית לייצור מערכות אלקטרוניות ביטחוניות ואזרחיות. בשנת 1996 היא פוצלה לאלביט מערכות, אלביט הדמיה רפואית, ואלביט, שהמשיכה לפעול כחברת החזקות עד שנת 2002 כאשר מוזגה לחברת האם אלרון.[3] אלביט הייתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בנאסד"ק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב.
 | |
 | |
| משרדי אלרון ואלביט ברחוב הגיבורים 86–88 בחיפה, ב-1966[2] | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית |
| בורסה |
נאסד"ק (1996–2002–ELBT)  |
| תקופת הפעילות | 1966 – 2002 בעקבות מיזוג אלביט ואלרון |
| חברת אם | אלרון |
| משרד ראשי | חיפה |
| ענפי תעשייה | אלקטרוניקה |
| מוצרים עיקריים | מערכות אלקטרוניות |
| מנכ"ל | יגאל ברוכי, נשיא ומנכ"ל אלביט 2002-1994 |
  | |
אלביט נוסדה בשנת 1966 (כחברת "אלביט מחשבים בע"מ") כשותפות של אלרון ומשרד הביטחון.[4][5] שמה הוא הלחם של "אלרון" ו"ביטחון". החברה הוקמה ביוזמת עוזיה גליל, מייסד חברת אלרון, ביחד עם דן טולקובסקי ובעידוד שמעון פרס.[6]
בשנת 1970 רכשה חברת קונטרול דאטה את חלקו של משרד הביטחון בחברה.[7] לאחר ההנפקה בבורסה בשנת 1978 היה חלקה של קונטרול דאטה 37% ושל אלרון 31%[8]. בראשית 1976 רכשה אלביט את יצרנית האנטנות אלג'ים.[9]
בשנת 1978 מונה בני פלד למנכ"ל החברה.[10] באותה שנה ניצלה אלביט את רווחיותה לצורך הנפקה בבורסה.[8] אולם בהמשך עברה להפסדים,[11] ונקלעה למצב קשה.[12] החברה חזרה במהרה לרווחיות[13] ופלד קיבל על כך את פרס התעשייה.[14] פלד מילא את תפקיד המנכ"ל עד 1985. בראשית שנות ה-80 עבר מפעל החברה מחיפה לכרמיאל.[15] בשנת 1983 הוחלט על הקמת חברת בת משותפת עם ניקום, אליה הועבר חלק מפעילות המחשבים של אלביט.[16] בשנת 1984 רכשה אלביט 70% מחברת אינפרמאטיק.[17] בשנת 1985 הגיעו הכנסות החברה ל-160 מיליון דולר והיא העסיקה 1,900 עובדים.[18]
בסוף שנת 1989, ערכה אלרון ארגון מחדש של החזקותיה כאשר חברת אלסינט, שעסקה בפיתוח, יצור ושיווק פתרונות להדמיה רפואית, רפואה גרעינית, וטומוגרפיה ממוחשבת, עברה לבעלותה של החברה האחות, אלביט מחשבים.
בנובמבר 1996 פוצלה חברת אלביט לשלוש חברות: אלביט מערכות בע"מ, שריכזה את הפעילות הביטחונית; אלביט הדמיה רפואית בע"מ, שקלטה את עסקי הרפואה; ואלביט בע"מ, שנותרה עם פעילות אלקטרוניקה אזרחית (שהנכס העיקרי בה באותה עת היה קו הייצור לטלוויזיות).[19] המניות של כל שלוש החברות נרשמו למסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב, ובנאסד"ק.[20]
לאחר הפיצול, אלביט בע"מ פעלה כחברת החזקות בתחומי התקשורת, והמסחר האלקטרוני באמצעות חברות בנות, שהמהותית בהן הייתה חברת פרטנר תקשורת[21]. אלביט הייתה שותפה בקבוצת פרטנר שזכתה במכרז של משרד התקשורת להפעלת רשת סלולרית שלישית בישראל[22]. באוקטובר 1999, פחות משנתיים לאחר שהוקמה, הונפקה פרטנר בהצלחה רבה[23], תוך יצירת רווח ניכר לבעלי המניות[24].
לבד מפרטנר השקיעה אלביט במספר חברות הזנק[25], בהן: סלניום (Cellenium), חברת בת שפיתחה מערכות לגביית תשלומים באמצעות הרשת הסלולרית[26], סלאקט (CellAct) שפיתחה מערכת לבניית אפליקציות סלולריות בטכנולוגיית מסרים קצרים (SMS)[27], דיליג'נס (Dealigence) שפיתחה פלטפורמה לניהול שווקים אלקטרוניים[28], סטארקינט (Starkeynet) שפיתחה גרסה מוקדמת של תוכנת צ'אט לאתרי מסחר[29], חברת ICC (Israel Commerce Community) שפיתחה תוכנה לניהול רכש ולוגיסטיקה[30], פיץ' נטוורקס (Peach Networks), שעסקה בפיתוח טכנולוגיה להפעלת שירותים אינטראקטיבים בטלוויזיה בכבלים[31], ונמכרה למיקרוסופט תמורת 43 מיליון דולר[32], והיינקס (Hynex) שנמכרה לסיסקו תמורת 129 מיליון דולר[33]. שתי החברות נסגרו כשנה לאחר שנרכשו.[34][35]
אלביט השקיעה גם בחברת ישראסט לשירותי תקשורת לוויינית, ומכרה אחר כך את חלקה לחברת גילת תקשורת[36].
בשנת 2001 הוחלט שאין הצדקה לקיומה של אלביט כחברת החזקות נפרדת ויש למזג אותה לחברת האם אלרון, שהיא עצמה מוחזקת על ידי חברת החזקות נוספת, דיסקונט השקעות, זאת כדי לחסוך בעלויות כפולות של מטה והנהלה[37]. במסגרת המיזוג בעלי מניות של אלביט קבלו 0.45 מניות אלרון עבור כל מניה שלהם[38].
בשנת 1967 פיתח צוות באלביט את המחשב "אלביט 100",[39][40] שהיווה פריצת דרך בהיותו המיני-מחשב הראשון שיוצר על טהרת המעגלים המשולבים[41] והמחשב המסחרי הראשון שיוצר בישראל. אולם מחשב זה הקדים את זמנו ולא הצליח מסחרית.
באמצע שנות ה-70 ייצרה אלביט את המיני-מחשב CR-17[42], ממנו מכרה ברחבי העולם יותר מ-700 יחידות, דבר שזיכה את אלביט בתואר יצואן מצטיין.
בסוף שנות ה-70 עסקה אלביט בייצורו של מחשב תואם יבמ מיינפריים בשם "ענת", אך גם פעילות זו לא זכתה להצלחה מסחרית.[43] אלביט גם ייצרה מערכת מרובת מסופים שנקראה "פאקט".[44] בראשית שנות ה-80 ייצרה אלביט את מערכת המיקרו מחשב דייזי.[45] כן מכרה אלביט מונים ממוחשבים למוניות.[46]
במקביל, פיתחה אלביט מערכות פיקוד, בקרה, תקשורת, ניווט וכינון אש לטנקים[47] עבור מערכת הביטחון בישראל, ובמיוחד מערכות מוטסות.[48] במהלך שנות ה-70 ייצרה אלביט מערכות מוטסות עבור ה"כפיר" בשותפות עם חברות אחרות, אולם בשנות ה-80 כבר יכלה לספק את המערכות לבדה.[47] בפרויקט משותף עם טלרד ייצרה מערכת להאזנה למרכזיות טלפון.[49]
באפריל 1993 התרחש זינוק בפעילות הביטחונית של החברה, עם זכייתה במכרז לפיתוח מטוס ללא טייס חדש עבור צה"ל[50]. במרכז התמודדה מול תעשייה האווירית[51], עם פתרון של מל"טים קטנים שניתן לייצר בכמויות גדולות על בסיס פתרון שפיתחה חברת "חץ הכסף", ש-30% ממניותיה רכשה אלביט שנה קודם[52]. אמצעי התקשורת דיווחו על קיום תחרות בין התעשייה האווירית לאלביט, אך נושא התחרות נשמר בסוד וכונה באמצעי התקשורת "הפרויקט המרכזי". עם זאת פורסם ההיקף הכספי של המכרז, שהיה 140 מיליון דולר.[53]. חברת "חץ הכסף" הוקמה על ידי אלי גמזון וגיורא הרצברג ב-1985, במימון של היזם אפי ארזי, מייסד חברת "סאיטקס"[54]. בהמשך רכש מיקי פדרמן, באמצעות חברת אל-אופ 50% מהחברה ואלביט החזיקה ב-1996 גם 50%[55] (הפעילות הביטחונית של אלביט, חץ הכסף ואל-אופ מוזגו לחברה אחת בדצמבר 1999[56]).
בשנת 1992 הקימה אלביט מפעל לטלוויזיות צבעוניות, מפעל CTV במגדל העמק, המפעל ייצר מכשירי טלוויזיה עד לשנת 1997 ונסגר מאחר שלא זכה להצלחה מסחרית.[57] באמצע שנות ה-90, מערכת TVTEL תוכננה להשתלב במכשירי הטלוויזיה של אלביט, אך הוחלט במקום להשתמש במחשב האישי, שתפס תאוצה אז.[58]
בשנת 1992 הקימה אלביט את חברת אלביט מערכות ראייה (באנגלית: Elbit Vision Systems), המתמחה בייצור של ציוד בדיקה אופטי, מערכות ניטור אולטרא-סוניות, ומערכות ניטור לבקרת איכות לתעשיית הטקסטיל, הרכב, זיהוי פגמים במתכות ואיתור פגמים בתהליך הייצור של מסכים שטוחים.[59] באפריל 2001, מכרה אלביט את החזקתה בחברת "אלביט מערכות ראיה" לחברת אלטרו תמורת 3.5 מיליון דולר.[60] בפברואר 2018, נמכרה "אלביט מערכות ראיה" לחברת Uster Technologies השווייצרית תמורת 32 מיליון דולר.[61]
בשנת 1973 הקימה אלביט, בשותפות עם כור תעשיות, את חברת "אלטק" העוסקת בפיתוח, ייצור מעגלים מודפסים.[62] בשנת 1988, נמכרה חברת "אלטק" לאיש העסקים יוסי מימן (שמכר אותה בשנת 2013 לחברת ניסטק).[63]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
