אירוויזיון למוזיקאים צעירים 1994
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
האירוויזיון למוזיקאים צעירים 1994 הייתה המהדורה השביעית של האירוויזיון למוזיקאים צעירים, שהתקיימה בפילהרמונית הלאומית בורשה, פולין, לאחר התחרות בשנה שעברה.[1] מה-9 ל-14 ביוני 1994 מאורגן על ידי איגוד השידור האירופי (EBU) ורשת השידור המארחת Telewizja Polska (TVP), מוזיקאים משמונה מדינות השתתפו בגמר המשודר בטלוויזיה. בסך הכל השתתפו בתחרות 24 מדינות, לכן נערך חצי גמר באותו מקום ב-9 וב-10 ביוני 1994. מתוך 24 המדינות, 16 לא העפילו לגמר, כולל המדינה המארחת פולין. כל המשתתפים ביצעו יצירה קלאסית לבחירתם בליווי התזמורת הסימפונית של ורשה בניצוחו של קז'ימייז' קורד.[1]
| מספר התחרות | 7 |
|---|---|
| חצי גמר 1 | 9 ביוני 1994 |
| חצי גמר 2 | 10 ביוני 1994 |
| גמר | 14 ביוני 1994 |
| מנצח ראשי | קז'ימייז' קורד |
| תזמורת | התזמורת הסימפונית של ורשה |
| רשת השידור המפיקה | TVP |
| מיקום האירוע |
 הפילהרמונית הלאומית בורשה, ורשה, פולין |
| השיר הזוכה |
 הממלכה המאוחדת-נטלי קלין |
| שיטת הניקוד | חבר השופטים בוחר את 3 האהובים עליו בהצבעה חשאית. |
| מספר משתתפות | 8 |
| מדינות שמשתתפות לראשונה |
 אסטוניה  לטביה  ליטא  מקדוניה  סלובניה  קרואטיה  רוסיה |
| מדינות שחוזרות לאחר פרישה |
 אירלנד  יוון  פורטוגל  צרפת  שוודיה |
| מדינות שפרשו מהתחרות |
 יוגוסלביה |
| המדינות המשתתפות | |
 | |
|
מדינות משתתפות בגמר
מדינות משתתפות שלא העפילו לגמר
מדינות שהשתתפו בעבר, אך לא בשנה זו | |
  | |
תשע מדינות עשו את הופעת הבכורה שלהן, בעוד שחמש מדינות חזרו ויוגוסלביה פרשה מהתחרות עקב התפרקותה. זו, עד היום, התחרות עם הכי הרבה מתמודדים והכי קרובה להשוות את מספר המשתתפים באירוויזיון באותה שנה, עם 24 ל-25 בתחרות השירים.[1] כמו כן הייתה לה הכי הרבה חפיפה בכל שנה, כמו לכל אחת מהן.
המדינות שלא העפילו היו אוסטריה, בלגיה, קרואטיה, קפריסין, צרפת, גרמניה, יוון, אירלנד, ליטא, מקדוניה, נורווגיה, פולין, פורטוגל, רוסיה, סלובניה וספרד. בפעם השלישית, המדינה המארחת לא העפילה לגמר.[2] נטלי קלין מהממלכה המאוחדת זכתה בתחרות, כאשר לטביה ושוודיה ממוקמות במקום השני והשלישי בהתאמה.[3]
הפילהרמונית הלאומית בורשה, ורשה, פולין, היה המקום המארח למהדורת 1994 של האירוויזיון למוזיקאים צעירים.[1] הבניין נבנה בין השנים 1900 ל-1901, בניהולו של קרול קוזלובסקי, כדי לשחזר ב-1955 על ידי יוגניוש שפארקובסקי. מנהל המוסד הוא וויצ'ך נובק.[4] זהו המקום המרכזי של התזמורת הפילהרמונית הלאומית של ורשה.[5]
בסך הכל השתתפו 24 מדינות השתתפו בחצאי הגמר בתחרות של 1994, מתוכן שמונה העפילו לגמר הגדול המשודר בטלוויזיה. המדינות הבאות, בסדר אלפביתי, לא הצליחו להעפיל.[2]
| מדינה | מוזיקאי | כלי נגינה | יצירה/ות |
|---|---|---|---|
 אוסטריה |
ברנרד הופנגל | טרומבון | Sonatine for trombone and piano. Allegro vivance מאת קז'ימייז' סרוקי |
| אירלנד |
פינגין קולינס | פסנתר | Prelude in C-sharp minor op.45 מאת פרדריק שופן |
 בלגיה |
דוד כהן | צ'לו | Cantillene-jeu מאת P.B Michel |
 גרמניה |
לואיז וידמן | בסון | Sonate in F-major op.168, 2nd part מאת קאמי סן-סנס |
| יוון |
אנטוניוס סוסמוגלו | כינור | Monogramma for violin solo מאת C. Samaras |
| ליטא |
וילהלם צ'פינסקי | כינור | Concerto No.2 part 1 מאת בלסיס |
| מקדוניה |
קלינה מרמבסקה | פסנתר | Sonata op.28 No. 3 מאת סרגיי פרוקופייב |
 נורווגיה |
רולף-אריק נייסטרום | סקסופון | Sonata op.28 No. 3 מאת בונו |
| סלובניה |
מטה בקבאק | קלרינט | Solo de concours op. 10 מאת ה. רבסוד |
 ספרד |
דולורס רודריגז פארדס | גיטרה | Estudo No.11 מאת הייטור וילה לובוס |
| פולין |
לוקאש שרנר | צ'לו | Danse du diable vert מאת גספר קסדו אי מורו |
| פורטוגל |
רובן דה לוז סנטוס | טרומבון | Bach מאת ק. סטארצנגר |
| צרפת |
ניקולס דלקלוד | כינור | Monologue Capriccio de la Vie d'artista מאת ב. פטרוב |
 קפריסין |
מנוליס ניאופיטו | פסנתר | Prelude and Fugue op. 87 No.5 in D מאת דמיטרי שוסטקוביץ' |
| קרואטיה |
אנה וידוביץ' | גיטרה | Serenata española מאת חואקין מאלאץ |
| רוסיה |
אנה אג'רפטיאנטס | פסנתר | Ala Albeniz מאת רודיון שצ'דרין |
פרסים הוענקו לשלוש המדינות המובילות. הטבלה שלהלן מדגישה את אלה באמצעות זהב למקום הראשון, כסף לשני וברונזה לשלישי. תוצאות המיקום של המשתתפים הנותרים אינן ידועות ומעולם לא פורסמו על ידי איגוד השידור האירופי.[3]
| סדר ההופעה | מדינה | מוזיקאי | כלי נגינה | יצירה/ות | מקום |
|---|---|---|---|---|---|
| 1 |  הונגריה |
מארק פארגו | פסנתר | Dance Macabre מאת פרנץ ליסט | לא פורסם |
| 2 | לטביה |
ליאן סירקן | פסנתר | Dance Macabre מאת פרנץ ליסט | 2 |
| 3 |  שווייץ |
דייוויד ברוכז | טרומבון | Ballade for Trombone and Orchestra מאת פרנק מרטן | לא פורסם |
| 4 |  פינלנד |
פיה טויביו | צ'לו | Roccoco Variations op. 33 part II, VI, VII מאת פיוטר צ'ייקובסקי | לא פורסם |
| 5 | אסטוניה |
מרקו מרטין | פסנתר | Concerto in C minor, no.1 op. 35, part III, IV מאת דמיטרי שוסטקוביץ' | לא פורסם |
| 6 | שוודיה |
מלין ברומן | כינור | Violin Concerto in A minor op.53, part III מאת אנטונין דבוז'אק | 3 |
| 7 | הממלכה המאוחדת |
נטלי קלין | צ'לו | Cello Concerto in E minor, op. 85, part I מאת אדוארד אלגר | 1 |
| 8 |  דנמרק |
פרדריק מגל | אורגן | Concerto for Organ and Orchestra in G minor, part II מאת פרנסיס פולנק | לא פורסם |
חברי חבר השופטים הבאים מסודרים בסדר אלפביתי:[1]
פולין-הנריק מיקולאי גורצקי (יו"ר) הממלכה המאוחדת-אמה ג'ונסון בלגיה-מארק גראוולס שווייץ-אריה דז'ירלטקה פולין-וונדה וילקומירסקה
צ'כיה-פרנטישק מקסיאן פינלנד-יורמה פאנולה אוסטריה-קרול דאון ריינהארט
איטליה-אלפרדו ריקארדיגופי השידור הבאים שידרו את הגמר הגדול:
אוסטריה (ORF) אירלנד (RTÉ) אסטוניה (ERR) בלגיה (RTBF) גרמניה (ZDF) דנמרק (DR) הונגריה (MTV) הממלכה המאוחדת (BBC) יוון (ERT) לטביה (LTV) ליטא (LRT) מקדוניה (MRT) נורווגיה (NRK) סלובניה (RTVSLO) ספרד (TVE) פולין (TVP) פורטוגל (RTP) פינלנד (Yle TV1) צרפת (France 3) קפריסין (CyBC) קרואטיה (HRT) רוסיה (RTR) שוודיה (SVT) שווייץ (SRG SSR)תחרות האירוויזיון ה-7 למוזיקאים צעירים היה אלבום האוסף הרשמי של תחרות 1994, שהוקם על ידי איגוד השידור האירופי ויצא על ידי השדרן המארחת TVP זמן קצר לאחר התחרות ביוני 1994. האלבום כלל הקלטות חיות של כל 24 המשתתפים כולל אלה השתתפה בסבב חצי הגמר, מחולק ל-2 תקליטורים נפרדים.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
