אוונגליזם (באנגלית: Evangelicalism) היא תנועה בתוך הדת הנוצרית הפרוטסטנטית, שצמחה באירופה דוברת הגרמנית והאנגלית בתקופת המאה ה-18, והתפתחה בקרב כמה זרמים פרוטסטנטיים ונאו-פרוטסטנטיים – בעיקר בקרב חלק מהמתודיסטים, הבפטיסטים, האנגליקנים, הלותרנים והקלוויניסטים (רפורמים ופרסביטריאנים), וכן בקרב הפנטקוסטלים, האחים מפלימות', ואחרים. מקור שם התנועה הוא באוונגליונים – הבשורות – כתבי הקודש הנוצריים, שהתנועה מטיפה להפיכתם למרכזיים בחיי היום יום של המאמינים. מרכזם הגדול של האוונגליסטים בימינו הוא בארצות הברית ויש להם מרכזים נוספים גם בהולנד, בניו זילנד, באוסטרליה, בברזיל, בניגריה ובמדינות נוספות. מספר האוונגליסטים, על חוגיהם השונים, בכל העולם כולו, מוערך בקרוב ל-700 מיליון מאמינים, לא כולל הפנטקוסטלים.[דרוש מקור]
 | |
| בילי גרהאם, המטיף האוונגליסטי המפורסם ביותר, בכנס בפלורידה ב-1966. | |
| שורשים, סיווג והנהגה | |
|---|---|
| דת | נצרות |
| זרם |
נצרות פרוטסטנטית  |
| מספר מאמינים |
619 מיליון (נכון ל־2016) |
| ארגונים ופעילות | |
| אזורי פעילות |
ארצות הברית, ברזיל, ניגריה, אוסטרליה, הולנד, ניו זילנד, הממלכה המאוחדת |
  | |
הרקע להתפתחות האוונגליזם
הזרם התגבש בתחילה בשכבות הנמוכות של החברה ונשא אופי של דרשות אקסטטיות ו"לידה מחדש". עם התבססותו במעמדות הביניים אבדו אלמנטים אלו.
הדגשים העיקריים של תנועה זו הן המרה אישית, אדיקות אישית ולימוד הביבליה, מוסריות ציבורית שכללה הימנעות משתיה ו"ערכי המשפחה", חוסר הדגשה של הפורמליזם בפולחן ובדוקטרינה, תפקיד חשוב יותר למאמינים הרגילים (כולל הנשים) בפולחן, וכן לימוד אינטנסיבי ועצמאי של כתבי הקודש.
עקרונות אוונגליים
- הפרטה של הדת והדגשת הפרט: האוונגליזם תומך במינימום התערבות של הממסד הדתי, ודוגל בקשר ישיר בין הפרט לאל ללא צורך במתווכים ובהכשרה דתית תאולוגית.
- עיון בכתבי הקודש: האוונגליזם שם במרכז את לימוד התנ"ך והברית החדשה ופירושו על ידי המאמינים, ללא צורך בתיווך של כהני דת.
- תחושת החטא: הקשר לאל מתחיל בהכרה האישית כי האדם הוא חוטא. המאבק בחטא הוא עניין יומיומי שיש לדווח עליו. משום שאין קשר לממסד, הווידוי הוא אישי. המטרה היא להכניס את עיקרי הנצרות לחיי היום יום, בניגוד לנוצרי הפורמלי שדתו מסתכמת בכך שהוא משתתף בטקסים. התכלית היא "לראות את האור"[דרוש מקור].
כל העקרונות הללו התקיימו ברפורמציה של המאה ה-16, והובילו לניתוק מהוותיקן ולייסוד כנסיות פרוטסטנטיות, אך בניגוד לכך האוונגליזם הציע "עסקת חבילה" של אורחות חיים, של סגנון ושל פעילות:
- הדגשת חשיבות הבית (אחראי למרכזיות הבית באידאולוגיה של מעמדות הביניים): פולחן הביתיות מדגיש את חשיבות הבית במיוחד בעולם חומרי, קפיטליסטי.
- זהות נוצרית כבסיס לדרישות חברתיות ופוליטיות: תחושת שליחות, רצון לצאת ולשנות את העולם המתבטא בקמפיינים פוליטיים וחברתיים שונים. (כגון התנועה לביטול העבדות, תנועה למאבק בשימוש באלכוהול וביצרניו, והתנועה לביטול חוקיות הזנות).
- סגנון חיים אלטרנטיבי מאופק: האוונגליזם ראה בצורות הבידור מהמאה ה-18 (תיאטרון, קונצרט, אופרה, קריאת רומן) דברים משחיתים.
- תרבות אלטרנטיבית: סגנון לבוש מאופק, הליכה למטיפים, קריאת טקסטים אוונגליים, לוח שנה שונה מהאריסטוקרטי (במאי הם מפגינים נגד ההתכנסויות הראוותניות האריסטוקרטיות).
האוונגליסטים ברחבי העולם
מאז שנות ה-70 של המאה ה-20 חלה עלייה חדה במספר האוונגליסטים ברחבי העולם, בעיקר בדרום אמריקה ובאפריקה. לפי נתונים שמפרסמים האוונגליסטים, בשנת 2017 עמד אחוז האוונגליסטים מתוך כלל האוכלוסייה בברזיל על 26%, בקניה 48.92%, בניגריה ובזימבבואה כ-30% בכל אחת ובסך הכל הם מהווים כ-17% מאוכלוסיית דרום אמריקה, כ-18% מאוכלוסיית אפריקה וכ-26% מאוכלוסיית צפון אמריקה.[1]
רעיונות אוונגליסטים מופצים ברחבי העולם בין היתר, באמצעות רשת טלוויזיה GOD TV המשדרת ל-200 מדינות 24 שעות ביממה.
האוונגליסטים בארצות הברית
האבנגליזם נפוץ מארצות הברית מהתקופה הקולוניאלית, וביתר שאת בשנים שאחרי המהפכה. בשנים אלה מדינות הדרום נעשו יותר דתיות ממדינות הצפון, ונוצרה "חגורת הבייבל".[2]
רוב האוונגליסטים בארצות הברית שמרנים בדעותיהם הפוליטיות. רובם תומכים במאבק בהפלות מלאכותיות, ובעקבות עליית מנהיגים ואוונגליסטים טלוויזיוניים כמו ג'רי פולוול ופט רוברטסון, הפכו האוונגליסטים לגורם בעל עוצמה במפלגה הרפובליקנית. מספרם של כלל חברי הקהילה האוונגליסטית בארצות הברית הוא כ-90 מיליון.
יחס האוונגליים לישראל ולציונות
ישנם רבים מהאוונגליים שיחסם לישראל מסתמך על משנתו של ג'ון נלסון דרבי, וראה בה שלב הכרחי בדרך אל קרב ארמגדון ויום הדין, שבה רוב היהודים ישמדו וחלקם יקבלו את ישו כמשיח האמיתי.[3] אם כי למעשה כיום ישנם מחקרים המלמדים כי מרבית האוונגליים בארצות הברית כיום אינם נוקטים בגישה כזו .[4] הסיבה הנוספת לתמיכת האוונגלים בישראל היא קריאת התנ"ך כפשוטו והתפיסה כי מה שנכתב אודות עם ישראל בתנ"ך הוא עדיין רלוונטי, בהקשר הזה ניתן להזכיר בייחוד את ברכת אלוהים לאברהם – ”וַאֲבָרֲכָה מְבָרְכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה”[5] – שמתפרשת על ידם בפשטות כהבטחה שהתומך בעם ישראל יהיה מבורך[6] כ-70 מיליון מהאוונגליים בארצות הברית רואים עצמם כ"נוצרים-ציונים" באופן כלשהו. אוונגליים אלה תומכים בישראל, בעם היהודי ובציונות. הם פועלים למען מדינת ישראל ותורמים לה כספים. רובם תומכים בתנועות הימין הישראליות.
יחס אוהד של אוונגליים ליהודים ניתן לראות עוד אצל בלפור ולויד ג'ורג' שהיו אוונגליסטים ופעלו למען הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. בילי גרהאם שהיה אחת מהדמויות האוונגליסטיות הבולטות במהלך המאה ה-20 היה תומך וידיד נלהב של ישראל. סיור שלו במדינה בשנת 1960 העלה את היוקרה והחשיבות של המדינה בקרב האוונגליסטים האמריקאים, ב-1967 הוא קרא למנהיגי ישראל לא להיכנע ללחצים דיפלומטיים העלולים לסכן את ביטחון המדינה. הוא עשה סרט, "ארצו" (“His Land”), על ישראל הממשיך להיות מוקרן בין האוונגלים הפרו-ישראליים. היו לו קשרים עם גולדה מאיר אותה העריך מאוד. הוא הביע עמדות פרו ישראליות ואף הגן על היהדות בפני ידידו הנשיא ניקסון.
עד שנת 2005 תמכו הנוצרים האוונגליים בישראל ללא התארגנות מיוחדת, כאשר כל קהילה או כנסייה פעלו בנפרד. בשנת 2005 איחד פסטור ג'ון הייגי קבוצות נוצריות פרו-ישראליות רבות והקים את ארגון CUFI – "נוצרים מאוחדים למען ישראל". מספר חברי הארגון הפעילים, נכון ל-2020, עולה על 10 מיליון.[7] כיום מונה הארגון מיליוני חברים פעילים[8] חברי הארגון עורכים אירועים פרו-ישראליים מדי חודש ופעם בשנה עורכים מפגש פסגה, הנמשך מספר ימים, ובמהלכו נפגשים אלפי המשתתפים עם נציגי מדינותיהם בקונגרס ובסנאט ומשפיעים עליהם לתמוך בישראל. מנכ"ל הארגון הוא דייוויד ברוג.
מייסד ויו"ר הארגון, ג'ון הייגי, הסביר את משנתם:
אלוהים ברא את העולם; הוא כרת ברית עם אברהם (בראשית, ט"ו); הוא בירך את העם היהודי (בראשית, י"ב); בתהלים נאמר: 'שאלו שלום ירושלים'. זה ציווי, לא בקשה. לכן אנחנו מתפללים לשלום ירושלים. הנביא ישעיהו אומר: 'לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלַ͏ִם לֹא אֶשְׁקוֹט'[9]... באיגרת אל הרומיים (15: 27) שאול התרסי (פאולוס) אומר: 'אם הגויים הפיקו תועלת מן הדברים הרוחניים שלהם (של היהודים), אז עליהם (על הגויים) לסייע להם (ליהודים) בחזרה בדברים חומריים'. זה מפורש. מהם הדברים הרוחניים שהעם היהודי נתן לנו? יש לנו חוב של הכרת תודה, כי נתתם לנו את דבר האלוהים (התנ"ך); נתתם לנו את המשפחה הראשונה של הנצרות – מרים, יוסף וישו; נתתם לנו את 12 תלמידי ישו. לכן ישו אמר בספר יוחנן (4: 22): 'הישועה היא מאת היהודים'. כלומר, ללא התרומה היהודית, הנצרות לא תהיה. היהדות אינה זקוקה לנצרות כדי להסביר את קיומה; אבל הנצרות צריכה את היהדות כדי להסביר את קיומה.
— John Hagee, Why Christian should support Israel, CUFI University Press, 2016
לגישתם, כך קרה בהיסטוריה – העמים שכיבדו את היהודים ונתנו להם זכויות, שגשגו. אלה שפגעו ביהודים – הידרדרו. הם רואים את תפקידם בעזרה לעם היהודי לשוב הביתה ולחזק את ארצו.
ג'ון הייגי טוען כי אנחנו חיים בתקופת אחרית הימים. בשנים הקרובות רוסיה בראשות ולדימיר פוטין תחבור לארצות האסלאם בראשות מחמוד אחמדינז'אד וצבאותיהם יפלשו לישראל במלחמת גוג ומגוג. מתקפה זו תעצר על ידי ה' צבאות. לאחר מכן ימלוך משיח-השקר (האנטיכריסט), שיהיה ראש האיחוד האירופי. לאחר מכן צבאות אירופה יתעמתו עם סין בהר מגידו. ברגע האחרון יגיעו צבאות האל בהנהגת ישוע, יחסלו את הרשעים ויפתחו במלכות אלף השנה (המילניום) תחת שלטון ישוע מהר הבית.[10][11] הייגי כתב ב-2006 כי "הדו-קרב הגרעיני עם איראן הוא ודאי. המלחמה העצומה במזרח התיכון תאסוף את העולם אל ארמגדון."[12]
ארגון נוסף הפועל בישראל הוא הקרן לידידות, כאשר החזון העומד בבסיסו כולל בין היתר את "מימוש הפוטנציאל של הקהילה האוונגלית בארצות הברית כבסיס תמיכה פוליטי וכלכלי של מדינת ישראל".[13] הקרן אוספת כספים מנוצרים אוונגליים ברחבי העולם ומשתמשת בהם כתרומות עבור נזקקים בישראל כגון חיילים בודדים, משפחות במצוקה, תושבי קו העימות וכדומה. מייק אוונס, סופר ועיתונאי אוונגלי הקים בירושלים את מוזיאון ידידי ישראל מוזיאון אינטראקטיבי ייחודי הפועל בעיר מאז שנת 2015.[14]
לפעילותו של ארגון זה, ובפרט לקבלת תרומות כספיות ממנו, קמו מתנגדים רבים, בעיקר מקרב הרבנים האורתודוקסים, הן מן הזרם החרדי, והן מן הזרם הדתי לאומי. ההתנגדות נובעת מכך ששיתוף הפעולה עם ארגון נוצרי כמוהו כסיוע לעבודה זרה, מכיוון שהנצרות נחשבת לעבודה זרה על פי רבים מפוסקי ההלכה. בנוסף לכך נובעת ההתנגדות מן החשש שמטרתו הנסתרת של הארגון היא מיסיונרית. קיימת גם גישת ביניים, אותה נוקט הרב אליעזר מלמד אשר תומכת בשיתוף פעולה לקידום מטרות פוליטיות ומאבק באנטישמיות, אך מתנגדת לקבל סיוע כספי.[15]
ישנם גם חוגים אוונגליסטים – בקרב הבפטיסטים, הפנטקוסטלים וכנסיות פרוטסטנטיות (למשל, הכנסייה הפרסביטריאנית בארצות הברית) ונאו-פרוטסטנטיות אחרות – שהם בקורתיים מאוד כלפי ישראל והמתנגדים לתמיכת ארצות הברית בישראל. עמם נמנו הנשיא לשעבר ג'ימי קרטר, הנחשב לנשיא ביקורתי יחסית כלפי ישראל, יועצים רוחניים לשעבר של הנשיאים קלינטון ואובמה, פעילים באקדמיה ובמשלחות לסיוע הומניטרי ומיסיונרים, והעומדים בקשר עם אוונגליסטים בקרב הערבים הפלסטינים ומארגנים כנסים ופעולות נגד ישראל.[16]
נשיות אוונגלית
הנצרות מראשיתה מתאפיינת ביחס שלילי באופן כללי למין ומיניות. עדיף להתנזר, והנישואים הנוצריים הם הרע במיעוטו. המודל הנשי הבסיסי הוא זה של חוה, כאשר גופה הנשי אחראי לחטא הקדמון, מיניותה יצרה חטא שרובץ על האנושות כולה. המודל האלטרנטיבי הקתולי הוא זה של מריה הקדושה, אישה בעלת גוף שאיננו קשור למיניות, בתוליה הם המקור לכוח ועוצמה מאגית.
הכנסייה הפרוטסטנטית יצרה בעיה לנשים. זו סילקה את פולחן הקדושים, המנזרים והכרח הפרישות לאנשי הדת, ועם זאת נעלם מודל נשי "טהור". נשים דתיות נותרו מקושרות אך ורק לחטא הקדמון. התנועה האוונגליסטית ביצעה מהפך בתפיסת נשים ומיניות. הדימוי הנשי עבר דה-סקסואליזציה, נטען כי האישה כיפרה בחרטה על החטא הקדמון, ולכן אינה מינית אלא אֵם משפחה טהורה. מכאן שלאישה עליונות מוסרית על הגברים.
הדגש על עליונות מוסרית של נשים הפך אותן לפעילות מאוד במאה ה-19:
- תהליך ה"פמיניזציה של הדת" – נשים הפכו לממונות על המוסר החברתי ולפעילות בקהילות הדתיות.
- פעילות פילנתרופית וולונטרית (אשת המעמד הבינוני לא תעבוד בשכר) – נטילת תפקידי המדינה בתחום האזרחי, בסוגיות סוציאליות. סוציולוגים מדברים על 2 מדינות – אחת בירוקרטית של שלטון ריכוזי, והשנייה של אגודות נדבנות שמטפלות בכל, מאלכוהול וזנות ועד חינוך ותברואה.
- פעילות פוליטית – כמו התנועה לביטול העבדות או התנועה לביטול חוקיות הזנות.
ביקורת
"תאולוגיית השגשוג" (Prosperity theology) היא דוקטרינה שנויה במחלוקת במיוחד שקיימת בכנסיות האוונגליסטיות, והתפשטה בשנות ה-70 וה-80 בארצות הברית, בעיקר באמצעות פנטקוסטליזם וזרמים נוספים. דוקטרינה זו מתרכזת בהוראת האמונה הנוצרית כאמצעי להתעשרות כלכלית באמצעות "וידוי חיובי" ותרומה לכמרים הנוצרים. בתמורה לתרומות גדולות מספיק מובטחות הבטחות לריפוי ושגשוג אלוהיים.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ישראל קמחי ואחרים, התיירות האוונגלית לישראל ולירושלים, מכון ירושלים לחקר ישראל, 2014
- דרור אידר, נוצרים את ישראל בליבם, באתר ישראל היום, 17 באוגוסט 2012
- מירב קריסטל, 6,000 נוצרים אוונגליסטים בירושלים לכבוד סוכות: תומכים בישראל באהבה וגם בכסף, באתר ynet, 12 באוקטובר 2017
- מוטי ענברי, מדוע האוונגליסטים תומכים בישראל?, באתר "דיומא", 12 ביולי 2020
- אדם קוצקו, ההיגיון האוונגליסטי, הזמן הזה, מכון ון ליר בירושלים, אוגוסט 2020
- גלעד כץ, לפני שנאבד את האוונגליסטים הצעירים, באתר מקור ראשון, 13 יוני, 2023
- תום זיו והרב חיים נבון, מי הם באמת האוונגליסטים?, ינואר 2023
אוואנגליות, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
