בתולים

בתולים הוא תיאור למצבם של גבר או אישה אשר מעולם לא קיימו יחסי מין.

המונח "בתולה" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו בתולה (פירושונים).

יהדות

ערך מורחב – בתולה (הלכה)

ההלכה היהודית עוסקת בנושא בתולי אישה מכמה היבטים ומבחינה בין הדרכים שבהן הבתולים מבותקים.

ההגדרה ההלכתית לבתולה אינה אישה שלא קיימה יחסי מין אלא אישה שקרום הבתולים שלה שלם. בדרך כלל ישנה חפיפה בין שתי משמעויות אלה, משום שקיום יחסי מין וגינליים על פי רוב מביא לקריעת קרום הבתולים. עם זאת ישנן נשים בעלות קרום בתולים גמיש שאינו נקרע וכן ניתן לאחות קרום בתולים קרוע באמצעות ניתוח. כמו כן, קרום הבתולים עשוי להקרע גם ללא קיום יחסי מין (בלשון ההלכה: מוכת עץ).

ביהדות ישנה משמעות רבה להיותה של רווקה בתולה, ועל פי היהדות הנורמה היא להישאר בבתולים עד הנישואים, כפי שמשתקף מהפסוקים בתנ"ך "וכי יפתה איש בתולה אשר לא ארשה ושכב עמה", ובהתאם לאיסור שנקבע על קיום יחסי מין מחוץ לנישואים.

על פי פרקי דרבי אליעזר^[1] וספרות הגאונים היה נהוג בארץ ישראל שהחתן מוציא את הבתולים באצבע ולא בדרך של קיום יחסי מין רגילים.

נצרות

הנצרות הקתולית, בהנהגת האפיפיור, נוקטת בקו שמרני ומטיפה לשמור על הבתולים עד לאחר החתונה. על פי המסורת הנוצרית מריה, אמו של ישו נשארה בתולה גם לאחר שהתעברה.

בחברה נהוג להרחיב את ההגדרה כך שתכלול אישה או גבר שלא קיימו יחסי מין, אף כאלה שבהם לא נקרע קרום הבתולים. ישנן תפישות שונות בנוגע לאקטים המיניים הגוררים איתם אובדן של הבתולים, כאשר רוב ההטרוסקסואלים אינם מחשיבים מין אוראלי כאקט מיני בפני עצמו, ולכן גם לא כאקט הפוגע בבתולים, בעוד חלק גדול מהלסביות רואות בקונילינגוס אקט מיני לכל דבר.^[2]

איבוד בתולים שלא במסגרת הנישואים נחשב במשך תקופה ארוכה למעשה בלתי ראוי. המחשה לכך ניתנת במחזהו של ויליאם שייקספיר, "חלום ליל קיץ" (המתרחש באתונה העתיקה, אך משקף את הכללים החברתיים של אנגליה בסוף המאה ה-16), שבו אומר דמטריוס להלנה: "כל אוצרך, הלנה, הוא שמך הטוב, בתולייך; ואת אלה את מוכנה לאבד?"^[3] באיבוד הבתולים יש גם כיום אקט סמלי ורגשי חזק אף שבחברות רבות חלפה התקופה בה נתנו לדבר זה חשיבות רבה. ישנם נשים וגברים שמטעמי שמרנות ולא דווקא מטעמי דת מתנזרים מיחסי מין ונשארים בתולים עד גיל מסוים או עד הנישואים.

בחודש מאי 2008 התעוררה סערה בצרפת, כאשר בית משפט פסל נישואים אזרחיים של זוג מוסלמי, לאחר שהבעל טען כי אשתו לא הייתה בתולה, ובכך שיקרה לו בנוגע לפרט רב חשיבות בחוזה הנישואים.^[4]

באינדונזיה נדרשות המתגייסות למשטרה להיות בתולות ולעבור בדיקה המוודאת זאת.^[5]

באלבניה עד היום קיימת תופעה של "בתולות מושבעות".

למניעת הבעיות הכרוכות בהיעדר בתולים, יש העוברות ניתוח המשחזר את בתוליהן, כדי ליצור את הרושם שנישאו בבתוליהן.^[6]

במאי הקולנוע האיטלקי, ברנרדו ברטולוצ'י, שאחדים מסרטיו עוסקים במיניות, הפך את אובדן הבתולים לשיאו של סרטו "לגעת ביופי" (1996). גיבורת הסרט, לוסי בת ה-19, מתארחת בחווה בטוסקנה השייכת לידידי משפחתה, יוצרת קשר עם בני זוג שונים, ובסופו של הסרט מוצאת בן זוג שאתו קיימה יחסי מין מתחת לעץ בשולי החווה. בעת שהשניים הולכים איש לדרכו, אומר בן הזוג ללוסי: "גם בשבילי זו הייתה הפעם הראשונה".

אובדן הבתולים מהווה סצנה מרכזית גם בסרטו "החולמים" (2003). כחלק ממשחק בין תאו ואיזבל, תאומים צרפתיים, וידידם מתיו, מצווה תאו על מתיו לשכב עם איזבל, השמחה לציווי זה. מתיו מסרב תחילה, אך לבסוף נכנע. בתום יחסי המין מגלה מתיו שאיזבל הייתה בתולה, לאחר שהוא רואה את דם בתוליה. גם בסרטי נעורים כדוגמת סדרות הסרטים אסקימו לימון, אמריקן פאי ובסרט "חמודות קטנות", מיוחסת חשיבות רבה לאובדן הבתולים.