Loading AI tools
אשה שמעולם לא קיימה יחסי אישות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
בתולה לפי הגדרת ההלכה היא אשה שמעולם לא קיימה יחסי אישות ולכן בתוליה עדיין קיימים. בהלכה יש משמעות להיותה של נערה (בין הגיל 12 ל־12.5) בתולה לנושאים שונים. בהלכה נזכרת גם כן "בתולת דמים" שהיא ילדה שעדיין לא קיבלה וסת, זאת להבדיל מ"בתולת בתולים" שהיא הבתולה הרגילה. קיימות כמה הלכות המבדילות בין בתולה לבעולה (אישה שנבעלה, ולכן כבר איננה בתולה)
בתולה הנישאת לאיש זכאית למאתיים זוזים בכתובתה, ובעולה זכאית למאה זוזים בלבד. כמו כן, בת כהן בתולה הנישאת לאיש זכאית לארבע מאות זוזים בכתובתה, לעומת בת כהן שנתאלמנה או נתגרשה שזכאית למאה זוזים בלבד.
אשה שנישאה כבתולה ובעלה טוען לאחר מכן שלא הייתה בתולה, קיימים דינים שיסודם בפסוקי התורה המפורשים, לבירור העניין (שאלה מרכזית היא האם יצא דם בזמן יחסי האישות) וקביעת דין הנוגעים בדבר.
כהן גדול מצווה לקחת לאשה בתולה: ”וּמִן-הַמִּקְדָּשׁ לֹא יֵצֵא וְלֹא יְחַלֵּל אֵת מִקְדַּשׁ אֱלֹהָיו, כִּי נֵזֶר שֶׁמֶן מִשְׁחַת אֱלֹהָיו עָלָיו, אֲנִי ה'. וְהוּא, אִשָּׁה בִבְתוּלֶיהָ יִקָּח”[1].
בחיבורי הגאונים[2] מובאת ברכה הנאמרת על בתולי כלה: ”אשר צג אגוז בגן עדן שושנת העמקים בל ימשול זר במעין חתום, על כן אילת אהבים שמרה בטהרה וחוק לא הפרה, ברוך הבוחר בזרעו של אברהם”. מתשובות הרמב"ם עולה שבחלק מהמקומות המנהג היה שהחתן אינו יוצא מביתו במשך שבעת ימי המשתה שלאחר החתונה, ובשבת הציבור היה נאסף לשם להתפלל או לברכו, ואחד מהם היה מברך ברכה זו על כוס יין ועל בשמים. יש שהסתפקו האם לברך אותה כי אינה מופיעה בתלמוד[3], הרמב"ם אף ביקרה בשל האזכור הפומבי של הבתולים[4] ואף ביטלוה[5]:
"ברכה הנקראת ברכת בתולים, הרי היא ברכה לבטלה בלא ספק, נוסף להיותה מנהג מגונה מאוד, שיש בו מחוסר הצניעות ומזניחת קדושת הדת וטהרתה מה שאין למעלה ממנו, רוצה לומר אותה התקהלות מגונה שקוראים קידוש בתולים. ואסור למי שיש בו יראת שמים או צניעות לבוא אליו בשום פנים"
ויש שכתבו לברך ברכה זו בין בני הזוג לאחר שמצא בתולים[6], וכך פתרו את בעיית הצניעות.
על פי רוב אין מברכין את ברכת הבתולים בימינו ואף רוב מבין אלו שכן מברכים עושים זאת בלי שם ומלכות[7].
אדם שאנס או פיתה בתולה, חייב לשלם לאביה סכום גדול. ההלכה קובעת, כי אם מספר אנשים באו עליה שלא כדרכה היא עדיין נחשבת לבתולה, ועל כולם יוטל תשלום על פי דיני תשלומי האונס.
בהלכה קיימים הבדלים בין אישה שקיימה יחסי מין ("בעולה") לבין אישה שבאופן מולד או עקב תאונה אין לה קרום בתולים ("מוכת עץ"), וקיימות מחלוקות לגבי דיניה השונים. עם זאת נקבע בהלכה שילדה עד גיל שלוש שנים שנקרעו בתוליה - "בתוליה חוזרים" על כל המשמעויות ההלכתיות הנגזרות מכך[8]. לבתולה ישנם שני סימנים שמעידים על היותה בתולה: דם בעת קיום יחסי המין בפעם הראשונה ו"פתח סתום", תחושת דוחק בעת קיום יחסי המין. בתולה בוגרת (מגיל 12.5 ומעלה) שונה מבתולה רגילה בכך שאחד משני הסימנים (הראשונים חלוקים איזה מהם) לא בהכרח קיים וחסרונו לא מעיד על כך שנבעלה.
רב ושמואל נחלקו במסכת כתובות[9] אודות קטן שבא על נערה. על פי ההלכה אין ביאתו נחשבת לביאה כלל, ולכן אין היא נחשבת לבעולה, אך לפי רב יש לה דין של "מוכת עץ", לפי רש"י ההסבר הוא שכן בתוליה אינן קיימים יותר, וכיון שכך, היא שווה בדינה למוכת עץ, שבתוליה נקרעו על ידי עץ או נפילה. אך שמואל חלוק עליו, וקובע את ההלכה כי ”אין מוכת עץ בבשר”, כלומר אין לביאה זו כל חשיבות, ואף לא להתאים את דינה למוכת עץ. עוד מסופר במסכת זו על משפחות שלבנותיהם לא היה דם נידה ולא דם בתולים, וקראו להם "דור קטוע".
כדי לשמור על הבתולין, היו בתולות שענדו על רגליהן "כבלים", תכשיט כעין אזיקים - שני צמידי נוי וביניהם שרשרת - למניעת אפשרות קריעת הבתולים עקב פסיעה בצעדים רחבים מדי. במשנה במסכת שבת[10] נפסק שאסור לאשה לצאת לרשות הרבים בשבת כשעל גופה "כבלים".
דיון נרחב בנושאים הקשורים באיבוד הבתולים עם הנישואים נערך בפרק הראשון של מסכת כתובות.
על פי מקורות שונים, היו שנהגו בארץ ישראל בתקופת הגאונים שהחתן מוציא את הבתולים באצבע ולא בדרך של קיום יחסי מין רגילים.[11]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
