שטר כסף

שטר כסף (בדומה למטבעות, המחאות, תווי קנייה, כרטיסי אשראי), הוא אחת הצורות של אמצעי תשלום בהם בני אדם משתמשים על מנת לשלם עבור סחורות ושירותים שהם קונים. יחד עם מטבעות, שטרות מהווים את כלל צורות הכסף המזומן בעולם המודרני והם הילך חוקי.

השטרות הופיעו לראשונה בסין בשנת 812 ובשנת 970 כבר היו נפוצים ברחבי סין. באירופה הם הופיעו לראשונה בשוודיה ביולי 1661. התברר שבמקום לסחוב כמויות גדולות של מטבעות, עדיף להדפיס את ערך השטר על נייר שהוא קל משקל בהרבה.

לאורך ההיסטוריה השטר הודפס על נייר ברוב המדינות העולם. החל משנות ה-80 של המאה ה-20 החלו מדינות שונות להדפיס את שטרותיהן על ניירות פלסטיק כחלק מהמאבק בזיוף כסף (בשטרות אלו יש בדרך כלל חלונות).

האמון בשטר תלוי בגיבוי הניתן לו מאת המנפיק. מי שמוכר סחורה כלשהי תמורת שטר או שטרות שהוא יקבל שערכם כמחיר הסחורה שהוא הציג, חייב לדעת שיש גיבוי לשטר זה ושהוא חוקי במדינה ושניתן לסחור בו ולפדות אותו. השטרות הם אמצעי תשלום גם בגלל האמון שהציבור נותן בהם ושהם יודעים שהממשלה ואנשים אחרים יקבלו שטר כאשר הם ירצו לקנות משהו.

בעבר ברוב המדינות ערך המטבע היה צמוד לזהב, לכסף או לשתי המתכות גם יחד. לכן המדינה הייתה יכולה להנפיק שטרות רק בכמות שתואמת את מלאי הזהב שלה, משום שכל אזרח יכול היה בכל רגע לפדות את השטר שבידו (בתנאי שהוא Golden certificate) לערכו בזהב. כלומר ערך הכסף היה מגובה על ידי מצרך ממשי וניתן לומר שהיה באמת "ערך" לכסף ושהוא לא נהנה רק מ"אמון". לאחר ביטול ההצמדה לזהב במדינות רבות, הפכו השטרות להיות ניירות אשר מגובים רק על ידי האמון שרוחשים כלפיו האזרחים ואמונם שהממשלה תקבל שטר זה.

ברוב היחידות הטריטוריאליות המנפיקות שטרות (לא בהכרח מדינות) ניתנת הסמכות להנפיק את השטרות לידי בנק מרכזי שאיננו שייך למגזר העסקי אלא חלק ממוסדות המדינה שאינו תלוי בממשלה והוא דואג לעיצוב, הדפסה, הפצה. ישנם מקרים שבהם כמה בנקים מדפיסים את השטרות (למשל בסקוטלנד, בה ל-3 בנקים זכות להדפסת שטרות).

מכיוון שהשטרות הם אמצעי תקשורת (אמנם לא כמו המטבעות בתקופות עתיקות כמו בתקופת האימפריה הרומית) אך בכל זאת הגורם המנפיק מעוניין שבשטרות יבואו לידי ביטוי הדברים המאפיינים את המדינה. בשטרות יהיו בדרך כלל תמונותיהם של אישים חשובים בהיסטוריה של המדינה כגון: מלכים, ראשי ממשלות, נשיאים, מדענים, סופרים ואנשים שלחמו להקמת המדינה. בשטרות יהיו בדרך כלל ציורים שונים. מאחור יהיו בדרך כלל תמונות מהנוף של המדינה, תמונות היסטוריות או אתרים חשובים. כמו כן, על השטרות יהיו בדרך כלל חתימותיהם של האנשים אשר מאשרים כי השטר חוקי (כמו נגיד הבנק ושר האוצר) ויהיו עליו סימני ביטחון אשר יקשו על זייפנים לזייף את השטר. על השטר יהיה גם מספר סידורי המסמן את מקומו של השטר הזה בהדפסה. על השטר תופיע שנת ההדפסה ולעיתים טקסטים שונים החשובים בעיני מדפיסי השטר.

בסין לפני מאות שנים היה נהוג עונש מוות למי שיזייף שטרות. במשך כל ההיסטוריה היה מאבק בין מתכנני אמצעי הגנה לבין זייפנים כשם שמאבק זה מתקיים בכל תחום אחר (המחאות, מטבעות). החל מן המאה ה-20 נהוג להחליף את עיצוב השטרות מדי כמה שנים כאשר כל פעם נוספים אמצעי אבטחה חדשים.

אמצעים הקיימים היום:

סימני מים, אשר הם תמונות של הנושא המופיע בגלוי על פני השטר (כגון: פני דמות, מבנה) אשר מוסתרים בתוך מקטע לבן בשטר. כאשר מסתכלים על השטר דרך האור (כלומר מחזיקים בו ביד ומכוונים אותו לעבר מקור אור) ניתן לראות את תמונת המים. תמונת המים היא תמונה מובנית בתוך השטר ולא מודפסת.
פסי מתכת דקיקים המובנים אל תוך השטר.
דיו משנה צבע בהתאם לזווית המבט על השטר (כמו בסדרה האחרונה של השקל, ובסדרה הנוכחית של הדולר האמריקני).
כיתוב תוכן ותמונה באמצעות אותיות זעירות.
סימנים חבויים בתוך השטר הידועים רק לאלו המסוגלים לזהות שטר אמיתי (כגון: אותיות זעירות במיוחד בתוך התמונות, מספרים המציינים את מיקום הדפסת השטר).
אותיות וסימני מישוש מובלטים, הולוגרמות ועוד.
הרכב החומר ממנו עשויים השטרות נחשב גם הוא לחלק מאמצעי ההגנה.

בתחילת המאה ה-21 הופצה סדרה חדשה של שטרות דולר אמריקני ובה סימני ביטחון רבים על מנת להילחם בזייפנים. בארצות הברית, אחד מתפקידי השירות החשאי הוא לשמור על השטרות ולצוד זייפנים. לשם כך יש להם את מאגר השטרות המזויפים הגדול ביותר בארצות הברית כאשר כל דוגמה של שטר מזויף שנמצאת נשלחת אליהם ובנוסף לכך יש להם את אחד ממחסני הדיו המגוונים והגדולים ביותר.

ההחלטה על ערכי השטרות המונפקים נובעת ממספר שיקולים. השיקול הראשון הוא השימושיות של השטר, ועל כן נבחרים ערכים במרווחים הנחשבים שימושיים ביותר לציבור. בנוסף, עלות השטר אשר לרוב גבוהה יותר מעלות מטבע, מהווה שיקול בהחלטה אלו שטרות להנפיק. על כן נהוג להנפיק שטרות רק מעל ערך מסוים. בישראל, השטר בעל הערך הנמוך ביותר הוא שטר של 20 שקלים חדשים. עלות השטר גם דוחפת לכיוון של שטרות בעלות ערכים גבוהים, כדי לצמצם את מספר השטרות שיש להנפיק. מצד שני, הנפקת שטרות של ערכים גבוהים נחשבת כמסייעת למעבר הון שחור. נשיא ארצות הברית ריצ'רד ניקסון צוטט כאומר שהוא אינו רוצה להנפיק שטרות בערכים מעל 100 דולר כדי לא לסייע למאפיה. בישראל השטר בעל הערך הגבוה ביותר הוא שטר של 200 שקלים חדשים. השטר בעל הערך הגבוה ביותר הוא 1,000 פרנק שווייצרי ובגוש האירו הערך הגבוה ביותר הוא 200 אירו, לאחר ששטר ה500 אירו אינו מונפק שוב^[1]

ערך מורחב – אספנות

עיצובם המיוחד של השטרות וערכם הכספי הופך אותם בעיני אחדים לפריט אספני מעניין. ממבט בשטר ניתן ללמוד רבות על ההיסטוריה, הכוונות הפוליטיות והמאפיינים המיוחדים לאומה המנפיקה אותם. לטובת האספנים ולטובת המתעניינים בנושא, מונפקים קטלוגים, המסבירים הבדלים בין שטרות ומדרגים שטרות על פי נדירותם ומצב תחזוקתם.

הערך הראלי הגבוה ביותר שהתנוסס על שטר היה $100,000, אלו היו תעודת זהב אמריקנית עם דיוקנו של וודרו וילסון עליהם. שטרות אלה, שהונפקו ב-1934, לא הופצו בציבור, ושימשו להעברת סכומי כסף גדולים בין הבנק הפדרלי של ארצות הברית למשרד האוצר. השימוש בשטרות אלו הופסק היות שהטכנולוגיה אפשרה לבצע העברות כספים ממוחשבות. שטרות בעלי ערך נקוב גבוה יותר היו בתקופות שונות במדינות שונות שסבלו מאינפלציה גבוהה.

מבין שטרות הכסף של הדולר האמריקאי, נמצאים היום בשימוש שוטף רק השטרות שערכם $100 או פחות. בעבר הנפיקה ממשלת ארצות-הברית גם שטרות בערכים נקובים של $500, $1000^[2], $5000 ו- $10000, שהופצו בציבור והם עדיין הילך חוקי, (כמו כל השטרות שהונפקו מאז 1928). בין אספנים שטרות אלה מבוקשים במידה רבה, ומחירו של שטר במצב טוב כפול, ואף יותר, מערכו הנקוב.

בין האספנים מקובל איסוף לפי תחומי עניין, כמו הופעת נושאים מסוימים (מארנבות ועד דמותה של מלכת אנגליה) על השטר, שטרות מאזור מסוים או מתקופה מעניינת ורבת תהפוכות. האספנים מתחשבים לא רק בעיצובו הכולל של השטר, אלא גם בחתימות המופיעות עליו, או מאפיינים אחרים שהשתנו מהדפסה להדפסה. אספנים אחדים תרים אחרי שטרות בעלי מספר סידורי מיוחד (כמו 00000001 או 22222222)^[3].

מצב השטר

ישנם מכונים המדרגים את מצב השטרות על פי סולם מקובל, שהדרגות בו הן בין 1 ל-70, ומחירו של שטר בעל דירוג גבוה יכול להאמיר הרבה מעבר למחירם של שטרות דומים שלא דורגו. הדירוג מבחין באופן מסודר בין שטרות במצב חדש לשטרות שעברו ידיים רבות. שטרות נדירים מבוקשים מאוד על ידי אספנים גם אם מצבם איננו מושלם, כדוגמת שטר החמש רופיות הזה מהפרוטקטורט של מזרח אפריקה (בריטניה) 1916 בדירוג 20 של PCGS שנמכר ב-3500 דולר באיביי בשנת 2017.

שטרות לזכר מאורעות מיוחדים

מדינות רבות מנפיקות בולים או מטבעות לציון אירועים מיוחדים, ולעיתים קרובות מטבעות כאלה אינם משמשים כלל בציבור, ונקנים כולם על ידי אספנים. לשטר יש שטח פנים גדול יותר, וכך אפשר להשתמש בו ביתר קלות כדי לפרסם או לחגוג מאורע.

מידע נוסף מיזמי קרן ויקימדיה ...