Loading AI tools
עיר בדואית בישראל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רַהַט (בערבית: رهط) היא עיר בסמוך לפזורה הבדואית במחוז הדרום בישראל, 12 קילומטרים צפונית לבאר שבע.היא שוכנת בקרבת היישובים להבים וגבעות בר והקיבוצים משמר הנגב ושובל. שטח השיפוט שלה הוא 42,000 דונם. היא הוקמה בשנת 1972, והוכרזה כעיר בשנת 1994. כלל תושביה של העיר הבדואית רהט הם ערבים-מוסלמים.
שם בערבית | رهط | ||||||||||||||||||||||||
מדינה | ישראל | ||||||||||||||||||||||||
מחוז | הדרום | ||||||||||||||||||||||||
מעמד מוניציפלי | עירייה | ||||||||||||||||||||||||
ראש העירייה | טלאל אל-קרינאווי[1] | ||||||||||||||||||||||||
גובה ממוצע[2] | 222 מטר | ||||||||||||||||||||||||
סוג יישוב | עיר 50,000–99,999 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף אוגוסט 2024 (אומדן)[2] | |||||||||||||||||||||||||
- אוכלוסייה | 77,388 תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג אוכלוסייה ארצי[3] | 26 | ||||||||||||||||||||||||
- שינוי בגודל האוכלוסייה | 3.5% בשנה | ||||||||||||||||||||||||
- מאזן מפוני חרבות ברזל[4] | -0.01 אלפי תושבים | ||||||||||||||||||||||||
- צפיפות אוכלוסייה | 2,393 תושבים לקמ"ר | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג צפיפות ארצי[3] | 94 | ||||||||||||||||||||||||
תחום שיפוט[5] | 32,340 דונם | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[3] | 61 | ||||||||||||||||||||||||
31°23′32″N 34°45′15″E | |||||||||||||||||||||||||
מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[6] |
2 מתוך 10 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[3] | 245 | ||||||||||||||||||||||||
מדד ג'יני לשנת 2019[5] |
0.3355 | ||||||||||||||||||||||||
- דירוג ארצי[3] | 249 | ||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
| |||||||||||||||||||||||||
|
פרופיל רהט נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס | ||||||||||||||||||||||||
אתר הבית |
רהט היא העיר הערבית הגדולה בישראל, והעיר הבדואית היחידה בעולם.
רהט הוקמה על אדמות שבט אל-הוזייל בשנת 1972 במסגרת תוכנית ממשלתית להקמת יישובי קבע לאוכלוסייה הבדואית בנגב, כארבע שנים לאחר הקמת היישוב הראשון תל שבע. במסגרת תוכנית זו הוקמו עוד חמישה יישובים: חורה, כסייפה, ערערה בנגב, שגב שלום ולקייה. טקס הנחת אבן הפינה ליישוב נערך ב-25 במאי 1972.[7]
מהקמתה ועד שנת 1980 הייתה תחת מועצה אזורית בני שמעון. בשנים 1980–1989 נוהלה על ידי מועצה עצמאית, ללא תלות במועצה אזורית בני שמעון. בשנת 1989 היא הוכרה כמועצה מקומית ובשנת 1994 הוכרה כעיר. בשנת 2004 הוקמה בעיר תחנת משטרה שמונה כיום כ-70 שוטרים.
בשנת 2018 התרחבה העיר כמעט פי שניים בעקבות הסכם העברת שטחים שנחתם בין ראש עיר טלאל אלקרנאוי לראשת המועצה האזורית בני שמעון סיגל מורן. שטח השיפוט של רהט גדל ל-42 קילומטר מרובע (לשם השוואה גודלה של תל אביב הוא 50 קילומטר מרובע).[8] באותה שנה הוקם ברהט פרויקט הקאנטרי קלאב אשר היה לקאנטרי קלאב הראשון שמוקם במגזר הבדואי בדרום.[9]
לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף אוגוסט 2024 (אומדן), מתגוררים ברהט 77,388 תושבים (מקום 26 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של 3.5%. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"ב (2021-2022) היה 65.3%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2021 היה 7,049 ש"ח (ממוצע ארצי: 11,330 ש"ח).[10]
להלן גרף התפתחות האוכלוסייה ברהט:
רמת האבטלה במגזר הבדואי בדרך כלל גבוהה מאוד. לתושבי רהט יש מספר אופציות תעסוקתיות באזור, בהן עבודה במפעלים ועסקים בכמה אזורי-תעשייה בנתיבות, אופקים, באר שבע, רהט ואזור תעשייה עידן הנגב שגם נמצא בעיר. עם שדרוג מערכת התחבורה הציבורית, עולה הנגישות לאזורים יותר מרוחקים, דבר המאפשר לתושבי רהט לעבוד וללמוד גם במרכז הארץ.[דרוש מקור]
ברהט אחוז האבטלה עמד בשנת 2013 על 34% ובשנת 2017 ירד עד כדי 14.4%,[11] בעיקר הודות להקמת אזור התעשייה עידן הנגב שהעסיק אלפים מתושבי רהט.
בשנת 2018 ירד אומנם אחוז האבטלה ל-11.93%,[12] אך הוא עדיין גבוה מהממוצע הארצי ורהט היא אחת הערים העניות בישראל.
ישנם מספר פרויקטים קהילתיים בעיר, שמספקים גם מקומות עבודה לתושבי רהט. אחד מהם הוא פרויקט יזמות ותעסוקה לנשים הבדואיות, הכולל קורס הכשרה בעיבוד טקסטיל, תפירה וייצור בגדים, שפעיל מ-2010. הפרויקט כלל הכשרה בתחום התעסוקה, הכשרה בניהול עסקים, עזרה בבניית עסק, והדרכה ממושכת. המרכז היהודי ערבי לפיתוח כלכלי הוביל יוזמה זו בשיתוף עם משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. מתוך 20 נשים בדואיות שקיבלו הכשרה זו, ארבע הקימו עסק שיתופי של עיצוב וייצור אופנה לנשים מוסלמיות; 9 משתתפות הקימו מפעל תפירה, ואחרות החלו לתפור בגדים באופן פרטי מהבית.[13]
מרכז ריאן פועל בעיר מאז שנת 2014 ומבצע השמות לתושבי רהט בכל אזור הדרום.[14]
בשנת 2019 נערך מיזם ברהט במימון רשות העתיקות ובשיתוף פעולה עם מיתר, גבעות בר ובית קמה בו מועסקות קבוצות מאורגנות של בני נוער בתקופת החופש הגדול בחפירות ארכאולוגיות. במסגרת המיזם, נחשף מסגד כפרי פתוח מהמאה ה-8, בית חווה משלהי התקופה הביזנטית ויישוב קטן.[15]
ישנם מספר רב של גנים ובתי-הספר בעיר. בעיר פועל מתנ"ס המפעיל חוגים שונים.
לתושבי רהט קיימת אפשרות ללמוד במספר מוסדות אקדמיים המצויים בקרבת עירם: במכללת ספיר בשדרות, באוניברסיטת בן-גוריון בבאר שבע, מכללות ובתי ספר טכניים שונים בבאר שבע, במכללת אחווה בכפר אחים ובקרוב ייפתח באזור תעשייה עידן הנגב קמפוס בחסות משותפת של אוניברסיטת הרווארד ואוניברסיטת בן-גוריון.[16][17]
בשנת 2012 זכה בית ספר היסודי צלאח א-דין בפרס בית-ספר מצטיין מטעם משרד החינוך.[18]
תחום הספורט מפותח יחסית ברהט, ובפרט הג'ודו.[19] בשנת 2017 זכתה נבחרת הג'ודו של נוער רהט במדליית כסף וארד באליפות הארץ בג'ודו.
בעשור השני של המאה העשרים ואחת השתפר משמעותית אחוז הזכאות לבגרות בעיר. על פי נתוני משרד החינוך בשנת 2013 רק 40% מתלמידי י"ב סיימו בגרות בהצלחה. בשנת 2017 כבר 56% סיימו בגרות. בשנת 2018 הגיע לראשונה בית ספר מרהט לגמר אליפות הסייבר של ישראל.[20]
איכות הסביבה ברהט נחשבת לירודה. העיר תוכננה ללא מערכת ביוב מרכזית, אך מאז שנת 2010 פועל בעיר תאגיד מים,[21] שפיתח משמעותית את תשתיות הביוב והמים. ברחבי העיר פזורות מזבלות בלתי חוקיות הגורמות למפגעי ריח ותברואה, וגרוטאות מושלכות מדי יום לשטחים הפתוחים שמסביב לעיר או אף ברחובות עצמם. סקר הלמ"ס שנערך בשנת 2007 העלה כי 86 אחוז מתושבי העיר אינם מרוצים מרמת הניקיון בעיר. בשנת 2009 החל שיתוף פעולה בין עיריית רהט לחוג לאקולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב במסגרתו הסטודנטים יפתחו תוכנית אקולוגית ישימה המותאמת לעיר ולמרקם האוכלוסייה שבה.[22]
ב-2007, במסגרת פרויקט שיקום נחלים, שיקמה קק"ל את גדות הנחל ברהט.
בשנת 2019 זכתה עיריית רהט בפרס החדשנות על חידוש טכנולוגי ושירותי בתחום של המכונות לניקוי כבישים. הפרס ניתן מטעם מרכז השלטון המקומי.
בחודש יוני 2007 נחנכה תחנת הרכבת להבים – רהט מזרחית ובסמוך לעיר, על כביש 40. תחילה נקראה התחנה רק "תחנת הרכבת להבים", אולם סמוך לפתיחתה שונה השם ל"להבים", מה שעורר כעס בקרב תושבי העיר שלבסוף הצליחו לשנות את שם התחנה ל"להבים – רהט".
עד שנת 2005 לא הייתה ברהט תחבורה ציבורית, למרות היותה של העיר מונה עשרות אלפי תושבים. באותה שנה יצאו התושבים, יחד עמותת ידיד ועם ראש העיר, טלאל אלקרינאוי, למאבק במשרד התחבורה כדי להכניס קווי תחבורה ציבורית לעיר. המאבק הצליח ובכנס שנערך בשנת 2005 הודיע משרד התחבורה על הפעלת תחבורה ציבורית ברהט.[23] בשנת 2009 החלה לפעול בעיר חברת האוטובוסים גלים. בשנת 2017 יש 20 קווי תחבורה ציבורית שעוברים בתוך רהט או בכניסה אליה.[24]
בסוף שנת 2016 נחנך מחלף רהט בכביש 6, שמחבר את העיר לכביש המרכזי במדינה ויוצר גישה וכניסה מהירה לרהט.[25]
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.