Loading AI tools
מחבוא מחתרתי לנשק מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
"סְלִיק" הוא מחבוא מחתרתי לנשק ולמסמכים סודיים. המלה נכנסה לשימוש נרחב בארץ ישראל בתקופת טרום הקמת המדינה, בעת שלטון המנדט הבריטי, אז בנו המחתרות השונות (ארגון "ההגנה", לח"י ואצ"ל) סליקים בכל רחבי הארץ כדי לספק נשק להגנת נקודות היישוב השונות. מאותו שורש נגזר גם הפועל "להסליק" שמשמעו להחביא, להעלים מן העין.
_in_Kibutz_Kfar_Giladi,_Israel.jpg)
הרקע הבסיסי לבניית סליקים ושימוש בהם נבע ממצב בו השלטון המרכזי לא הצליח להעניק הגנה נדרשת לאזרחים ואלה נאלצו לנקוט ביוזמה עצמית של איסוף נשק לא חוקי והטמנתו במחבואים הרחק מעיני השלטון, כך שיוכל לשמש להם הגנה בשעת הצורך. תופעת החבאת הנשק מעיני השלטון הזר החלה עוד בתקופת מלחמת העולם הראשונה. סליקים חשובים היו בשלהי תקופת השלטון העות'מאני (הטורקי) בארץ ישראל. הסליקים השתייכו בחלקם למחתרת ניל"י שפעלה לצד הבריטים ועוד קודם לכן לארגון השומר.
בשנים 1936–1939 התחולל בארץ המרד הערבי, שכוּון בעיקר כנגד היישוב היהודי. השלטון הבריטי סיפק נשק להגנה עצמית ליישובים היהודיים וגם לכפרים הערבים. מצבת הנשק שסופקה על ידי הבריטים הייתה בדרך כלל כמות קטנה של כ-12 רובים, שהיו בכמות בלתי מספקת. עם החמרת המצב הביטחוני החלו היישובים היהודיים להתארגן כל אחד כפי יכולתו ולאגור נשק ותחמושת. הנשק והתחמושת שנאגרו ללא רישיון מטעם המשטרה הבריטית הושמו במקומות מסתור שונים. כך נולדו הסליקים היישוביים. למעשה לא היה יישוב בארץ שלא היה בו סליק עם כמות נשק מסוימת. נשק זה שימש גם את לוחמי הפלמ"ח באימונים. פרט לכך היו שני סוגי סליקים נוספים: סליקים ארציים וסליקים אישיים. הסליקים הארציים תוכננו ואורגנו על ידי ארגון ההגנה.
חלוקה נוספת לסוגי הסליקים הייתה של סליקים בנויים וסליקים ניידים. הסליקים הבנויים שמשו בדרך כלל לאחסון נשק ארצי או יישובי.
_in_Kibbutz_Ramat_Yohanan.JPG)
ההחלטה על מיקום הסליקים לא הייתה פשוטה. כפי שבנהלל נבנה הסליק מתחת למתקן לשאיבת שתן פרות, כך למשל ביד מרדכי נבנה הסליק מתחת לרצפת לול עופות, במקום בו תמיד היה זבל עופות מסריח, ואילו בעין גנים שכן הסליק בתוך בית הכנסת.
לאחר השבת השחורה וגילוי מספר סליקים ארציים, יצאה הוראה מטעם ההגנה לכל היישובים להוציא את הסליקים מתוך היישובים ולבנותם מחוץ לגדרות היישוב. אירועי השבת השחורה ביחס לארגון ההגנה היוו קו פרשת המים. המטרה העקרית של הבריטים הייתה איתור וגילוי נשק לא חוקי ותפיסת מבצעי פיגועים ומבוקשים אחרים הקשורים בפעילות נגד השלטון הבריטי.
חודשיים יותר מאוחר חשדו הבריטים שארגון ההגנה אוגר נשק בסליקים מרכזיים בדרום ברוחמה ובדורות. השכם בבוקר 28 באוגוסט 1946 הוקפו דורות ורוחמה בכאלפיים חיילים שהחלו במבצע חיפוש שנמשך שישה ימים והסתיים ב-3 בספטמבר. אף על פי שהבריטים גרמו להרס רב לא מצאו ברוחמה דבר פרט לסליקים ריקים. מצד שני גילו סליק אחד בדורות שהכיל שני תת-מקלעים שמייסר, שישה תת-מקלעים טומפסון, שלושה מקלעי ברן, תשעה מקלעי מ.ג. 34 ומכונת ירייה כבדה אחת.
הסליקים התחלקו בארץ כאמור לשלוש רמות: סליק ארצי, סליק יישובי וסליק פרטי. לארגון "ההגנה" היו 22 סליקים ארציים ברחבי הארץ. הסליקים הארציים נוהלו על ידי "יחידת הסליקרים של ההגנה". (כך הם קראו לעצמם). תפקיד היחידה היה להסדיר את העברת וקבלת הנשק והתחמושת, לאחסן אותו בהסתר מהבריטים, להעביר אותו בצורה מוסתרת לאחסנה בסליקים לטווח ארוך או קצר, לשמור אותו במצב תקין ולמסור ליחידות ההגנה השונות לפי הצרכים. צרכים אלה כללו מסירת נשק ליחידות הפלמ"ח לקראת אימון במסגרת גדולה (פלוגה ויותר) או לקראת פעולות שונות. היו מקרים רבים בהם הנשק שהוצא מהסליק ונמסר ליחידות למטרות אימון או מבצעיות, היה בגמר המבצע או האימון מוחזר לסליק.
ליחידה היו מספר דרכים להעביר את הנשק והתחמושת: בתוך מכונית פרטית שהותקנו בה חללים מוסתרים, בתוך מכלי דלק עם דופן כפולה וכדומה. ניתן לראות את אחת המכוניות עם ההתקנים המיוחדים במוזיאון בתי האוסף לתולדות צה"ל ביפו.
באפריל 1947 ציין בן-גוריון ברשימותיו שלארגון "ההגנה" יש 10,073 רובים, מהם 8,720 ביישובים להגנה מקומית, 1,353 להגנה ארצית (מתוכם 336 ברשות מרכז ההגנה, 656 ברשות הפלמ"ח, 361 ברשות החי"ש) 561 ברשות המרכז. 186 מכונות ירייה מתוכן 31 ביישובים, 35 ברשות החי"ש, 5 ברשות הפלמ"ח, 115 ברשות המרכז. כל הציוד הארטילרי הכבד כלל 672 מרגמות "2, ו-96 מרגמות "3.
מצבת הנשק של האצ"ל והלח"י כללה בתחילת 1947 את הכמויות הבאות:
אצ"ל - 2 מרגמות "3, 6 מרגמות "2, 7 מכונות ירייה, 150 מקלעים, 500 תת-מקלעים, 300 רובים, 200 אקדחים ו-1000 רימונים.
לח"י - 8 מקלעים, 30 תת-מקלעים, 120 אקדחים ו-259 רימונים.
כמה מן הסליקים הידועים יותר הם:
.JPG)
בעבר נטען על ידי מי שהיו מעורבים בהסלקת הנשק בקיבוץ ברנר, כי באדמות הקיבוץ נמצאים לפחות עוד שני סליקים נוספים שטרם נתגלו [דרושה הבהרה].
כמעט ולא היה יישוב בארץ ישראל בשנות המנדט האחרונות שלא היה בו סליק. חלק מהסליקים נשמרו בסוד במשך עשרות שנים ונתגלו רק בתחילת המאה ה-21, כדוגמת הסליק בקיבוץ עין השופט.
אלה היו סליקים שנבנו ביוזמה אישית והכילו בדרך כלל נשק קל ותחמושת בכמות קטנה לשימוש אישי של בעל הסליק.
למרות עשרות השנים שחלפו מאז תום תקופת המנדט הבריטי, עדיין מתגלים מפעם לפעם סליקים עלומים שנשכחו, בעיקר סליקים ישוביים.
בתקופת המנדט ביתם של הציירת אנה טיכו והד"ר אלברט טיכו בירושלים, שימש כסליק של הפלמ"ח.[2]
בביתה של עורכת הדין, פעילת ההגנה, שושנה שטרן היה סליק של ההגנה.[3]
בביתה של משפחת אלדורף בשכונת יד אליהו פעל סליק קטן של לוחמי האצ"ל בתוך לול התרנגולים בחצר האחורית.
בשנת 1942 בנה האצ"ל סליק מתחת לארון הקודש של בית כנסת החורבה ברובע היהודי בירושלים, כחלק מתוכנית האצ"ל למלחמה כנגד כיבוש גרמני אפשרי של ארץ ישראל במלחמת העולם השנייה.[4] הסליק התגלה רק במהלך העבודות לשיקום "החורבה" בראשית המאה ה-21, מגיני הרובע בתש"ח לא היו מודעים לקיומו, ולאנשי האצ"ל שידעו על הסליק לא הייתה באותה עת דרך להעביר מידע זה למגינים.
"סליקים" עם ד"ר רפי קיטרון, סרטון באתר יוטיוב, מטעם "וידאו צוות", 5 במרץ 2013Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
