Loading AI tools
משוררת וסופרת אמריקאית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סילביה פלאת' (באנגלית: Sylvia Plath; 27 באוקטובר 1932 – 11 בפברואר 1963) הייתה משוררת וסופרת אמריקאית.
 | |
| לידה |
27 באוקטובר 1932 בוסטון, ארצות הברית  |
|---|---|
| התאבדה |
11 בפברואר 1963 (בגיל 30) לונדון, הממלכה המאוחדת |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
Heptonstall |
| מקום מגורים |
לונדון |
| שם עט |
Victoria Lucas |
| מקום לימודים | סמית' קולג' |
| שפות היצירה |
אנגלית |
| סוגה | שירה |
| יצירות בולטות |
פעמון הזכוכית, Ariel, The Colossus |
| בן או בת זוג |
טד יוז (1956–1963) |
| צאצאים |
Frieda Hughes, Nicholas Hughes |
| פרסים והוקרה |
|
| חתימה |
.svg){kind=small} |
  | |
פלאת' נולדה בבוסטון בשנת 1932 לאוטו אמיל פלאת' (1885–1940), פרופסור לביולוגיה יליד גרמניה, ולאורליה שובר פלאת (1906–1991), מורה ומרצה שהייתה בת למשפחת מהגרים מאוסטריה. לסילביה היה אח צעיר בשם וורן (יליד 1935).
כבר בגיל 8, זמן קצר לאחר מותו בטרם עת של אביה מסיבוך של מחלת הסוכרת, כתבה את שירה הראשון, שהתפרסם במוסף הילדים של העיתון בוסטון הרלד. היא המשיכה לפרסם שירים בעיתונים ובכתבי-עת בשנים הבאות. לאחר ביקור בקבר אביה, כתבה את אחד משיריה המפורסמים ביותר, "אלקטרה בשביל האזליאות".
פלאת' סבלה מדיכאון קליני במרבית חייה. היא ניסתה לשים קץ לחייה מספר פעמים, שהראשונה שבהן כשהייתה בת 20. בעקבות אחד מניסיונות ההתאבדות שלה התאשפזה בבית חולים פסיכיאטרי, ואף טופלה מספר פעמים בנזעי חשמל.
ב-1950 החלה ללמוד בסמית' קולג' שבמסצ'וסטס, שם ערכה את עיתון בית הספר וזכתה בפרס מיוחד מטעם כתב העת "מדמואזל" (אנ'), שכלל ביקור בן חודש בניו יורק. הביקור בניו יורק שימש בסיס לספרה המפורסם "פעמון הזכוכית". היא סיימה את לימודיה בהצטיינות בשנת 1955[1], לאחר שהגישה תזה שחקרה את דמות הכפיל ברומנים של הסופר הרוסי פיודור דוסטויבסקי. לאחר מכן קיבלה מלגה מלאה מתוכנית פולברייט ללימודים בקולג' נונהאם, אחד משני הקולג'ים לנשים בלבד באוניברסיטת קיימברידג' שבאנגליה.
ב-1956 נישאה פלאת' למשורר טד יוז, עמו ניהלה זוגיות סוערת, ייצרית, דרמטית וכואבת. הזוג נסע לארצות הברית ב-1957, שם לימדה פלאת' בסמית' קולג' והשתתפה בסדנאות כתיבה, בהן התאמנה על כתיבה וידויית ואישית. הזוג חזר לאנגליה בשנת 1959. שנה לאחר מכן נולדה בתם פרידה, יוצרת ואמנית, וב-1962 נולד בנם ניקולאס (שהתאבד בשנת 2009). פלאת' סבלה ממצבי רוח הפכפכים שהקשו על חייהם המשותפים. בשנת 1961 פגש יוז את אסיה גוטמן, והשניים ניהלו רומן סוער. פלאת' עזבה את יוז ועברה עם ילדיה ללונדון.
בחודשים הבאים אחז בפלאת' פרץ יצירתי, והיא כתבה עשרות משיריה המוכרים, כולל את ספר השירים "אריאל" (אנ'), ובו השירים המפורסמים "צבעונים", "ליידי לזרוס" ו"אבא". בחורף 1962–1963, שאופיין בקור קיצוני, תקף את פלאת' התקף דיכאון נוסף. היא ניסתה להתאבד מספר פעמים, ובסופו של דבר התאבדה ב-11 בפברואר 1963 מהרעלת פחמן חד-חמצני באמצעות הפעלת תנור בישול.
מכריה של פלאת' האשימו את יוז בכך שיחסיה עימו גרמו לפלאת' להתאבד, והסירו מספר פעמים את השם "יוז" מהמצבה שלה. ב-2017 פורסמו מכתבים של פלאת' שנכתבו לפני מותה, בהם כתבה כי יוז נהג להכות אותה ורצה במותה[2].
טד יוז השמיד קטעים מסוימים מהיומנים של סילביה ומכתבי יד נוספים שלה בטענה ש"לא רצה שילדיו יקראו בו אי פעם", וספג ביקורת חריפה על כך. חלקים רבים מכתבי היד שלה נשארו ברשות משפחת יוז, ואלה לא תמיד שיתפו פעולה עם חלק מהכותבים הרבים שהיו מעוניינים לכתוב את תולדות חייה[3]. למשפחת טד יוז הייתה גרסה משלה על טיב יחסיו עם סילביה פלאת'. הביוגרפית ז'אנט מלקולם הקדישה ספר שלם לתופעת מלחמת הביוגרפיות והאינטרסים סביב חייה ומותה של פלאת'[3].
רק מקצת מיצירתה של פלאת' ראה אור בחייה. עיקר שירתה פורסם על ידי טד יוז לאחר מותה. בשנת 1982 הייתה המשוררת הראשונה שזכתה בפרס פוליצר לאחר מותה, על כתיבתה ב-The Collected Poems.
בשנת 2003 יצא לאקרנים סרט עלילתי בשם "סילביה" (אנ') בכיכובה של השחקנית גווינת' פלטרו, המציג את חייה ויחסיה עם יוז. בשנת 2014 העלתה השחקנית מעין וינשטוק את הצגת היחיד "שמיים עמוקים", המספרת את סיפור חייה של פלאת'[4].
בינואר 2019 פורסמה נובלה של פלאת' בת 48 עמודים שהתגלתה לא מכבר, בשם "מרי והממלכה התשיעית"[5].
ערן סבאג, "חיים של אחרים" על סילביה פלאת', 10 במאי 2010
סילביה פלאת (1932-1963), דף שער בספרייה הלאומית
סילביה פלאת', במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית).svg){kind=logo}
סילביה פלאת', באתר MusicBrainz (באנגלית)
סילביה פלאת', באתר Discogs (באנגלית)
סילביה פלאת', באתר Songkick (באנגלית)
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
