Loading AI tools
זואולוג מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל אהרוני (אהרונוביץ) (Israel Aharoni; כ' בתמוז ה'תרמ"ב, 7 ביולי 1882 – 9 באוקטובר 1946) היה זואולוג, חלוץ מדעי החי בארץ ישראל וראשון לחוקרי עולם החי בספרות העברית, מרצה לזואולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים.
לידה |
7 ביולי 1882 וידזה, בלארוס |
---|---|
פטירה |
9 באוקטובר 1946 (בגיל 64) ירושלים, פלשתינה (א"י) |
ענף מדעי | זואולוגיה |
מקום מגורים | ליטא, ישראל |
מקום קבורה | בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
מקום לימודים | |
מוסדות | האוניברסיטה העברית בירושלים |
צאצאים | בת-שבע אהרוני |
אהרוני נולד בשנת 1882 בעיירה וידזה שבפלך וילנה שבמערב האימפריה הרוסית (ליטא). אביו, הרב אברהם יוסף אהרונוביץ, ראש הישיבה המקומית ומחבר הספר "נדחי ישראל", נפטר בטרם היוולדו, ובגיל שנתיים התייתם גם מאמו. בהיותו יתום מהוריו התחנך בבית סבתו הרבנית מלכה, אלמנת הרב דוד'ל גרודינו, רבה של שירווינט ואחר-כך של ווידז (נכד נוסף שלו היה הזמר הרמן ידלובקר (אנ')). למד ב"חדר" ובישיבת טֶלְז, עד שבגיל 13 ברח לעיר פראג. שם סיים את לימודיו בגימנסיה, ולאחר מכן למד באוניברסיטת פראג זואולוגיה ופילולוגיה שמית (בייחוד ערבית). עוד בהיותו בגימנסיה ייסד ביחד עם אגון ארווין קיש עיתון ציוני, ובעת שלמד באוניברסיטה לימד עברית באגודת הסטודנטים הציונית "בר כוכבא" ובאגודה הציונית "יודישר פולקספֶרֶיין" (Jüdischer Volksverein).
בשנת 1901 עלה לארץ ישראל, ולימד בבית הספר ברחובות וב"בצלאל" בירושלים. היה מראשוני הזואולוגים העבריים. את תחייתו היהודית-עברית, השראתו למקצועו, העיד, שאב ממפעל האדירים של ש"י אברמוביץ, ספר תולדות הטבע. יחד עם יחזקאל חנקין, איש השומר, היה יוצא למסעות ציד שעזרו לו במחקריו. אהרוני גילה מינים של בעלי חיים חדשים למדע. הוא היה עד למינים רבים שכיום כבר נעלמו מנוף ארצנו עקב ציד מוגבר והתרחבות האוכלוסייה. הוא שהביא את האוגר הזהוב לעולם המערבי, ושאול אדלר הפך אוגר זה לחיית מעבדה פופולרית. אהרוני השתתף גם בציד הפרטים האחרונים של הדוב החום הסורי בהר החרמון ב-1917.[1] את מסעותיו והרפתקאותיו הרבים, בארץ ובסביבתה, תיאר וסיכם בספרו: "זכרונות זואולוג עברי".
היה נשוי ליהודית בת שלמה גולדין, ואב לשניים: ד"ר בת-שבע אהרוני, אף היא זואולוגית, ששימשה כעוזרתו והמשיכה את עבודתו; ופרופ' יוסף אהרוני (Aharoni Joseph), פיזיקאי בחו"ל, שלאחר צאתו לגמלאות ושובו לישראל הקדיש את מרצו לשפה העברית ולתיקון הכתיב העברי. [2]
אהרוני נפטר בירושלים ב-9 באוקטובר 1946, ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים. בתקופת ירושלים המחולקת נהרס קברו, ולאחר מלחמת ששת הימים לוקטו עצמותיו בידי החברה קדישא ונקברו מחדש בקבר אחים.
על שמו של אהרוני קרויים רחובות בערים ירושלים (בשכונת קטמון) וברחובות.
בתו, בת-שבע אהרוני, כתבה ספר על תולדות חייו של אביה, שנותר בכתב יד.[3]
ברומן "תמול שלשום" לש"י עגנון ישנו מפחלץ חיות בשם ארזף.[4] אהרוני טען כל חייו כי עגנון ביסס את דמותו של ארזף עליו, על פי ראשי התיבות: 'אהרוני - ראש זואולוגֵי פלשתינה'. עגנון לא הכחיש במפורש את הטענה על ההשראה לדמות, אך כן הכחיש את טענת ראשי התיבות במילים: "ואתה חושד אותי שקראתי לארץ ישראל פלשתינה?".[5]
לאחר מותו:
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.