יוסף צבי דינר
רב וחוקר יהדות הולנדי ממוצא פולני, שכיהן כרבה הראשי של יהדות אמסטרדם וראש הסמינר לרבנים בעיר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רב וחוקר יהדות הולנדי ממוצא פולני, שכיהן כרבה הראשי של יהדות אמסטרדם וראש הסמינר לרבנים בעיר מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבי ד"ר יוסף צבי (הרש) הלוי דינר (גם דיננער; בהולנדית: Joseph Hirsch Dünner; י"ב בטבת ה'תקצ"ג, ינואר 1833 – כ"ג בתשרי ה'תרע"ב, אוקטובר 1911) היה רב וחוקר יהדות הולנדי ממוצא פולני, שכיהן כרבה הראשי של יהדות אמסטרדם וראש בית המדרש לרבנים בעיר. בעל "חידושי הריצ"ד"[1] על התלמוד.
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: נדרשת חלוקה מחדש לפסקאות. | |
לידה |
ינואר 1833 י"ב בטבת ה'תקצ"ג קרקוב, פולין |
---|---|
פטירה |
אוקטובר 1911 (בגיל 78) כ"ג בתשרי ה'תרע"ב אמסטרדם, הולנד |
כינוי | הריצ"ד |
מדינה | הולנד |
השכלה | תואר דוקטור מאוניברסיטת בון |
מקום מגורים | קרקוב, באד מינסטראייפל, אמסטרדם |
תקופת הפעילות | ? – 13 באוקטובר 1911 |
השתייכות | תנועת המזרחי |
תחומי עיסוק | חקר התלמוד |
תפקידים נוספים | רב ראשי |
רבותיו | הרב חיים נתן דמביצר |
חיבוריו | חידושי הריצ"ד |
בת זוג | שרה לבתי לאנדואר |
אב | אליעזר |
הרב הראשי לאמסטרדם | |
ראש הסמינר לרבנים באמסטרדם | |
דינר נולד בי"ב בטבת ה'תקצ"ג, ינואר 1833 בפרבר של העיר קרקוב בפולין. בן בכור מארבעת בניו של אליעזר (לייזר) דינר, שהיה בעל בית מרזח עני. למד בחדר המקומי. כיוון שגילה כשרון בלימודו, נשלח מגיל צעיר ללמוד מפי רב העיר הרב חיים נתן דמביצר, שהיה לרבו המובהק.
את הסמכתו לרבנות קיבל הרב יוסף צבי דינר מהרב דמביצר ומרבי חיים הלברשטאם. בצעירותו נטה לתנועת ההשכלה, ועקב כך נדקר בגבו על ידי אחד מקנאי קרקוב[2]. אחרי שהחלים מפציעתו היגר לווירצבורג שבגרמניה בעקבות אחיו.
בגרמניה התכוון ללמוד מפי הרב יצחק דב במברגר, אך האחרון שלח אותו למינסטרייפל (אנ') שבחבל הריין, שם התפרנס כמלמד פרטי, ובמקביל השתלם בלימודי חול והתכונן לבחינת הכניסה לאוניברסיטה.
ב-1859 החל ללמוד פילולוגיה שמית וקלאסית ופילוסופיה באוניברסיטת בון.
ב-1862 קיבל תואר דוקטור על מחקרו בנושא רבי אברהם אבן עזרא. בבון נרקמו קשרי ידידות בינו לבין הפילוסוף היהודי-גרמני משה הס, שקרבו להשקפותיהם של חובבי ציון[3].
בהולנד היה הרב צבי דינר חבר בתנועת המזרחי עד יומו האחרון, הוא פרסם מאמרים בביטאונה ואף התכתב עם מייסדה, הרב יצחק יעקב ריינס. הוא פרסם ספר על הציונות בגרמנית ובהולנדית.
באותה תקופה החל לכהן בתפקידו כמנהל הסמינר לרבנים ומורים באמסטרדם. הוא כתב מאמרים במדעי היהדות בכתבי עת מדעיים בגרמנית ובהולנדית. הוא סירב להצעת הממשלה להעביר את הסמינר לעיר ליידן ולהפכו לסניף של אוניברסיטת ליידן, ובשל כך נמנע תקציב הסמינר למשך שנתיים.
בתקופה זה התמודד עם קשיים רבים, אך לאט לאט רכש את אמונם של פרנסי הקהילה, ובשנת 1874 מינו אותו למשרת רב ראשי ואב בית דין באמסטרדם, לאחר כארבעים שנה שלא כיהן איש בתפקיד. למינויו היו שהתנגדו, אם בשל היותו אקדמאי ואם בשל היותו לא-הולנדי, וכתבי פלסתר בגנותו הופיעו באמסטרדם.
הרב דינר כיהן גם כראש בית המדרש האשכנזי "עץ חיים" בעיר. עד מהרה היה למנהיגה הרוחני של יהדות הולנד כולה. הוא תיקן תקנות רבות בתחום החינוך והדת, ושיקם וביצר את מעמד הרבנות באמסטרדם. תוך מספר שנים, תלמידיו תפסו את כל משרות הרבנות בהולנד (למעט רוטרדם), עובדה שהקלה עליו לערוך את השינויים שרצה. הוא נלחם לייסד מערכת חינוך יהודית מלאה, ולא להסתפק בלימוד בבית ספר יהודי אחר-הצהריים.
לרב דינר ולרעייתו נולדו 15 ילדים, מתוכם שרדו עשרה. מהם:
גיסו (אחי אשתו) היה המזרחן ד"ר שמואל לאנדואר (אנ'), שפרסם את המקור הערבי של ספר אמונות ודעות.
אחיו הצעיר היה סבו של הרב יוסף צבי דינר (הקרוי על שמו), רב התאחדות החרדים בלונדון ואביו של הרב יהודה אריה דינר, רב מרכז בני ברק.
נפטר באסרו חג סוכות, כ"ד בתשרי ה'תרע"ב
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.