Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מגפת הקורונה משפיעה על הכלכלה במגוון היבטים. המגפה מובילה למיתון עולמי קשה ולשינוי בתחומים כלכליים שונים. המצב הכלכלי הושפע ממצב ההתמודדות עם המגפה ובמקביל השפיע על אופן ההתמודדות עימה.[1]
| יש לעדכן ערך זה. | |
השפעה בולטת הייתה תחילתו של המשבר הכלכלי העולמי של 2020 (נקרא גם מיתון הקורונה[2] או הקורונה הכלכלית[3]). סימן ראשון למשבר כלכלי היה ההתרסקות בשוק המניות ב-20 בפברואר 2020.[4][5][6][7] קרן המטבע הבינלאומית דיווחה ב-14 באפריל שכל מדינות G7 כבר נכנסו או עמדו להיכנס ל"מיתון עמוק" וחלה האטה משמעותית בצמיחה בכלכלות המתפתחות. נציגיה טענו שהמיתון צפוי להיות הקשה ביותר מאז השפל הגדול, והעריכו שהוא יהיה "גרוע בהרבה" מהמשבר הכלכלי העולמי בשנים 2008–2009.[8] ברבעון הראשון של שנת 2021 נחזתה צמיחה אך ההתאוששות נותרה הדרגתית.[9] מדינות שונות ניסו להתמודד עם ההשפעות הכלכליות במגוון דרכים.[10]
מאז המשבר הכלכלי העולמי ב-2008, חלה עלייה גדולה בחובות התאגידים, מ-84% מהתוצר העולמי ברוטו בשנת 2009 ל-92% בשנת 2019, או בערך 72 טריליון דולר.[11] בשמונת הכלכלות הגדולות בעולם - הרפובליקה העממית של סין, ארצות הברית, יפן, הממלכה המאוחדת, צרפת, ספרד, איטליה וגרמניה - החוב התאגידי היה בסך הכל כ־51 טריליון דולר בשנת 2019, לעומת 34 טריליון דולר בשנת 2009.[12] אם האקלים הכלכלי מדרדר, חברות עם חובות גבוהים מסתכנות בכך שאינן מסוגלות לשלם את תשלומי הריבית שלהן למלווים או לממן מחדש את חובן.[13] מכון מקינזי ושות' הזהיר בשנת 2018 כי הסיכונים הגדולים ביותר יהיו לשוק מתעורר כמו סין, הודו וברזיל, שם הונפקו 25-30% מאיגרות חוב על ידי חברות בסיכון גבוה.[14]
ערך מורחב – מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסיןמלחמת הסחר התרחשה מ-2018 עד 2020, והשפיעה על כלכלות בעולם.[15] בשנת 2018, הנשיא דונלד טראמפ החל לקבוע מכס ומחסומי סחר על סין במטרה לאלץ אותה לבצע שינויים בנוהגי סחר. בין אותם נוהלי סחר והשפעותיהם הם הגירעון המסחרי ההולך וגובר, גנבה לכאורה של קניין רוחני והעברה כפויה לכאורה של טכנולוגיה אמריקאית לסין.[16] בינואר 2020 נחתם הסכם סחר חדש בין המדינות.
בארצות הברית, מלחמת הסחר יצרה מאבקים של חקלאים ויצרנים ומחירים גבוהים יותר לצרכנים, מה שהביא לכך שהתעשייה האמריקאית נכנסה ל"מיתון קל" במהלך 2019.[17] במדינות אחרות זה גם גרם לנזק כלכלי, כולל הפגנות אלימות בצ'ילה ובאקוודור בגלל עליות תעבורה ומחירי אנרגיה, אם כי מדינות מסוימות נהנו מגידול בייצור כדי למלא את הפערים. זה גם הוביל לחוסר יציבות בשוק המניות. ממשלות של כמה מדינות, כולל סין וארצות הברית, נקטו צעדים כדי להתמודד עם חלק מהנזק שנגרם כתוצאה מהידרדרות ביחסי ארצות הברית–סין.
ערך מורחב – פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופיבאירופה, כלכלות הושפעו מפרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי, הידוע יותר בשם ברקזיט. הצמיחה בבריטניה ובאיחוד האירופי קפאה על שמריה במהלך שנת 2019, לקראת הברקזיט, בעיקר בגלל אי ודאות סביב המשבר.[18] בריטניה חוותה 'כמעט מיתון' בשנת 2019, שהחליש את הכלכלה הבריטית עם כניסתה לשנת 2020. עסקים רבים עזבו את הממלכה המאוחדת לאיחוד האירופי, מה שהביא לאובדן סחר ולירידה כלכלית הן עבור חברי האיחוד והן עבור בריטניה.[19]
במהלך שנת 2019 דיווחה קרן המטבע הבינלאומית כי הכלכלה העולמית עוברת "האטה מתואמת", שנכנסה לקצב האיטי ביותר שלה מאז המשבר הכלכלי העולמי (2008).[20] "סדקים" הופיעו בשוק כאשר השווקים העולמיים החלו לסבול בגלל "הידרדרות חדה" של פעילות התעשייה.[21] על פי ההערכות, הצמיחה העולמית הגיעה לשיאה בשנת 2017, ואז התפוקה התעשייתית הכוללת בעולם החלה בירידה מתמשכת בתחילת 2018.[22] קרן המטבע הבינלאומית האשימה את "עניין הסחר והמתחים הגאו-פוליטיים" כסיבה העיקרית להאטה, תוך שהיא מציינת את פרישת הממלכה המאוחדת מהאיחוד האירופי ומלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין כסיבות העיקריות להאטה בשנת 2019, בעוד כלכלנים אחרים האשימו את סוגיות הנזילות.[23]
באפריל 2019 חל היפוך בעקום התשואה בארצות הברית, מה שהצית חששות ממיתון עולמי.[24] עקומת התשואה ההפוכה ופחדי מלחמת הסחר בין ארצות הברית לסין הובילו למכירה בשוקי המניות העולמיים במהלך מרץ 2019, מה שהביא לחשש רב יותר שמיתון מתקרב.[25] עליית רמות החוב במדינות האיחוד האירופי ובארצות הברית הייתה תמיד דאגה לכלכלנים. עם זאת, ב-2019 גברה הדאגה במהלך ההאטה הכלכלית, וכלכלנים החלו להתריע על 'פצצת חובות' שתתרחש במהלך המשבר הכלכלי הבא.[26]
ערך מורחב – מגפת הקורונה
מגפת הקורונה היא המגפה המשפיעה ביותר מאז השפעת הספרדית.[27] פרצה לראשונה בסוף 2019 בסין והתפשטה לשאר העולם בשנת 2020. היא הוכרזה כמצב חירום לבריאות הציבור בדרגה בינלאומית ב-30 בינואר 2020, והוכרה כמגפה על ידי ארגון הבריאות העולמי ב־11 במרץ 2020.
המגפה הביאה לשיבוש כלכלי עולמי קשה. העולם עבר קיפאון כלכלי וירידה משמעותית בצריכה. כתוצאה מההתפשטות המהירה של המגפה, כלכלות ברחבי העולם נאלצו ליזום הסגרים, ריחוק חברתי והגבלות, במטרה לרסן את התפשטות המגפה. הצעדים הובילו לירידה מהירה בפעילות התעשיות שונות וצריכה בבת אחת. הירידה השפיעה על הכלכלה ובפרט על הבנקים והתעסוקה. נדחו או בוטלו של אירועי ספורט, דתיים, פוליטיים ותרבותיים. היו תופעות כמו פאניקת קניות.[28] בתי ספר, אוניברסיטאות ומכללות נסגרו על בסיס ארצי או מקומי במדינות רבות, והשפיעו על כ-98.6 אחוז מאוכלוסיית התלמידים בעולם. ממשלות רבות הגבילו או התריעו לגבי נסיעה לא חיונית למדינות ואזורים שנפגעו מההתפרצות ומחוצה לה. המצב הכלכלי השתנה בהתאם לשינוי בהנחיות ולהתנהלות הציבור.
הוראות ההסגר והריחוק החברתי השפיעו בבירור על סוגים רבים של עסקים, בעיקר על אלה המספקים שירותים פרטיים (כולל חנויות קמעונאיות, מסעדות ובתי מלון, מקומות בילוי ומוזיאונים, מרפאות פרטיות ומכוני יופי וספא), הנחיות ממשלתיות אינן ההשפעה היחידה על אותם עסקים. בארצות הברית אנשים החלו לשנות את התנהגותם הכלכלית 10–20 יום לפני שהורו להישאר בבית,[29] ועד מאי, שינויים בשיעורי התנועה של אנשים (על פי נתוני הטלפון הנייד) לא תמיד תאמו לחוקים המקומיים בארצות הברית.[30][31]
ערך מורחב – מלחמת מחירי הנפט בין ערב הסעודית לרוסיה (2020)
במרץ 2020, ערב הסעודית פתחה במלחמת מחירים עם רוסיה, מה שהוביל לירידה משמעותית במחיר הנפט. מחירי הנפט האמריקניים נפלו ב-34%, הנפט הגולמי נפל ב-26%, ונפט ברנט ירד ב-24%. היא נוצרה בעקבות אי ההתקדמות במשא ומתן בין ארגון המדינות המייצאות נפט ורוסיה על קיצוצים בייצור נפט בעיצומה של מגפת הקורונה. ב-10 במרץ, מחירי הנפט ירדו ב-30% מתחילת אותה שנה עקב ירידה בביקוש. במהלך אפריל, בשל מגבלות התנועה שהוטלו לאור מגפת הקורונה בארצות הברית, מחיר הנפט ירד מתחת לאפס דולרים ויצרני נפט אמריקאים החלו לשלם לרוכשי נפט לטובת אחסונו. ב-12 באפריל, נחתם הסכם שסיים את המלחמה.
המגפה הובילה לכך שבחלק מחודשי המגפה יותר משליש מאוכלוסיית העולם הושבתה עקב סגר שנועד לעצור את התפשטות הנגיף. מדינות שונות סגרו את הגבולות ויזמו מגבלות ריחוק חברתי. צעדים אלה הובילו להשלכות קשות על כלכלות ברחבי העולם.[33]
חלה עלייה גבוהה ומהירה במיוחד באבטלה במדינות רבות.[34] האומות המאוחדות חזה באפריל 2020 כי האבטלה העולמית תחסל 6.7 אחוז משעות העבודה ברחבי העולם ברבעון השני של 2020 - שווה ערך ל-195 מיליון עובדים במשרה מלאה.[35] במדינות המערב צפויה האבטלה להיות בסביבות 10%, כאשר מדינות שנפגעו קשה יותר מהמגפה עם שיעורי אבטלה גבוהים יותר.[36][37][38] העולם המתפתח הושפע גם מהמיתון.[39]
במיתון התרחשה התמוטטות מחיר הנפט, התמוטטות התיירות, תעשיית האירוח, ענף האנרגיה וירידה משמעותית בפעילות הצרכנים בהשוואה לעשור הקודם.[40][41]
הענף הראשון להיפגע ממשבר הקורונה היה ענף התיירות. שנת 2019 הייתה השנה המתוירת ביותר בעולם, השילוב בין טיסות מוזלות ועלייתו של מעמד בינוני בארצות מרובות אוכלוסין כמו סין והודו גרמו לכך בין היתר. מגוון יעדים ברחבי העולם התרוקנו מתיירים.[42]
למגפה הייתה השפעה משמעותית על ענף התעופה בגלל מגבלות הנסיעות שהתקבלו, כמו גם ירידה בביקוש בקרב המטיילים. מדינות סגרו את גבולותיהן או חייבו את הבאים בבידוד לתקופה. בינואר, חברות תעופה רבות ביטלו את טיסותיהן לסין. עם התפשטות המגפה בעולם בוטלו טיסות רבות ליעדים שבהם נמצאו חולים במגפה. איגוד חברות התעופה יאט"א העריך שבעקבות התפשטות הנגיף חברות התעופה בעולם יפסידו הכנסות של בין 314 מיליארד דולר.[43] חברות ביטוח הודיעו על הפסקה של מכירת פוליסות שונות לביטול נסיעות בינלאומיות.[44] היו חברות התעופה שפשטו רגל או עברו לממשל ((Administration (law): חברות כמו מצפן איירליינס[45], Flybe, טראנס סטייטס איירליינס, וירג'ין אוסטרליה, אייר מאוריציוס ואווינקה. במאי 2020, עקב ירידה בתחלואה, מדינות דנו או חתמו על הסכמים לפיהם יהיה מעבר כמעט חופשי בין אותן מדינות. המטרה הייתה החזרת התיירות והטיסות.[46]
מגזרי שירותים נפגעו בגלל המיתון.[47] לדוגמה, מכירות הרכב החדשות בארצות הברית ירדו ב-40% במרץ 2020.[48] שלוש התעשיות האמריקניות הגדולות ביותר סגרו זמנית את המפעלים שלהן.[49] תעשיית הרכב הגרמנית נכנסה למשבר לאחר שכבר סבלה מדיזלגייט, כמו גם מתחרות מצד מכוניות חשמליות.[50] בבריטניה הייתה צניחה חדה באפריל.[51] מחיר החוזים העתידיים על נפט אמריקאי הפך לשלילי, שכן סוחרים החלו לשלם עבור הקונים שייקחו את המוצר לפני שיגמר כושר האחסון.[52] זאת למרות עסקה קודמת עם אופ"ק שקיצצה את הייצור העולמי ב-10% וסיימה את מלחמת מחירי הנפט.
מרכזי קניות וקמעונאים אחרים ברחבי העולם צמצמו שעות או נסגרו לחלוטין.[53] חנויות כלבו וחנויות בגדים נפגעו במיוחד. היו רשתות מזון במדינות מסוימות ששמרו על ריווחיות.[54] המסחר האלקטרוני הושפע גם הוא, כשמכירת קטגוריות כמו כפפות חד פעמיות עלו ב-670% במרץ 2020 לעומת 2019.[55] עקב המאבק במגפה, חלק מהעסקים נסגרו זמנית. חלק מהמועסקים עברו לעבודה מהבית. היה צפי שיהיו עסקים שיסגרו לקביעות.[56] אירועי ספורט בוטלו ומוסדות תרבות כמו בתי קולנוע[57] נסגרו לתקופות ארוכות. בסוף 2020, הייתה עליה בפתיחת עסקים חדשים באירופה ובארצות הברית במקביל לקריסת אחרים.[58]
פעמים אחדות עוכבו אוניות תענוגות על אלפי נוסעיהן, לאחר שנתגלו בהן חולים בנגיף או שעלה חשד לכך.[59] אירועים אלה גרמו לביטול הזמנות והפלגות.[60] מחירי המניות של קווי השייט הגדולים ירדו ב-70-80%.[61]
שרשראות האספקה הבינלאומיות הואטו ברחבי העולם.[62] למשל, אספקת רכיבים המיוצרים בסין נפגעה, ושיבשה פעילות במפעלים במדינות אחרות המתבססים על רכיבים אלה.[63] אספקת מוצרים שהוזמנו מסין דרך אתרי אינטרנט סיניים נפגעה.[64] ייצוא מסין נפל בחצי השנה הראשונה של 2020 ב-6.2% והיה ניסיון לעודד צריכה מקומית.[65]
.jpg)
בתחילת מרץ 2020, כמה ערים מרכזיות בארצות הברית הודיעו כי ברים ומסעדות ייסגרו לסועדים יושבים ומוגבלים להזמנות המשלוח ומסירה.[66] חלק מהעובדים פוטרו, ויותר עובדים היו חסרי חופשת מחלה בענף לעומת ענפים דומים.[67] כך היה במדינות רבות בעולם. שם הוצאו תושבים לחל"ת ומסעדות רבות עשו משלוחים. בהמשך, מסעדות נפתחו תחת מגבלות על תפוסה ומגבלות של ריחוק חברתי. במהלך 2021, עלה השכר המינימלי בעסקים רבים.[68]
המדינה הראשונה שהושפעה גם כלכלית מהמגפה הייתה סין. התיירות בסין ובעולם נפגעה. למשל, חלק מהחומה הגדולה של סין נסגר למבקרים וכך גם חלק מאתרי התיירות. חגיגות השנה החדשה בסין, שהיו אמורות להתקיים בימים אלו, בוטלו. ב-4 בפברואר הודיעה מקאו על סגירת בתי הקזינו בה לשבועיים. רשת הילטון סגרה זמנית קרוב ל-150 מלונות בסין.[69] במהלך המגפה, ספג המשק הסיני מכה כפולה, כשמחד גיסא מגזר הייצור הסיני חווה ירידה חדה בהזמנות מהעולם ומאידך גיסא מגזר השירותים נפגע מהאטה בצריכה המקומית. הראשונים להיפגע מהמיתון הכלכלי היו מהגרי עבודה מהכפרים.[70]
במזרח הרחוק, כתוצאה מהמיתון, כלכלת הרפובליקה העממית של סין התכווצה לראשונה מזה כמעט 50 שנה.[71] התמ"ג הלאומי ברבעון הראשון של 2020 צנח 6.8% משנה לשנה, והתמ"ג בחוביי צנח ב-39.2%.[72] הוא עלה ב-2 הרבעונים העוקבים, אחרי דיכוי ההתפרצות.[73] בהודו היה מיתון בפעם הראשונה מאז עצמאותה, לאחר שכלכלתה, השלישית בגודלה באסיה, התכווצה רבעון שני ברציפות. ב-28 באפריל, הרשות המוניטרית של סינגפור (MAS) אמרה שהיא תיכנס למיתון בגלל המכה ממגפת הקורונה בסינגפור ובעולם, וכן יהיה איבוד משרות ושכר נמוך יותר, עם אי ודאות באשר למשך זמן ההאטה, התלוי בהתפתחות המגפה ויעילותן של תגובות מדינות העולם.[74]
בכלכלת מצרים, התיירות, המעסיקה עשירית מתושבי מצרים ותורמת כ-5% מהתמ"ג, נפסקה ברובה, ואילו גם העברות כספים של מהגרי עבודה בחו"ל (9% מהתמ"ג) היו צפויים לרדת.[76] מחירי הדלק הזולים והביקוש האיטי יותר הובילו גם כמה חברות שילוח להימנע מתעלת סואץ, ולבחור לנסוע בכף התקווה הטובה, מה שהפחית את דמי המעבר לממשלה. באפריקה שמדרום לסהרה הייתה צפויה להיות למיתון הראשון שלה מזה 25 שנה, אך הפעם למשך זמן ארוך יותר.[77] הבנק העולמי צפה כי כלכלת אפריקה שמדרום לסהרה תקטן בין 2.1% ל-5.1% עד סוף השנה.[78] אפריקה הייתה חייבת לסין 152 מיליארד דולר מהלוואות שנלקחו בין 2000 ל-2018; במאי 2020, סין שקלה להאריך את תאריך היעד להחזר.[79]
בנק אנגליה הוריד את הריבית בממלכה לשפל היסטורי של 0.1%.[80] למחרת הודיע שר האוצר של בריטניה שהממשלה תוציא 350 מיליארד ליש"ט לחיזוק הכלכלה.[81] ב-24 במרץ נסגרו בבריטניה רשמית עסקים ונסיעות לא חיוניות כדי להגביל את התפשטות הנגיף.[82] הוצאות משק הבית ירדו באפריל 2020 ב-41.2% בהשוואה לאפריל 2019.[83] רבים הוצאו לחופשה ללא תשלום ובמאי היו 23 אחוזים מהעובדים בחל"ת.[84]
באוסטרליה, לפני המיתון, סבלה המדינה מגל שרפות קשה במיוחד, שפגע בכלכלה ובנתיבי הסחר המקומיים.[85] לא רק זאת, אלא שאוסטרליה חוותה האטה משמעותית בצמיחתם הכלכלית, כאשר כלכלנים בסוף 2019 אמרו שאוסטרליה "על סף המיתון".[86] כתוצאה מכך והשפעות המיתון, אוסטרליה צפתה מיתון ולפחות נסיגה בתוצר של 6.7% על פי קרן המטבע הבינלאומית.[87] רמת האבטלה של 5.1% צפויה לעלות לשיא של 25 שנים של 10.0%, על פי נתוני האוצר שפורסמו באפריל.[88]
עד מאי, משקיעים ביטלו הוצאות בהיקף של יותר ממאה מיליארד דולר מהשווקים המתעוררים במדינות המתפתחות. לפי תחזית הבנק העולמי במאי, הכלכלה העולמית צפויה להתכווץ בכ-4% בשנת 2020, במקום הצמיחה כ-3.3% שנצפתה, כלומר פער של למעלה מ-7%. כמות העניים בעולם צפויה לגדול בין 0.3% ל-1.7%, כלומר 40 עד 120 מיליונים.[62]
היו חברות שהודיעו על פשיטת רגל. למשל, חברת בגדי היוקרה Brooks Brothers הודיעה על בקשה לפשיטת רגל.[89] כך גם ענקית פצלי הנפט צ'סאפיק אנרג'י.[90]
בסוף אפריל, היו למדינות גישות שונות ביחס להתמודדות עם הנגיף והן דנו על אסטרטגיות יציאה. מטרתן הוא יצירת שגרה בצל הקורונה.[91][92] נכון לתחילת מאי, הוסרו הגבלות - לפעמים אחרי שנראה שהמגפה הובסה ולפעמים כסוג של "הימור". מנגד, כמה מדינות חוו התפרצות והתמודדו עם מקרים חדשים, ועדיין לא יכלו לדבר על חזרה לשגרה באותם היקפים.[93] במהלך מאי מדינות שונות התקדמו בתוכנית היציאה שלהן והגדירו הקלות וכללים. חלקן התמודדו עם עליה מחודשת.
בספטמבר, דיווחו ארגוני זכויות אדם על בעיות חברתיות שהמצב עורר במזרח הרחוק, שם באזורים רבים המשבר הכלכלי הביא משפחות לסף רעב. חלק מהבעיות הן עלייה בתופעת נישואי הקטינות, או מכירת קטינות למטרות נישואין - תופעות שהיו במגמת ירידה בשנים שלפני הקורונה. נישואין אלו באים לעיתים על חשבון קבלת חינוך וכלים שהיו יכולים לחזק כלכלית את הקטינות, ומשמעותם עלולה להיות איבודה על העצמאות הכלכלית שלהן. בעיות אחרות שדווחו נגעו לסגירת בתי ספר למטרות סגר בכמה מהאזורים העניים ביותר, בו השכלה עשויה להיות ההזדמנות העיקרית של הצעירים לצאת מחיי עוני בעתיד, והזדמנויות אלו נסגרו בפני חלק מהצעירים, מה שהיה עלול למנוע מהם מעשית את האפשרות לצאת מהעוני.[94] בשל הסגירה או ההגבלה של חלק מהעסקים, מעבר לעבודה מרחוק וכדומה, חלה ירידה במחירי שכר הדירה בערים רבות. היה ביקוש גובר לדירות בפרוורים עם מרחב מחיה גדול יותר וירידה בביקוש בקרב סטודנטים.[95] בהמשך המגפה חלה עליה במחירי הדירות[96] ובמחירי השכירות במקומות שונים.[97] מדינות רבות סבלו מירידה בהיקף תיירות החוץ.[98]
בחודשים הראשונים של 2021, בזכות ההתחסנות, בוטלו הסגרים והמגבלות המחמירות שהוטלו בזמן המגפה ברוב העולם המערבי. רוב המדינות לא ביטלו את כל המגבלות, אבל החזירו לפעילות את רוב ענפי הכלכלה, או את כולם. אבל העולם העסקי היה צריך זמן להתאושש מהמכות שספג במשבר, ורמת האבטלה הייתה גבוהה יותר מאשר ב-2019 כמעט בכל מקום.[99] שוק העבודה לא חזר לקדמותו במלואו[100] והיו שעבדו מהבית בחלק מהזמן.[101] לצד זאת, ככל שהמגפה התקדמה הלכה ועלתה תופעת ההתפטרות הגדולה, במסגרתה עובדים רבים עזבו את מקום עבודתם. בנוסף, חל זינוק בביקוש למוצרים מסוימים ופגיעה בשרשראות אספקה,[102][103] וכן עלתה האינפלציה.[104] ניתוחים מתחילת 2022 הצביעו על פערים בשיקום הכלכלה בין המדינות המפותחות למדינות המתפתחות.[105]
בשלהי 2021, ממשלות רבות בכל העולם ניסו להימנע ככל האפשר מסגרים מחמירים שיפגעו בפעילות הכלכלית, אולם בשל עליה בהדבקה, עסקים רבים באירופה ובארצות הברית החליטו בעצמם לבצע סגירה זמנית - אם בשל מיעוט לקוחות, ואם בשל עובדים שנדבקו בקורונה או חשש לבריאותם של עובדים בריאים.[106] גם טיסות רבות בוטלו.[107] המשיכו השיבושים בשרשראות האספקה, אשר גם הושפעו ממזג האוויר.[108] בחלק מהמדינות ניתן סבב נוסף של סיוע לעסקים שנפגעו.[109]
כמה מדינות הודיעו על תוכניות להתמודדות עם המצב הכלכלי.[10][110] התוכניות כללו השקעה התקציבית גבוהה של המדינות השונות.[111] למשל, ב-25 במרץ 2020, אישר הקונגרס של ארצות הברית חבילת הטבות למשק בסכום של שני טריליון דולר.[112] התכנית מימנה בין היתר העלאת דמי אבטלה, בדיקות חינם לנגיף הקורונה, הטבות מס לעסקים קטנים וסיוע לתוכניות תלושי מזון ומדיקייד,[113] ובשנה לאחר מכן עברו תוכניות נוספות.[114] כחלק מההתמודדות עם המצב, במקרים המתאימים נעשתה התאמה בקנה מידה נרחב לעבודה מהבית.[115][116] במדינות מסוימות, התאפשרה דחייה של תשלום על משכנתות.[117]
בתחילת מרץ 2020 גיבשה קרן המטבע העולמית חבילת סיוע בסכום של 12 מיליארד דולר למדינות עניות, והקונגרס האמריקאי הסכים על תוכנית סיוע של 7.7 מיליארד דולר.[118] הבנקים הגדולים בארצות הברית ביקשו מהממשל הקלות רגולטוריות כדוגמת הורדת דרישת הלימת הון, והעברת הלוואות בריבית נמוכה מהבנק הפדרלי.[119]
במרץ, הודיעה אוסטרליה על חבילה של מיליארד דולר, הראשונה מאז המשבר הכלכלי העולמי ב-2008.[120] החבילה כללה מספר חלקים, תשלום חד פעמי בתשלום של 750 דולר לסביבות 6.5 מיליון מקבלי רווחה ב-31 במרץ, סיוע בעסק קטן עם 700,000 מענקים עד 25,000 $ וסבסוד שכר של 50% עבור 120,000 חניכים או חניכים עד 9 חודשים, מיליארד דולר לתמיכה במגזרים, אזורים וקהילות שהושפעו כלכלית, ו-700 מיליון דולר להגדלת מחיקת המס ו-3.2 מיליארד דולר לתמיכה בהשקעות עסקיות קטנות ובינוניות לטווח קצר.[121] באפריל דמי האבטלה הוכפלו.[122]
בעת מגפת הקורונה בממלכה המאוחדת, הכריז שר האוצר של בריטניה, רישי סונאק, על חבילת תמריצים בשווי 30 מיליארד יורו (39 מיליארד דולר) להתמודדות עם המשבר - החבילה כללה הורדות מיסים ממוקדות ומתן הלוואות לעסקים קטנים. במרץ בנק אנגליה הוריד את הריבית והגדיל תוכנית רכישות האג"ח של הבנק המרכזי ב-200 מיליארד ליש"ט נוספים להיקף כולל של 645 מיליארד ליש"ט (755 מיליארד דולר). כמו כן, הודיעו ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון וסאנוק על חבילת סיוע בשווי 330 מיליון ליש"ט למגזר העסקי, ובמרכזו: קרן הלוואות לכל העסקים, בריבית נמוכה.
במהלך מרץ, כשהתברר כי המשק עשוי להיות מושבת בשל מגפת הקורונה בגרמניה, העבירה הממשלה בברלין בחקיקה מהירה חבילה המאפשרת "יד חופשית" לחברות לפנות לתוכנית Kurzarbeit. ב-2008, כשהיכה המשבר הכלכלי בתעשייה הגרמנית, הפתרון שמצאה הממשלה כדי למנוע אבטלה היה מתן אפשרות לחברות להעביר את עובדיהן לעבודה במשמרות, במקום לפטר אותם. המדינה פיצתה את בעלי העסקים על העלויות העודפות של המשך העסקת העובדים בזמני משבר, ובתמורה הם נמנעו מפיטורים. העובדים אמנם קיבלו פחות כסף, אבל שמרו על מקום עבודתם. המודל הועתק למדינות באירופה.[123] גם נקבעה תוכנית תמריצים בעלת עלות תקציבית גבוהה יחסית.[124][125]
בזמן מגפת הקורונה באזרבייג'ן, דווח כי נשיא אזרבייג'ן, אילהם אלייב, הקצה מיליארד דולר לקבינט מתקציב המדינה למימון הצעדים כנגד השלכות המשבר.[126] ב-1 באפריל דווח שאוזבקיסטן ביקשה מהבנק לפיתוח אסיה הלוואה של מיליארד דולר במטרה להתמודד עם מגפת הקורונה באוזבקיסטן. בסוף אפריל, דווח שמדינות עניות נפגעות קורונה יקבלו מאג"ח המגפות של הבנק העולמי 133 מיליון דולר.[127] בעת מגפת הקורונה בטורקיה, הופסקו כל הליכי פשיטת הרגל והוצאה לפועל עד 30 באפריל, למעט חובות בדמי מזונות ומזונות ילדים. ממשלת טורקיה אפשרה לקרן ההון הממשלתית להשתלט על חברות במצוקה – מהלך שצפוי לעצב מחדש את הכלכלה במדינה.[128]
היה דיון בין מדינות האיחוד האירופי על המתווה לפיו תפעל תוכנית סיוע למדינות השונות. האיחוד האירופי תכנן: קרן בשווי 750 מיליארד אירו למאבק במשבר הקורונה לפי הצעה שטרם אושרה, 500 מיליארד מתוך הסכום, כפי שהסכימו ביניהן גרמניה וצרפת, יבואו מגיוס חוב משותף ויחולקו כמענקים למדינות הזקוקות לתמיכה, לראשונה בתולדות האיחוד. הקמת הקרן נתקלת באופוזיציה צפון-אירופית. סכום זה מתווסף לקרן בשווי 540 מיליארד אירו עליה הודיעה הנציבות האירופית באפריל.[129][130] בסוף יולי, הוסכם על חלוקת 390 מיליארד אירו במענקים ו-360 מיליארד אירו בהלוואות בריבית נמוכה.[131]
ביולי, מדינות רבות המשיכו לגבש תוכניות חילוץ וסיוע. התוכניות כללו גם תמריצים נקודתיים, במטרה להמריץ את הכלכלה ולהחזיר את האנשים לעבודה.[132] במקביל, קבוצה בשם "מיליונרים למען האנושות", עליה חתומים 83 אנשים מהאלפיות הכלכלי העליון, פרסמה הצהרה שקוראת למדינות העולם להעלות באופן קבוע את המיסוי על העשירים ביותר בחברה, כדי לסייע לכלכלה לצאת מהמשבר.[133] בדצמבר 2020, מגפת הקורונה בארגנטינה גרמה לאישור מס חד פעמי על בעלי הון.[134]
בספטמבר 2021, בריטניה הפכה לאחת הכלכלת הראשונות המציגות תוכנית להעלאת מיסים במטרה לצמצם את הגירעונות שיצרה המגפה.[135] בדצמבר, בשל אינפלציה שגדלה, בריטניה הייתה הראשונה בין כלכלות המערב הגדולות שמעלה את הריבית מאז פרוץ המגפה. צעד דומה בוצע במדינות אחרות.[136] בארצות הברית, הוחלט להחיש את קצב הצמצום הכמותי (רכישת אג"ח מהשוק כדי להגביר נזילות ולעודד את הכלכלה).[137] מדינות באירופה נקטו בכמה צעדים, בעיקר בתחום האנרגיה ומימון חשבונות החימום והחשמל, כדי להקל על הצרכנים.[138] במרץ 2022, ארצות הברית העלתה את הריבית לראשונה מאז 2018.[139]
תוכניות הסיוע בהן נקטו מדינות רבות במהלך מגפת הקורונה, היו בין הגורמים המרכזיים שהביאו לעליית האינפלציה העולמית החל משנת 2021.
הבנק המרכזי של סין פרסם באפריל 2022 רשימה של צעדים והבטחות שנועדו לחזק את כלכלת המדינה בשל התמודדות עם עליה חדה בתחלואה.[140]
ב-21 באפריל 2020 הזהירה תוכנית המזון העולמית שצפוי רעב בכמה אזורים בעולם כתוצאה מהמגפה.[141] פרסום הדו"ח העולמי על משברי מזון בשנת 2020 ציין כי 55 מדינות נמצאו בסיכון,[142] כאשר דייוויד ביזלי העריך כי בתרחיש הגרוע ביותר "כ-36" מדינות ייכנסו לרעב.[143] בלטו מי שנפגעו ממלחמה, כולל מלחמת האזרחים בסוריה ומלחמת האזרחים בתימן, ומי שנפגעו מסופות הארבה של שנת 2019 במזרח אפריקה. נסטלה, פפסיקו, קרן האו"ם ואיגודי החקלאים פנו ל-G20 לתמיכה בשמירה על חלוקות מזון כדי למנוע מחסור במזון.[144]
האו"ם צפה שיהיו אזורים מסוימים ומשמעותיים עם ביטחון תזונתי לקוי המסווגים תחת השלבים 2, 3, 4 ו-5 במדד ה-IPC בשנת 2020.[142]
המגפה הביאה לירידות שערים בבורסות העולם.[145] בתחילת מרץ 2020 גיבשה קרן המטבע העולמית חבילת סיוע בסכום של 12 מיליארד דולר למדינות עניות, והקונגרס האמריקאי הסכים על תוכנית סיוע של 7.7 מיליארד דולר.[118] הבנקים הגדולים בארצות הברית ביקשו מהממשל הקלות רגולטוריות כדוגמת הורדת דרישת הלימת הון, והעברת הלוואות בריבית נמוכה מהבנק הפדרלי.[119] בסוף אפריל, דווח שמדינות עניות נפגעות קורונה יקבלו מאג"ח המגפות של הבנק העולמי 133 מיליון דולר. היו שטענו התשלום מועט או מאוחר.[127]
ההתרסקות בשוק המניות העולמי החלה ב־20 בפברואר 2020.[146] בין ה-24 ל-28 בפברואר, שוקי המניות ברחבי העולם דיווחו על הירידות הגדולות ביותר בשבוע שעבר מאז המשבר הפיננסי ב-2008.[147][148][149] השווקים העולמיים בתחילת מרץ הפכו לתנודתיים ביותר.[150] ב-9 במרץ 2020, מרבית השווקים בעולם דיווחו על התכווצויות קשות, בעיקר בתגובה למגפה הקורונה ומלחמת מחירי נפט בין רוסיה למדינות OPEC בהובלת סעודיה. היום כונה "יום שני השחור הראשון", ובאותה עת היה הנפילה החדה ביותר מאז המיתון ב-2008.[151]
ב-12 במרץ 2020, היה "יום חמישי השחור". באותו יום, הייתה התרסקות בשוק המניות העולמי. שוקי המניות בארצות הברית סבלו מהירידה הגדולה ביותר ליום אחד מאז יום שני השחור (1987).[152] הבורסה בקנדה רשמה את היום הגרוע מאז 1940. בורסות אירופה סגרו את יום המסחר הגרוע מעולם.[153] בעקבות יום שני השחור שלושה ימים קודם לכן, מיוחס יום חמישי השחור למגפה וחוסר אמון המשקיעים בנשיא דונלד טראמפ, לאחר שאסר נסיעה של 30 יום לאזור שנגן.[154] בנוסף, הבנק המרכזי האירופי, בראשות כריסטין לגארד, החליט שהריבית לא תרד למרות ציפיות השוק,[155] מה שגרם לירידה בחוזים עתידיים של S&P 500 ביותר מ-200 נקודות בפחות משעה.[156]
חוזים עתידיים בדאו ג'ונס צנחו ביותר מאלף נקודות ו-500 החוזים העתידיים של Standard & Poor's ירדו ב-5% והפעילו מפסק.[157] הבנק הפדרלי חתך את הריבית ל-0.[158]
ביום שני, 16 במרץ 2020, ננעלו שוקי המניות במזרח אסיה, בישראל ובאירופה בירידות. בלטו מניות מגזר המכוניות והתיירות.[159] באותו היום, המדדים המובילים בוול סטריט רשמו את היום הגרוע מאז יום שני השחור (1987) עם נפילות של סביב ה-13% של מדד דאו ג'ונס, כאשר כל המניות במדד נצבעו באדום בוהק. מדד הנאסד"ק ציין את היום הגרוע מעולם עם נפילה של 12.3%, ומדד S&P 500 צלל בכ-12% לרמה הנמוכה מחודש דצמבר. מחירי הנפט ירדו ב-10%. היום כונה "יום שני השחור השני".[160][161]
בסוף השבוע הקודם הודיעה הרשות המוניטרית בסעודיה על חבילת אשראי בגובה 13 מיליארד דולר לחברות קטנות ובינוניות,[162] בעוד נשיא דרום אפריקה, סיריל רמפוזה, הודיע על חבילת גירוי פיסקלית.[163] הבנק הפדרלי הודיע כי יקטין את יעד שיעורי הכספים הפדרליים ל-0%-0.25%,יתחיל תוכנית הקלה כמותית וכו'.[164]
השפל היה ב-23 במרץ 2020. בשלושת ימי המסחר שהיו אחריו, זינק דאו ג'ונס ב-21.3%. באותם ימים קפץ S&P 500 ב-17.2%. זו הייתה העלייה התלת יומית הגבוהה ביותר בדאו ג'ונס מאז 1931, וב-S&P 500 מאז 1933.[165] במרץ, דאו ג'ונס סגר נפילה של 23.2% מתחילת 2020 - הרבעון הגרוע ביותר מאז 1987.[166] בחודשים הבאים, הבורסה עברה תהליך של התאוששות, לעיתים תוך תנודות.[167]
דווח ביולי שסוכנות הדירוג פיץ' רייטינגס הורידה במחצית הראשונה של 2020 את דירוג האשראי של מספר שיא של מדינות - 33.[168]
מדד דאו ג'ונס בתחילת 2020:
לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.
מבוסס על מדד דאו ג'ונס.
ערכים מורחבים – כלכלת ישראל, השפעת מגפת הקורונה על ישראלבעקבות מגפת הקורונה בישראל, החל מיתון במדינה. חברות רבות נפגעו כלכלית. המגפה פרצה במהלך המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020). התקציב היה המשכי ונפרץ בשל המשבר. חוק יסוד: משק המדינה שונה בהוראת שעה.[169] ראש ממשלת ישראל היה בנימין נתניהו ושר האוצר היה משה כחלון.
אל על ביטלה מספר רב של טיסות, וההערכה כי הפסדיה יעמדו על 200 מיליון דולר. בעקבות כך החלה החברה בהליך פיטורים של 1,000 עובדים, וכן קיצצה את שכר העובדים הבכירים ב-20%. חברות תעופה נוספות ביטלו את טיסותיהן לישראל. ב-8 במרץ 2020 הודיעה רשות שדות התעופה שהיא מוציאה כ-70% מהעובדים הזמניים לחופשה ללא תשלום.[170] ככל שנמשך המשבר נהגו כך מעסיקים נוספים. למחרת, הודיעו חברות התעופה ארקיע וישראייר על הפסקת טיסותיהן מחוץ לישראל. בהמשך רוב פעילות ארקיע ואל הופסקה לחודשים ורבים מקרב עובדיהן הוצאו לחל"ת. הייתה צניחה בתיירות. בתקופה זאת, הענף ניסה להתאים את עצמו למצב.[171][172]
בדומה לחברות בעולם, גם חברות בישראל אפשרו לעובדיהן לעבוד מהבית, כאשר תפקידם מאפשר עבודה סדירה מהבית.[173] ב-16 במרץ הודיע נתניהו על מעבר המגזר הציבורי למתכונת מצומצמת, והנחיית המגזר הפרטי לצמצם אף הוא נוכחות עובדים במקומות העבודה ב-70%, בכפוף ליכולת לשמור על מרווח של שני מטרים בין עובד לעובד. הוחלט כי עובדי המגזר הציבורי שידרשו שלא להגיע לעבודתם יצאו לחופשה בתשלום.[174]
במהלך המשבר חקלאים ביקרו את התנהלות רשתות השיווק והמדינה על המשך ייבוא פירות וירקות מחוץ לישראל ובפרט מטורקיה, מה שאילץ אותם להשמיד תוצרת רבה. לפי נתוני הוצאת אשראי של בנק ישראל, בתחילת המשבר, היה זינוק בהוצאה ברשתות המזון ובתי המרקחת וצניחה בכל שאר הענפים. בהמשך הייתה התאוששות בחלק מהענפים כמו חשמל ודלק. בתחילת מאי, היו הוצאות נמוכות בתיירות, במסעדות, בחינוך ובפנאי.[175]
מגפת הקורונה הייתה בעלת השפעה גם על ענפי האירועים והחתונות בישראל, לפי נתונים שפרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת, אומדן הנזקים הכספיים לענף אולמות האירועים של ביטול חתונות בתקופת המשבר נעה בין 1.2-1.6 מיליארד שקלים.[176] עשרות אולמות וגני אירועים נסגרו בעקבות המשבר, ורבים אחרים נקלעו לקשיים כלכליים עקב הצורך במימון השקעות אשר בוצעו טרם פרוץ המגפה.[177] עד לחודש מאי 2020, לא ניתן מענה ממשלתי ספציפי לענף זה, אלא רק במסגרת המענה לכלל ענפי המשק אשר עמדו בתבחינים המוגדרים לתוכניות הסיוע[178]. במהלך המשבר, אולמות ועסקים בענף זה הפסיקו את פעילותם השוטפת, אולם עדיין נדרשו להעביר את דמי השכירות ולשלם לספקים בהתאם להתחייבויותיהם,[179] בחודש יוני 2020 הקימה ממשלת ישראל צוות בין משרדי אשר המליץ לחוקק הסדרים פרטניים לחוזים בענף אולמות האירועים, הוחלט לסייע לאותם בעלי עסקים בתשלום הוצאותיהם בתלות במידת הפגיעה, וכן הוחלט על מסלולי הלוואות בערבות מדינה כצעד לתמיכה בבעלי האולמות הפועלים להחייאת עסקיהם בעת החזרה לשגרה[178].
עקב הנחיות ההתקהלות, עסקים רבים נאלצו להוציא עובדים לחופשה ללא תשלום או לפטר עובדים. שירות התעסוקה צמצם את הפעילות בסניפיו והפנה אנשים להירשם כדורשים דמי אבטלה דרך האתר, אשר קרס בשל העומס. ב-26 באפריל מספר הנרשמים לשירות התעסוקה עלה על מיליון איש, שיעור אבטלה של 27.4%, 87.9% מתוכם בחל"ת.[180][181] שיעור המפוטרים גדל מ-6.3% מהנרשמים במרץ ל-11.8% מנרשמי אפריל.[182]
החל מסוף אפריל החלו הקלות על המגבלות. עסקים נפתחו בהדרגה בכפוף להנחיות. בתחילת מאי, החל תהליך חזרת עובדי המגזר הציבורי לעבודתם.[183] במהלך מאי, נפתחו מוסדות החינוך. לפי מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, "אנחנו רוצים לשמור על שגרה כלכלית, אבל חשוב ממנה לשמור על התחלואה", הוסיף. "אנחנו בחשיבה מאומצת עם משרדי הממשלה כדי לשמור על האיזון הזה".[184] הוא אמר שהם בעד שהתמריצים הכלכליים יאפשרו לאנשים לממש את הנחיות משרד הבריאות.[185]
ב-17 במאי, הושבעה ממשלה חדשה וחלו שינויי תפקידים. נתניהו נשאר ראש הממשלה. בני גנץ מונה לראש ממשלת ישראל החלופי. ישראל כ"ץ היה שר האוצר החדש.
ב-12 במאי, רשתות אופנה ומסחר פרשו מלשכת המסחר במטרה להקים גוף בלעדי שייצגם.[186] בסוף מאי, דווח על ירידה חדה בתוצר ובהוצאה הפרטית במהלך הרבעון הראשון של 2020.[187] היו עסקים שנסגרו.[188][189] ב-31 במאי, עצמאים ועסקים התלוננו על סיוע שהובטח להם ולא התקבל. כמו כן, טענו כי חלק מההצהרות של הממשלה היוצאת ושל ראש הממשלה נתניהו - לא מומשו.[190]
בתחילת יולי, החלו להסגר עסקים מחדש וחזרו מגבלות בשל עליה בתחלואה. דווח שחצי מתוכנית החילוץ הכלכלית לא הגיע למשק.[191] הגירעון המצטבר הגיע ל-6.4% מהתמ"ג.[192] באותו יום, דירקטוריון אל על אישר את המתווה לפיו חברת התעופה תנפיק מניות בהיקף 150 מיליון דולרים - שאותן תרכוש המדינה. נוסף לכך, המדינה תערוב להלוואה בסך 250 מיליון דולרים שהחברה תיקח מהבנקים, ותמנה נאמן שיפעל למכירת החברה.
באמצע אוגוסט נקבע רשמית שישראל נמצאת במיתון.[193] בספטמבר העריך ארגון לקט שהמשבר הביא לתוספת של כ-145 אלף איש שנכנסו למצב של חוסר-ביטחון תזונתי.[194] המגפה הובילה לפיטורין, רבים מהמפוטרים היו בעלי שכר נמוך מהממוצע, מה שגרם לשכר הממוצע במשק לעלות. העלייה יכולה להשפיע על מחירי החשמל, הארנונה שכר נציגי הציבור וכו'. לכן, הוקפא השכר הממוצע במשק.[193] בספטמבר ובדצמבר הוטלו 2 סגרים ארציים וביניהם הקלות. הכנסת פוזרה בשל אי העברת תקציב המדינה וביוני 2021 הושבעה ממשלת ישראל השלושים ושש. ממשלה זו העבירה תקציב לשנים 2021 ו-2022.
בסוף 2020, חזה ה-OECD כי ירידה בתוצר הזהה לממוצע העולמי ב-2020 ושיקום איטי יותר ביחס לממוצע העולמי ב-2021. זאת בגלל חשש מאבטלה רבה והליכי חדלות פירעון כשתסתיים התמיכה הממשלתית. וכן נאמר: "אישור תקציב 2021 בישראל במהירות האפשרית יוריד את חוסר הוודאות וישפר את השקיפות הפיסקלית".[195]
המשבר הכלכלי בישראל הוא אחת הסיבות להתגברות המחאה נגד ממשלת ישראל השלושים וחמש.
בתחילת 2022, היו שיבושים והיעדרויות בשל עליה חדה בהדבקה.[196][197] במרץ 2022, ישראל חזרה לרמת התעסוקה של טרום המגפה.[198]
מטרות המדיניות הכלכלית בתקופת המשבר נחלקה לשתי תקופות – בעת המשבר: פעולות סיוע לשם הישרדות משקי הבית, העסקים והארגונים (המגזר השלישי), ובעיקר על ידי אספקת נזילות והשעיית הוצאות ומיסים. לאחר המשבר: פעולות לשם הצלת העסקים והארגונים והעלאת ביקושים לשם חזרה מהירה למסלול של צמיחה מהירה.[10] לאחר הגדלת גירעון וצמיחה שלילית בשנת 2020, הכלכלה בשנת 2021 איזנה חלק מהפערים עם צמיחה של 6.5% והפחתת הגירעון ל־4%.[199]
בסקירה של קרן המטבע הבינלאומית מפברואר 2022, הובעה תמיכה במדיניות הכלכלית הישראלית ביחס למגפה ותוארו המלצות כגון השקעה בתחומים מסוימים, התייעלות ממשלתית והעלאת מיסים (בעיקר לעשירים).[199]
ב-11 במרץ, הודיע נתניהו שהממשלה תגדיל את היקף הסיוע שיועבר למשק בשל משבר הקורונה, מ-4 ל-10 מיליארד שקל.[200] ב-30 במרץ, שר האוצר כחלון הציג את התכנית הכלכלית להתמודדות עם המשבר.[201] ב-8 במאי, תוכנית הסיוע להתמודדות עם קורונה הורחבה מ-80 ל-100 מיליארד שקל.[202] עם זאת, היו שביקרו על איטיות בקבלת ההחלטות, על המימוש, או על מצב אי הודאות.[203] למשל, עצמאים ועסקים התלוננו על סיוע שהובטח להם ולא התקבל. כמו כן, טענו כי חלק מההצהרות של הממשלה היוצאת ושל ראש הממשלה בנימין נתניהו - לא מומשו.[190] ביולי, דווח שחצי מהתכנית לא הגיע למשק. אחרי ביקורת, ב-9 ביולי, הציגו נתניהו ושר האוצר כ"ץ תוכנית חילוץ חדשה למשק. התכנית כונתה "רשת ביטחון כלכלית 2020-2021". היקפה 50 מיליארד ש"ח. היא הציגה סיוע לטווח רחוק.[204][205] למשל, התכנית כללה מענק דו-חודשי לעצמאים. נבחרי הציבור קבעו את הקריטריונים.[206] בשל הסגר השני, פורסמה תוכנית כלכלית נוספת אשר כללה בין היתר מענקים לשימור עובדים[193] ומתן תוספת[207] של 67% למענק עבור מס הכנסה שלילי ל-2020 בעבור אפריל-דצמבר. בסגר השלישי הוצגה תוכנית למתן מענקים שיוענקו במהלכו במקום ביוני 2021.[208]
המוסד לביטוח לאומי הודיע שעובדים שהוצאו לחל"ת לתקופה של 30 יום לפחות, יהיו זכאים לדמי אבטלה ותקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה צומצמה ל-6 חודשים.[209] ב-26 במרץ הודיע מנכ"ל הביטוח הלאומי על הקדמת המקדמה לפני הפסח.
בהמשך להודעת ראש הממשלה ב-16 במרץ על צמצום הפעילות במשק, הודיע כי הוחלט לקצר את תקופת האכשרה לקבלת דמי אבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת בעקבות המשבר ל-6 חודשים במקום שנה,[210] זאת כדי לאפשר לעובדים חדשים יחסית לקבל גם הם את הקצבה.
ב-27 במרץ אושרה הגמשה של כללי הזכאות לדמי אבטלה, ומתן מענק למובטלים שאינם זכאים לדמי אבטלה (אנשים שהגיעו לגיל 67 ועצמאים). אושרו גם דרכי סיוע לעסקים. ב-24 באפריל, אושר שמפוטרים מעל לגיל הפנסיה יקבלו עד 4,000 שקלים במאי, נוסף על 6,000 השקלים שאושרו במרץ-אפריל.[211]
בסוף אפריל, ראש הממשלה נתניהו ושר האוצר כחלון, בתמיכת נגיד בנק ישראל, החליטו להקצות תקציב מיוחד נוסף של עד 6 מיליארד ש"ח לשימור והחזרת עובדים למעגל התעסוקה במשק.[212] תהליך קביעת המדדים לקבלת הסיוע נמשך כמה שבועות.[213]
עקב איסור על כפל קצבאות, זכאים שיצאו לחל"ת נאלצו לבחור בין כמה אפשרויות, דבר שעורר קשיים. בסוף מאי, אחרי דיווח תקשורתי על הקשיים, סוכם על פתרון שכלל ההחזר. אושר חוק המסדיר את העניין.[214]
בנובמבר, סיכמו משרד האוצר והביטוח הלאומי על הענקת מענק חד-פעמי למובטלים ומענק יומי לשבים לעבודה.[215]
בתחילת 2021, הותר לעצמאים להוציא כספים מקרן הפנסיה לצורך תשלום "דמי אבטלה".[216]
שר האוצר אביגדור ליברמן הציג מודל ליציאה הדרגתית ממודל החל"ת שסיפק מענקים למי שיצא לחופשה ללא תשלום תחילתו ב-1 ביולי 2021.
ב-8 במרץ 2020 הודיעו ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר משה כחלון שתיפתח קרן סיוע לחברות שנפגעו מהשלכות הנגיף, סכום הקרן יעמוד על היקף של 4 מיליארד ש"ח. לאחר מכן הודיע משרד האוצר כי סכום הקרן יעמוד על היקף של 2.5 מיליארד ש"ח ורק במידת הצורך תורחב ל-4 מיליארד, עוד סוכם כי לא תפתח קרן סיוע חדשה, והאוצר ישתמש בקרן להעמדת הלוואת לעסקים קטנים ובינוניים בערבות המדינה.[217] ב-11 במרץ הוגדל היקף הקרן ל-10 מיליארד שקלים.
ב-15 במרץ הודיע נגיד בנק ישראל אמיר ירון כי הבנק יקים קרן הלוואות ייעודית בריבית מופחתת כדי לסייע לעסקים המתקשים להתמודד, וכן כי הבנק הגדיל את האפשרות להיכנס לאוברדרפט ואת מסגרות האשראי. מעבר לכך, קרא לסיוע ממשלתי ואף קרא לממשלה להרחיב את התקציב כדי להתמודד עם משבר הקורונה, אף מעבר למגבלות הפיסקליות ולתקציב ההמשכי (שחל בשל אי היכולת להעביר תקציב חדש על רקע המשבר הפוליטי בישראל (2019–2020)).[218] נכון למאי, תקרת הערבות הממשלתית בהלוואות לעסקים הייתה 15 אחוזים.[175]
בהמשך להודעת נתניהו ב-16 במרץ הודיע כחלון שמגובש תוכנית תמריצים בשווי 5 מיליארדים לעידוד לעסקים קטנים ובינוניים, וכי עסקים יוכלו להיות מפוצים בעד 6,000 שקלים בגין הפסדים שנגרמו מהמשבר.[174] ב-30 במרץ הוצגה חבילת הסיוע הכלכלית. בתוכה הייתה הבטחה למענק סיוע לעסקים קטנים. ב-2 באפריל, אושרה פעימה ראשונה, שהורחבה בהמשך. ב-24 באפריל, אושרה הפעימה השנייה של המענק לעצמאים. בפעימה הראשונה שולמו מענקים בסכום ממוצע של כ-4,000 שקל ליותר מ-170 אלף איש. סך המענקים בפעימה השנייה מוערך ב-2.8 מיליארד שקל. הקריטריונים נקבעו על ידי שרי הממשלה.[219] היו שביקרו על איטיות בקבלת ההחלטות, על המימוש, או על מצב אי הודאות.[203] על רקע הביקורת, מנגנון החלוקה שונה ונוספה פעימה שלישית.[220] ב-26 במאי, הפעימה השלישית בוטלה.[221] בסוף יוני, פורסם שפעימה שלישית תנתן בשל העלייה בתחלואה להחזרת חלק מהמגבלות.
ב-21 באפריל, אושרו תקנות שיאפשרו פטור מארנונה לעסקים מסוימים.[222] ב-31 במאי, אושרה תוכנית הסיוע שנועדה להחזיר את המשק לתפקוד, וכוללת מענק עבור כל עובד שיוחזר מחל"ת.[223] היא תחוקק בכנסת.[224]
במסגרת צעדי האוצר לשמירה על יציבות המשק, העניקה המדינה סובסידיה של מאות מיליוני שקלים לחברות הגז בבניית קו צינור גז למצרים.[225] בתחילת אפריל, אושר מענק 500 שקלים להורים לילדים (עד 4) ולמקבלי קצבאות מסוימות.[226]
בסוף אפריל, הוחלט מתן תגמול כספי לרשויות מקומיות, בשל ירידה חדה בתשלומי הארנונה שהעבירו עסקים. מתוך אותו סכום, יועברו רק קרוב ל-2% לרשויות ערביות: 47 מיליון שקל מתוך 2.8 מיליארד שקל כי אין בשיטחן עסקים רבים. מסיבה זאת ועל רקע המצב הכלכלי, הרשויות הערביות הודיעו על שביתה.[227] ביוני, הנחה השר דרעי להעביר סיוע לרשויות מקומיות בדירוג סוציו אקונומי 1 עד 3, בהן הערביות והדרוזיות. גובהו 160 מיליון ש"ח.[228] בנק ישראל אפשר דחייה בתשלומי משכנתאות.[229]
ביולי, נתניהו וכ"ץ הציגו תוכנית מענקים. אמורה להעניק 2,000 שקלים למשפחה עם ילד אחד, 2,500 למשפחה עם שני ילדים ו-3,000 למשפחה עם שלושה ילדים ומעלה. האזרחים ללא ילדים היו אמורים לקבל 750 שקלים. בעקבות דרישות כחול לבן, העבודה וחברי ועדת הכספים שונתה התכנית. למשל, כל ילד יקבל מענק ולא יועברו מענקים למי שהכנסתו ב-2019 הייתה גבוהה מ-651 אלף שקל בשנה.[230][231] בהמשך, חילים שהשתחררו בשנת 2020 קיבלו מענק מיוחד.[232]
ביולי 2021, אושר סיוע לתיירות,[233] ובנובמבר תוספת למענקי הקורונה.[234] סיוע נוסף בתיירות אושר בדצמבר 2021, כולל סיוע בהסבה מקצועית.[235] סיוע בתחום התרבות קודם בינואר 2022.[236] בהמשך, הוזרמו מקדמות של מס הכנסה ומע"מ.[237] לאחר מכן, סופק סיוע לעצמאים, עסקים קטנים ובינוניים עם מחזור שנתי מסוים, שספגו ירידה של אחוז מוגדר במחזור בינואר-פברואר 2021, בהשוואה לשנת 2019.[238]
אקונומיסט, כלכלת ה–90%: גם כשהסגר יבוטל, החיים לא יהיו דומים למה שהכרנו, באתר TheMarker, 2 במאי 2020 דפנה מאור ונמרוד הלפרן, ניפוח בועה היסטורי: מי מגמד את הדפסות הכסף של ארה"ב?, באתר TheMarker, 19 ביולי 2020 10 דברים גדולים שקרו השנה בכלכלה העולמית - וישנו את עתידנו, באתר TheMarker, 30 בדצמבר 2020 עדי דברת, הכסף תקוע, האמנים מושבתים - והייאוש גובר: מה ישראל יכולה ללמוד מהעולם, באתר TheMarker, 27 בינואר 2021 אקונומיסט, ממומחים לזום ועד חוקרי אפידמיולוגיה: המגפה המציאה מחדש את שוק העבודה, באתר TheMarker, 5 במאי 2021 כתבי TheMarker, ישראל של אחרי הקורונה: כך זה ייראה, באתר TheMarker, 2 ביוני 2020 שלי קלינג, "קיבלתי אלפי שקלים בחודש בלי לעבוד, התאהבתי בזה - ואני לא יכול לחזור אחורה", באתר TheMarker, 17 בדצמבר 2021Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
