Loading AI tools
צורת עבודה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עבודה מהבית או עבודה מרחוק (באנגלית: Telework, Telecommuting, Work from Home, Remote Work) היא עבודה המתבצעת בדרך כלל מבית המגורים של העובד או ממקום אחר תוך שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת, כגון מחשב, אינטרנט ועוד, ולא מאתר מרכזי של המעסיק.
פריצת הדרך הטכנולוגית שהביאו עמם אמצעי המחשוב אפשרה מהפך נרחב בעולם העבודה; תפיסות ניהוליות ותיאוריות ארגוניות שהיו נהוגות לפני כן ועל פיהם עבודה מתבצעת ממקום עבודה מרכזי אליו מגיעים העובדים מדי יום השתנו. כמו כן, האפשרות לבצע מטלות ללא מגבלות זמן ומרחק מאפשרת לארגונים לשווק את מוצריהם ושירותיהם גלובלית ולהגיב למציאות עסקית דינמית ביעילות, גם ממדינות אחרות. התפתחויות השונות הרחיבו גם תפיסות ניהוליות מסורתיות של הערכת עובדים והערכת ביצועים, ניהול סביבת העבודה, וניהול משאבים כולל.
עבודה מהבית מהווה חלק מהסדרי עבודה גמישים לפיהם העובד רשאי לבצע עבודתו שלא באתר העבודה המרכזי, לרוב בשעות עבודה גמישות. במילים אחרות, המסע היומי לאתר עבודה מרכזי, מוחלף באפשרות לביצוע העבודה והעברת מידע מרחוק. בעוד עובדים רבים מבצעים מטלותיהם מהבית, עובדים אחרים, המכונים לעיתים "עובדים ניידים" משתמשים באמצעי תקשורת ניידים על מנת לעבוד מבתי קפה, אתרי לקוח, נמלי תעופה, רכבות, בתי מלון בכל מקום בעולם. המהפכה הגדולה נעוצה דווקא בתפיסת העובד כ"אמצעי הייצור" הנייד של המפעל, אשר הטכנולוגיה משרתת אותו לשם העברת ה"מוצר", כלומר המכונה בשרות האדם במקום תפיסות תעשייתיות לפיהן האדם היה בשרות המכונה. סגנון עבודה זה מדגים את התפתחות עולם המידע ואת הגדרתם של חלק ניכר מעובדי הצווארון הלבן כ"עובדי ידע".
בשנת 2020 עם פרוץ מגפת הקורונה, בגללה לא התאפשרה עבודה בחללים משותפים, מקומות עבודה רבים עברו למתכונות של עבודה מרחוק ולפחות חלקית שמרו על צורת עבודת מהבית גם כאשר הנגיף היה במגמת ירידה.
עבודה מרחוק מתאפשרת בעיקר באמצעות מחשבי עבודה (כגון לפטופ) וכן תוכנות שיתוף קבצים והיא לעיתים מתאפשרת או לפחות הופכת נוחה יותר בעזרת טלפון חכם, מכשיר מדפסת-פקס וכן לעיתים גם מכשיר סורק (רוב המקצועות לא דורשים מדפסת-פקס או סורק). חלק מהמקצועות דורשים ציוד הקלטה[1].
ועידת וידאו מאפשרת עבודת צוות, כולל דיון צוותי בו כל משתתף שוהה במשרד ביתי במקומות מרוחקים על פני הגלובוס. לעיתים, לצורכי עבודה במתכונת זאת, נעשה שימוש ב-VPN וב-VoIP. מוצרים אלה, המשלבים חומרה ותוכנה, מאפשרים לעובדים לבצע עבודתם ממרחק רב, ולתקשר עם עמיתים, מנהלים, ספקים ולקוחות, תוך חיסכון ניכר בזמני ועלויות נסיעה. ככל שתקשורת פס-רחב באינטרנט הופכת זמינה וזולה יותר, עובדים רבים נעזרים באפשרות זו כמו גם בחיבורים לרשת ביתית אלחוטית על מנת לעבוד מביתם, ולהתחבר לרשתות אינטראנט הארגוניות.
הוזלה מתמשכת בעלויות מוצרי תקשורת ותשתיות תקשורת, כמו גם זמינותם של אלו בבתים רבים לשם שימוש ביתי, הופכים את העבודה מרחוק למשתלמת וכדאית לארגונים על פני העלויות הכבדות הכרוכות באחזקת משרד לכל עובד ועלויות הנסיעה המתייקרות מעת לעת על פי עליית מחירי הדלק ועליית העומס בכבישים.
הבט נוסף של ההתפתחויות הטכנולוגיות הוא נוחות השימוש וידידותיות המכשירים למשתמשים[2]. עובדים עושים שימוש בטלפון ובמחשב הנייד לצורכי עבודה ושעשוע לסירוגין. לנתונים אלו משמעויות שונות, לחיוב ולשלילה[3]:
פיתוחם המהיר של מוצרי טכנולוגיה ניידים לצד התפתחות מקצועות הידע, תרמו להיפוך מגמות בתעשייה; אם תחילת העידן התעשייתי אופיינה במגמות מרכוז של מקום העבודה, הרי שהחל בשנות ה-90 של המאה ה-20 חל תהליך הפוך של ביזור מקום העבודה. למעשה, כל עובד ידע אשר נושא עמו טלפון ומחשב נייד הופך היום לשלוחה ניידת או סניף של מקום העבודה. מקום העבודה עצמו הפך להיות רכיב משני בחשיבותו לביצוע העבודה בפועל; האמירה כי אנו "עובדים בהליכה" החליפה את האמירה השגורה כי אנו "הולכים לעבודה".
נכון לעשור השלישי של המאה ה-21, פחות ופחות עובדים מוכרחים לבוא באופן קבוע ושגרתי למקום העבודה על מנת לבצע עבודתם באמצעות אמצעי ייצור הזמינים להם רק במקום העבודה, ומקומות עבודה רבים מאפשרים גמישות זו, אם כי לרוב לא באמצעות הסדרי עבודה פורמליים, אלא הסכמה שבעל פה בין מנהל לעובד. למרות זאת, מגוון נושאי תפקידים שאינם עובדי ידע עדיין מחויב להגיע לאתר העבודה המרכזי לשם ביצוע העבודה: אלו הם מפעילי המכונות, עובדי מעבדות, אנשי שירות לקוחות פרונטלי, או בעלי תפקידים אחרים המחויבים באינטראקציות בין-אישיות פנים אל פנים במקום העבודה.
את המונחים Telework ו-Telecommuting טבע האמריקאי ג'ק נילס בשנת 1973[4].
אפשרות עבודה מרחוק מרחיבה את הזדמנויות התעסוקה למגוון מגזרים אשר אחרת מתקשים להשתלב באופן מלא במעגל התעסוקה, כגון הורים לילדים קטנים, אנשים עם לקויות ואנשים הגרים במקומות מרוחקים ממרכזי תעסוקה. כמו כן, אפשרות עבודה מרחוק מפחיתה באופן ניכר את זיהום האוויר באמצעות צמצום היקפי התעבורה בכבישים. האפשרות לעבוד מכל מקום מרחיבה גם את פוטנציאל הגלובליזציה של ארגונים, בשל האפשרות להיות זמין ללקוחות וספקים על פני טווח זמנים נרחב יותר. עבודה מרחוק מזמנת לעובדים אפשרויות לגמישות תעסוקתית, מקלה על קונפליקטים של הורים עובדים, תורמת להעלאת פריון העבודה ומפחיתה היעדרויות. משרדים וירטואליים מעניקים למעסיקים הזדמנות לשימור עובדים מוצלחים שלהם ולגיוס עובדים יוצרניים הנדרשים לגמישות זו[5].
עבודה מרחוק החלה להיחשב יעילה בארצות הברית לאחר שאומצו התיקונים לחוק אוויר נקי בשנת 1996. הצפייה הייתה להפחית את כמות פחמן דו-חמצני והאוזון על פני הקרקע בכ-25%. החוק דרש מחברות המעסיקות למעלה ממאה עובדים לעודד נסיעות משותפות במכוניות, שימוש בתחבורה ציבורית, דחיסת ימי העבודה השבועיים ועבודה מרחוק[6]. בשנת 2004 החליט הקונגרס להרחיב תוכניות אלו גם לסוכנויות פדרליות, ולעודדן לאמץ תוכניות עבודה מרחוק על ידי הימנעות מהעברת כספים לאלו שלא יציעו תוכניות אלו לציבור עובדיהן.
מחקר שנערך על ידי קייט ליסטר ותום הרניש בשנת 2008 מראה כי שלושים ושלושה מיליון אמריקאים יכולים על פי סיווגם המקצועי לעבוד מהבית. לטענת המחקר, אם אכן הם יעשו כך, יוכל הממשל האמריקאי להפחית באופן משמעותי את התלות בספקי נפט חיצוניים. בהתבסס על הצלבת נתונים ממספר מקורות מחקר כגון EPA, DOT ושבעה מקורות נוספים, נמצא כי עבודה מהבית עשויה להפחית את יבוא הנפט מהמפרץ הפרסי בכ־24-48%, צמצום גזי החממה בכ־67 מיליון טון ולחסוך 7.5 מיליארד גלוני דלק מדי שנה. עובדים מהבית יוכלו להימנע במשותף מ-154 מיליארד מיילים של נהיגה ולחסוך 25 מיליארד דולר על רכישות דלק. יתרה מכך, המחקר מוכיח כי חיסכון זמן הנסיעה עבור אותם עובדים בשל העבודה מהבית, יפנה להם 5 שבועות עבודה של זמן חופשי מדי שנה.
גמישות תעסוקתית, המאפשרת עבודה מהבית בחלק מימי השבוע, היא אפשרות מועדפת על ידי עובדים רבים. מחקר שביצעה חברת רוברט הף (באנגלית) בשנת 2008 אשר סקר 1,400 סמנכ"לי כספים הצביע על כך כי 13% מחשיבים עבודה מהבית כתמריץ הטוב ביותר לגיוס בעלי מקצוע בתחום הכספים. במחקר מוקדם יותר, 33% החשיבו עבודה מהבית כתמריץ הגיוס הטוב ביותר, וכמחצית הנשאלים הצביעו עליו כתמריץ השני החשוב ביותר[7].
עבודה מהבית מאפשרת השתלבות במעגל העבודה למגזרי עובדים אשר מסיבות שונות נדרשים להיות שעות רבות יותר בסביבת ביתם (טיפול בהורים קשישים, בני זוג מוגבלים, הורים לילדים קטנים, ועוד). להורים לילדים רכים היא מאפשרת נוכחות הורית רבה יותר, גמישות בתכנון סדר היום בהתאם לצורכי המשפחה, אפשרות לתכנון ועיצוב סביבת העבודה כך שתהיה מותאמת לצורכי העובד, הימנעות מזמני נסיעה ארוכים מבוזבזים אל העבודה וממנה, חיסכון בעלויות טיפול בילדים, וכן אפשרות למגורים באזורי פריפריה מבלי לחשוש מאיבוד מקום העבודה.
מעסיקים המנהלים תוכניות תעסוקה גמישה בצורה מושכלת נהנים מחיסכון ניכר במשאבי נדל"ן כאשר הם מפעילים תוכניות עבודה מרחוק. חיסכון זה משפיע על צמצום תקורות נוספות כגון שירותי אחזקה, ביטחון, ניקיון, מטבחונים, שטחי חנייה, שטחים משותפים ועוד. חיסכון משמעותי נוסף מצטבר מצמצום השימוש ברכבי חברה והוצאות על נסיעות ודלק. מחקרים שונים מצביעים על כך כי החיסכון יכול להגיע לכ־10,000 דולר לשנה לעובד.
שביעות רצון מוגברת של עובדים משפיעה על יעילות בעבודה ועל רמת פריון גבוהה יותר. חברות שונות מדווחות על עליה בפרודוקטיביות של בין 10-45% לעובד לשנה[8].
המעסיקים נהנים מכלי יעיל להעלאת נאמנות עובדים והפחתת שיעורי עזיבה, שיפור יכולות הגיוס, טיפוח תוכניות קיימות ארגונית, ותרומה ניכרת של הארגון לאיכות הסביבה. אפשרותם של מעסיקים להישען פחות על דיווחי שעון הנוכחות לטובת דיווחי ביצועים של העובדים (תוכניות מדידה על פי יעדים המותאמים להגדרת התפקיד של העובד), עשויות לתרום להפחתת התשלום עבור שעות נוספות, ומדידה איכותית ביותר של תפוקות העובד.
הצלחתן של תוכניות עבודה מהבית תלויה במספר גורמים. תוכניות אלו צריכות להיבנות מתוך מחשבה עמוקה ורחבה, הבוחנת באופן מחושב ומושכל את הצרכים של התפקיד, הצרכים והיכולות של העובד ומשפחתו והצרכים והיכולות של הארגון[9][10].
לא כל תפקיד מתאים לעבודה מהבית. נדרשת בחינה הגדרת התפקיד והתאמתה לביצוע מרחוק, תוך בחינת היבטים כגון שמירת סודיות, עבודת צוות, גמישות בהעברה בין ביצוע התפקיד במשרד לבית ולהפך ועוד.
לא כל אדם מתאים אישיותית לעבודה מהבית. סגנון עבודה זה דורש משמעת עצמית גבוהה, יכולות תכנון סדר יום קפדני, יכולת הימנעות מהסחות דעת של שכנים ובני משפחה הנמצאים בקרבת מקום, ויכולת לוויסות צרכים חברתיים כך שהעבודה ללא מסגרת חברתית לא תגרום לדכדוך ולא תשפיע לרעה על מצב הרוח.
לפי מחקר אחד, ייתכן והתמכרות לעבודה של עובדים רבים נעוצה בנוחות השימוש במחשב ובטלפון הנייד[12]. הזמינות והניידות של המכשירים מאפשרת עבודה בכל מקום ומקשה על יצירת הפרדה בין פעילויות הקשורות לעבודה לפעילויות אחרות - משפחתיות ואחרות.
ניתן להבטיח תחושת שייכות, נאמנות וגיבוש עובדים על ידי פעילויות שונות כגון ימי גיבוש, ימי עיון ועוד אשר ההגעה אליהם, ככלל, נדרשת מכל העובדים.
נושא העבודה מרחוק השתלב בחזית המדדים הקריטיים של הממשל האמריקאי החל משנת 2007. עבודה מרחוק קשורה לפיתוח תוכניות קיימות ארגונית (COOP), תוכניות היערכות למגפות כלל עולמיות, צמצום התלות במקורות נפט חיצוניים, עליות מחירי הדלק, משימות לבחינת היערכות ביטחונית מחודשת (BRAC) ומיקוד בנושאי גיוס ושימור עובדים.
בכינוס ה-Telework Exchange שנערך ב-12 בספטמבר 2007 הכריזה לוריטה דואן, מנהלת ה-GSA (General Services Administration על יצירת מחויבות עמוקה לתוכנית עבודה מרחוק בקרב עובדי הסוכנות. תוכנית זו תאפשר ל-50% מעובדי הסוכנות הרשאים לכך לעבוד מהבית לפחות יום אחד בשבוע עד שנת 2010. בשנת 2007 10% מעובדי ה-GSA הרשאים לכך עובדים מהבית, לעומת 4.2% בקרב כלל עובדי הממשל. מטרתה להרחיב את השתתפות העובדים בתוכנית זו לכ-20% בשנת 2008, 40% עד סוף 2009, ולבסוף ל-50% עד סוף 2010[13]. תוכנית עבודה מרחוק זכתה להצלחה והכרה ובשנת 2010 נחקק בארצות הברית חוק בנושא תוכניות עבודה מהבית באופן קבוע, נבדקת שביעות רצון בקרב המשתתפים, וחיסכון משמעותי בזמן עבודה מבוזבז כמו גם צמצום גז החממה כתוצאה מתוכנית עבודה מהבית[14].
באפריל 2021 פרסמה נציבות שירות המדינה הנחיה בדבר עבודה מהבית/מרחוק בזמן שגרה[15]. בנובמבר 2021 נחתם הסכם קיבוצי בין מדינת ישראל, מרכז השלטון המקומי, שלוש הערים הגדולות ומרכז המועצות האזוריות לבין הסתדרות העובדים הכללית החדשה, בעניין עבודה מרחוק במגזר הציבורי[16]. ההסכם מאפשר למעסיקים ציבוריים נוספים להצטרף אליו.
צורת עבודה מרחוק שאינה עבודה מהבית היא עבודה מבוזרת. בעבודה מבוזרת עובדים מרחוק אינם בהכרח עובדים מהבית. עבודה מבוזרת היא פועל יוצא של מחויבות הארגונים לביצוע משימותיהם במקומות שהם מעבר לגבולות ומגבלות של המשרדים המסורתיים. מדובר על הסדרים ארגוניים המאפשרים או דורשים מהעובדים לבצע את עבודתם ביתר יעילות באתרים אחרים, כגון בבית או באתרי לקוח, באמצעות יישומי טכנולוגיות המידע והתקשורת. עבודה מבוזרת מתאפשרת כיום במגוון רחב יותר של מקצועות על בסיס כלים טכנולוגיים, אך עבודה באתרי לקוחות אינה תופעה חדשה[17].
דוגמה לשימוש ביישומים טכנולוגיים בעבודה מבוזרת ניתן לראות אצל מתכננים פיננסיים הפוגשים לקוחות לארוחות צהרים ובעזרת גישה למגוון כלי תכנון פיננסיים מגישים להם הצעות לתוכניות שונות בעזרת המחשב הנייד, או מוציאים לאור הנפגשים עם ספרנים בספריות, עם פרופסורים באוניברסיטאות או עם לקוחות אחרים, ומוציאים עבורם הזמנות להוצאות ספרים.
הסדרי עבודה אלו עשויים להיות פופולריים יותר עם התפתחות מגמות של התאמות השירותים לצורכי הלקוחות וניהול וירטואלי. עבודה מבוזרת מאפשרת לארגון הזדמנות לחסוך בהוצאות, להגביר יתרונות תחרותיים וגמישות, גישה למגוון רחב יותר של כישרונות, והגברת גמישות עובדים, אפקטיביות ופריון עבודה. סגנון עבודה זה זכה לפופולריות רבה במערב, בעיקר באירופה. למרות עלייה בחשיבותה, עבודה מבוזרת טרם הפכה סגנון עבודה מקובל באסיה.
משרד וירטואלי מספק שירותי תקשורת ומקום פיזי למפגש, במידת הצורך, לאנשי מקצוע בארגונים גדולים או לעצמאים שלא נזקקים על בסיס קבוע לשירותי משרד. משרדים וירטואליים אטרקטיביים להנהלות ארגונים כיוון שהם מפחיתים תקורות באופן משמעותי, מפחיתים הזדקקות לשטחי משרד, מגבירים פריון, ומפחיתים תחלופת עובדים. מכל מקום, מנהלים חוששים להשתמש בסגנון עבודה זה בשל הסיכון להיעדר קידום, ולכן לרוב סגנון עבודה זה נפוץ בקרב עובדים מקצועיים כגון מהנדסים.
עבודה בשיתוף היא סגנון עבודה שבו קבוצות אנשים, העובדים באופן אינדיבידואלי, חולקים מתחם עבודה משותף על מנת ליהנות מהסינרגיה האפשרית בין קבוצת אנשים מוכשרים העובדים קרוב זה לזה. לרוב, מתחם עבודה זה כולל "שולחנות חמים" ושירותים נוספים שהם חלק מהתשתית המשרדית[18].
עובדים שהחלו עבודתם מהבית באופן חלקי עבור חברה אחת, עשויים לעבור למעמד של עצמאים באמצעות הסכם או בשל צורך. מעמדה זו העובד יכול לחפש עבודה אצל יותר ממקור אחד. לבסוף, היקף יחידת המשרה יכול להצטמצם, כך שיותר אנשים עובדים למשך יחידות זמן קצות עבור לקוחות שונים. עבודות לפרק זמן קצר אלו נקראות מיקרו-ג'ובס.
Telecommuting 2.0 מציעה פתרונות עבור מספר בעיות שמנעו מעבודה מרחוק להיות פופולרית עבור מנהלים ועובדים. טלקומיוטינג 2.0 מעניקה יתרון למרכזי משרדים מרוחקים, המשמשים להשכרה עבור ארגונים הזקוקים לשטחי עבודה לעובדיהם העובדים כצוות וירטואלי. עובדים מחברות שונות חולקים בסופו של דבר שטח משרד אחד. שטחי משרדים אלה כוללים מגוון שירותי רשת, מערכת טלפוניה, מערכות אבטחה, תאי דואר ושירותים נוספים בתשלום. מרכזים אלו ממוקמים לרוב קרוב למרכזי אוכלוסייה, כך שהעובדים לא יצטרכו להתנייד למרחק רב יותר ממספר קילומטרים מביתם. העובד מרחוק עובד במשרד אמיתי, אולם מקבל גישה לרשת הארגונית באינטרנט באמצעות VPN בדומה לעבודה מרחוק שגרתית. פתרון תעסוקה זה עולה למעסיק כסף, היות שהוא צריך להשקיע כסף בשכירת שטחי משרד משותפים, בנוסף לשטחי העבודה באתר העבודה המרכזי. העלייה המתמשכת במחירי הדלק הופכים את מודל הטלקומיוטינג (1.0 או 2.0) לאטרקטיבי יותר ויותר עבור ארגונים ועובדים במקביל.
בעקבות מגפת הקורונה חברות רבות מחייבות את העובדים שלהן לבצע את העבודה מהבית[19][20]. חברות כמו מיקרוסופט, אמזון, פייסבוק וגוגל הודיעו שיאפשרו לעובדים לעבוד מרחוק לכל יתר השנה, בעוד שחברות כמו טוויטר הודיעו כבר שיאפשרו לעובדיהן לעשות זאת באופן קבוע[21]. גוגל הציעה החזר הוצאות לעובדים לשיפור המשרד הביתי שלהם[22]. יש שהציעו כי עלייה בעבודה מרחוק כתוצאה מהמגפה יכולה לגרום להרחבת הזכות לגישה לאינטרנט בארצות הברית[23]. מגפת הקורונה השפיעה גם על כל מערכות החינוך והעבירה בתי ספר ואוניברסיטאות ללמידה מקוונת[24]. ארגון יורופאונד מצא כי קרוב ל-40% מהעובדים כיום באיחוד האירופי החלו לעבוד מרחוק במשרה מלאה כתוצאה ממגפת הקורונה[25]. עם זאת, שיעור העובדים המרוחקים משתנה מאוד בין מדינות בתוך האיחוד[26]. מגפת הקורונה השפיעה גם על שוק העבודה הישראלי כ-30% מהשכירים ו-60% עצמאים התחילו לעבוד מהבית[27].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.