Loading AI tools
טכנולוגיית תקשורת אלחוטית מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Wi-Fi היא טכנולוגיה המאפשרת למכשירים אלקטרוניים להעביר נתונים אלחוטית באמצעות גלי מיקרו שהם חלק מספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית.
ארגון ה-WiFi קבע שהוא מתייחס לכל רשת אלחוטית במרחב המקומי (Wireless LAN), אך לרוב מבוססות רשתות אלה על תקני IEEE 802.11 ו-Wi-Fi מהווה שם נרדף להן. תקני 802.11 מאפשרים פריסת רשת תקשורת שבה משודרות חבילות נתוני IP בין הצרכנים השונים, למרחקים של כמה עשרות מטרים. טעות נפוצה היא שמקור השם Wi-Fi הוא בקיצור הביטוי Wireless Fidelity, על משקל הכינוי Hi-Fi שניתן בעבר למערכות סטריאו. בפועל הוא אינו קיצור של דבר.[1]
רשת Wi-Fi פועלת באחד משני מצבים:
יתרונה הגדול של רשת Wi-Fi הוא בפשטות חיבור הציוד (אין צורך בפריסת כבלים והגדרות פרוטוקול מורכבות במחשב) ובמחירו הזול. מחשבים ניידים רבים נמכרים כשהם כוללים מתאמי כרטיס רשת אלחוטי (Wireless NIC Adapter), כך שניתן לחבר אותם בקלות לרשתות אלחוטיות.
אין לבלבל או לקשור בין טכנולוגיית Wi-Fi לבין הטכנולוגיות NFC או EMV, אשר שונות ממנה לחלוטין ומשמשות יחדיו, בין היתר, לתשלום בחנויות ובמרכולים באמצעות טלפון חכם או כרטיס חיוב התומכים בטכנולוגיות אלה. הבלבול הנפוץ נובע מהדמיון בין הצלמית המסמלת כרטיסי חיוב עם תקן EMV ללא מגע, לבין הצלמית המייצגת שימוש ב-Wi-Fi.[2]
נקודה חמה (Hotspot) היא הכינוי שניתן לנתב אלחוטי של רשת Wi-Fi שצרכנים מזדמנים יכולים להתחבר דרכו לאינטרנט. ברחבי העולם מותקנות במקומות ציבוריים רבים נקודות גישה בתקן Wi-Fi שפתוחות לציבור הרחב בחינם או תמורת תשלום נמוך. כל אדם יכול להתחבר דרך הנקודות באמצעות המחשב האישי, מחשב כף יד, או טלפון חכם אל האינטרנט. נקודות אלו נפוצות בשדות תעופה, בבתי קפה ובמקומות ציבוריים נוספים. נכון ל-2016, במדינות רבות, ישנן נקודות חמות גם ברכבות ואוטובוסים. בישראל העיר הראשונה שרושתה בנקודות חמות הייתה ירושלים (ב־20 באוקטובר 2004), ובעקבותיה רושתה גם תל אביב. באפריל 2005 נמצאו בישראל כ-100 נקודות גישה, באוקטובר 2006 היו בישראל 567 נקודות גישה,[3] ובתחילת 2016 מעל ל-156,000 נקודות גישה.[4]
דור | תקן | שנה | קצב נתונים מרבי (מס"ש) | תדר אלחוטי (גה"צ) |
---|---|---|---|---|
IEEE Wi-Fi 8[5] | IEEE 802.11bn | 2028 | 100,000[6] | 2.4, 5, 6, mmWave |
Wi-Fi 7 | 802.11be | 2024 | 1376–46,120 | 2.4, 5, 6 |
Wi-Fi 6E | 802.11ax | 2020 | 574–9608[7] | 6 |
Wi-Fi 6 | 2019 | 2.4, 5 | ||
Wi-Fi 5 | 802.11ac | 2014 | 433–6933 | 5 |
Wi-Fi 4 | 802.11n | 2008 | 72–600 | 2.4, 5 |
(Wi-Fi 3)* | 802.11g | 2003 | 6–54 | 2.4 |
(Wi-Fi 2)* | 802.11a | 1999 | 5 | |
(Wi-Fi 1)* | 802.11b | 1999 | 1–11 | 2.4 |
(Wi-Fi 0)* | 802.11 | 1997 | 1–2 | 2.4 |
*לפני Wi-Fi 4 לא היה מספור של הגרסאות. המספור המופיע בטבלא אינו מתועד במסמכים הרשמיים[8][9][10] |
ישנן הרחבות נוספות של תקן זה (כמו 802.11j) המיועדות לשימוש ביפן, בתדרים שאושרו לשימש רק שם. כמו כן, יצרני ציוד רבים מוסיפים לציוד מתוצרתם יכולות שהן מעבר לתקן, כך שציוד מתוצרת אותו יצרן יכול לתקשר בקצב משופר או למרחק רב יותר.
לפי הסוכנות הבריטית להגנת הבריאות[11] אין הוכחות עקביות לנזק הנגרם מהשידורים החלשים של ציוד Wi-Fi. בקרב מדענים שוררת תמימות דעים באשר להיעדר הוכחות לנזק. עם זאת, בספטמבר 2007 הכריז משרד הסביבה הגרמני כי רצוי להקטין את החשיפה לקרינה מציוד Wi-Fi, ולבחור במידת האפשר בקישור מבוסס כבלים. עמדתו זו אינה נשענת על הוכחות,[12] אם כי מבוססת על עקרון הזהירות המונעת.
כיוון שהתקשורת האלחוטית מתבצעת בתווך ציבורי, המידע המועבר חשוף להאזנה. על מנת שהשימוש בתקשורת WiFi לא יחשוף מידע רגיש, יש לנקוט אמצעי הגנה ואבטחה על הרשת האלחוטית. לשם כך נכללים בתקני ה-WiFi השונים אמצעי הצפנה המבטיחים שרק הצד המשדר והקולט יכולים לפענח את התוכן המשודר. בנוסף, ניתן לממש שורה של אמצעים נוספים שיקטינו את הסיכון לפריצת הרשת האלחוטית.[13]
גלאי רשת או תוכנות לגילוי רשת הם תוכניות מחשב שמסייעות בגילוי רשתות תקשורת מקומיות אלחוטיות תוך שימוש בתקני רשתות תקשורת מקומיות אלחוטיות ממשפחת 802.11. גילוי רשתות יכול להיעשות על ידי סריקה אקטיבית (פעילה) או פסיבית (סבילה):
כיום, רוב רשתות ה-WiFi משתמשות באבטחת WPA2. בתחילת שנת 2018 נתגלו מספר חולשות אבטחה[14] בפרוטוקול WPA2 ובתגובה נמצא בשלבי פיתוח פרוטוקול אבטחה חדש המכונה WPA3.[15]
תקשורת לפי תקני Wi-Fi השונים, החל מתקן Wi-Fi 6E והלאה, עומדת לעשות שימוש בפסי תדרים בתחום ה-6 גיגה הרץ. גם תקשורת 5G מתוכננת לעשות שימוש באותו תחום תדרים עבור אפליקציות שאינן דורשות רישוי (unlicensed). הפרעות הדדיות בין שני סוגי הרשתות עלולות להגרם בגלל השימוש באותו תחום תדרים[16].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.