Loading AI tools
מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב אַבָּא יַעֲקֹב הַכֹּהֵן בּוֹרוֹכוֹב (נכתב גם: באָרוכוו; טבת תר"ח, 1848-ה' באייר תרצ"ו, 1936) היה רבה של וולקוביסק[1], ולפני כן בקהילות אחרות. מחבר שו"ת "חבל יעקב". תמך בציונות והיה מהרבנים הראשונים שהצטרפו לתנועת המזרחי.
 | |
| אבא יעקב הכהן בורוכוב | |
| לידה |
1848 טבת תר"ח  |
|---|---|
| פטירה |
1936 (בגיל 88 בערך) ה' באייר תרצ"ו ירושלים, פלשתינה (א"י) |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי בהר הזיתים |
| תקופת הפעילות |
?–1936 |
  | |
אבא יעקב הכהן בורוכוב נולד בטבת תר"ח (1848) בעיירה דורשונישוק (פלך וילנה-ליטא). אביו, ר' יחיאל מיכל, מת עליו בצעירותו. בנערותו למד בכמה ישיבות, ביניהן ישיבת שקלוב, בה למד שלוש שנים, ורכש שם את רבו המובהק, ר' יהושע לייב דיסקין.
בשנת תרל"ג (1873), בגיל 21, נסמך להוראה על ידי ר' יצחק אלחנן ספקטור בקובנה. באותה שנה נתקבל כרב בעיירה מיישגולה (מיישעגאָלע) שליד וילנה שבליטא (האימפריה הרוסית), ובה שימש 11 שנה. בתרמ"ד (1884) עבר לכהן כרב בעיירה קופישקי (מחוז פוניבז') והחזיק שם ישיבה גדולה. בשנת תר"ן (1890) עבר לוויקשנה, ובשנת תרס"א (1901) נתמנה רב בפולוצק.
בתרס"ג (1903) קיבל את רבנות וולקוביסק, במקום ר' יהונתן אליאשברג, וכיהן בה במשך כ-20 שנה[2]. בוולקוביסק זכה להוקרה והערצה מכל האוכלוסייה היהודית. אפילו אנשי ה"בונד" היו באים לשמוע את דרשותיו בבית הכנסת. הודות לפעילותו והשפעתו, התפתחה הישיבה המקומית, ומספר התלמידים הגיע עד לשלוש מאות[3]. כשהיה במישאגולי פרסם את החלק הראשון של ספרו, "חבל יעקב", שכולל ביאור עניינים בהלכות שליחות, חצר, קניינים ועוד. הוא הקדיש מזמנו לפעילויות ציבוריות שונות, ועזר ליתומים, לחולים ולעניים. היה מקובל גם על האוכלוסייה הלא-יהודית ולעיתים ביקשו גם נוצרים שהרב יפסוק בסכסוכים שהיו ביניהם לבין יהודים ופסק-דינו היה מקובל עליהם[3].
עוד בשנים הראשונות של המאה העשרים תמך בציונות. במאמר שפרסם ב-1903 כתב כי "אין דרך אחרת להצלת עם ישראל מלבד הציונות ויישוב ארץ ישראל"[2]. היה בין התורמים הראשונים למען הקרנות הציוניות, והיה מתרים רבים מבני הקהילה למען הקרנות האלה. מהרבנים הראשונים שהצטרפו לתנועת המזרחי. סבר שהציונות היא שתמנע את סכנת ההתבוללות, כנגד טענות הרבנים החרדים, דבק בעמדה שהמגרעות בתנועה הציונית הן "צדדיות ובלתי עיקריות", ואם יצטרפו אליה רבנים ויראי ה', יוכלו להשפיע עליה מטובם, ולהיטיבה.
בשנת תרפ"ג (1923) עלה לארץ ישראל והתיישב בירושלים. שם גרו כבר באותו זמן שני בניו, אהרן מיכל ברכיהו ומרדכי (מארק) ברכיהו, שעלו ב-1912.
בירושלים עסק בענייני ציבור, פרסם חוות דעת וחתם יחד עם רבנים אחרים על כרוזים בנושאים שונים, כגון בעד השתתפות נשים בבחירות למוסדות היישוב, בעד אחדות הסדרי השחיטה והכשרות וכיוצא בזה.
בשנת תרפ"ז השתתף עם הרב קוק, שהיה באותה עת ראב"ד האשכנזים בעיר, והרב מאיר בר-אילן (ברלין) בסיור במושבות ובקיבוצים מטעם המזרחי.
בירושלים הדפיס מהדורה מתוקנת של שני הכרכים הראשונים של הספר "חבל יעקב", ובשנת תרצ"ג הכין לדפוס את החלק השלישי מספרו, שיצא לאור אחרי מותו. שלושת החלקים של הספר נדפסו מחדש בירושלים בשנת 1966.
נפטר בירושלים בה' באייר תרצ"ו ונקבר בבית הקברות בהר הזיתים.
לבורוכוב היו ארבעה בנים ושתי בנות:
אבא יעקב בן יחיאל מיכל בורוכוב (1848-1936), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
