Loading AI tools
ספר שירים מאת נתן אלתרמן מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
שמחת עניים הוא שמו של קובץ השירים השני מאת המשורר העברי נתן אלתרמן, אשר ראה אור בארץ ישראל המנדטורית במרץ 1941,[1] ונחשב לאחת מפסגות יצירתו של אלתרמן.
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | נתן אלתרמן |
| שפת המקור | עברית |
| סוגה | שירה |
| הוצאה | |
| הוצאה | הוצאת מחברות לספרות |
| תאריך הוצאה | 1941 |
| מספר עמודים | 97 |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 990021937900205171 |
מחזור השירים כתוב בלשון כמו־תנ"כית ומכיל שבעה פרקים ובהם כמה עשרות שירים שבהם פונה המספר (ה"מת") אל אהובתו (ה"בת"). תוכן השירים חידתי וקשה להבנה ולפירוש, והקובץ כולו נחשב מאז פרסומו לאחת היצירות המסתוריות והמסובכות לפירוש בספרות העברית. חוקרי ספרות רבים פרסמו פירושים משלהם לקובץ.
הצירוף, "שמחת עניים", נלקח משיר המלחמה של שמואל הנגיד 'אלוה עוז', המספר על הניצחון הבלתי-צפוי במלחמה בין צבא ממלכת גרנדה, שבראשו עמד שמואל הנגיד, לבין צבא אלמריה, שבראשו בן עבאס, המשנה למלך, אויבו האישי של הנגיד.
וְיוֹם שִׁשּׁי בְּרֹאשׁ אֵלוּל בְּעֵינַי / כְּיוֹם תִּשׁעָה בְּאָב אוֹ הָעֲשָׂרָה,
וְסוֹפוֹ יוֹם גְּאֻלָּה, יוֹם שְׂמָחוֹת, / כְּיוֹם שִֹמחַת עֲנִיִּם בַּקְּצִירָה.— שורות 118-119[2]
יונתן רטוש טען כל חייו שספר שיריו "חֻפה שחורה" (1941) הוליד את "שמחת עניים" של אלתרמן. באווירה הפוליטית של התקופה נמנע אלתרמן, יחד עם שאר חבורת טורים, להתפעל מיצירת המשורר המקורב לרוויזיוניזם, אולם בינם לבין עצמם הייתה התפעלות גדולה מספר השירים. לאחר מותו של רטוש פרסם יעקב אורלנד את ספרו "כ"ז שירים - נתן היה אומר", ובו השיר "שמחת עניים" המוקדש להשפעה האדירה של "חֻפה שחורה" על לאה גולדברג, נתן אלתרמן ואברהם שלונסקי, וכן תגובת הכעס של שני האחרונים. בשיר אלתרמן מתואר מגיב בתדהמה ותסכול לנוכח השיר "על חטא", והוא נחתם במילים ”ועברו צהרים וערב בא / ודפקה על הדלת 'שמחת עניים'”. בכך אישר אורלנד את טענתו של רטוש.[3] דן מירון טוען כי אלתרמן עשה שימוש נרחב ב"שמחת עניים" בשיטת הארגון הפואטית של הריתמוס הסטרוקטורלי, "שקיבלה את ביטויה המקיף הראשון בשירה העברית בקובץ חופה שחורה מאת יונתן רטוש".[4]
מרדכי שלו סבר שקובץ השירים – שנכתב בארץ ישראל בתקופת השואה ומלחמת העולם השנייה – עוסק ביחסי היהדות ההיסטורית והציונות, כשהאחרונה גואלת את עם־ישראל אך עלולה להמית את היהדות. לעומתו, רחל כצנלסון-שזר ואידה צורית סברו שהמדובר באומה היהודית אל מול ההיסטוריה שלה. עוזי שביט סבר שהספר מבוסס על "החרדה לגורל העם היהודי" ולגורל תרבות המערב אל מול כיבושי גרמניה הנאצית.[5] לפי פירוש אחר השירים עוסקים בקנאתו של המספר המת לאהובתו החיה, ולפיכך במרכז קובץ זה עומדת שאלת ההתמודדות האנושית עם המוות והאופן בו בכל זאת גובר הרצון לחיים, גם אם הוא רק 'שמחת עניים'.
כברבות מיצירותיו האחרות של אלתרמן, נודע בקובץ השירים תפקיד חשוב למוטיב "השיבה המנצחת", שבה הצד שהפסיד או גורש או נדחה שב מאוחר יותר כמנצח.
בשירים רמזים רבים למקורות יהודים שונים ואף לשירי שייקספיר.
בשירים שביצירה שמחת עניים נעשה שימוש, הן באופן מפורש והן ברמיזות, בכתבי התנ"ך, בסידור התפילה, ובטקסטים מעולם המסורת היהודית. למשל בשיר המבוא "שמחת עניים" – "כִּי בָּא מַשְחִיתְךָ" עשוי להילקח מהפסוק "ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגוף" (שמות י"ב י"ג), וכן: "וּמַשוֹט מַפְחִידִי יָגַעְתָּ / וְאֶת בְּנִי יְחִידִי רִגַעְתָּ / וְכוֹחֵךְ כְּחָרָש רִקַעְתָּ / וְאֵין עֵד וְעוֹזֵר רָק אַתְּ", שבהן רמיזה לעקדת יצחק שנמנעה.
וב"שיר המחול" המופיע בהמשך: "צוֹעָקָה צוֹעָקָה אַהֲבַת הָעַיִט", המחזירה את שטף הרגשות ממעמד של עקידה למעמד של ברית בין הבתרים ("וירד העיט על הפגרים, וישב אותם אברהם". בראשית ט"ו, י"א), כאשר המושג "אהבת העיט" מוצג כאן כאוקסימורון, שכן ה"אהבה" באה דווקא מידי העיט המבשר על המוות.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
