שמאי הזקן

שַׁמַּאי הַזָּקֵן (בספרות הארצישראלית נקרא שַׁמַּי או שַׁמַּיי; חי בסוף המאה ה-1 לפנה"ס ובתחילת המאה ה-1) היה אב בית הדין האחרון בתקופת הזוגות ואחד מבני הזוג הלל ושמאי. ידוע בתור בר פלוגתא של הלל הזקן, וכנגד האסכולה של הלל ייסד את האסכולה שלו, אסכולת בית שמאי, אשר שלטה תקופה מסוימת בסנהדרין, אך לא האריכה ימים אחרי המרד הגדול. שמאי והלל מכונים בספרות חז"ל בתואר "אבות העולם".^[1]

שמאי הזקן

קבר המיוחס לשמאי הזקן ואשתו בחורבת שמע
קבר המיוחס לשמאי הזקן ואשתו בחורבת שמע
לידה	50 לפנה״ס
פטירה	30 (בגיל 79 בערך)
תקופת פעילות	דור חמישי ואחרון של הזוגות תקופת שלטון הורדוס
השתייכות	בית שמאי
השקפה דתית	יהדות
רבותיו	שמעיה, אבטליון
תלמידיו	בבא בן בוטא, רבן יוחנן בן זכאי, תלמידי בית שמאי (הדור הראשון)
בני דורו	הלל הזקן
אב בית הדין ה־6 → מנחם לא ידוע ←

שמאי כנראה היה בנאי, על-פי המתואר בתלמוד הבבלי (מסכת שבת, דף ל"א, עמוד א'), שם מתוארים לפחות שני מקרים שבהם דחה אנשים שרצו להתגייר ב"הליך מזורז" באמת הבניין שבידו.

שמאי נבחר להיות אב בית הדין לא ביחד עם הלל, כי אם לאחר עזיבת קודמו, מנחם - "יצא מנחם ונכנס שמאי" (משנה, מסכת חגיגה, פרק ב', משנה ב').

מידותיו והנהגותיו

ככלל נחשב שמאי הזקן לקפדן יותר, כפי שהדבר משתקף בתיאוריו בסיפורים תלמודיים שונים, עד כדי כך ששמו הפך לשם דבר לקפדנות ולשמרנות. חז"ל בדורות שאחריו הדריכו שלא ללכת בדרכו הקפדנית של שמאי: ”לעולם יהא אדם ענוותן כהלל ואל יהיה קפדן כשמאי” (תלמוד בבלי, מסכת שבת, דף ל', עמוד ב'). עם זאת, המשפט השגור על פיו היה: "הוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות"^[2].

גם השיטה ההלכתית מבית מדרשו נחשבת בדרך כלל למחמירה יותר בהלכה. אמנם במסכת עדויות המשנה מונה 3 מחלוקות בין הלל לשמאי ובשתיים מתוכם דווקא הלל הוא המחמיר ושמאי המקל, ובמקרה אחד שמאי מחמיר והלל מקל.

מקום קבורתו על פי מסורות שונות

לפי מסורת אחת שמאי הזקן נקבר באזור מירון, אך הדעות חלוקות בשאלה אם נטמן יחד עם הלל, או בהר שמולו - חורבת שמע. חלק מעולי הרגל מציינים את קבורתו יחד עם הלל, בית הלל ובית שמאי. יחד עם הלל, ללא בית הלל ובית שמאי. יחד עם בית שמאי, ללא הלל ובית הלל. יחד עם אשתו או שמאי לבדו.

מספר דעות למקום קברו של שמאי. האחת והיא המוקדמת ביותר, יחד עם הלל במירון, השנייה, בראש ההר של חורבת שמע, בתוך המאוזילאום. השלישית, במערה שמדרום-מזרח לאבן הזו, ומפלס אחד מתחתיה, מערת י"ב כוכין + 2 כוכים בכניסה (חלקם מנו גם את הכוכים שבפתח המערה למניין הכוכים של המערה), ליד מערת הכהנים. הרביעית, במערה שבאמצע העלייה לראש ההר, מה שכיום מצוין כמערת תלמידי שמאי, מערת י"א או י"ב כוכין נמוכים וחרבים (2 כוכים נראים כשלשה), והוא במרכז המערה תחת גל אבנים (גל האבנים פוזר ואיננו בנמצא כיום). כנראה שכיון שהוא נגרר אחר תלמידיו רבו הדעות, מאחר שלתלמידיו יש כמה מקומות בהם נקברו.

— מקומות קדושים וקברי צדיקים בגליל

מאידך רב אביתר גאון מעיד על קברו באזור הר דלתון: "...להר הגליל לדלתון. ויקבר בראש ההר אצל ר'[בי] יוסי הגלילי. וסביביו יונתן בן עוזיאל והלל ושמאי ואלעזר בן ערך ואלעזר בן עזריה זקינו. וכל הצדיקים כולם.^[3] אמנם ככל הנראה, התכוון במילה 'וסביביו' לאזור הסובב את דלתון, הכולל את עמוקה (קבר יונתן בן עוזיאל), מירון (קברי הלל ושמאי), ועלמה (קברי רבי אלעזר בן ערך ורבי אלעזר בן עזריה).

מהדרכותיו

• "שמאי אומר, עשה תורתך קבע, אמור מעט ועשה הרבה; והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות." (משנה, מסכת אבות, פרק א', משנה ט"ו)

לקריאה נוספת

• בנימין לאו, "שער שלישי: שמאי, הלל ותלמידיהם", בספרו: חכמים, כרך ראשון: ימי בית שני, ידיעות ספרים, 2006, עמ' 202-151.
• אלי ויזל בספרו הנשמה התלמודית. בית שמאי ובית הלל.ידיעות ספרים 2014, עמוד 19-46.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: שמאי הזקן
טקסט בוויקיטקסט: קטגוריה:שמאי הזקן

• הרב אהרן הימן, "שמאי הזקן", תולדות תנאים ואמוראים, לונדון, תר"ע, חלק ג, עמודים 1120-1118, באתר היברובוקס
• שמאי הזקן, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
• אבי רט והרב בני לאו, ‏מדברים חכמים: שמאי- אליטיזם מאהבה, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית"
• שמאי, מתוך סדרת פינות על חכמי ישראל עם הרב אורי שרקי, באתר ערוץ מאיר.
• שמאי הזקן, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• שמאי הזקן, תנא, דף שער בספרייה הלאומית