בנאי (מקצוע)

בנאי או פועל בניין הוא פועל המועסק בענף הבנייה. המונח מתייחס לפועלי בניין כלליים, אך גם לעובדים בעלי התמחות מיוחדת, כגון חשמלאים, נגרים, שרברבים, טייחים, ברזלנים, צבעים וטפסנים.

המונח "פועל בניין" מפנה לכאן. לערך העוסק במשחק מחשב, ראו פועל בניין (משחק וידאו).

בנאי מניח מלט על גבי נדבך גמור של שורת לבנים, בטרם יניח את לבני השורה הבאה

בנאית בעבודה, צולם בשנת 1988

התמחויות בבנייה

(ראו גם: בעלי מקצוע, גופים ותפקידים בפרויקט בנייה)

• חשמלאי – הוא אדם שמקצועו הוא חשמלאות - חיווט חשמלי של בניינים, מכונות וציוד נייח. חשמלאי עוסק בהתקנת ציוד חשמלי חדש או בתחזוקת תשתית קיימת.
• טייח – פועל המתמחה בעבודה עם טיח, ותפקידו לטייח קירות חיצוניים או פנימיים.
• מניח לבנים – פועל שתפקידו להניח שורות לבנים או בלוקים.
• מפעיל ציוד מכני כבד – נוהג ומפעיל ציוד מכני הנדסי בפרויקט המערבים בנייה והנדסה.
• מקים ומאחזק פיגומים ומבני מתכת – העושים עבודתם בעזרת עגורן ואפרון
• נגר – אומן המתמחה בנגרות, במגוון סוגים של עבודה בעץ, ובהם בנייה, ריהוט ועוד.
• צבע – אדם שמקצועו סיוד וצביעה של קירות ודלתות.
• רתך איש מקצוע המתמחה בריתוך חומרים זה לזה. חומרים אלה עשויים להיות מתכות (כגון פלדה, אלומיניום, ברזל וכדומה), וכן חומרים פלסטיים או פולימרים אחרים.
• שרברב – בעל מקצוע בתחום צנרת מים או ביוב, המתמחה בהתקנתם ובאחזקתם של מערכות המשמשות באינסטלציה, בחימום ובניקוז מים.
• רצף – בעל מקצוע שתפקידו הוא כיסוי השטח באריחים או קרמיקה.

פועל לובש אפוד זוהר באוסטרליה

פועלי בניין בישראל

נכון לשנת 2017, הקיף ענף הבניין בישראל כ-261.5 אלף עובדים, מתוכם כ-75% אלף תושבי ישראל (כמחציתם ערבים ישראלים), 20% תושבי הרשות הפלסטינית ו-4.5% עובדים זרים^[1]. השכר החודשי הממוצע בענף עמד ב-2017 על 9,256 שקלים - כ-91% מהשכר הממוצע באותה שנה^[1]. רק תושבים ישראלים יכולים לקבל תעודת מנהלי עבודה, מנופאים, מהנדסים והנדסאים, ועובדים זרים ניתן להעסיק רק בעבודות המוגדרות כעבודות 'רטובות'^[2].

בטיחות באתרי הבניה בישראל

ענף הבניה נחשב למסוכן בענפי העבודה בישראל, והסכנה לחייו של פועל בניין גבוהה פי 4 מזו של עובד תעשייה^[3]. בין השנים 2010–2015 היוו פועלי בניין למעלה מ-50% ממספר העובדים שנהרגו בעבודתם^[4]. הסכנה הבולטת בעבודה בענף היא נפילה מגובה, ולצידה סכנות נוספות כגון פגיעה מחפצים כבדים, קריסות, התחשמלות, פציעה מכלי עבודה ועוד^[5][6][4].

עבודה בבניין בשנת 1937

ראו גם

• הנדסה אזרחית
  • הנדסת מבנים
• בטיחות וגיהות בתעסוקה
• מעמד הפועלים

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא בנאי בוויקישיתוף

• אבי קליין, ‏דה-רגולציה כשוק ג'ונגל - המקרה של פועלי בניין, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 18 באוקטובר 2016
• אור קשתי, סכנה על הפיגומים: כך מופקרים פועלי בניין בישראל, באתר הארץ, 7 בינואר 2016
• נעה שפיגל, כשחיסכון חשוב יותר מבטיחות, עובדי הבניין משלמים את המחיר, באתר הארץ, 8 בינואר 2016
• דיוויד סלע, הך פטיש: מיפקד כללי לפועלי הבניין, באתר ישראל היום, 1 במרץ 2019
• טלי חרותי-סובר, "משלמים 6,500 דרך הבנק ו-4,500 בשחור במזומן. אסור להזמין אמבולנס אם נפצעים - אמרו שזה יקר מדי", באתר TheMarker‏, 28 באפריל 2019