עמוקה
יישוב בגליל העליון מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמוקה (עֲמֻקָּה) הוא יישוב קהילתי קטן בגליל העליון ליד חצור הגלילית וצפת, השייך למועצה אזורית מרום הגליל. היישוב נוסד בשנת 1980, במסגרת תוכנית המצפים בגליל. היישוב ממוקם בגובה 700 מטר מעל פני הים, בלב יער ביריה שהינו יער נטע האדם הגדול בגליל. היער משתרע על פני כ-21 אלף דונם, במרחב שבין צומת מירון במערב עד המדרונות המשתפלים מצפת מזרחה, לעבר ראש פינה וחצור הגלילית. במקום שכן עד קום המדינה הכפר הערבי עמוקה (ערבית: عمّوقة).
 האהל על קברו של יונתן בן עוזיאל | |
| מדינה |  ישראל |
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | מרום הגליל |
| גובה ממוצע[1] | 706 מטר |
| תאריך ייסוד | 1980 |
| סוג יישוב | יישוב קהילתי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 160 תושבים |
| - שינוי בגודל האוכלוסייה | 0.6% בשנה |
(למפת אצבע הגליל רגילה)   עמוקה  באדום - עמוקה בירוק - מיקום בניין המועצה | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
7 מתוך 10 |
היישוב עלה על הקרקע עם גרעין של שבע משפחות, תוכנן בראשיתו לקליטת ארבעים ושמונה משפחות והוא עומד בפתחה של הרחבה במסגרתה נקלטות שלושים ושתיים משפחות נוספות.
יישוב בשם כפר עמיקו, מוזכר בתלמוד[3] ויש המזהים אותו עם עמוקה.[4] עמוקה הייתה יישוב יהודי בתקופה הצלבנית.[5] הרב משה באסולה ביקר בעמוקה בין השנים 1521–1523 וסיפר: "רכבתי עם יהודי אחד לעשות סיבוב לראות כל הגליל העליון והצדיקים אשר בו.. באנו לעמוקה, מקום כשמו כן הוא, עולה להר גבוה מאד ואחר כך יורדים בעמק ושם כפר כ-60 בתים ואין שם יהודים".
בשנת 1875 ביקר בעמוקה חוקר ארץ ישראל ויקטור גרן, וכתב כי במקום יושבים אלג'ירים אחדים, שהתיישבו במקום לאחר ששירתו בצבאו של עבד אל-קאדר אל-ג'זאירי (עבד אל-קאדר האלג'יראי). הוא ציין כי מצא בקרבת מקום בניין עתיק שנראה כמו בית כנסת, וכן עץ זקן שחלק מענפיו "נסמכים על אבני גזית שעולי הרגל היהודים כותבים עליהן את שמותיהם".[6]
הכפר הערבי עמוקה מנה לפי "סקר הכפרים" משנת 1945 כ-140 תושבים, ונכבש על ידי צה"ל במאי 1948.
עמוקה הוקמה בשנת 1980 בלב יער ביריה במסגרת תוכנית המצפים בגליל. במקור יועדה עמוקה לכלול רק 7 משפחות, אך בלחץ בני המושבים במרום הגליל - ספסופה, דובב ושזור - הוחלט במרץ 1980 להוסיף לו עוד 15 אשקוביות,[7] בהן התיישבו בני המושבים.[8] במהלך שנות ה-80 הפך היישוב ליישוב של בעלי מקצועות חופשיים.[9]
בסוף 2019 התגוררו בעמוקה כ-130 תושבים, שהתפרנסו מתיירות וממקצועות חופשיים. ילדי היישוב לומדים בבתי ספר חיצוניים: יסודי – "נוף הרים" בסאסא, תיכון – "אנה פרנק" בסאסא, תיכון "הר וגיא" ותיכון "עינות ירדן".
קבר יונתן בן עוזיאל
ערך מורחב – קבר יונתן בן עוזיאל
מקום קברו של התנא יונתן בן עוזיאל אינו נזכר בספרות חז"ל, אך על פי עדות מסוף המאה ה-11 קברו שכן באזור דלתון, והחל מראשית המאה ה-13 קברו מצוין בעמוקה הסמוכה.
קברו של מוקרט
"מוקרט" (או: דמן מוקרט) הוא האדם לו מיוחס הקבר בעמוקה, סמוך לקברו של התנא יונתן בן עוזיאל. תקופת חייו איננה ברורה, ורבי נתן מברסלב סבר שהיה תנא או אמורא. אזור קברו אותר וסומן בשנת 2007 על ידי ועד אהלי צדיקים ועל הקבר נכתב: "ציון התנא מוקרט זיע"א".
בית כנסת
חורבה ומבנה גדול מעל הקבר המיוחס ליונתן בן עוזיאל. שרידיה מצויים ממזרח לגיא, בו היה היישוב הקדום כפר עמיקו, עמיקין. במאה ה-19 כתב החוקר ויקטור גרן שראה במקום "בסיס עמוד וכמות של אבני גזית - שרידיו של בניין עתיק, אולי בית כנסת". צבי אילן כותב כי יש במקום חוליה מגולפת של קורה או כרכוב ואבני גזית. חלק מאבני הגזית מרוכזות במרכז החורבה, במעין "במה". מערבה נמצא משטח של 20 על 30 מטר מתאים לבית כנסת. בעבר נמצא במקום לוח שבור משיש שעליו תבליט גפן, אולי חלק מהסורג.
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
