Loading AI tools
רב ישראלי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
הרב שלמה דיכובסקי (נולד ב-15 בדצמבר 1938) הוא רב ודיין ישראלי, חבר בית הדין הרבני הגדול עד לפרישתו, שלאחריה שימש כמנהל בתי הדין. נחשב לדיין ופוסק מקל באופן יחסי, ובקיא בתחומים כלליים - בעיקר במשפטים.
נולד ב-1938 בתל אביב לשרה (לבית בנייש) ולרב שמעיה דיכובסקי, בוגר ישיבות ליטא, שעלה לארץ ישראל בשנות ה-30 וכיהן כרב שכונה במרכז תל אביב.[1] למד בישיבת היישוב החדש בעיר, אחר כך המשיך בישיבת חברון בירושלים, וכולל האברכים "שבט מיהודה" בתל אביב[2] והוסמך לרבנות על ידי הרבנים איסר יהודה אונטרמן, יחזקאל סרנא, חיים שמואלביץ ובצלאל ז'ולטי.
בשנת 1967 החל לכהן כר"מ בישיבת ההסדר כרם ביבנה.[2] בשנת 1969 נתמנה לרב בית הכנסת ישורון בצפון תל אביב.[3] כן כיהן כר"מ ומחנך בישיבת שעלבים, מורה מן החוץ בפקולטות למשפטים באוניברסיטת בר-אילן ובאוניברסיטת תל אביב, וראש המכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן - שגם סייע להקמתו.[4]
בניסן תשל"ה (1975) הוסמך לדיינות בידי מועצת הרבנות הראשית.[5] בינואר 1976 מונה לכהונת דיין בבית דין רבני.[6] תחילה כיהן באשדוד ולאחר מכן בתל אביב כאב"ד. בשנת 1988 מונה לדיין בבית הדין הרבני הגדול.[7] הוא פרש לגמלאות בכסלו ה'תשס"ט. שימש גם כראש מערך הבחינות לדיינות וכחבר הוועדה למינוי דיינים. כמו כן כיהן כראש כולל "שבט מיהודה" בתל אביב להכשרת דיינים, שנוסד על ידי הרב איסר יהודה אונטרמן ונחשב אחד המוסדות הוותיקים בתחום.
במהלך כהונתו בבית הדין הרבני הגדול בלטה עמדתו המקורית בזכות מציאת פתרון הלכתי לסוגיית העגונות ומסורבות הגט, וליחס המורכב שבין מערכת המשפט העברית והכללית.
בתגובה לטענתו של הרב אברהם שרמן שיש לבטל את הגיורים שערך הרב דרוקמן, הרב דיכובסקי פרסם מאמרים בהם טען כי אין סמכות לבית דין אחד לבטל גיור שנעשה בבית דין אחר, וכי הרגע הקובע בגיור הוא רגע הטבילה, ואין משמעות למעשיו של הגר לאחר הגיור.[8] בהזדמנות אחרת קבל על גישתם המכבידה והטכנית של בתי הדין לגיור שבוחנים את ידיעותיהם של המתגיירים בנושאים הלכתיים סבוכים, וטען שמדובר באבסורד שגובל בקנטרנות לשמה.[9]
התמודד על משרת הרב הראשי לישראל כמועמד האשכנזי - בתמיכת מפלגת העבודה, אך הפסיד בהתמודדות.
ב-13 באוגוסט 2010 נבחר על ידי הוועדה למינוי דיינים למנכ"ל בתי הדין הרבניים, במקומו של הרב אליהו בן דהן. הרב דיכובסקי הבהיר כי מדובר בתפקיד זמני, וכי הוא אינו מעוניין במינוי של קבע לתפקיד.[10][11] במרץ 2011 הפך המינוי לקבוע לתקופה של ארבע שנים.[12] כיהן כרב בית הכנסת היכל מאיר בתל אביב עד שנת תשע"ח. מאמריו נאספו בשנת תשע"ד ובשנת תשפ"ג בספר "לב שומע לשלמה" (יצא ב-3 כרכים) בעריכת ובהוצאת בנו הרב יעקב דיכובסקי.
בעת כהונתו כדיין נודע בזריזותו בכתיבת פסקי דין וביושרו, והוא זכה להערכה ציבורית.[13] הרב דיכובסקי זכה להערכה גם בקרב משפטנים חילונים, בהם נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, שהציע לו בשנת 1994 לכהן כשופט בבית המשפט העליון.[14] הצעה זאת ירדה מן הפרק לאחר שהרב דיכובסקי נועץ עם הרב יוסף שלום אלישיב.[13]
לאחר שפרש לגמלאות הציע לו אהרן ברק להשתתף בוועדה שתגשר על נקודות החיכוך בין בתי המשפט לענייני משפחה לבין בתי הדין הרבניים, ותפתור את בעיית מרוץ הסמכויות.
עם פרישתו פנה הרב דיכובסקי לחבריו הדיינים במסר לא שגרתי בעולם הדיינות ההלכתי, וביקש מהם במכתב הפרידה שלו: "פסקו לקולא, ואל תתגרו בבג"ץ".[15]
הרב דיכובסקי נשוי לשושנה לבית הרשטיק, דודניתם של החזנים ממשפחת הרשטיק. הוא אב לחמישה. שני חתניו, הרב אברהם מיזלס והרב יצחק מרוה, מכהנים כדיינים. בנו יעקב הוא משפטן וטוען רבני. מתגורר בשכונת הר נוף בירושלים.
בנו הרב משה נתן היה ראש כולל בשכונת רמת שלמה בירושלים, נפטר לאחר שחלה בסרטן באייר תשע"ז (18 במאי 2017).
מיכאל טוכפלד, חבר בית הדין הגדול לשעבר: "הדיינים מחפשים כיצד להחמיר בגיורים", בעיתון מקור ראשון, 30 בדצמבר 2018
שלמה דיכובסקי (1938-), דף שער בספרייה הלאומיתהרב דיכובסקי פרסם מאות מאמרים הלכתיים במגוון נושאים כגון הפריה מלאכותית, יחסי ממון, גיור, סרבנות גט ודרכי השיפוט בבתי הדין הרבניים. מאות המאמרים ופסקי הדין שיצאו מתחת ידו, הפכו להלכות המנחות הן את בתי הדין הרבניים והן את בתי המשפט.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
.jpg)
