רבקה בת מאיר טיקטינר
סופרת יידיש מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סופרת יידיש מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
רבקה בת מאיר טִיקְטִינֶר (בכתיב יידי: טיקטינער; נפטרה בפראג בכה בניסן ה'שס"ה, ב-3 באפריל 1605)[1] הייתה מחברת ספרים, מתרגמת, משוררת יידיש, דרשנית לנשים, והאישה היהודייה הראשונה שידוע כי חיברה ספר שלם.
ספרה, "מֵינֶקֶת רבקה", ספר מוסר ביידיש המכוון לנשים יהודיות נשואות, חובר אחרי 1581 ופורסם רק לאחר מותה: מהדורה ראשונה בפראג ה'שס"ט (1609) ומהדורה שנייה בקרקוב ה'שע"ח (1618). כמו כן היא חיברה שיר לשמחת תורה, לשימוש ליטורגי נשי: "שמחת תורה לִיד"[2].
שנת לידתה של טיקטינר לא ידועה. אביה, שרק שמו הפרטי ידוע - מאיר - הגיע, כנראה, מהעיר טיקטין ליד ביאליסטוק.
מועד הגעתה לפראג אינו ידוע, וייתכן שספרה נכתב בפולין. ספרה מתייחס למציאות של המאה ה-16 בפולין[3]. היא כונתה, גם בספרה וגם בתפילת היזכור לעילוי נשמתה, "רבנית", אך לא ידוע אם הייתה נשואה לרב, כמשמעות הביטוי בימינו. ייתכן שהתואר ניתן לה בשל למדנותה הגדולה ופעילותה כדרשנית. במצבתה נכתב: "הייתה דורשת יום וליל לנשים בכל קריה נאמנה". ידוע על עוד נשים למדניות בפראג, ואף הכינוי "דרשנית" נזכר בקשר לנשים נוספות[4]. ילדים לא מוזכרים במצבתה או בתפילת היזכור עליה, וייתכן שהייתה חשוכת ילדים.[5]
לא ידוע מתי חובר הספר, אך היות שמוזכר בו הספר "אורחות צדיקים" שנדפס בה'שמ"א (1581), ידוע שכתיבתו הסתיימה לאחר שנה זו.
הספר מכוון, כאמור לעיל, לנשים נשואות. הספר כולל שבעה שערים (פרקים):
שם הספר לא ניתן על ידה כי אם על ידי המדפיס שהתלהב מאוד מהעובדה שאישה חיברה ספר: "מי שמע או ראה חידוש כזה. האם קרה אי פעם שאישה חיברה דבר מה מראשה והקריאה פסוקים ומדרשים בבתים"[8]. נראה מהספר שהיה לטיקטינר ניסיון בנשיאת דרשות, כמתואר במצבתה. המחברת הייתה בקיאה בספרות המוסר, כולל הספרים העבריים בתחום זה כגון "ראשית חכמה", "ספר חסידים" וכן את "פרקי אבות" וספרות המדרש.
טיקטינר התייחסה בספרה גם אל בעיות חברתיות מתקופתה, ודאגה לבחורים שאכלו אצל בעלי בתים בזמן לימודיהם בישיבות מרוחקות. היא תיארה את סבלם אצל בעלות בית שניצלו אותם לעבודות בית וטיפול בילדים במקום לאפשר להם ללמוד.
טיקטינר יצאה נגד אמונות טפלות ופניות למכשפות וטענה שמדובר בעבירות על חוקי התורה. היא ממליצה לפנות לרופאים, "כפי שקיבלתי מהדוקטור היקר מהר"ר שמואל"[9].
זהו השיר הקדום ביותר ביידיש מסוגו שהגיע לידינו מפולין[10]. אין שם לשיר וקישורו לשמחת תורה הוסק ממספר שורות בו, בהן מובעת הודיה על מתן התורה.
השיר נועד לשירה על ידי נשים כאשר קישטו את ספר התורה לקראת שמחת תורה, ומחולק לשני חלקים: בראשון אקרוסטיכון באלף בית עברי ובשני אקרוסטיכון בו נמצא שמה של המחברת: "רבקה דבת מאיר זצל". מבנה זה של שני אקרוסטיכונים הופיע גם בשיר מוקדם יותר, שיר על יוסף הצדיק שנמצא בכתב יד משנת 1382 ומהווה את ראשית השירה ביידיש הידועה לנו[11].
בשיר 80 שורות חרוזות ותוכנו שבח והלל לבורא עולם, הודיה על מתן תורה ותיאור הגאולה לעתיד לבוא.
ספרה ודמותה כמעט נשכחו בקרב היהודים דוברי יידיש והיא מוזכרת ונדונה דווקא בקרב לא יהודים. במאה ה-17 הייתה רבקה למושא התעניינות מצד תאולוגים והבראיסטים נוצריים, כפי שמעיד חיבורו של פרופ' יוהאן קונרד לופט (Lufft), De Rebeca Polona eruditarum in gente Judaica foeminarum rariori exemplo (לטינית: "רבקה הפולנייה: על דוגמה נדירה של אישה יהודייה מלומדת") משנת 1719. כמו כן דן בה גם וגנזייל שציין כבר ב-1674 שספרה הוא נדיר ביותר.
רבקה בת מאיר טיקטינר, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
