קרב מריופול (2022)
קרב בפלישה הרוסית לאוקראינה 2022 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קרב מריופול, או המצור על מריופול, היה עימות צבאי בין כוחות צבא של רוסיה ואוקראינה, שנערך בין 25 בפברואר ל-20 במאי 2022, כחלק מהמתקפה על מזרח אוקראינה במסגרת הפלישה הרוסית לאוקראינה. הקרב סביב העיר ובתוכה היה אחד הקרבות המרכזיים והקשים ביותר במסגרת המלחמה בין רוסיה ואוקראינה, והוא הסתיים בכיבוש מריופול על ידי הצבא הרוסי וכוחות הבדלנים הפרו-רוסיים של מחוז דונצק. נמל מריופול נמצא במחוז דונצק באוקראינה, והרפובליקה העממית של דונצק טענה לבעלות עליו.
 | |||||||||||||
| הפגזה רוסית על מפעל אזובסטל במריופול. | |||||||||||||
| מערכה: המתקפה על מזרח אוקראינה | |||||||||||||
| מלחמה: הפלישה הרוסית לאוקראינה | |||||||||||||
| תאריכים | 24 בפברואר 2022 – 20 במאי 2022 (86 ימים) | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מקום | מריופול, מחוז דונצק, אוקראינה | ||||||||||||
| קואורדינטות | 47°07′50″N 37°33′50″E | ||||||||||||
| תוצאה | ניצחון רוסי. כיבוש העיר לאחר כמעט שלושה חודשי לחימה. | ||||||||||||
| |||||||||||||
 | |||||||||||||
  | |||||||||||||
כיבוש מריופול היה יעד חשוב של רוסיה מתחילת הפלישה לאוקראינה, בשל מיקומה האסטרטגי על חוף ים אזוב, סמוך לגבול רוסיה-אוקראינה, והוא קיבל משנה חשיבות לאחר שהצבא הרוסי השתלט על ערי הנמל האוקראיניות האחרות לחופי ים אזוב (ברדיאנסק ומליטופול). כיבוש העיר איפשר לרוסיה להשלים את שליטתה על חופי ים אזוב, ועל מסדרון קרקעי מגבול רוסיה לחצי האי קרים, שסופח על ידי רוסיה ב-2014.
מריופול כותרה על ידי כוחות רוסיים וכוחות הרפובליקה העממית של דונצק ב-2 במרץ, ועמדה במצור רוסי ממושך. במהלך הלחימה הקשה סביב העיר, ולאחר מכן בתוכה, נהרגו אלפים מתושבי העיר, חלק גדול מהמבנים והתשתיות האזרחיות של העיר נחרבו, ומאות אלפי אזרחים נאלצו לנטוש את מריופול. הלחימה בתוך העיר נשאה אופי של לחימה בשטח בנוי, והתנהלה בטווחים קרובים. קצב ההתקדמות של הכוחות הרוסיים, שלחמו בתוך העיר, היה איטי מאוד ולא עלה על כמה מאות מטרים ביום. הלחימה התאפיינה בהפעלה מסיבית של עוצמת האש הרוסית, שגרמה להרס עצום בתוך מריופול ולמספר גדול של נפגעים אזרחיים. עד אמצע אפריל 2022 השתלטו הרוסים על רוב שטח העיר, ופיצלו את השטח שנותר בשליטת האוקראינים, למספר כיסי התנגדות קטנים. ב-20 באפריל נדחקו שרידי הכוחות האוקראיניים לשטח מצומצם בחלק הדרום-מזרחי של מריופול, סביב המפעל הגדול לעיבוד מתכות אזובסטאל, אך המשיכו להחזיק בו, על אף הפצצות והפגזות רוסיות כבדות.
ב-16 במאי, לאחר כמעט חודש נוסף של לחימה, החלו שרידי המגינים האוקראינים, שהתבצרו באזובסטאל, לצאת מהמפעל ולהיכנע. תהליך הכניעה נמשך מספר ימים, והושלם רק ב-20 במאי. באותו יום הודיעו הרוסים, שהשלימו את השתלטותם על שטח המפעל, ובכך השלימו את כיבוש העיר מריופול כולה.
הכוחות האוקראיניים, שהגנו על אזור מריופול בשלב הפתיחה של הפלישה הרוסית לאוקראינה, היו בסדר כוחות של דיוויזיה מוגברת, וכוחם הכולל הוערך בכ-15 אלף לוחמים. הם כללו שלוש בריגדות של צבא סדיר - הבריגדה הממונעת ה-56, בריגדת הסער ההררית ה-10 ובריגדת הנחתים ה-36 - וכן את הבריגדה ה-12 של המשמר הלאומי (כולל רגימנט אזוב), חלק מהבריגדה ה-109 של כוחות ההגנה הטריטוריאלית, ויחידות משטרה ומשמר הגבול.
הכוחות הרוסיים שתקפו את העיר מנו, לפי הערכות שונות, 25-15 אלף חיילים, וכללו יחידות של הצבא והצי הרוסי, יחידות צבא/מיליציה של הרפובליקה העממית של דונצק ויחידת לוחמים צ'צ'נים. הכוחות הרוסיים כללו את הדיוויזיה הממונעת ה-150 של הארמייה ה-8, בריגדת הנחתים ה-810 של צי הים השחור ואלמנטים מבריגדת השירותים המיוחדים ה-3. כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים של מחוז דונצק כללו את הגדוד הממונע "סומליה", צוות קרב "נובואזובסק" (יחידה בסד"כ בריגדה מוקטנת), הבריגדה הממונעת ה-3 ובריגדת המשמר ה-11 "ווסטוק". בנוסף, רגימנט משטרה למשימות מיוחדות מכוחות ביטחון הפנים של צ'צ'ניה, נשלח על ידי נשיא צ'צ'ניה, רמזן קדירוב, לסייע לכוחות הרוסיים שלחמו במריופול.
ב-24 בפברואר, הפגיזה ארטילריה רוסית את העיר, לכאורה פצעה 26 אנשים. בשעות הבוקר של 25 בפברואר, התקדמו הכוחות המזוינים של הפדרציה הרוסית מהטריטוריה של דונצק במזרח לעבר מריופול. הם נתקלו בכוחות אוקראיניים ליד הכפר פאבלופיל. לדברי ראש עיריית מריופול ואדים בויצ'נקו, הכוחות המזוינים של אוקראינה הביסו את הכוחות הרוסים. 22 טנקים רוסים נהרסו בפעולה הזאת.
חיל הנחתים הרוסי התחיל תקיפה אמפיבית על חוף ים אזוב ממערב למריופול בערב 25 בפברואר. פקיד ההגנה האמריקאית אמר שהרוסים פרסו יותר מאלפי חיילים על חוף זה.
ב-26 בפברואר, המשיכו כוחות רוסיים בהפגזת מריופול בארטילריה. ממשלת יוון הכריזה שעשרה אזרחים יוונים נהרגו בהתקפות רוסיות במריופול. שישה נהרגו בכפר סרטאנה וארבעה נהרגו בכפר בוהאס.
בבוקר 27 בפברואר טען ראש עיריית מריופול שטור טנקים רוסיים התקדם במהירות לעבר מריופול מהרפובליקה העממית של דונצק, אך מתקפה זו נהדפה על ידי כוחות אוקראינים, כאשר שישה חיילים רוסים נשבו.[2] מאוחר יותר באותו יום, דווח כי ילדה בת שש במריופול נהרגה בהפגזה רוסית.[3] פבלו קירילנקו, מושל מחוז דונצק, הצהיר כי הלחימה במריופול נמשכה לאורך כל הלילה של 27 בפברואר.[4]
לאורך 28 בפברואר, העיר נותרה בשליטה אוקראינית, אף על פי שהייתה מוקפת בכוחות רוסים והייתה נתונה להפגזה מתמדת.[5] ראש העיר דיווח כי מטוס קרב רוסי הופל בסביבה.[6] ההפגזות נמשכו בתחילת מרץ[7] והחשמל בעיר אף נותק בגללן.
ב-2 במרץ נערכו בעיר קרבות עזים. סגן ראש העיר טען בראיון לרשת הטלוויזיה האמריקנית ה-BBC כי אחד מרובעי העיר נהרס כמעט לחלוטין. לדבריו הרוסים מנסים להרוס את העיר ומאות אזרחים נהרגו. "הצבא שלנו לא יכול להוציא את הגופות".[8]
ב-3 במרץ נמשכו ההפצצות על העיר על-ידי הכוחות הרוסים. אדוארד בסורין דובר הכוחות של הרפובליקה העממית של דונצק קרא לכוחות האוקראיינים להיכנע.[9] דובר משרד ההגנה של רוסיה דיווח כי המצור מתהדק על העיר וכי 3 יישובים באזור נכבשו.[10]
ב-9 במרץ נכשל ניסיון חילוץ של תושבי העיר דרך מעבר הומניטרי לאחר שחיילים רוסיים פתחו באש על נקודות פינוי. במהלך היום דווח כי תקיפה אווירית של רוסיה הרסה בית-חולים לילדים וכי שלושה אזרחים נהרגו ו-17 נפצעו.[11] כמו-כן דווח כי נהרגו 1,207 אזרחים, וכי הקבורה מתבצעת בקברי אחים.[12]
.jpg)
ב-12 במרץ דווח כי מסגד הסולטן סולימאן שבעיר נפגע בהפצצה של הכוחות הרוסיים. אולם התקבלו דיווחים סותרים כי הפגזים פגעו במרחק של כ-700 מטר מהמסגד.[13][14] מאוחר יותר באותו יום, הצבא האוקראיני דיווח כי הכוחות הרוסיים כבשו את החלק המזרחי של פאתי העיר.[15]
ב-14 במרץ מועצת העיר פרסמה כי עד אז נהרגו 2,357 אזרחים בעיר.[16] וגורמים רשמיים מצבא אוקראיינה ציינו כי עד כה 150 חיילים רוסים נהרגו וכי השמידו עשרה כלי רכב רוסיים.[17]
ב-15 במרץ טענו האוקראינים, שאולג מיטייב, מפקד על הדיוויזיה הרוסית הממוכנת ה-150, נהרג במהלך מתקפה על העיר.[18]
בשעות הערב של 16 במרץ הופצץ תיאטרון שבו הסתתרו תושבים רבים. על פי הדיווחים, בזמן ההפצצה הסתתרו בבניין בין 1,000 ל-1,200 תושבים שניסו לתפוס מחסה מהתקיפות הרוסיות.[19][20] העירייה העריכה שכ-300 בני אדם נהרגו בתיאטרון שהופגז.[21] היא בלטה כמתקפה הידועה הקטלנית ביותר שהייתה נגד אזרחים במהלך הקרב.[22]
אוקראינה טוענת שרוסיה גירשה ממריופול הנצורה אלפי פליטים, והעבירה אותם לטגנרוג. משם הועברו לערים נידחות בשטחה בלי שיורשו לחזור. רוסיה טענה שהם חצו את הגבול מרצונם. בטגנרוג, פליטים שהתראיינו הביעו רצון לחזור למריופול בהמשך.[23] לפי ראש העיר, לפחות 33,000 בני אדם נלקחו לרוסיה או לטריטוריה של הבדלנים באוקראינה.[24]
ב-20 במרץ הציבו הרוסים אולטימטום למגיני מריופול: להיכנע ולהעביר את השליטה בעיר לרוסיה, או שהצבא הרוסי יחריף את המתקפה על העיר. זמן קצר לאחר מכן הודיעו האוקראינים על דחיית האולטימטום הרוסי.[25]
הלחימה נמשכה. ארצות הברית פרסמה שרוסיה החלה לתקוף את העיר בטילים ששוגרו מספינות בים אזוב. הנשיא וולודימיר זלנסקי אמר שנותרו כ-100 אלף תושבים, מתוך יותר מ-400 אלף שחיו בעיר ערב המלחמה.[26] ב-26 במרץ, לפי הרשויות במריופול הנצורה, קרבות רחוב התחוללו במרכז העיר.[27]
במהלך הלחימה, אחד ממפעלי מתכות הברזל הגדולים ביותר באוקראינה, אזובסטאל נהרס חלקית על ידי ארטילריה והתקפות אוויריות רוסיות.
לפי מועצת העיר מריופול, 90% מהתשתיות נהרסו עד 30 במרץ.[28]בתחילת אפריל, הכוחות הרוסיים המשיכו להתקדם לעבר מרכז העיר, אבל צבא אוקראינה עדיין שלט בחלק מהאזורים במריופול.[29] הלוחמה בשטח בנוי התקיימה באיטיות רבה, בקצב התקדמות של מאות מטרים.[30]
ב-4 באפריל פורסם כי לפי מועצת העיר של מריופול, רוסיה תמכה בראש עיר חדש, שהכריז על עצמו כנושא בתפקיד ושיתף פעולה עם צבא רוסיה.[31]
דווח שכוחות רוסים חצו את מריופול ממרכז העיר לחוף ב-10 באפריל, ובידדו את המגנים האוקראינים הנותרים בשני מקומות עיקריים: הנמל הראשי של מריופול בדרום מערב ומפעל הפלדה אזובסטאל במזרח.[32]
לפי ראש העיר בויצ'נקו, במריופול, שבה ערב המלחמה חיו יותר מ-400 אלף תושבים, נותרו כ-120 אלף בלבד. הוא ציין כי כ-150 אלף הצליחו לעזוב ברכבים פרטיים לאזורים אחרים באוקראינה, וכי לפחות 33 אלף תושבים אחרים הועברו לרוסיה, או לשטחים שבשליטת הבדלנים הפרו-רוסיים במחוז דונצ'ק. האוקראינים טענו שאותם תושבים הועברו בכפייה לשטחים שבשליטת רוסיה, בעוד שהרוסים טענו שהם הגיעו לשם מרצונם.[33] על פי יועצו של ראש עיריית מריופול, פטר אנדריושצ'נקו, כ-800 תושבי מריופול ובהם כ-200 ילדים נשלחו לנמל ולדיווסטוק במזרח הרחוק, וכן לעיר צ'בוקסארי השוכנת כמה מאות קילומטרים מזרחית למוסקבה.[34]
ב-13 באפריל טענו מקורות רוסיים, ש-1026 מחיילי בריגדת הנחתים ה-36 האוקראינית, כולל 162 קצינים, נכנעו והלכו לשבי הרוסי. בימים שקדמו לכניעה ההמונית, נכנעו מאות חיילים נוספים ממגיני העיר. מקורות אוקראיניים אישרו זאת, פרט למספר החיילים, עליו חלקו.[35] המקורות הרוסיים מוסיפים שלמחרת נשבו במריופול עוד 134 מחיילי הבריגדה ה-36 וכך הגיע מספר שבויי הבריגדה ל-1160.[36] בין השבויים ממריופול היו שני שכירי חרב בריטיים, Aiden Aslin, ו-Shaun Pinner, ותמונתו של האחרון וראיון איתו פורסמו בטלוויזיה ברוסית.[37]
כוחות רוסיים כבשו ככל הנראה את נמל מריופול ב-16 באפריל למרות הכחשות המטה הכללי של אוקראינה, והכוחות הרוסיים דחקו את האוקראינים בעיר למפעל אזובסטאל ומספר כיסי התנגדות קטנים נוספים.[38]
ב-17 באפריל הציב משרד ההגנה הרוסי אולטימטום לכוחות האוקראיניים שעדיין נלחמו במריופול הנצורה והורה להם להניח את נשקם החל מהשעה 06:00 שעון מוסקבה.[39] הלוחמים האוקראינים במריופול לא השיבו עד למועד פקיעתו.[40][41] ממשלת אוקראינה דחתה את האולטימטום.[42]
ב-19 באפריל, כוחות הבדלנים הפרו-רוסיים בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה הודיעו הבוקר כי הם נערכו להסתער על מפעל המתכת אזובסטל שבו התבצרו כוחות אוקראיניים בעיר.[43] מפעל הפלדה נבנה בתחילת העידן הסובייטי ונבנה מחדש לאחר הכיבוש הנאצי במהלך מלחמת העולם השנייה, הוא היה אחד ממפעלי המתכות הגדולים באירופה, אשר השתרע על פני יותר מ-11 קמ"ר והשקיף על ים אזוב.[44] הוא כולל בניינים עצומים ומסילות רכבת. במפעל הייתה מערכת מנהרות ובונקרים שנבנתה בימי ברית המועצות.[45] בערב, המורדים הפרו-רוסים הודיעו שכוחותיהם החלו את ההסתערות על מפעל המתכת אזובסטל המפעל. דובר הרפובליקה העממית של דונייצק אמר שהמורדים נעזרו במטוסים ובארטילריה של הצבא הרוסי. באוקראינה נאמר שרוסיה השתמשה בפצצות חודרות בונקרים.[46]
למחרת, מוסקבה הציבה אולטימטום נוסף לכוחות על מנת שיניחו את נשקם.[47] בהמשך, נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הורה להמשיך במצור על מפעל המתכת, ולוותר על תוכניות הפריצה למקום.[48][49][50]
בלוויין פורסם צילום שבו נראו מאות קברים טריים בכפר הסמוך למריופול.[51][52] לפי דיווח אחר, אוקראינה טענה שתועדו בצילומי לווין כ-200 קברי אחים.[53] נודע כי במבצע לכיבוש העיר השתתף גדוד צ'צ'ני של המשמר הלאומי של רוסיה בפיקודו של אדם דלימחאנוב.
לפי עדכון המודיעין של משרד ההגנה הבריטי, "קרבות כבדים" המשיכו להתרחש במריופול.[54] האוקראינים אמרו שרוסיה שבה להפגיז את המפעל.[34]
בסוף אפריל, גורם ביטחוני בארצות הברית אמר היו אינדיקציות על כך שחלק מהכוחות הרוסיים עזבו את מריופול ונעו לכיוון צפון-מערב, אף על פי שהלחימה בעיר נמשכה.[55]
ב-4 במאי הודו מקורות אוקראיניים ומערביים שכוחות רוסיים חדרו לראשונה למפעל אזובסטאל עצמו, ולא רק לפאתיו, וקרבות קשים מתחוללים בתוכו.[56][57] מקורות אוקראיניים אף הודו, שהקשר עם הכוחות המגינים על המפעל אבד. לפי מקורות מודיעין מערביים, הרוסים פינו את רוב כוחותיהם ממריופול, והותירו בעיר רק כוח מצומצם, המוערך בכ-2000 חיילים, כדי להשלים את ההשתלטות על אזובסטאל.[58] במקביל להתקפות הקרקעיות המשיכו הרוסים להפציץ ולהפגיז באופן אינטנסיבי את שטח המפעל.
עד 7 במאי פונו בהדרגה כל האזרחים,[59] שמצאו מקלט במנהרות שמתחת לאזובסטאל, לשטח שבשליטת אוקראינה, בחסות הצלב האדום. המגינים האוקראיניים טענו, שבשטח המפעל מצויים כ-600 חיילים פצועים, כולל פצועים קשים רבים, ודרשו פינוי שלהם בחסות בינלאומית. לפי מקורות אוקראינים, התנהלו מגעים בין רוסיה לאוקראינה, בחסות טורקיה, לגבי פינוי בדרך הים, של כל החיילים האוקראיניים שנותרו באזובסטאל, והממשל האוקראיני אף הציע לרוסים פינוי של חלק מהפצועים קשה מהמפעל, בתמורה לשחרור שבויי מלחמה רוסיים. לפי דיווחים בתקשורת האוקראינית, ההסכם המתגבש מדבר על פינוי מדורג של שרידי המגינים האוקראיניים ממריופול לטורקיה, כאשר בשלב ראשון יפונו הפצועים מאזובסטאל, תמורת התחייבות של טורקיה, שלא תאפשר לחיילים המפונים לחזור להילחם בקו החזית עד לתום המלחמה.[60]
בליל 16/15 במאי החל פינוי של חיילים פצועים מאזובסטל, וקבוצות קטנות של חיילים החלו לעזוב את שטח המפעל ולהיכנע. הפצועים והשבויים הועברו לשטח שבשליטת הרפובליקה העממית של דונצק. ב-16 במאי הודיע המטה הכללי האוקראיני כי חיל המצב מריופול "מילא את משימתו הקרבית" וכי החל פינוי ממפעל הפלדה אזובסטל. ההודעה נתנה אישור בדיעבד לכניעת שרידי המגינים, שהתבצרו באזובסטל.[61][62][63][64]
ב-18 במאי דיווחו מקורות רוסיים, שהחל ב-16 בחודש נכנעו קרוב לאלף לוחמים אוקראיניים, שיצאו ממתחם אזובסטאל, כולל מעל חמישים פצועים קשה שפונו מהמפעל. הפצועים הועברו לבית חולים בנובואזובסק לקבלת טיפול רפואי, ורוב הלוחמים שנכנעו הועברו למחנה מעצר בעיירה אולניבקה סמוך לעיר דונצק.[65] כניעת המגינים של אזובסטל לא נערכה באופן מרוכז, אלא טיפין טיפין, בקבוצות קטנות של לוחמים שעזבו את שטח המפעל, ולכן ארכה מספר ימים. רק ב-20 במאי בשעות הערב הודיע משרד ההגנה הרוסי באופן רשמי, שאחרוני המגינים האוקראיניים, כולל מפקדיהם הבכירים, נכנעו, ושהושלמה ההשתלטות על מתחם אזובסטל כולו. בסך הכל דיווחו המקורות הרוסיים ש-2,439 חיילים אוקראיניים נפלו בשבי בשלב האחרון של הקרב על השליטה במפעל.
העיר קיבלה תואר של עיר גיבורה של אוקראינה. בעיר איוונו-פרנקיבסק הוחלט לקרוא לאחד הרחובות "רחוב גיבורי מריופול". בעיר רובנו, נקבע שרחוב קוסטרומסקה יוחלף לרחוב מגיני מריופול. בקייב, הוענק לאחת הכיכרות השם "כיכר גיבורי מריופול".
אחרי מצור של שבוע במריופול, הגופות מוטלות ברחובות והתושבים מפשירים מי שלגים, באתר הארץ, 11 במרץ 2022- AP, 'Why? Why? Why?' Ukraine's Mariupol descends into despair'
- 20 days in Mariupol: The team that documented city's agony | AP News
תיעוד מתוך קרב מריופול, עיתונאי תחת אש, סרטון באתר יוטיוב- קרבות במזרח אוקראינה, גנרל רוסי: "המטרה - שליטה מלאה בדונבאס ובדרום", באתר ynet, 22 באפריל 2022
- המלחמה בתמונות: לאחר הכיבוש, מריופול נותרה הרוסה לחלוטין, באתר חדשות 13, 23 באפריל 2022
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
