הרפובליקה העממית של דונצק

הרפובליקה העממית של דונצק (ברוסית: Доне́цкая Наро́дная Респу́блика) (באוקראינית: Донецька Народна Республіка) היא רפובליקה ברוסיה שמהווה חלק מהרפובליקות של רוסיה. קודם הייתה ישות מדינית ללא הכרה שהתנתקה מאוקראינה והכריזה על עצמאותה ב-7 באפריל 2014.

הרפובליקה העממית של דונצק (רפובליקה)
Доне́цкая Наро́дная Респу́блика

סמל הרפובליקה העממית של דונצק דגל הרפובליקה העממית של דונצק
מדינה	רוסיה רוסיה
מחוז פדרלי	המחוז הפדרלי הדרומי
מחוז כלכלי	המחוז הכלכלי הדרומי
מושל	דניס פושילין
רשות מחוקקת	מועצת העם של הרפובליקה העממית של דונצק
בירת הרפובליקה	דונצק
שפה רשמית	רוסית
תאריך ייסוד	7 באפריל 2014
שטח	26,517 קמ"ר
אוכלוסייה	‏
‑ ברפובליקה	2,318,721 (2016)
קואורדינטות	48°00′10″N 37°48′19″E
אזור זמן	UTC +3
www.DNRonline.rf
מפת מיקום מפה מפורטת tabBackground:;tabBorder:#aaa;defaultTab:0;

היא נמצאת במחוז דונצק שבמזרח אוקראינה, בגבול עם רוסיה. הרפובליקה לא הוכרה על ידי רוב מדינות העולם למעט הפדרציה הרוסית, סוריה וצפון קוריאה והרפובליקות המוכרות חלקית אבחזיה, דרום אוסטיה והרפובליקה העממית של לוהנסק, שאף היא סופחה כמחוז לרוסיה.

הרפובליקה העממית של דונצק זוכה לגיבוי צבאי והומניטרי מרוסיה אשר גם מכירה בה, בעוד אוקראינה רואה בהנהגתה של דונצק ארגון טרור, לצד הרפובליקה העממית של לוהנסק השכנה. במאי 2014, בראשית מלחמת האזרחים באוקראינה, התאחדו הרפובליקה העממית של דונצק והרפובליקה העממית של לוהנסק ויצרו קונפדרציה לכאורה בשם המדינה הפדרלית של נובורוסיה, אך הקונפדרציה התפרקה כשנה לאחר מכן.

אוקראינה רואה בשטח הרפובליקה העממית של דונצק, כמו גם בשטחי מחוז לוהנסק וחצי האי קרים, "שטחים כבושים באופן זמני". על פי נתוני המינהל הממלכתי לסטטיסטיקה של הרפובליקה העממית של דונצק חיים בשטחה 2,318,721 איש^[1]. בפברואר 2022 הכירה רוסיה ברפובליקה כמדינה עצמאית. בסוף ספטמבר 2022 תמה עצמאותה של הרפובליקה בעקבות סיפוחה לרוסיה.

היסטוריה

פרק זה טעון עדכון. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לעדכן אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

ההפגנות מול בית ממשלת מחוז דונצק. 7 באפריל 2014

בדלנים חמושים בכניסה לבניין עיריית סלוביאנסק, 14 באפריל 2014

בסוף נובמבר 2013 החלו הפגנות המוניות ומחאות נגד סירובה של ממשלת אוקראינה בראשותו של מיקולה אזארוב לחתום על הסכם שיתוף פעולה עם האיחוד האירופי. ב-21 בפברואר 2014 נשיא אוקראינה ויקטור ינוקוביץ' חתם על הסכם עם מפלגות האופוזיציה על הסדרת המשבר הפוליטי וכבר באותו יום הוא עזב את קייב ונמלט לרוסיה. למחרת הראדה העליונה, שאוישה על ידי מפלגות האופוזיציה, החליטה להדיח את ינוקוביץ' מתפקידו והכריזה על בחירות חדשות לנשיאות. בתגובה לכך, יצאו תושבי מזרח אוקראינה להפגנות כנגד השלטון הפרו-מערבי ותבעו לערוך פדרליזציה שבמסגרתה יוענק שלטון עצמי למחוזות. ב-6 באפריל מפגינים בעיר דונצק השתלטו על בניין ממשלת מחוז דונצק והקימו במקומה "מועצה עממית" שהכריזה על ריבונות המחוז תחת ישות מדינית חדשה בשם "הרפובליקה העממית של דונצק"^[2]. "המועצה העממית" הפכה לגוף המחוקק של הרפובליקה וחבריה החליטו על עריכת משאל עם לכינון מדינה עצמאית בשטח המחוז והכרזת עצמאות חד צדדית מאוקראינה^[3]. באותו היום, ממלא מקום נשיא אוקראינה אולכסנדר טורצ'ינוב הכריז שצבא אוקראינה ינהל מבצעים למאבק בטרוריסטים הבדלנים של חרקוב, דונצק ולוהנסק^[4].

ב-8 באפריל 2014 המועצה העממית של רפובליקת דונצק הקימה ממשלה זמנית והוציאה צווים לפיטור כל בעלי התפקידים במחוז דונצק שמונו על ידי הממשלה האוקראינית. כמו כן, נקבע כי משאל העם לעצמאות ייערך ב-11 במאי 2014. ב-10 באפריל ראש הממשלה דניס פושילין הכריז על הקמת צבא עממי ולמפקד הצבא מונה איגור חקימזיאנוב. עד בוקר 12 באפריל השלטון העצמי של דונצק כבר היה מאורגן והתמקם בבניין ממשלת מחוז דונצק במרכז העיר דונצק. במטרה לתמוך בבטלנים המקומיים איגור גירקין בראש קבוצה חמושה עבר מרוסיה למזרח אוקראינה. בהמשך אותו היום, שאר ערי המחוז (כדוגמת סלוביאנסק, מאריופול, ינקייבו וקראמטורסק) הביעו תמיכה בממשל הבדלני. בתגובה לכך השלטון המרכזי באוקראינה הכריז על תחילת מבצע צבאי נרחב ללוחמה בטרור באזורי מזרח אוקראינה, והחל במתקפות צבאיות כנגד מטרות במזרח אוקראינה. הקרבות בין כוחות הממשלה והמורדים התפשטו לכל מחוז דונצק כאשר צבא אוקראינה ניסה להשתלט מספר פעמים על נמל התעופה הבינלאומי בדונצק, שב-18 באפריל נכבש על ידי מיליציית המורדים^[5]. ב-27 באפריל תחנת הטלוויזיה של מחוז דונצק עברה לשליטת המורדים והפכה לערוץ הטלוויזיה המרכזי של הרפובליקה העממית של דונצק^[6]. ב-28 באפריל נערכה הפגנה נגדית, נגד השלטון הבדלני, כאשר אלפי מפגינים דרשו להתאחד בחזרה עם אוקראינה, בעודם צועקים סיסמאות כמו "דונצק — זאת אוקראינה"^[7]. ב-30 באפריל שלטונות אוקראינה הודו באופן רשמי שכוחות הממשלה איבדו שליטה על העיר דונצק ומחצית ממחוז דונצק^[8][9].

ב-1 במאי המורדים השתלטו על בניין התובע הכללי המחוזי והניפו את דגל הרפובליקה^[10][11].

ב-12 במאי הוכרזה ריבונותה של הרפובליקה העממית של דונצק, בהתאם להכרזת עצמאות מ-7 באפריל ותמיכת הרוב במשאל עם שנערך יום קודם לכן.

ב-24 במאי דונצק ולוהנסק חתמו על הסכם לאיחוד תחת קונפדרציית נובורוסיה^[12][13].

ב-17 ביולי, במהלך הלחימה בין המורדים לצבא האוקראיני הופל במזרח מחוז דונצק (סמוך לעיר טורזה) מטוס נוסעים של מלזיה איירליינס שטס מאמסטרדם לקואלה לומפור. ב-22 ביולי המורדים איבדו אחיזה בכמה ערים אך המשיכו להילחם בכוחות הממשלה.

ב-5 בספטמבר נחתם הסכם במינסק שבמסגרתו סוכמה הפסקת אש בין הצדדים.

ב-4 בנובמבר נערכו בחירות כלליות שבמסגרתן נבחר אלכסנדר זכרצ'נקו לנשיא החדש של הרפובליקה העממית של דונצק. המועצה העממית הורכבה משתי מפלגות: מפלגת "רפובליקת דונצק" שזכתה ב-68,35% מקולות המצביעים^[14], ותנועת "דונבאס החופשית" שזכתה ב-31,65% מהקולות. המועצה העממית נבחרה לתקופת כהונה של 4 שנים ובה מאה חברים, 68 מהם מ"רפובליקת דונצק" ו-32 מנדטים מ"דונבאס החופשית".

ב-4 בפברואר 2015 שלטונות הרפובליקה העממית של דונצק הכריזו על עצמם כיורשי הרפובליקה של קריבוי רוג ודונצק (שהתקיימה מפברואר 1918 ועד 17 בפברואר 1919) ב-12 בפברואר נערך סבב שיחות במינסק שבמסגרתן סוכמה הפסקת אש נוספת בין הצדדים ויצירת אזורי חיץ מבוזרים בין צדדי המלחמה. ב-1 בספטמבר 2015 המערכת הפיננסית עברה למטבע הרובל הרוסי.

ב-16 במרץ 2016 הרפובליקה החלה בהנפקה עצמית של דרכונים. ב-31 באוגוסט 2018 נשיא הרפובליקה אלכסנדר זכרצ'נקו נרצח.

ב-21 בפברואר 2022 הכירה רוסיה בעצמאותה של הרפובליקה ובעצמאות הרפובליקה העממית של לוגנסק^[15] ושלחה כוחות צבא לאזור למען שמירת השלום לטענתה^[16]. כוחות אלה פלשו לאוקראינה לאחר כמה ימים.

ב-24 בפברואר 2022 הרפובליקה העממית של דונצק לקחה חלק בפלישה הרוסית לאוקראינה.

ב-29 ביוני 2022 הכריזה סוריה על הכרה במדינה, בנוסף להכרה ברפובליקה העממית של לוהנסק^[17]. ב-13 ביולי באותה השנה, קוריאה הצפונית הכריזה על הכרתה במדינות גם כן^[18].

ב-30 בספטמבר סופח דונצק לרוסיה, ובעקבות כך, חדלה עצמאותה של הרפובליקה והיא הפכה לאחת מהרפובליקות של רוסיה. דניס פושילין שהנהיג את המדינה הלא מוכרת קודם היה לראש הרפובליקה במעמד מושל.

גאוגרפיה

מחוז דונצק, שבתחומו נמצאת הרפובליקה העממית של דונצק, גובל מדרום מערב במחוז דניפרופטרובסק ובמחוז זפוריז'יה, מצפון מערב – במחוז חרקוב, מצפון מזרח – במחוז לוהנסק שבאוקראינה, ומדרום מזרח – במחוז רוסטוב שברוסיה. בדרום גובלת הרפובליקה בים אזוב. חלק ממחוז דונצק, לדוגמה, העיר מריופול, אינו נשלט על ידי הרפובליקה, אלא על ידי ממשלת אוקראינה.

האקלים יבשתי עם חורף רך וקצר וקיץ חם. הטמפרטורה הממוצעת בינואר היא −4 °C, ביולי +21 °C. הטמפרטורה הקרה ביותר שנמדדה הייתה −36 °C, הגבוהה ביותר: +42 °C. כמות המשקעים הממוצעת לשנה מגיעה ל-380—550 מ"מ.

פוליטיקה וממשל

נשיא הרפובליקה הראשון, אלכסנדר זכרצ'נקו. דצמבר 2014

ראש הרשות המבצעת הוא ראש הרפובליקה שנבחר לתקופת כהונה בת 4 שנים ואינו יכול לכהן יותר משתי קדנציות רצופות. ראש הרפובליקה הוא גם ראש הממשלה. בשנים 2014–2018 שימש בתפקיד זה אלכסנדר זכרצ'נקו.

הגוף המחוקק הוא המועצה העממית. חברי המועצה נבחרים לתקופת כהונה בת 5 שנים במועצה בת מאה חברים. בעבר, בעת הכרזת העצמאות, מפלגת השלטון הייתה המפלגה הקומוניסטית של רפובליקת דונצק, אך בנובמבר 2014 המפלגה הוצאה אל מחוץ לחוק ונאסר עליה להתמודד בבחירות. בעקבות זאת, התפקדו חברי המפלגה הקומוניסטית לתנועת "רפובליקת דונצק", אולם במאי 2016 הם אולצו להתפטר משורות התנועה. למעט המפלגה הקומוניסטית לשעבר, ישנן 2 תנועות נוספות, "רפובליקת דונצק" בראשות אלכסנדר זכרצ'נקו ותנועת "דונבאס החופשית" בראשות פאבל גובארב. בנוסף פועלות תנועות אחרות שלא הצליחו להיבחר למועצה העממית, כמו תנועת "ברית כוחות השמאל של דונבאס" שהצליחה להידחק למועצה העממית ולקבל מנדט אחד.

גוף השיפוט הבכיר הוא בית המשפט העליון של הרפובליקה העממית של דונצק.

ראשי הרפובליקה

№	שם	דיוקן	תחילת כהונה	סיום כהונה	מפלגה
1	אלכסנדר זכרצ'נקו		4 בנובמבר 2014	31 באוגוסט 2018	רפובליקת דונצק
2	דמיטרי טראפזניקוב		31 באוגוסט 2018	12 בנובמבר 2018
3	דניס פושילין		12 בנובמבר 2018	מכהן	מאז 2022, מעמדו הוא כשל מושל והוא חבר במפלגת רוסיה המאוחדת

סמל ודגל

דגל הרפובליקה הוא דגל ביחס אורך/גובה של 2:3 המורכב משלושה פסים אופקיים, שחור למעלה, כחול במרכז ואדום למטה. במרכז הדגל מופיע סמל הרפובליקה: נשר דו-ראשי כסוף שבחזהו מגן שחור ובו המלאך מיכאל אוחז חרב ומגן. בחלקו העליון של הדגל נכתב "ДОНЕЦКАЯ НАРОДНАЯ" ובתחתיתו "РЕСПУБЛИКА" שמשמעותן "הרפובליקה העממית של דונצק". הצבע השחור בדגל מסמל את הקרקע הפורייה של מאלורוסיה (רוסיה הקטנה) והפחם המהווה מאפיין של אזור דונבאס; הצבע הכחול בדגל מסמל את רוח העם והמים של ים אזוב; הצבע האדום מסמל את הדם שהותז במאבק לעצמאות דונצק^[19].

ספורט

ליגת הכדורגל הבכירה במדינה היא הפרמייר-ליגה של הרפובליקה העממית של דונצק (Премьер-лига ДНР) ומהווה את אליפות המדינה בכדורגל. קבוצת הכדורגל "גווארדייץ" מהעיר דונצק ויריבתה העירונית פובדה דונצק זכו במירב תוארי האליפות (2 כל אחת).

מועדון	זכיות
פובדה דונצק	2016, 2017
גווארדייץ דונצק	2018, 2019

צבא וביטחון

סמל משרד ההגנה של הרפובליקה העממית של דונצק

סמל משרד הפנים, הדומה מאוד לסמל משרד הפנים הרוסי.

שוטרי הרפובליקה העממית של דונצק, 2014

ב-10 באפריל 2014 יושב ראש הממשלה הזמנית דניס פושילין הכריז על הקמת "צבא עממי", הכוחות המזוינים של הרפובליקה העממית של דונצק (Вооружённые Силы Донецкой Народной Республики). למפקד הראשון מונה איגור חקימזיאנוב. ב-26 באפריל מונה מפקד חדש, איגור סטרלקוב. השלטונות הצהירו מספר פעמים כי הצבא מקבל חימוש מרוסיה וכי בשורותיו נמצאים מתנדבים רוסיים, אף שרוסיה הכחישה מכל וכל את הכרזות השלטון העצמי בדונצק. הכוחות המיוחדים של הרפובליקה הם המשמר הרפובליקני, הכפוף לראש הרפובליקה בלבד ומטרתו לבצע פעולות חשאיות מעבר לקווי האויב.

גוף ביטחון הפנים הוא המשרד לביטחון המדינה של הרפובליקה העממית של דונצק. גוף זה עוסק בביטחון ובמודיעין פנים ומהווה סוכנות אכיפת חוק, האחראית לסיכול ריגול ולמלחמה בטרור, למאבק בפשע המאורגן ולהגנת הגבולות. לצידו פועל משרד הפנים, המנהל את כוחות המשטרה ברפובליקה.

חלוקה מינהלית

נתונים נכונים ל-1 במרץ 2015^[20]:

סמל	דגל	מחוז או עיר מחוזית	שטח בקמ"ר[21]	אוכלוסייה (נכון ל-1 בינואר 2002)[22]	אוכלוסייה (נכון ל-1 בינואר 2014)[23]	אוכלוסיית העיר (נכון ל-1 בינואר 2014)	אוכלוסיית העיר (נכון ל-1 בינואר 2014) באחוזים	צפיפות (נכון ל-1 בינואר 2014), איש לקמ"ר
		דונצק	570.7	1,024,678	965,828	964,262	99.8%	1692
		גורלובקה	418.5	312,113	274,555	272,602	99.3%	656
		דבאלצבה	15.6	30,806	25,525	25,525	100.0%	1638
		דוקוצ'איבסקה	119,0	25,024	24,425	23,641	96.8%	205
		ינקייבו	425.2	162,778	127,669	124,441	97.5%	300
		ז'דאנוב	2.0	14,375	13,142	13,047	99.3%	6506
		קירוב	7.3	31,041	28,155	28,155	100.0%	3883
		מקייבקה	425.7	431023	389879	388836	99.7%	916
		סנז'ני	188.8	83,046	69,979	69,232	98.9%	371
		טורזה	104.8	96,026	80,048	80,048	100%	764
		חרציז	206.9	113,685	103,226	102,314	99.1%	499
		שחטרסק	51.0	72,711	60,318	58,497	97.1%	1183
		יאסינובאטה	19.2	36,903	35,701	35,701	100.0%	1860
		אמבורסייבסקה	1443.8	54,939	45,039	23,691	52.6%	31
		מחוז בחמוט	168.8	1,390	1,117	0	0.0%	7
		מחוז וולנובאחה	128.7	6,844	6,380	4,635	72.6%	50
		מחוז מאריינסקי	103.0	11,787	11,505	9,624	83,7 %	112
		מחוז נובואזוב	771.1	31,381	28,799	14,421	50.1%	37
		מחוז סטארובשבסק	1262.2	55,952	50,336	27,162	54.0%	40
		מחוז טלמנוב	853.7	17,902	14,794	4,472	30.2%	17
		מחוז שחטרסקי	1142.4	24,262	19,483	0	0.0%	17
		מחוז יאסינובאטה	110.7	4,999	4,573	0	0.0%	41
		כל שטחי הרפובליקה העממית של דונצק	8538.9	2,643,565	2,380,386	2,270,216	95.4%	279
		לרבות ערים מחוזיות	2554.5	2,434,109	2,198,360	2,186,211	99.4%	861
		לרבות מחוזות	5984.4	209,456	182,026	84,005	46.2%	30

הרפובליקה של דונצק מחולקת לארבעה מחוזות ו-14 ערים בעלות מעמד רפובליקני^[24].

אוכלוסייה

דונצק — עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר ברפובליקה עם אוכלוסייה של יותר מ-900 אלף תושבים

שעונים מוזיקליים בסופרמרקט המרכזי של מקייבקה

על פי נתוני המנהל הראשי לסטטיסטיקה, נכון ל-1 במאי 2016 בשטחי הרפובליקה התגוררו 2,318,721 איש (2,327,734 איש, לרבות תושבים זמניים ומתנדבים)^[25].

אוכלוסיית המחוזות והערים (נכון ל-1 במאי 2016)^[26]

עיר/מחוז	אוכלוסייה תושבים זמניים	תושבי קבע
דונצק	957,984	949,273
הורליבקה	268,687	266,512
דבאלצבו	25,880	26,453
דוקוצ'אייבסק	24,050	23,833
ינקייבו	123,603	124,921
ז'דאנובקה	12,887	12,481
קירובסקוה	27,674	27,795
מקייבקה	381,584	380,063
סנז'נויה	68,137	68,610
טורז	77,488	77,941
חרציזסק	100960	100,636
שחטרסק	58,830	59,947
יאסינובאטיה	45,088	44,474
מחוז אמברוסייב	43,779	43,690
מחוז נובואזוב	28,638	28,702
מחוז סטארובשבסק	49,032	48,994
מחוז טלמאנובסק	14,485	14,740
מחוז שחטרסקי	18,948	19,656
סך הכל	2,327,734	2,318,721

שפות

השפות הרשמיות ברפובליקה הן רוסית ואוקראינית^[27]אף על פי שבפועל האוקראינית לא מדוברת או נלמדת במוסדות החינוכיים ובמוסדות הציבוריים.

כלכלה, תשתיות ותחבורה

הכלכלה נשענת במידה רבה על התעשייה (בתחום המתכות, הפחם ובניית המכונות). הרפובליקה העממית של דונצק מחזיקה ב-45% מנכסיו הכלכליים של מחוז דונצק. עקב מלחמת האזרחים באוקראינה, 70% מהחברות והעסקים באזור חדלו מלפעול ומרבית תשתית התחבורה ניזוקה, בעיקר מסילות הברזל וקווי החשמל.

המערכת הפיננסית חדלה מלפעול אף שזו נסמכה הן על המטבע הרוסי והן על המטבע האוקראיני. באוקטובר 2014 נחנך הבנק הלאומי של הרפובליקה העממית של דונצק כסמכות מוניטרית עליונה.

בפברואר 2015 חברת נפטוגז האוקראינית חדלה לספק גז למחוז ובמקומה דאגו משרד האנרגיה של רוסיה וחברת גזפרום לספק גז לאזור דונצק ולוהנסק.

תשתית הרכבות ומסילות הברזל ניזוקה מאוד בשנים 2014–2015 (שנות מלחמת האזרחים באוקראינה) ותנועת הרכבות במחוזות דונצק ולוהנסק הופסקה לגמרי. מדצמבר 2014 חברת הרכבות האוקראינית הפסיקה את תנועת רכבות הנוסעים במזרח אוקראינה. במרץ 2015 חודשה תנועת רכבות בין דונצק ללוהנסק ובין הערים במחוזות אלו. בנוסף לכך, קיימים גם קווי אוטובוס לרוסיה.

בין דונצק לאוקראינה פועלים 4 מעברי גבול שונים.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הרפובליקה העממית של דונצק בוויקישיתוף

• אתר האינטרנט הרשמי של הרפובליקה העממית של דונצק (ברוסית)
• הרפובליקה העממית של דונצק, ברשת החברתית פייסבוק
• הרפובליקה העממית של דונצק, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
• הרפובליקה העממית של דונצק, ביישום טלגרם
• הרפובליקה העממית של דונצק, ברשת החברתית VK
• פורטל הממשלה של הרפובליקה העממית של דונצק
• מועצת השרים של הרפובליקה העממית של דונצק (אורכב 01.12.2016 בארכיון Wayback Machine)
• סוכנות הידיעות של דונצק
• המועצה העממית של דונצק
• משרד הפנים || משטרת הרפובליקה העממית של דונצק
• יואב קרני, ‏פוטין בולע את אוקראינה בנגיסות קטנות. האם זה יספיק לו בינתיים?, באתר גלובס, 21 בפברואר 2022

הערות שוליים

1. ‏מפקד האוכלוסין 2016
2. Протестующие в Донецке установили контроль над зданием обладминистрации, Взгляд.ру
3. Депутаты Донецкого областного совета объявили о независимости Донецкой Народной Республики, איט"ר טא"ס
4. Турчинов ответит антитеррористической операцией на волнения востока Украины
5. В Донецке поднят флаг самопровозглашённой Донецкой Народной Республики. Первый канал
6. Донецкие ополченцы вернули российское телевидение в область
7. На марш за единую Украину пришла уже тысяча дончан (фото, видео)
8. Турчинов признал потерю контроля над Донецком
9. Турчинов заявляет, что власть не контролирует ситуацию в Донецке
10. Ополченцы взяли штурмом прокуратуру в Донецке
11. В Донецке штурмом взяли здание прокуратуры
12. Донецкая и Луганская народные республики объединились в Новороссию
13. В ЛНР разъяснили статус Новороссии
14. ЦИК ДНР огласил итоговые цифры результатов выборов 2 ноября | Официальный сайт Правительства и Народного Совета ДНР
15. פוטין הורה לחיילים להיכנס למחוזות הבדלנים; "פלישה אפשרית בתוך שעות", באתר מעריב אונליין, 22 בפברואר 2022
16. Dave Lawler, Putin orders Russian "peacekeeping operations" in eastern Ukraine, Axios (באנגלית)
17. Сирия объявила о признании ДНР и ЛНР, newsru.co.il, ‏29 ביוני 2022 (ברוסית)
18. Пхеньян признал "независимость" ДНР и ЛНР. Украина объявила о разрыве отношений с КНДР, newsru.co.il, ‏13 ביולי 2022 (ברוסית)
19. «Черно-красно-синий — самый сильный». Откуда взялся флаг Донецкой «республики».
20. Конституция Донецкой Народной Республики ст. 54
21. Сайт atu.gki.com.ua
22. «Облікова картка Донецької області» с сайта Верховной Рады Украины
23. אוכלוסיית הערים — с «Чисельність наявного населення Укріїни» Державної служби статистики України, сельских — пересчитано с данных на 01.01.2002
24. Города и районы Донецкой Народной Республики
25. Численность населения Донецкой Народной Республики на 1 мая 2016 года, Главное управление статистики Донецкой Народной Республики
26. המינהל הראשי לסטטיסטיקה של דונצק ערך ספירה במחוזות ובערים ובחלק גדול מהשטחים שבשליטת המורדים, לא כולל שטחים הנמצאים בשליטת אוקראינה וצבאהּ
27. Статья 10 Конституции ДНР