Loading AI tools
חברה ליצור משקאות מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
חברת קוקה-קולה (באנגלית: The Coca-Cola Company) היא תאגיד רב-לאומי אמריקאי ויצרן של משקאות קלים ותרכיזים ליצירת משקאות מסוג זה. המוצר הנפוץ ביותר שלה הוא המשקה קוקה-קולה.
.svg){kind=small} | |
 | |
| נתונים כלליים | |
|---|---|
| סוג | חברה ציבורית, NYSE |
| בורסה |
|
| מייסדים |
אייסה גריגס קאנדלר, ג'ון פמברטון  |
| תקופת הפעילות |
1892,  ארצות הברית – הווה |
| חברות בנות |
|
| מיקום המטה | אטלנטה, ג'ורג'יה, ארצות הברית |
| ענפי תעשייה |
תעשיית המשקאות, תעשיית המזון, מוצרי צריכה שוטפים |
| מוצרים עיקריים | משקאות קלים |
| שווי שוק | 268.44 מיליארד דולר (19 בינואר 2025) |
| הכנסות |
43,004,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
| רווח תפעולי |
10,909,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
| רווח |
9,542,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2022) |
| הון עצמי |
16,980,000,000 דולר אמריקאי (נכון ל־2018) |
| מנכ"ל |
James Quincey |
| עובדים |
82,500 (נכון ל־2022) |
|
www | |
  | |
מטה החברה הבינלאומית, שהתאגדה בשנת 1892, נמצא באטלנטה, ג'ורג'יה שבארצות הברית.
הסימן המסחרי של חברת קוקה-קולה נרשם בעקבות העיצוב של בקבוק המשקה קוקה-קולה ששונה ב-1960.
חברת קוקה-קולה נוסדה ב-22 בינואר 1892 בידי אסא גריגס קנדלר, לאחר שרכש את הזכויות לייצור המשקה קוקה-קולה מהרוקח ג'ון.ס. פמברטון, שהחל בייצור המשקה כשש שנים קודם לכן.
בשנת 1960 רכשה החברה את יצרנית המשקאות הקלים Minute Maid (אנ'), שהיא המשווקת הגדולה בעולם של מיצים.
בשנת 1982 רכשה החברה את חברת הסרטים סרטי קולומביה תמורת 692 מיליון דולר, וכעבור שבע שנים מכרה אותה לתאגיד היפני סוני תמורת שלושה מיליארד דולר.
ב-1982 השיקה החברה את המשקה דיאט קוקה-קולה, וב-21 במרץ 2005 הוציאה משקה חדש - קוקה-קולה זירו. שני המשקאות דלי קלוריות (בערך קלוריה אחת בפחית משקה, בהשוואה ל-142 קלוריות בפחית קוקה-קולה רגילה).
ב-23 באפריל 1985 ניסתה החברה לשנות את המתכון ל-New Coke, אבל לאור התנגדות ציבור הלקוחות חזרה ב-1 ביולי 1985 למתכון הקודם, ששמו Coca-Cola Classic.
בשנת 1993 רכשה החברה את יצרן הקולה ההודי Thums Up (אנ'), על מנת להתחרות בהודו במשקה הקולה פפסי. בשנת 2001 רכשה החברה את יצרן המשקאות והחטיפים Odwalla (אנ') תמורת 181 מיליון דולר.
בשנת 2007 רכשה החברה את יצרן המשקאות Fuze.
באוגוסט 2018 הודיעה החברה על רכישת רשת בתי הקפה "קפה קוסטה" תמורת כ-5 מיליארד דולר[1].
בראשית 2022, לאחר השלמת רכישת טוויטר על ידי אילון מאסק והפיכתה לחברה פרטית, הודיע מאסק כי הוא מתעתד לרכוש את חברת קוקה קולה ואף הוסיף בהומור כדי "להחזיר למשקה את הקוקאין".
באפריל 2022 הגיע ערך מניית החברה לשיא כל הזמנים, והחברה נסחרה בסכום עתק של 284 מיליארד דולר, זאת עקב עליית האינפלציה המואצת בארצות הברית והנהירה של המשקיעים למניות. החברה הגיעה לשווי שוק היסטורי של למעלה מפי שבעה מההכנסות השנתיות.
בפברואר 2023 השיקה החברה, בשיתוף עם חברת Realme, גרסה ממותגת של הטלפון Realme 10 Pro. מחירו של המכשיר, הנמכר באופן בלעדי דרך אתר החברה, הוא $255 . חברת רילמי מתכננת לייצר רק 1,000 יחידות של מהדורה זו, שצפויה להפוך מהר מאוד לפריט אספנים בקרב מעריצי המותג.
ביוני 2024 פרסמה החברה את פלסטין כמקום שמייצרים בו קוקה קולה[2].
לבד ממוצר הדגל של החברה, קוקה-קולה, מייצרת החברה - בעצמה או בשותפות עם חברות נוספות - למעלה מ-400 משקאות שונים, בכלל זה משקאות קלים מוגזים בטעמי קולה, פירות, או קפה, מים מינרליים, מיצי פירות ומשקאות קלים לא מוגזים, משקאות אנרגיה, וכן בירה ומשקאות קלים המכילים אלכוהול. בשנת 2018 נכנסה החברה לתחום המשקאות החמים, עם רכישת חברת קפה קוסטה תמורת כ-5 מיליארד דולר[1].
חלק מהצלחתה של החברה נובע ממדיניותה העמומה לגבי נוסחת הייצור של הקוקה-קולה. הנוסחה היא סוד מסחרי ושמורה בכספת בעיר אטלנטה שבמדינת ג'ורג'יה בארצות הברית[3]. הגישה לנוסחה מוגבלת ומצומצמת, למרות שהחברה עצמה מזמינה את כל מי שמעוניין לצפות בכספת[4].
לחלק מן המשקאות יש גם גרסאות מופחתות-קלוריות. בין מותגי החברה נמנים:
ערך מורחב – החברה המרכזית לייצור משקאות קלים
חברת קוקה-קולה ביקשה לפתוח מפעל בישראל בשנת 1949, אך לא הצליחה לקבל רישיון. בשנים שלאחר מכן, נמנעה קוקה-קולה מלהפיץ את מוצריה בישראל בגלל רתיעתה מהחרם הערבי. ב-1961, העניין עלה לדיון ציבורי, בגלל טעות של פקיד מצרי[דרוש מקור]. הפקיד ראה כיתוב באמהרית על בקבוק קוקה-קולה, טעה וחשבו לעברית, והאשים את קוקה-קולה בקיום יחסים מסחריים עם ישראל. דובר המפעל המצרי מיהר והצהיר בתקשורת כי קוקה-קולה לעולם לא תעשה עסקים בישראל בגלל גודלו הקטן של השוק הישראלי.
בשנת 1966 יצא איש העסקים הישראלי משה בורנשטיין בהאשמות ציבוריות כנגד חברת קוקה-קולה, על כניעתה לחרם הערבי. בעקבות כך, יצאה הליגה נגד השמצה בהתקפה על חברת קוקה-קולה, והסבירה כי התרוץ על "גודלו של השוק" אינו הגיוני, שכן לקוקה-קולה לא הייתה בעיה לפעול באותו זמן בקפריסין, שגודל השוק שלה היה כ-10% מהשוק הישראלי. הלחץ הציבורי בארצות הברית על החברה הלך וגדל, וחברת קוקה-קולה עמדה בפני סכנה של חרם צרכנים בארצות הברית. הלחץ עשה את שלו, וחברת קוקה-קולה יצאה בהצהרה כי תפתח מפעל בתל אביב[5].
עם פתיחת המפעל בישראל הגיבו מדינות ערב בחרם על קוקה-קולה. החרם נמשך משנת 1968 ועד 1991, ובמצרים בין השנים 1968–1979.
החברה המרכזית לייצור משקאות קלים בע"מ היא הזכיינית להפצת המשקה בישראל. החברה משמשת כמבקבקת המקומית של קוקה-קולה, כלומר תפקידה לקבל את סירופ הקוקה-קולה מִחברת האם ולעבדו למשקה המוגמר. המשקה הגיע לישראל בשנת 1966 ונמכר בבקבוקי זכוכית. ב-1980 החלה מכירת המשקה גם בפחיות, ומ-1982 הוא נמכר גם בבקבוקי פלסטיק. משקאות קוקה-קולה לסוגיהם, נמכרים בישראל בבקבוקים בגודל של 250 מ"ל (קוקה-קולה מיני), 330 מ"ל, 500 מ"ל, 750 מ"ל, 1 ליטר (החל משנת 2015), ליטר וחצי ו-2 ליטר (החל משנת 2015).
בגדה המערבית וברצועת עזה נמצא הזיכיון של קוקה-קולה בידיו של סניף "החברה המרכזית לייצור משקאות קלים" ברמאללה. המשקאות מופצים באמצעות מרכזי הפצה הנמצאים בחברון, שכם ועזה. במפעל ברמאללה מועסקים כ-200 פועלים.
המשקה פאנטה הופץ בישראל לראשונה בשנת 1976, תחת השם קינלי, כיוון שהזכויות לסימן המסחרי "פאנטה" היו בידי מפעל משקאות ישראלי קטן מטבריה שייצר משקה בשם "פֶּנְטָה", וחברת קוקה-קולה לא הגיעה איתו להסכמה על מחיר סימן המסחר[6]. במהלך השנים נסגר המפעל, ובסוף שנות ה-90 חברת קוקה-קולה יכלה להשתמש בשם "פאנטה" לקו זה שלה בישראל. עם השם "קינלי" חברת קוקה-קולה מייצרת ומשווקת לאורך השנים מי סודה.
בשנת 2020, נקנסה החברה המרכזית למשקאות על ידי רשות התחרות בסכום של 39 מיליון שקל, משום שניצלה את מעמדה כמונופול בקטגוריית הקולה לקידום מותגים אחרים[7]. במקביל לחברה המרכזי פעלו מספר יבואנים קטנים יותר[8].
ערך מורחב – ביקורת על קוקה-קולהקוקה-קולה היא אחת החברות המוכרות ביותר בעולם והיא מוכרת בלמעלה מ-200 מדינות אך ישנן מחלוקות רבות הסובבות את החברה, מוצריה ומנהגי המסחר שלה. בבריטניה חברת קוקה-קולה הוקעה[דרושה הבהרה] עקב הרגלת ילדים לג'אנק פוד. בהודו החברה הוחרמה מספר פעמים ועוררה מחאות עקב הסטנדרטים הנמוכים של ההיגיינה והפגיעה בסביבה[דרוש מקור].
בשנת 2004 זכתה קוקה-קולה בפרס איג נובל לכימיה, על כך שמפעל שלה בבריטניה הצליח להפוך מי שתייה למים שמסוכן לשתות אותם.
בשנת 2023 נקבע שקוקה קולה עומדת בראש החברות הגלובליות המזהמות בפלסטיק[9][10].
חברת קוקה-קולה, ברשת החברתית פייסבוק
חברת קוקה-קולה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
חברת קוקה-קולה, ביישום טלגרם
חברת קוקה-קולה, ברשת החברתית אינסטגרם
חברת קוקה-קולה, ברשת החברתית LinkedIn
חברת קוקה-קולה, סרטונים בערוץ היוטיוב
חברת קוקה-קולה, ברשת החברתית Goodreadsמפרסומי החברה:
נתונים אודות החברה:
סיקור עיתונאי:
ג'יימס סטיוארט, הניו יורק טיימס, כבר לא טעם החיים // האם אפשר להציל את קוקה קולה?, באתר TheMarker, 19 במרץ 2014Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
