משקה אנרגיה

משקה אנרגיה הוא משקה המכיל כמויות גדולות של חומרים ממריצים, וכולל בדרך כלל קפאין. בנוסף, במשקאות אלו ישנה כמות גדולה של סוכר או ממתיקים אחרים, תמציות טעם, טאורין, חומצת אמינו וחומרי טעם וריח אחרים. קפה, תה ומשקאות נוספים המכילים קפאין באופן טבעי אינם מוגדרים כמשקאות אנרגיה, כמו גם משקאות קלים דוגמת קוקה-קולה.

משקאות אנרגיה על מדף בסופרמרקט בישראל

משקאות אנרגיה מסייעים להגברת הריכוז ומהירות התגובה, אך צריכה של כמות גדולה או צריכה בשילוב של אלכוהול עלולה לגרום לבעיות בריאותיות שונות. מחקרים מראים על עלייה מתמשכת בביקורים בחדרי מיון בעקבות צריכה של משקאות אנרגיה. הדבר הוביל מדינות רבות להטיל מגבלות על ייצור ושיווק המשקאות.

ראשיתם של משקאות האנרגיה בתחילת המאה העשרים, אך הפריצה הגדולה של הקטגוריה חלה לקראת סוף שנות השמונים של המאה בעקבות ההצלחה של רד בול. החברה האוסטרית מובילה את הקטגוריה בשוק העולמי ובשנת 2016 מכרה יותר מ-6 מיליארד פחיות, ביותר מ-130 ארצות. השוק העולמי, המורכב בעיקר מלקוחות צעירים בגילאי 13–35, הוערך בשנת 2015 ב-38.2 מיליארד דולר^[1]. השוק בישראל נאמד בשנת 2013 בכ-350 מיליון שקל ובצריכה של כ-140 מיליון פחיות משקה אנרגיה בשנה^[2].

השפעות בריאותיות

השפעות קפאין וסוכר

המרכיבים המשפיעים במשקאות אנרגיה הם הקפאין והסוכר, לשאר המרכיבים ישנה השפעה קטנה, אם בכלל^[3]. רוב ההשפעות על ביצועים קוגניטיביים כגון הגברת הריכוז ומהירות התגובה הן תוצאה של הימצאות קפאין במשקה. משקאות אנרגיה משווקים לעיתים כתורמים לחיזוק השרירים והסיבולת, אך הדבר כמעט ואינו מוכח מבחינה מחקרית^[4]. הרשות לבטיחות במזון האירופאית (EFSA) מגדירה צריכה יומית של עד 40 מ"ג כצריכה בטוחה^[5].

לפי משרד הבריאות בישראל, צריכה בכמות גבוהה של משקאות אנרגיה בעיקר בצעירים בני נוער וילדים, מביאה לצריכה גבוה של קפאין וכי צריכה עודפת כזו גורמת לתופעות לוואי שליליות, ביניהן חרדה, מתח, כאבי ראש, עצבנות, חוסר שינה, טכיקדיה, אובדן תיאבון, שלשולים, סחרחורות, רעד בידיים^[6].

כמו כן משרד הבריאות מציין כי צריכת משקאות אנרגיה מעלה את הסיכון להתמכרות לקפאין ולחומרים ממכרים אחרים כמו ניקוטין, אלכוהול וקנביס. ילדים ובני נוער רגישים יותר ממבוגרים למגוון ההשפעות השליליות של קפאין^[6]. נזק נוסף נגרם בגלל שחלק מהמשקאות מכילים סוכרים, וצריכה של משקאות אלה בכמות גבוהה גורמת לנזק לשיניים ולצריכה עודפת של קלוריות ריקות^[6].

צריכה מופרזת או לאורך זמן של משקאות אנרגיה עלולה לגרום לבעיות לב דוגמת הפרעת קצב והתקף לב ובעיות פסיכיאטריות כגון חרדה ופוביה^[7][8]. מחקרים מראים על עלייה בביקורים בחדר מיון כתוצאה משתיית משקאות אנרגיה. בשנת 2005 נרשמו בארצות הברית 1,494 מקרים, בשנת 2011 עלה המספר ל-20,783 מקרים. מרבית המקרים הם תוצאה של תגובה פיזית שלילית למשקה. בשנת 2011, 14,042 מהמקרים היו על רקע זה לעומת 6,090 מקרים שנבעו מצריכה מופרזת או לא נכונה של המשקה. ב-42% מהמקרים נעשה שימוש בממריצים נוספים במקביל למשקה האנרגיה^[9].

שילוב משקאות אנרגיה עם אלכוהול

משרד הבריאות מזהיר מפני צריכה של משקאות אנרגיה בשילוב עם אלכוהול בקרב צעירים. צריכה כזו מקובלת כדי "לנטרל" חלק מהתסמינים הדפרסיביים הנובעים מצריכת אלכוהול^[6]. כתוצאה מכך יורדת המודעות של השותים לכמות האלכוהול האמיתית אותה צרכו והדבר מגביר את צריכת האלכוהול.

שילוב של קפאין עם אלכוהול עלול להגביר את הפגיעות הנגרמות כתוצאה מאלכוהול^[10][6]. משקאות אנרגיה מטשטשים את השפעות האלכוהול ועלולים להוביל לכך שהאדם יפרש בצורה שגויה את רמת ההשתכרות שלו, ויש אצלו ירידה בכמות המודעות לכמות האלכוהול האמיתית שהוא שתה, הדבר עלול להגדיל את צריכת האלכוהול שלו באופן לא מכוון^[6] על פי ה-EFSA, סכנה זאת קיימת רק בצריכה של מעל ל-200 מ"ג קפאין^[5]. צריכה כזו עלולה להגיע למצבי שכרות ולהן שלל השפעות מזיקות כמו הסכמה ליחסי מין ללא כוונה, הסכמה לנסוע עם נהג ששתה אלכוהול, עליה בסיכון לפגיעות גופניות שונות ועליה במעורבות בתגרות אלימות. לטענת משרד הבריאות, נכון ל-2023 יש כבר עדויות לחלק מהבעיות הללו בישראל^[6].

הן אלכוהול והן קפאין הם משתנים, צריכה משותפת שלהם יכולה להוביל להתייבשות. השילוב בין הקפאין, שהוא חומר ממריץ והאלכוהול, שהוא חומר מדכא שולח מסרים סותרים למערכת העצבים. הדבר עלול להוביל להגברת קצב פעימות הלב^[11].

היסטוריה

משקאות אנרגיה היו קטגוריית משנה של המשקאות הקלים החל מימיה הראשונים. פפסי, לדוגמה, שווק בתחילה כמגביר אנרגיה. השם קוקה-קולה נגזר משני המרכיבים המקוריים של המשקה המשמשים כמעוררים: עלי קוקה ואגוז קולה, המשמש כמקור לקפאין. עלי הקוקה הטריים, הוחלפו בשנת 1904 בשל החשש משימוש בקוקאין במוצרי מזון. בעקבות תביעה שהוגשה לבית המשפט בשנת 1916 הופחתו כמויות הקפאין במשקה. שינויים אלה סימנו את סיומו של הדור הראשון של משקאות האנרגיה^[12].

לוקוזייד אנרג'י (Lucozade Energy) יוצר לראשונה בבריטניה בשנת 1929 כמשקה המיועד לבתי חולים ו"מסייע להחלמה". בשנת 1949 יוצר בארצות הברית המשקה ד"ר אנוף (Dr. Enuf). המשקה יוצר על ידי איש העסקים ויליאם שוורץ שביקש ליצור משקה עם ויטמינים ותחליף לסוכר. המשקה שיצר הוגדר כ"מגביר אנרגיה" והכיל ויטמין B, קפאין וסוכר מקנים^[13].

ביפן משקאות אנרגיה החלו להמכר כבר בראשית שנות השישים. ביפן המשקאות אינם נמכרים כמשקאות קלים והם נמכרים בבקבוקים קטנים מזכוכית חומה, הדומים לבקבוקי תרופות. ליפוויטן (Lipovitan) החל להמכר ביפן בשנת 1962. שנה לאחר מכן הוחל בייצור Bacchus-F, משקה דומה שיוצר בקוריאה הדרומית.

"Power Horse" הוא משקה האנרגיה הראשון שיוצר באירופה והקדים במעט את רד בול. בשנת 1987 הציג לראשונה דיטריך מאטשיץ את רד בול, משקה המבוסס על משקה בשם Krating Daeng, בו נתקל במהלך ביקור בתאילנד. המשקה הפך לדומיננטי בקטגוריה ובשנת 1997 החל להמכר גם בארצות הברית. בשנת 2016 נמכרו יותר מ-6 מיליארד פחיות רד בול, ביותר מ-130 ארצות ברחבי העולם. מונסטר, המתחרה המרכזי של רד בול, הושק בשנת 2002. ייחודו של המשקה הוא מגוון הטעמים הגדול בו הוא נמכר (כ-40 סוגים שונים) והעובדה שהוא נמכר בפחיות של חצי ליטר, בניגוד למרבית משקאות האנרגיה הנמכרים בפחיות של 250 מילי ליטר.

צורות נוספות של משקאות אנרגיה הן שוט אנרגיה (Energy shot), בקבוקון קטן של כ-50 מילי ליטר המכיל מנה גדולה של קפאין בכמות קטנה של משקה. בשנת 2007 החלו להמכר טבליות אותן ניתן להוסיף למים על מנת להפוך אותם למשקה אנרגיה.

צרכנים

הצרכנים העיקריים של משקאות אנרגיה הם צעירים. כשני שלישים מהצרכנים הם בגילאי 13 עד 35. כשני שלישים מהצרכנים הם גברים. מחקרים מראים על רמת צריכה גבוהה בקרב סטודנטים במכללות ובאוניברסיטאות הנעזרים במשקה על מנת להעלות את רמת ריכוז או כפיצוי על חוסר בשעות שינה^[14].

מחקר של סוכנות מחקרי השוק מינטל (Mintel) מראה שאחוז הצריכה בקרב הורים לילדים גבוה מהממוצע הכללי. בעוד שאחוז הצריכה הכללי של משקאות אנרגיה בארצות הברית עומד על 12% מהצרכנים. בקרב הורים לילדים עד גיל 5 עומד האחוז על 26%. בקרב הורים לילדים בגילאי 6 עד 11 עומד אחוז הצריכה על 32%^[15].

לטענת משרד הבריאות בישראל השיווק האגרסיבי של משקאות אנרגיה, כמו גם הוזלה ניכרת במחירם, הביאו להגברת השימוש בהם גם בקרב בני נוער וילדים בישראל^[6].

מכירות

משקאות אנרגיה הם אחת מהקטגוריות הצומחות ביותר בשוק המשקאות^[14]. בשנת 1999 הוערך גודל שוק משקאות האנרגיה העולמי ב-3.8 מיליארד דולר, בשנת 2013 גדל ל-27.5 מיליארד דולר ובשנת 2015 ב-38.2 מיליארד דולר^[16][1]. בארצות הברית, בה נמצא השוק הגדול בעולם, עמד גודל השוק בשנת 2000 על 350 מיליון דולר, בשנת 2012 גדל השוק לכ-12.5 מיליארד דולר.

השוק האירופאי מוערך בכ-5 מיליארד דולר בשנה. בריטניה, גרמניה וספרד מהווים כמחצית משוק זה^[17]. שוק משקאות האנרגיה בישראל נאמד ב-2013 בכ-350 מיליון שקל ובצריכה כ-140 מיליון פחיות משקה אנרגיה בשנה^[2]. נתונים אלה מציבים את ישראל כאחת המדינות בהם הצריכה של משקאות אנרגיה לנפש היא מהגבוהות בעולם^[18].

תקנות ומגבלות

צרפת אסרה על מכירת רד בול בעקבות מותו של רוס קוני, ספורטאי אירי בן 18 שמת שעות ספורות לאחר שהשתתף במשחק כדורסל במהלכו שתה 4 פחיות מהמשקה. החברה פנתה בנושא לבית הדין האירופי לצדק ובהמשך בוטל האיסור. נורווגיה אסרה את מכירת המשקה עד לשנת 2009. בגרסה הנורווגית של המשקה יש כמות מופחתת של ויטמין B₆. בריטניה פתחה בחקירה כנגד המשקה, בסופה הסתפקה באזהרה על צריכת המשקה על ידי ילדים ונשים בהריון^[19].

בשנת 2009 אסר המשרד להגנת החברה בקולומביה על מכירה של משקאות אנרגיה לילדים מתחת לגיל 14^[20]. בנובמבר 2012 הכריז רמזן קדירוב, נשיא צ'צ'ניה, על הצעת חוק שתאסור מכירה של משקאות אנרגיה. לדבריו, משקאות אלה הם בגדר תרופה ממכרת והם "אינם מקובלים בחברה המוסלמית". קדירוב ציטט דו"ח שקבע שמקרה מוות אחד ו-530 מקרי אשפוז אירעו במדינה באותה שנה כתוצאה משתיית משקאות אנרגיה. גנאדי אונישצ'נקו, מפקח התברואה הראשי של רוסיה, הביע דעות דומות^[21].

באוסטרליה וניו זילנד קיימות תקנות המגבילות את שיווק משקאות האנרגיה. כמות הקפאין המקסימלית המותרת במשקה היא 320 מיליגרם בליטר. קיימת חובה לסמן מוצרים אלה ובאוסטרליה קיימת חובה להזהיר מפני צריכה של יותר מ-2 פחיות משקה ביום^[22].

ביוני 2016 אסרה לטביה על מכירה של משקאות אנרגיה המכילים קפאין או טאורין לצעירים מתחת לגיל 18^[23]. בינואר 2018 סופרמרקטים רבים בבריטניה אסרו על מכירת משקאות המכילים יותר מ-150 מיליגרם של קפאין לצעירים מתחת לגיל 16^[24].

נכון לשנת 2023, הפעולה המרכזית של משרד הבריאות בישראל הייתה להכניס הנחיות סימון של מוצרי מזון ומשקאות המכילים קפאין מכל מקור בכמות של מעל 150 מ"ג/ליטר: "כמות קפאין גבוהה" ורישום אזהרות והגבלות: "לא מומלץ לנשים בהריון וילדים עד גיל 12"^[6].

ראו גם

• שוק משקאות האנרגיה בישראל

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא משקה אנרגיה בוויקישיתוף