ציר הזמן של ההיסטוריה האבולוציונית של החיים
התיאוריה המדעית הנוכחית, המתארת את האירועים העיקריים במהלך התפתחות החיים על פני כדור הארץ. מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ציר הזמן של ההיסטוריה האבולוציונית של החיים מתאר את האירועים העיקריים במהלך התפתחות החיים על פני כדור הארץ, ומבוסס על התיאוריה המדעית הנוכחית. המועדים של האירועים האבולוציוניים שעל ציר הזמן הם בגדר הערכות קונצנזוס, המבוססות על ראיות מדעיות(אנ'), בעיקר מאובנים.
בביולוגיה מוגדר תהליך האבולוציה כשינוי מתמשך במאפיינים התורשתיים של אוכלוסיות. תהליכים אבולוציוניים יוצרים גיוון בכל רמה של ארגון ביולוגי, מממלכות, דרך מינים ואורגניזמים, ועד למולקולות בודדות, כגון DNA וחלבונים.

הדמיון בין כל האורגניזמים של ימינו מרמז על אב קדמון משותף שממנו התפצלו כל המינים הידועים, אלה החיים כיום ואלה שנכחדו. מוערך שיותר מ-99 אחוז מהמינים שחיו אי פעם (למעלה מחמישה מיליארד) נכחדו.[1] ההערכות לגבי מספר המינים הנוכחי על כדור הארץ נעות בין 10 מיליון ל-14 מיליון, מתוכם תועדו רק 14%, כ-1.2 מיליון מינים, והשאר מינים שקיומם משוער ואינם מתועדים(אנ').[2] עם זאת, דו"ח משנת 2016 מעריך טריליון מינים נוספים של חיידקים, שמתוכם תועדו רק 0.001% (מאית של פרומיל אחד).
קיימת מחלוקת בין השקפות אבולוציוניות מסורתיות, לפיהן המגוון הביולוגי גובר בהתמדה, לבין השקפה חדשה יחסית לפיה מתקיימים מחזורים של השמדה וגיוון, כך שבתקופות מסוימות, כמו הפיצוץ הקמבריוני, היה מגוון ביולוגי מקסימלי, ואחריו הייתה נפילה חדה ברמת הגיוון.[3][4]
ההבנה האנושית את ציר הזמן של התפתחות החיים התפתחה בעצמה לאורך ההיסטוריה האנושית. במשך מאות אלפי שנים הקיום של יצורים חיים, כולל האדם, הוסבר על ידי מיתולוגיות שונות, ובמיוחד מיתוסים של בריאת העולם. במאה ה-6 לפני הספירה החלו תאלס והוגים אחרים באסכולה המילטית לנסות ולהסביר את העולם ללא כוחות על-טבעיים. במאה ה-19, בעקבות התפתחויות בחקר הגאולוגיה, פלאונטולוגיה, זואולוגיה, בוטניקה ותחומים נוספים, פיתח צ'ארלס דרווין את התאוריה האבולוציונית ופרסם אותה בספרו "מוצא המינים" ב-1859. במשך השנים עברה התאוריה מספר שינויים, קיבלה אישושים רבים והוכיחה כוח ניבוי - כמו מציאת כמות גדולה של מאובנים של מינים נוספים, מציאת מאובני מעבר, ומציאת מינים נוספים של יצורים חיים. הסינתזה האבולוציונית המורחבת, שנוסחה בשנות ה-30 של המאה ה-20, קישרה בין התאוריה הגנטית לבין האבולוציה. במהלך המאה ה-20 התגלו התאמה בין תאוריית האבולוציה לתאוריות אסטרונמיות ותרמודינמיות הנוגעות למערכת השמש וגילה, נוצרה סינתזה עם תאוריית נדידת היבשות, נמצאו ראיות גנטיות לקיומם של עץ חיים(אנ') ושל אב קדמון משותף, ועוד. הנושא ממשיך להחקר באופנים שונים, כגון מציאת מיקרו מאובנים, שכלול של שיטות לתיארוך רדיומטרי, והעלאת תאוריות המשלבות את האבולוציה עם ארגון עצמי, אקולוגיה ומערכות מורכבות.
מוצא החיים
ערך מורחב – מוצא החיים
ההנחה הרווחת היא שהתרכובות האורגניות הראשונות נוצרו מן הגזים שהרכיבו את האטמוספירה בעבר. לפני כ-4 מיליארד שנים כדור הארץ היה בעל אטמוספירה דלה בחמצן ועשירה בתרכובות גופרית שנוצרו בגלל ההתפרצויות הגעשיות התכופות שהיו בו. ברקים היו תדירים בהרבה ממה שהם היום. הרכב התמיסה שהיה באוקיינוסים של כדור הארץ בתקופה זו מכונה המרק הקדום.[5] ניסוי מילר-יורי הראה שבתנאים אלה נוצרות באופן ספונטני חומצות אמינו, שהן אבני הבניין הבסיסיות של החיים.[6]
אבולוציה
ערכים מורחבים – אבולוציה, אבולוציה של חיידקים
ביולוגיה אבולוציונית היא תהליך השינוי הגנטי באוכלוסייה של אורגניזמים לאורך דורות. התהליך כולל הן שינויים בתדירות ההופעה של אללים באוכלוסייה (כגון אלה שקובעים את סוג הדם) והן שינויים מצטברים העשויים להביא ליצירת מינים חדשים, כגון להתפתחות מצורות החיים החד-תאיות הקדומות למגוון היצורים החיים כיום – חד-תאיים מורכבים, הצומח, פטריות ובעלי חיים, בכללם האדם.
הכחדות המוניות
סכם
פרספקטיבה
מינים של בעלי חיים וצמחים נכחדים ללא הרף, עקב שינויים בסביבות המחיה, תחרות עם אורגניזמים מתחרים על נישות סביבתיות, או עלייה של מינים חדשים בעקבות מוטציה גנטית. עם זאת, הביוספרה של כדור הארץ סובלת מדי פעם מתמותה קטסטרופלית, הכחדה המונית,[7] אשר לעיתים היא הצטברות של אירועי הכחדה קטנים יותר על פני תקופה קצרה יחסית.
חוקרים זיהו שישה אירועי הכחדה מרכזיים בהיסטוריה של כדור הארץ:[8]
- אסון החמצן, לפני 2.4 מיליארד שנים, גרם להכחדתם של רוב המיקרואורגניזמים מסוג אל-אווירני אובליגטורי.
- הכחדת אורדוביק(אנ'), לפני 440 מיליון שנים, אבדו 86% מכל המינים, כולל גרפטוליטים(אנ').
- הכחדת דבון(אנ'), לפני 375 מיליון שנים, אבדו 75% מהמינים, כולל רוב הטרילוביטים.
- הכחדת פרם-טריאס, אשר מכונה "ההכחדה הגדולה" והתרחשה לפני 251 מיליון שנים, אבדו 96% מהמינים, כולל אלמוגים טבוליים(אנ'), רוב העצים, והסינפסידים.
- הכחדת יורה-טריאס(אנ'), לפני 200 מיליון שנה, אבדו 80% מהמינים, כולל כל הקנודונים(אנ').
- הכחדת קרטיקון-פלאוגן, לפני 66 מיליון שנה, אבדו 76% מהמינים, כולל כל האמוניטים, מוזאזאוריים, האיכטיוזאורים, הפלזיוזאורים, הפטרוזאורים והדינוזאורים חסרי הכנף.
אירועי הכחדה קטנים יותר התרחשו בזמני ביניים, עם כמה תקופות גאולוגיות שונות. בימינו מתרחשת ההכחדה של הולוקן, אשר נמצאת בתחילת המאה ה-21 בעיצומה.[9]
גורמים להכחדות המונית כוללים נדידת היבשות, שינויים בכימיה האטמוספירית והימית, געשיות והיבטים אחרים של היווצרות הרים(אנ'), שינויים בהיווצרות קרחונים(אנ'), שינויים בגובה פני הים ואירועי התנגשות.[10]
ציר הזמן
סכם
פרספקטיבה
ציר הזמן מתאר את האירועים או תחילת תהליכים שונים, לצד הזמן המוערך שלהם. הזמנים המצוינים בציר הזמן הן ביחידות למ"ש (מיליון שנה לפני זמננו). לדוגמה: 4,540 מסמלים 4,540 מיליון שנה או 4.54 מיליארד שנה.
האדן
ערך מורחב – האדן
זמן | תהליך אבולוציוני \ גאופיזי\ תהליך במערכת השמש |
---|---|
4,540 | ![]() ![]() |
4,510 | ![]() |
4,400 | המים הנוזליים הראשונים(אנ') על פני כדור הארץ. |
4,280 - 3,770 | הופעת צורת החיים המוקדמת ביותר(אנ') על פני כדור הארץ.[13][14][15] |
עידן ארכאיקון
ערך מורחב – ארכאיקון
זמן | תהליך אבולוציוני\ גאופיזי\ תהליך במערכת השמש |
---|---|
4,100–3,800 | ההפגזה הכבדה המאוחרת, מטח של מטאורואידים הפוגעים בכוכבי הלכת במערכת השמש.![]() |
4031-3580 | חשיפת סלעי משקע של קרום כדור הארץ העתיקים ביותר ששרדו. ![]() |
3,900–2,500 | לראשונה מופיעים תאים הדומים לפרוקריוטים.[17] לפי המחקר, האורגניזמים הראשונים הללו היו כימואוטוטרופים, שהשתמשו בפחמן דו-חמצני כמקור לפחמן, ובחמצון של חומרים אנאורגניים להפקת אנרגיה. |
3,800 | היווצרות חגורת האבן הירוקה של איסואה במערב גרינלנד, שתדרי האיזוטופים שלה מרמזים על נוכחות חיים. העדויות המוקדמות ביותר לחיים על פני כדור הארץ כוללות: המטיט ביוגני[18] בן 3.8 מיליארד שנה בקנדה;[19] גרפיט בסלעים בני 3.7 מיליארד שנים במערב גרינלנד; ומאובני חיידקים באבן חול בת 3.48 מיליארד שנה במערב אוסטרליה.[20] |
3500 | אב קדמון משותף אוניברסלי אחרון (LUCA):[21][22] מבדיל בין חיידקים לארכאונים.[23] חיידקים מפתחים פוטוסינתזה פרימיטיבית, שבתחילה לא ייצרה חמצן. אורגניזמים אלה מתחילים לייצר אדנוזין טריפוספט (ATP),[24] מנגנון המשמש כמעט את כל האורגניזמים הבאים.[25] |
3,000 | פוטוסינתזה של כחוליות באמצעות מים וייצור חמצן כתוצר פסולת.[26] ריכוז החמצן באטמוספירה עולה לאט, מרעיל חיידקים רבים וגורם בסופו של דבר לאסון החמצן. בסופו של התהליך נכחדו כמעט כל המינים האל-אווירניים על פני כדור הארץ, ואת מקומם תפסו המינים האווירניים. |
2,800 | העדויות העתיקות ביותר לחיי חיידקים על היבשה, בצורה של פלאוסולים עשירים בחומר אורגני, שלוליות חורף וסחף, חלקם נושאים מיקרו-מאובנים(אנ').[27] |
עידן פרוטרוזואיקון
ערך מורחב – פרוטרוזואיקון
ערך מורחב – היסטוריה גאולוגית של החמצן
זמן | תהליך אבולוציוני |
---|---|
2,400 | ![]() הכחדה המונית - אסון החמצן שבו נכחדו כמעט כל המינים של מיקרואורגניזמים אל-אווירניים ואת מקומם תפסו המינים האווירנים. ריכוז החמצן האטמוספירי היה אפסי ובו התפתחו חיידקים. עם הזמן הופיעו כחוליות (ציאנובקטריה). תהליך הפוטוסינתטיזה שחרר חמצן לאטמוספירה. מאגרי הברזל העצומים שהתקיימו בעבר מנעו את העלייה המהירה בריכוז החמצן, שגרם להם להתחמצן ולהפוך לתחמוצת הברזל (FeO). לאחר שהתחמצנה כמות מספיק גדולה של ברזל החל גידול בכמות החמצן האטמוספירי. דבר זה היה קטלני עבור רוב מיני אל-אווירניים. הידע על השינוי באטמוספירה הקדומה התפתח בעקבות עבדותו של Preston Cloud בשנות ה-1970. חמצן דו-אטומי (O2) הוא דו-רדיקל שממנו נגזרים מספר רעלים היכולים לגרום למוות תאי. לחיידקים האל-אווירניים המוחלטים (אובליגטורים) אין מנגנוני הגנה נגד נגזרות החמצן הרעילות, ולפיכך הם לא מסוגלים להתקיים בנוכחות כמות כלשהי של חמצן ולכן רובם נכחדו. חיידקים ופטריות אל-אווירניים מעטים מצאו מקלט באזורים נטולי חמצן והצליחו לשרוד, והם אבותיהם הקדומים של החיידקים האל-אווירניים המוחלטים של ימינו. ברוב התאים האווירניים ניתן למצוא מנגנוני נטרול של החמצן המהווים עדות להסתגלות לאסון החמצן - אברוני פראוקסיזומים. הפרוקסיזומים מנטרלים את החמצן באמצעות אנזים מיוחד. מבחינה אבולוציונית האברונים הללו לא מפותחים, אך הם אלו שאפשרו את התפתחות התאים האיקריוטיים. תחילתה של טקטוניקת הלוחות ותהליך ההפחתה. |
עד 1,850 | ![]() |
1,300 | הפטריות הקדומות ביותר.[30] |
עד 1,200 | מיוזה ורבייה מינית (זוויג) באוקריוטים חד-תאיים, ייתכן שבאב הקדמון המשותף של כל האיקריוטים או ב"עולם ה-RNA". רבייה מינית מגבירה את הקצב של תהליך האבולוציה.[31] |
עד 1,000 | איקריוטים ראשונים עוברים אל היבשה. הם היו פוטוסינתטים ורב-תאיים, מה שמעיד על כך שצמחים התפתחו הרבה יותר מוקדם ממה שחשבו בתחילת המחקר האבולוציוני. |
750 | פרוטוזואה ראשונה (לדוגמה: Melanocyrillium, Blepharisma japonicum), תחילת האבולוציה של בעלי החיים.[32][33] ![]() |
720 – 630 | ![]() |
600 | הצטברות של חמצן באטמוספירה מאפשרת היווצרות של שכבת אוזון.[41][27] |
580 – 542 | ![]() דיקינסוניה, מופיע לראשונה בתיעוד מאובנים. |
580 – 500 | הפיצוץ הקמבריוני: רוב המערכות המודרניות של בעלי חיים מופיעות.[43][44] |
550 – 540 | מסרקנים,[45] ספוגיים,[46] אלמוגים ושושנות ים,[47] Ikaria wariootia (בילטריה קדמון).[48]![]() |
עידן-על פנרוזואיקון
ערך מורחב – פנרוזואיקון
עידן הפנרוזואיקון (ביוונית: "תקופה של חיים הנראים לעין") מסמן עליה משמעותית בתיעוד המאובנים של אורגניזמים שונים. הוא מחולק לשלושה תקופות, פלאוזואיקון, מזוזואיקון וקנוזואיקון, עם הכחדות המוניות במהלך העידנים.
עידן פלאוזואיקון
ערך מורחב – פלאוזואיקון
זמן | תהליך אבולוציוני |
---|---|
535 | ![]() |
530 | תיעוד ראשון של טביעות רגל על היבשה.[50] |
520 | הגרפטוליטים(אנ') המוקדמים ביותר.[51] |
511 | הסרטנאים הקדומים ביותר.[52] |
508 | ![]() |
500 | מדוזות ראשונות. |
485 | בעלי חוליות ראשונים עם עצמות (דגים חסרי לסתות). |
450 | תחילת הופעתם של קיפודי ים. |
440 | דמויי דגים חסרי לסתות ראשונים: גלספידים(אנ'), הטרוסטרצים(אנ') ופיטורספידים (אנ'). |
420 | מקריני סנפיר ראשונים, עכבישים ועקרבים יבשתיים.[54] |
410 | סימנים ראשונים של התפתחות שיניים בדגים. הנאוטילידה הקדומה ביותר; ליקופיטים (בעלי קשקשים); ופרטיקה, סוג של צמח נכחד מקבוצת חסרי קשקשים שהתקיים בתקופת הדבון שבעידן הפלאוזואיקון. |
488 – 400 | ![]() |
395 | חזזיות ראשונות, נאווניתאים, הקוצרים המוקדמים ביותר, קרדית, אמוניטים (קפזנבאים) ושש-רגלים, איכתיוסטגאים.[58] |
375 | טיקטאליק, דג אונה סנפיר עם כמה מאפיינים אנטומיים הדומים לטטרפודים (בעלי ארבע רגליים) מוקדמים. הוצע כי מדובר במין מעבר בין דגים וטטרפודים.[59] |
365 | אקנתוסטגה הוא אחד מהחולייתנים המוקדמים ביותר שהיה בעל יכולת ללכת, והיווה מעין צורת מעבר בין דגים לבעלי ארבע רגלים.[60] |
363 | בתחילת תקופת קרבון, עלייה במגוון של אוכלוסיית היונקים. כרישים ראשונים.[61] |
360 | סרטנים ושרכים ראשונים.[62]![]() |
350 | כרישים גדולים, דגי כימרות קצרות חוטם, התפתחות מיקסינות, טטרפודים (בעלי ארבע רגליים). |
350 | גיוון של דו-חיים.[64] |
325-335 | דמויי זוחלים ראשונים.[65] |
330-320 | בעלי חוליות מי שפיר (Paleothyris) ראשונים.[66] |
320 | סינפסידים (אבות היונקים) נפרדים מזאורופסידים (זוחלים) בסוף עידן הקרבון. |
305 | קריסת יער הגשם הפחמימני(אנ') מתרחשת, וגורמת לאירוע הכחדה קטן. זוחלים דיאפסידיים ראשונים (למשל פטרולקוזאורוס). |
280 | החיפושיות הקדומות ביותר, צמחי זרעים ועצי מחט מגוונים בעוד שמגוון הלפידודנדרידים(אנ') והספנופסידים(אנ') פוחת. עלייה במספר המינים בדו-חיים ופליקוזאורים (למשל דימטרודון). |
275 | תראפסידה נפרדים מסינפסידים פליקוזאורים. |
265 | גורגונופסיים, משפחת זוחלים מתקופת הפרם מופיעים לראשונה בתיעוד המאובנים.[67] |
251.9 – 251.4 | הכחדת פרם-טריאס; מעל 90-95% מהמינים הימיים נכחדים. אורגניזמים יבשתיים לא הושפעו בצורה רצינית כמו הביוטה הימית.[68] |
עידן מזוזואיקון
תור הטריאס, היורה והקרטיקון
ערכים מורחבים – טריאס, יורה (גאולוגיה), קרטיקון
זמן | תהליך אבולוציוני |
---|---|
250 | המהפכה הימית של עידן המזוזואיקון מתחילה: טורפים במגוון גדול מותאמים יותר ויותר לסביבה הימית, הבאים לידי ביטוי ![]() |
250 | ![]() |
248 | הופעה ראשונה של חדקניים וחדקני שיניים. |
245 | הופעת זוחלים בסדרת איכתיוזאוריה. |
240 | רינצ'וזאוריה וזוחלים קיינודונטיים מסדרת זוחלים דיאפסידים. |
225 | הדינוזאורים המוקדמים ביותר (פרוזאורופודים), צדפות ראשונות, עליית מגוון צמחים מסוג ציקסאים, בנטיטאלים(אנ') ועצי מחט. דגי כליל-גרמיים ראשונים. יונקים ראשונים (אדלובסילוס(אנ')). |
220 | ![]() |
205 | הכחדת טריאס. זוחלי פסאודוסוכיה נכחדו מלבד דמויי תנינאים, שעברו לבית גידול מימי, בעוד שהדינוזאורים השתלטו על היבשה והמעופפים ממשפחת פטרוזאוריה השתלטו על המרחב האווירי. |
200 | עדות ראשונה לנגיפים המדביקים תאים איקריוטים (קבוצת Geminiviridae(אנ')).
הכחדות עיקריות בבעלי חוליות יבשתיים ובדו-חיים גדולים. הדוגמאות המוקדמות ביותר של דינוזאורים מתת-סדרה תיראופורה. |
195 | פטרוזאורים ראשונים, עדויות ראשונות להופעת דוריגנתוס. דינוזאורים מאינפרא סידרה זאורופודה. עלייה במגוון דינוזאורים קטנים: הטרודונטוזאוריים, בעלי אגן דמוי עוף וסקלידוזאורוס. |
190 | עדויות מאובנים ראשונות לפליואוזאורודים. ראשוני הפרפראים, סרטני נזיר, כוכבי ים מודרניים, קיפודי ים, חיטחבים. |
176 | ראשוני דינוזאורים מאינפרה סידרה סטגוזאוריה. |
170 | בעלי זנב ראשונים, טריטונים, קריפטולידיים, אלאסמוזאוריים, פלזיוזאוריה ויונקים קלדותריים(אנ'). דינוזאורים מאינפרה-סדרה זאורופודה. |
165 | ראשוני בטאים ודיונון ערפדי.[70] |
163 | ראשוני פטרודקטיליים תת-סדרה גדולה של פטרוזאורים.[71] |
161 | דינוזאורים מתת סדרה צרטופסים מופיעים בתיעוד המאובנים (יינלונג) והיונק העתיק ביותר הידוע: יורמאיה. |
160 | מולטיטוברקולטה, סדרה של יונקים נכחדים קדומים שהחלו להתפתח מתחילת תור היורה, הצליחו לשרוד את הכחדת הקרטיקון הגדולה ושרדו עד לתקופת האאוקן מופיעים לראשונה במזרח סין. |
155 | חרקים מוצצי דם ראשונים, צראטופוגונידים(אנ'), צדפות מסדרת רודיסטים. ארכאופטריקס, אב קדמון אפשרי לציפורים, מופיע בתיעוד המאובנים, יחד עם יונקים טריקונודונטיים(אנ') וסימטרודנטים(אנ'). גיוון בדינוזאורים מאינפרא סידרה סטגוזאוריה ותרופודה. |
131 | עצים מסוג אורן. |
140 | ראשוני העכבישים ממשפחת גלגלניים. |
135 | עליית בעלי פרחים. חלק מהצמחים הפורחים הללו נושאים מבנים המושכים חרקים ובעלי חיים אחרים המיועדים לצורך האבקה; בעלי פרחים אחרים מואבקים על ידי רוח או מים. שינוי אבולוציוני זה גורם לפרץ גדול של אבולוציה משותפת של בעלי חיים. צבי מים מתוקים ראשון. הקרילאים הקדומים ביותר. |
120 | עדויות מאובנים ראשונות לסטראמנופילס כולל צורניות. |
115 | ראשוני היונקים מסדרה יונקי הביב. |
114 | ראשוני הדבורים.[72] |
112 | עדויות מאובנים ראשונות לדג טורף גדול, קסיפקטינוס. |
110 | ראשוני הספראורניסאים, סדרה של עופות קמאים נכחדים מהקבוצה הלא-טקסונומית עופות בעלי שיניים, אשר חיו במהלך סוף הקרטיקון לפני 66–100 מיליון שנה. הוורטיקורדים(אנ') ממשפחת ההדסיים המוקדמים ביותר. |
100 | ראשוני הנמליים.[73] |
100–95 | ספינוזאורוס, סוג של דינוזאור טורף ענק בתת-הסדרה תרופודה.[74] |
95 | ראשוני התנינאים, סדרת זוחלים ארכוזאורים הכוללת תנינים, ואליגטורים.[75] |
90 | הכחדה של איכטיוזאורים. הנחשים הקדומים ביותר. גיוון גדול בבעלי פרחים: חד-פסיגיים, רוזידים(אנ'), הממלידים(אנ'), וזנגביל. הדוגמאות המוקדמות ביותר של קרציות. עדויות ראשונות ליונקי שיליה. |
86–76 | עלייה משמעותית במגוון היונקים.[76][77] |
70 | ראשוני הפרסתנים. |
68–66 | טירנוזאורוס, הטורף היבשתי הגדול ביותר בצפון מערב אמריקה, מופיע בתיעוד המאובנים. המין הראשון של טריצרטופס.[78] |
זמן | תהליך אבולוציוני |
---|---|
66 | הכחדת קרטיקון-פלאוגן; מכחיד כמחצית מכלל מיני בעלי החיים, כולל מוזאזאוריים, פטרוזאורים, פלזיוזאורים, אמוניטים, בלמניטים, רודיסטים. |
66 | עלייה מהירה בתפוצה של עצים מהמערכה מחטנאים בקווי רוחב גבוהים (צפון כדור הארץ), יחד עם היונקים שהופכים למין הדומיננטי. המכרסמים המוקדמים ביותר. עלייה מהירה במגוון הנמלים. |
63 | ראשוני הקראודונטים, סדרת יונקים קדומים שנכחדו שהיו נפוצים מתקופת האאוקן עד תקופת האוליגוקן. |
62 | תחילת תהליך אבולוציוני של הפינגוויניים. |
59 | מפרשן, סוג דג, ממשפחת המפרשניים, מופיע לראשונה. |
56 | גסטורניס, סוג נכחד של עוף ענקי חסר יכולת תעופה מעידן הקנוזואיקון מופיע לראשונה ברישומי מאובנים. |
55 | קבוצות ציפורים מודרניות מגוונות (ציפורי שיר ראשונות, תוכים, צוללנאים, סיסיים, נקרים), לווייתנים קדומים ראשונים, הארנבאים הקדומים ביותר, תחשאים, האב הקדמון של הקרכרודון, עמלץ מאקו מופיע לראשונה. |
52 | עטלפים מופיעים לראשונה.![]() |
50 | ![]() |
40 | ![]() בזילוזאורוס, אחד מהלווייתנים הענקיים הראשונים, מופיע לראשונה בתיעוד המאובנים. |
38 | הדוביים הראשונים. |
37 | טורפים ראשונים מסדרת נימרווידיים. אליגטורים ומעלי גירה ראשונים. |
35 | עלייה במגוון סוגי הדשאים והעשבים, שטחי דשא מתחילים להתרחב. עלייה קלה במגוון של צדפונאים העמידים בפני קור, יחד עם הכחדות גדולות של חלזונות, זוחלים, דו-חיים ויונקים מסוג מולטיטוברקולטה. קבוצות יונקים מודרניות רבות מתחילות להופיע: גליפטידוניים ראשונים, עצלני קרקע, כלביים, פקאריים. הנשרים והעיטים הראשונים. גיוון בלווייתני שיניים ולווייתני מזיפות. |
33 | התפתחות זאבי כיס וחיות כיס (Badjcinus). |
30 | הזיפרגליים (בלוטי-ים) והאקליפטוסים הראשונים, הכחדה של יונקים אמבריתופודיים, חזירים וחתולים הראשונים. |
28 | פרצרתריום, היונק היבשתי הגדול ביותר שחי אי פעם מופיע בתיעוד המאובנים. שקנאים ראשונים. |
25 | פלאוגורניס סנדרסי(אנ'), הציפור המעופפת הגדולה ביותר שחיה אי פעם, מופיעה לראשונה בתיעוד המאובנים. |
25 | ראשוני האייליים. |
24 | ראשוני הטורפים הימיים. |
23 | היענים הקדומים ביותר, עצים המייצגים את רוב הקבוצות העיקריות של אלונים.[79] |
20 | ראשוני ג'ירפות, צבועים ודובי נמלים גדולים, עלייה במגוון הציפורים. |
17 | ציפורים ראשונות מהסוג עורב. |
15 | מסטודון מופיע לראשונה בתיעוד המאובנים, פריים וקנגורו ראשונים, מגוון במגה-פאונה האוסטרלית. |
10 | משטחי דשא וסוואנות מתרחבים ונפוצים, גיוון בחרקים, בעיקר נמלים וטרמיטים, סוסים גדלים בגודל גופם. |
9.5 | ההחלפה האמריקנית הגדולה, שבו נדדו חיות שונות ביבשה ובמים מתוקים בין צפון ודרום אמריקה. ארמדילים, אופוסומים, יונקי דבש פורוסרקוסיים, עצלני קרקע, גליפטידוניים ומרידיונגולטיים נדדו לצפון אמריקה, בעוד סוסים, טפירים(אנ'), שנחרבים, יגוארים, דובים, כותנים(אנ'), חמוסים, לוטרות, בואשים וצבאים נדדו לדרום אמריקה. |
9 | ראשוני הברווזנים. |
6.5 | סהלאנתרופוס צ'אדנסיס, אב קדמון משותף אדם–שימפנזה מופיע לראשונה באפריקה. |
6 | עלייה במגוון אוסטרלופיתקוס כגון: ארדיפיתקוס ואורורין טוגננסיס באפריקה. |
5 | עצלני עצים ראשונים והיפופוטמים, עלייה במגוון אוכלי עשב מרעה כמו זברות ופילים, יונקים טורפים גדולים כמו אריות והסוג כלב, מכרסמים, קנגורו, ציפורים וטורפים קטנים, הנשרים גדלים מבחינה פיזית, ירידה במספר היונקים מפריטי פרסה. הכחדה של טורפים נימרווידיים. כלב ים נמרי ראשון מתועד בתיעוד מאובנים. |
4.8 | ממותה מופיעה לראשונה בתיעוד מאובנים. |
4.5 | איגואנות ימיות נבדלות מאיגואנות יבשתיות. |
4 | אוסטרלופיתקוס מתפתח. סטופנדמיס מופיע בתיעוד המאובנים כצב המים המתוקים הגדול ביותר, הפילים המודרניים הראשונים, ג'ירפות, זברות, אריות, קרנפים וצבאים מופיעים לראשונה בתיעוד המאובנים. |
3.6 | לווייתן כחול מתפתח ומגיע לגודלו המודרני. |
3 | דג-חרב ראשונים. |
2.7 | פראנתרופוס, סוג של הומינינים קדומים שחיו ביבשת אפריקה, מתפתח אבולוציונית. |
2.5 | ![]() |
2 | חברי הסוג הומו (אדם) הראשונים, ביניהם הומו הביליס, מופיעים בתיעוד המאובנים. האב הקדמון של הבקר, שור הבר, מתפתח בהודו. |
1.7 | אוסטרלופיטצ'ינסיס(אנ') סוג של הומינין קדום שחי ביבשת אפריקה, נכחד. |
1.2 | פראנתרופוס, סוג של הומינין קדום שחי ביבשת אפריקה, נכחד. |
1 | זאבי ערבות ראשונים. |
ערכי השנים משורה זו והלאה באלפי שנים (דוגמה: 800⇐800,000 שנה⇐0.8 מיליון שנה) | |
800 | דובים קצרי-פנים (Arctodus simus) נפוצים בצפון אמריקה. |
600 | ![]() |
400 | ראשוני דובי הקוטב. |
350 | אבולוציה של האדם הניאנדרטלי, אוכלוסייה נכחדת של אדם קדמון, שהייתה נפוצה באירופה, במזרח התיכון (ובכלל זה בארץ ישראל), במערב אסיה ובמרכזה, במהלך תקופות קרחוניות ובין-קרחוניות של הפליסטוקן התיכון והעליון. |
300 | גיגנטופיתקוס, סוג של קוף אדם, שחי בדרום-מזרח אסיה, נכחד. |
250 | הומו ספיינס מודרני אנטומית ממין אדם מתפתח באפריקה.[80] |
177 | אדם מיסליה, השרידים המוקדמים ביותר של הומו ספיינס מודרני אנטומית נמצאו מחוץ לאפריקה.[81] |
40 | לטאות מגלניה הענקיות האחרונות (Varanus priscus) נכחדות. |
35-25 | האדם הניאנדרטלי נכחד, ביות כלב הבית. |
15 | קרנף צמרירי (Coelodonta antiquitatis) נכחד.[82] |
11 | טרמרקטיים (דובים קצרי פנים) נעלמים מצפון אמריקה, המגתריים האחרונים נכחדים. כל הסוסים נכחדים מצפון אמריקה. |
10 | עידן ההולוקן מתחיל. מינים אחרונים של הממותה היבשתית (Mammuthus primigenus) נכחדים, וכך גם המין האחרון של סמילודון (טיגריס שנחרבי).[83] |
13 ועד היום | אירוע ההכחדה בהולוקן |
ראו גם
קישורים חיצוניים
- ב. דן, תורת האבולוציה – התפתחות החיים, מוצא האדם וזיקתו אל הטבע, באתר הידען.
- ארז גרטי, המסע מראשית החיים ועד לאדם, מכון דוידסון לחינוך מדעי.
הערות שוליים
Wikiwand - on
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.