ציר הזמן של ההיסטוריה האבולוציונית של החיים

ציר הזמן של ההיסטוריה האבולוציונית של החיים מתאר את האירועים העיקריים במהלך התפתחות החיים על פני כדור הארץ, ומבוסס על התיאוריה המדעית הנוכחית. המועדים של האירועים האבולוציוניים שעל ציר הזמן הם בגדר הערכות קונצנזוס, המבוססות על ראיות מדעיות(אנ'), בעיקר מאובנים.

בביולוגיה מוגדר תהליך האבולוציה כשינוי מתמשך במאפיינים התורשתיים של אוכלוסיות. תהליכים אבולוציוניים יוצרים גיוון בכל רמה של ארגון ביולוגי, מממלכות, דרך מינים ואורגניזמים, ועד למולקולות בודדות, כגון DNA וחלבונים.

ייצוג חזותי של ההיסטוריה של החיים על פני כדור הארץ כספירלה

הדמיון בין כל האורגניזמים של ימינו מרמז על אב קדמון משותף שממנו התפצלו כל המינים הידועים, אלה החיים כיום ואלה שנכחדו. מוערך שיותר מ-99 אחוז מהמינים שחיו אי פעם (למעלה מחמישה מיליארד) נכחדו.^[1] ההערכות לגבי מספר המינים הנוכחי על כדור הארץ נעות בין 10 מיליון ל-14 מיליון, מתוכם תועדו רק 14%, כ-1.2 מיליון מינים, והשאר מינים שקיומם משוער ואינם מתועדים(אנ').^[2] עם זאת, דו"ח משנת 2016 מעריך טריליון מינים נוספים של חיידקים, שמתוכם תועדו רק 0.001% (מאית של פרומיל אחד).

קיימת מחלוקת בין השקפות אבולוציוניות מסורתיות, לפיהן המגוון הביולוגי גובר בהתמדה, לבין השקפה חדשה יחסית לפיה מתקיימים מחזורים של השמדה וגיוון, כך שבתקופות מסוימות, כמו הפיצוץ הקמבריוני, היה מגוון ביולוגי מקסימלי, ואחריו הייתה נפילה חדה ברמת הגיוון.^[3][4]

ההבנה האנושית את ציר הזמן של התפתחות החיים התפתחה בעצמה לאורך ההיסטוריה האנושית. במשך מאות אלפי שנים הקיום של יצורים חיים, כולל האדם, הוסבר על ידי מיתולוגיות שונות, ובמיוחד מיתוסים של בריאת העולם. במאה ה-6 לפני הספירה החלו תאלס והוגים אחרים באסכולה המילטית לנסות ולהסביר את העולם ללא כוחות על-טבעיים. במאה ה-19, בעקבות התפתחויות בחקר הגאולוגיה, פלאונטולוגיה, זואולוגיה, בוטניקה ותחומים נוספים, פיתח צ'ארלס דרווין את התאוריה האבולוציונית ופרסם אותה בספרו "מוצא המינים" ב-1859. במשך השנים עברה התאוריה מספר שינויים, קיבלה אישושים רבים והוכיחה כוח ניבוי - כמו מציאת כמות גדולה של מאובנים של מינים נוספים, מציאת מאובני מעבר, ומציאת מינים נוספים של יצורים חיים. הסינתזה האבולוציונית המורחבת, שנוסחה בשנות ה-30 של המאה ה-20, קישרה בין התאוריה הגנטית לבין האבולוציה. במהלך המאה ה-20 התגלו התאמה בין תאוריית האבולוציה לתאוריות אסטרונמיות ותרמודינמיות הנוגעות למערכת השמש וגילה, נוצרה סינתזה עם תאוריית נדידת היבשות, נמצאו ראיות גנטיות לקיומם של עץ חיים(אנ') ושל אב קדמון משותף, ועוד. הנושא ממשיך להחקר באופנים שונים, כגון מציאת מיקרו מאובנים, שכלול של שיטות לתיארוך רדיומטרי, והעלאת תאוריות המשלבות את האבולוציה עם ארגון עצמי, אקולוגיה ומערכות מורכבות.

מוצא החיים

ערך מורחב – מוצא החיים

ההנחה הרווחת היא שהתרכובות האורגניות הראשונות נוצרו מן הגזים שהרכיבו את האטמוספירה בעבר. לפני כ-4 מיליארד שנים כדור הארץ היה בעל אטמוספירה דלה בחמצן ועשירה בתרכובות גופרית שנוצרו בגלל ההתפרצויות הגעשיות התכופות שהיו בו. ברקים היו תדירים בהרבה ממה שהם היום. הרכב התמיסה שהיה באוקיינוסים של כדור הארץ בתקופה זו מכונה המרק הקדום.^[5] ניסוי מילר-יורי הראה שבתנאים אלה נוצרות באופן ספונטני חומצות אמינו, שהן אבני הבניין הבסיסיות של החיים.^[6]

אבולוציה

ערכים מורחבים – אבולוציה, אבולוציה של חיידקים
ביולוגיה אבולוציונית היא תהליך השינוי הגנטי באוכלוסייה של אורגניזמים לאורך דורות. התהליך כולל הן שינויים בתדירות ההופעה של אללים באוכלוסייה (כגון אלה שקובעים את סוג הדם) והן שינויים מצטברים העשויים להביא ליצירת מינים חדשים, כגון להתפתחות מצורות החיים החד-תאיות הקדומות למגוון היצורים החיים כיום – חד-תאיים מורכבים, הצומח, פטריות ובעלי חיים, בכללם האדם.

הכחדות המוניות

מינים של בעלי חיים וצמחים נכחדים ללא הרף, עקב שינויים בסביבות המחיה, תחרות עם אורגניזמים מתחרים על נישות סביבתיות, או עלייה של מינים חדשים בעקבות מוטציה גנטית. עם זאת, הביוספרה של כדור הארץ סובלת מדי פעם מתמותה קטסטרופלית, הכחדה המונית,^[7] אשר לעיתים היא הצטברות של אירועי הכחדה קטנים יותר על פני תקופה קצרה יחסית.

חוקרים זיהו שישה אירועי הכחדה מרכזיים בהיסטוריה של כדור הארץ:^[8]

• אסון החמצן, לפני 2.4 מיליארד שנים, גרם להכחדתם של רוב המיקרואורגניזמים מסוג אל-אווירני אובליגטורי.
• הכחדת אורדוביק(אנ'), לפני 440 מיליון שנים, אבדו 86% מכל המינים, כולל גרפטוליטים(אנ').
• הכחדת דבון(אנ'), לפני 375 מיליון שנים, אבדו 75% מהמינים, כולל רוב הטרילוביטים.
• הכחדת פרם-טריאס, אשר מכונה "ההכחדה הגדולה" והתרחשה לפני 251 מיליון שנים, אבדו 96% מהמינים, כולל אלמוגים טבוליים(אנ'), רוב העצים, והסינפסידים.
• הכחדת יורה-טריאס(אנ'), לפני 200 מיליון שנה, אבדו 80% מהמינים, כולל כל הקנודונים(אנ').
• הכחדת קרטיקון-פלאוגן, לפני 66 מיליון שנה, אבדו 76% מהמינים, כולל כל האמוניטים, מוזאזאוריים, האיכטיוזאורים, הפלזיוזאורים, הפטרוזאורים והדינוזאורים חסרי הכנף.

אירועי הכחדה קטנים יותר התרחשו בזמני ביניים, עם כמה תקופות גאולוגיות שונות. בימינו מתרחשת ההכחדה של הולוקן, אשר נמצאת בתחילת המאה ה-21 בעיצומה.^[9]

גורמים להכחדות המונית כוללים נדידת היבשות, שינויים בכימיה האטמוספירית והימית, געשיות והיבטים אחרים של היווצרות הרים(אנ'), שינויים בהיווצרות קרחונים(אנ'), שינויים בגובה פני הים ואירועי התנגשות.^[10]

ציר הזמן

ציר הזמן מתאר את האירועים או תחילת תהליכים שונים, לצד הזמן המוערך שלהם. הזמנים המצוינים בציר הזמן הן ביחידות למ"ש (מיליון שנה לפני זמננו). לדוגמה: 4,540 מסמלים 4,540 מיליון שנה או 4.54 מיליארד שנה.

האדן

ערך מורחב – האדן

זמן	תהליך אבולוציוני \ גאופיזי\ תהליך במערכת השמש
4,540	כדור הארץ המוכר לנו בתקופה הנוכחית דיסקה קדם-פלנטרית ממנה החלה להיווצר מערכת השמש ובתוכה כוכב הלכת ארץ כוכב הלכת כדור הארץ נוצר מדיסקת ספיחה המסתובבת סביב השמש הצעירה. בדיסקה הקדם-פלנטרית, שמסביבה אבק קוסמי, עדיין לא נוצרו תרכובות אורגניות הנחוצות לחיים.[11]
4,510	עבודת אמנות המתארת התנגשות בין שני גופים פלנטריים. לפי ההשערה, התנגשות כזאת בין כדור הארץ לבין גוף בגודל מאדים הביאה להיווצרות הירח. על פי השערת ההתנגשות הענקית, הירח נוצר כאשר כדור הארץ וכוכב הלכת המשוער תיאה התנגשו, ושלחו למסלול אינספור ירחונים אשר בסופו של דבר התלכדו לירח היחיד המוכר לנו כיום.[12] כוח המשיכה של הירח ייצב את ציר הסיבוב(אנ') התנודתי של כדור הארץ, וקבע תנאי אקלים קבועים שאפשרו את תחילתה של אביוגנזה.
4,400	המים הנוזליים הראשונים(אנ') על פני כדור הארץ.
4,280 - 3,770	הופעת צורת החיים המוקדמת ביותר(אנ') על פני כדור הארץ.[13][14][15]

עידן ארכאיקון

ערך מורחב – ארכאיקון

זמן	תהליך אבולוציוני\ גאופיזי\ תהליך במערכת השמש
4,100–3,800	ההפגזה הכבדה המאוחרת, מטח של מטאורואידים הפוגעים בכוכבי הלכת במערכת השמש. תפיסתו של האמן את הירח בעת "ההפגזה הכבדה המאוחרת" (מעל) וכיום (מתחת). שטף תרמי מפעילות הידרותרמית נרחבת במהלך ההפגזה סייע לתהליך היווצרות החיים ולגיוון מוקדם שלהם. שרידים של צורות החיים המוקדמות ביותר נמצאו בסלעים בני 4.1 מיליארד שנה במערב אוסטרליה.[16]
4031-3580	חשיפת סלעי משקע של קרום כדור הארץ העתיקים ביותר ששרדו. קטע של Acasta Gneiss(אנ'), גנייס טונליט שנחשף בקנדה. הסלע עבר מטמורפוזה לפני 3.58 עד 4.031 מיליארד שנים והוא שבר הקרום השלם הקדום ביותר הידוע שנתגלה על פני כדור הארץ.
3,900–2,500	לראשונה מופיעים תאים הדומים לפרוקריוטים.[17] לפי המחקר, האורגניזמים הראשונים הללו היו כימואוטוטרופים, שהשתמשו בפחמן דו-חמצני כמקור לפחמן, ובחמצון של חומרים אנאורגניים להפקת אנרגיה.
3,800	היווצרות חגורת האבן הירוקה של איסואה במערב גרינלנד, שתדרי האיזוטופים שלה מרמזים על נוכחות חיים. העדויות המוקדמות ביותר לחיים על פני כדור הארץ כוללות: המטיט ביוגני[18] בן 3.8 מיליארד שנה בקנדה;[19] גרפיט בסלעים בני 3.7 מיליארד שנים במערב גרינלנד; ומאובני חיידקים באבן חול בת 3.48 מיליארד שנה במערב אוסטרליה.[20]
3500	אב קדמון משותף אוניברסלי אחרון (LUCA):[21][22] מבדיל בין חיידקים לארכאונים.[23] חיידקים מפתחים פוטוסינתזה פרימיטיבית, שבתחילה לא ייצרה חמצן. אורגניזמים אלה מתחילים לייצר אדנוזין טריפוספט (ATP),[24] מנגנון המשמש כמעט את כל האורגניזמים הבאים.[25]
3,000	פוטוסינתזה של כחוליות באמצעות מים וייצור חמצן כתוצר פסולת.[26] ריכוז החמצן באטמוספירה עולה לאט, מרעיל חיידקים רבים וגורם בסופו של דבר לאסון החמצן. בסופו של התהליך נכחדו כמעט כל המינים האל-אווירניים על פני כדור הארץ, ואת מקומם תפסו המינים האווירניים.
2,800	העדויות העתיקות ביותר לחיי חיידקים על היבשה, בצורה של פלאוסולים עשירים בחומר אורגני, שלוליות חורף וסחף, חלקם נושאים מיקרו-מאובנים(אנ').[27]

עידן פרוטרוזואיקון

ערך מורחב – פרוטרוזואיקון

ערך מורחב – היסטוריה גאולוגית של החמצן

זמן	תהליך אבולוציוני
2,400	תיאור גרפי של הערכת חלק החמצן באטמוספירה (אדום- מקסימלית, ירוק-מינימלית) לאורך השנים. שלב 1: לפני 3.85-2.45 מיליארד שנים. שלב 2: לפני 2.45-1.85 מיליארד שנים. שלב 3: לפני 1.85-0.85 מיליארד שנים. שלב 4: לפני 0.85-0.54 מיליארד שנים . שלב 5: לפני 0.54 מיליארד שנים ועד ימינו. ציר ה-Y מבטא את הלחץ החלקי של החמצן ביחידות לחץ של אטמוספירה. למשל, אם כתוב 0.3 ז"א, שהיו באטמוספירה 30% חמצן. כיום אחוז החמצן הוא בערך 21% הכחדה המונית - אסון החמצן שבו נכחדו כמעט כל המינים של מיקרואורגניזמים אל-אווירניים ואת מקומם תפסו המינים האווירנים. ריכוז החמצן האטמוספירי היה אפסי ובו התפתחו חיידקים. עם הזמן הופיעו כחוליות (ציאנובקטריה). תהליך הפוטוסינתטיזה שחרר חמצן לאטמוספירה. מאגרי הברזל העצומים שהתקיימו בעבר מנעו את העלייה המהירה בריכוז החמצן, שגרם להם להתחמצן ולהפוך לתחמוצת הברזל (FeO). לאחר שהתחמצנה כמות מספיק גדולה של ברזל החל גידול בכמות החמצן האטמוספירי. דבר זה היה קטלני עבור רוב מיני אל-אווירניים. הידע על השינוי באטמוספירה הקדומה התפתח בעקבות עבדותו של Preston Cloud בשנות ה-1970. חמצן דו-אטומי (O2) הוא דו-רדיקל שממנו נגזרים מספר רעלים היכולים לגרום למוות תאי. לחיידקים האל-אווירניים המוחלטים (אובליגטורים) אין מנגנוני הגנה נגד נגזרות החמצן הרעילות, ולפיכך הם לא מסוגלים להתקיים בנוכחות כמות כלשהי של חמצן ולכן רובם נכחדו. חיידקים ופטריות אל-אווירניים מעטים מצאו מקלט באזורים נטולי חמצן והצליחו לשרוד, והם אבותיהם הקדומים של החיידקים האל-אווירניים המוחלטים של ימינו. ברוב התאים האווירניים ניתן למצוא מנגנוני נטרול של החמצן המהווים עדות להסתגלות לאסון החמצן - אברוני פראוקסיזומים. הפרוקסיזומים מנטרלים את החמצן באמצעות אנזים מיוחד. מבחינה אבולוציונית האברונים הללו לא מפותחים, אך הם אלו שאפשרו את התפתחות התאים האיקריוטיים. תחילתה של טקטוניקת הלוחות ותהליך ההפחתה.
עד 1,850	פירוט של מערכת הרשתית תוך-פלזמית האוקריוטית ומרכיביה תאים אאוקריוטיים, המכילים אברונים הקשורים לממברנה עם תפקודים מגוונים, שמקורם כנראה בפרוקריוטים הבולעים זה את זה באמצעות פגוציטוזה. וירוסים חיידקיים (בקטריופאגים) מופיעים בסמוך להתבדלות בין השושלת הפרוקריוטית והאיקריוטית.[28] אווירה רווית חמצן, מאפשרת התפשטות החיים האיקריוטים.[29]
1,300	הפטריות הקדומות ביותר.[30]
עד 1,200	מיוזה ורבייה מינית (זוויג) באוקריוטים חד-תאיים, ייתכן שבאב הקדמון המשותף של כל האיקריוטים או ב"עולם ה-RNA". רבייה מינית מגבירה את הקצב של תהליך האבולוציה.[31]
עד 1,000	איקריוטים ראשונים עוברים אל היבשה. הם היו פוטוסינתטים ורב-תאיים, מה שמעיד על כך שצמחים התפתחו הרבה יותר מוקדם ממה שחשבו בתחילת המחקר האבולוציוני.
750	פרוטוזואה ראשונה (לדוגמה: Melanocyrillium, Blepharisma japonicum), תחילת האבולוציה של בעלי החיים.[32][33] Blepharisma japonicum(אנ'), פרוטוזואה ריסנית, קבוצה של חד-תאיים איקריוטיים, המאופיינים באברונים דמויי שערות המזדקרים מהתא ונקראים ריסנים.
720 – 630	כדור הארץ ככדור שלג כדור הארץ ככדור שלג, תופעה שנגרמה על ידי התפתחות צמחי היבשה או הביאה להתפתחותם,[34][35] הגדילה את כמות החמצן באטמוספירה והפחיתה את כמות הפחמן הדו-חמצני.[36][37] הדעות חלוקות אם תופעה זו הגדילה או הפחיתה את המגוון הביולוגי ואת קצב האבולוציה.[38][39][40]
600	הצטברות של חמצן באטמוספירה מאפשרת היווצרות של שכבת אוזון.[41][27]
580 – 542	דיקינסוניה, בעל חיים פרהיסטורי שחי בסוף תקופת האדיקר שבסוף עידן העל פרקמבריון, לפני 567 עד 550 מיליון שנה. האורגניזמים הרב-תאיים המימיים הגדולים והמורכבים הראשונים (Ediacaran biota(אנ')).[42] דיקינסוניה, מופיע לראשונה בתיעוד מאובנים.
580 – 500	הפיצוץ הקמבריוני: רוב המערכות המודרניות של בעלי חיים מופיעות.[43][44]
550 – 540	מסרקנים,[45] ספוגיים,[46] אלמוגים ושושנות ים,[47] Ikaria wariootia (בילטריה קדמון).[48] Dinoflagellate Ceratium furca (אנ'), מין של דינופלגלטים(אנ') ימיים.

עידן-על פנרוזואיקון

ערך מורחב – פנרוזואיקון

עידן הפנרוזואיקון (ביוונית: "תקופה של חיים הנראים לעין") מסמן עליה משמעותית בתיעוד המאובנים של אורגניזמים שונים. הוא מחולק לשלושה תקופות, פלאוזואיקון, מזוזואיקון וקנוזואיקון, עם הכחדות המוניות במהלך העידנים.

עידן פלאוזואיקון

ערך מורחב – פלאוזואיקון

זמן	תהליך אבולוציוני
535	הייקויכטיס, מהדגים המוקדמים ביותר.[49] הפיצוץ הקמבריוני; עלייה דרמטית בקצב היווצרות המינים של אורגניזמים בילטרליים על פני כדור הארץ, ביניהם היצורים החיים באוקיינוסים: פרוקי רגליים (כגון טרילוביטים וסרטנאים), מיתרניים, רכיכות, ברכיופודים, חוריריות, הייקויכטיס.
530	תיעוד ראשון של טביעות רגל על היבשה.[50]
520	הגרפטוליטים(אנ') המוקדמים ביותר.[51]
511	הסרטנאים הקדומים ביותר.[52]
508	מאובנים (פצלי ברג'ס) בפארק הלאומי יוהו, קנדה התאבנות של פצלי ברג'ס, שכבה המכילה מאובנים מלפני 508 מיליון שנים, שהשתמרו באופן יוצא דופן.[53]
500	מדוזות ראשונות.
485	בעלי חוליות ראשונים עם עצמות (דגים חסרי לסתות).
450	תחילת הופעתם של קיפודי ים.
440	דמויי דגים חסרי לסתות ראשונים: גלספידים(אנ'), הטרוסטרצים(אנ') ופיטורספידים (אנ').
420	מקריני סנפיר ראשונים, עכבישים ועקרבים יבשתיים.[54]
410	סימנים ראשונים של התפתחות שיניים בדגים. הנאוטילידה הקדומה ביותר; ליקופיטים (בעלי קשקשים); ופרטיקה, סוג של צמח נכחד מקבוצת חסרי קשקשים שהתקיים בתקופת הדבון שבעידן הפלאוזואיקון.
488 – 400	נאוטילוסאים, תת-מחלקה של חסרי חוליות ימיים, שגשגו במהלך התקופה הפליאוזואיקונית המוקדמת, ועד הקמבריון המאוחר, בו הם היוו את החיות הטורפות העיקריות.[55] סילוניות, נאוטילוסאים ורב-לוחיתאים ראשונים.[56][57]
395	חזזיות ראשונות, נאווניתאים, הקוצרים המוקדמים ביותר, קרדית, אמוניטים (קפזנבאים) ושש-רגלים, איכתיוסטגאים.[58]
375	טיקטאליק, דג אונה סנפיר עם כמה מאפיינים אנטומיים הדומים לטטרפודים (בעלי ארבע רגליים) מוקדמים. הוצע כי מדובר במין מעבר בין דגים וטטרפודים.[59]
365	אקנתוסטגה הוא אחד מהחולייתנים המוקדמים ביותר שהיה בעל יכולת ללכת, והיווה מעין צורת מעבר בין דגים לבעלי ארבע רגלים.[60]
363	בתחילת תקופת קרבון, עלייה במגוון של אוכלוסיית היונקים. כרישים ראשונים.[61]
360	סרטנים ושרכים ראשונים.[62] שרכים מופיעים לראשונה בתיעוד המאובנים לפני כ-360 מיליון שנה בשלהי תור הדבון.[63]
350	כרישים גדולים, דגי כימרות קצרות חוטם, התפתחות מיקסינות, טטרפודים (בעלי ארבע רגליים).
350	גיוון של דו-חיים.[64]
325-335	דמויי זוחלים ראשונים.[65]
330-320	בעלי חוליות מי שפיר (Paleothyris) ראשונים.[66]
320	סינפסידים (אבות היונקים) נפרדים מזאורופסידים (זוחלים) בסוף עידן הקרבון.
305	קריסת יער הגשם הפחמימני(אנ') מתרחשת, וגורמת לאירוע הכחדה קטן. זוחלים דיאפסידיים ראשונים (למשל פטרולקוזאורוס).
280	החיפושיות הקדומות ביותר, צמחי זרעים ועצי מחט מגוונים בעוד שמגוון הלפידודנדרידים(אנ') והספנופסידים(אנ') פוחת. עלייה במספר המינים בדו-חיים ופליקוזאורים (למשל דימטרודון).
275	תראפסידה נפרדים מסינפסידים פליקוזאורים.
265	גורגונופסיים, משפחת זוחלים מתקופת הפרם מופיעים לראשונה בתיעוד המאובנים.[67]
251.9 – 251.4	הכחדת פרם-טריאס; מעל 90-95% מהמינים הימיים נכחדים. אורגניזמים יבשתיים לא הושפעו בצורה רצינית כמו הביוטה הימית.[68]

עידן מזוזואיקון

תור הטריאס, היורה והקרטיקון

ערכים מורחבים – טריאס, יורה (גאולוגיה), קרטיקון

זמן	תהליך אבולוציוני
250	המהפכה הימית של עידן המזוזואיקון מתחילה: טורפים במגוון גדול מותאמים יותר ויותר לסביבה הימית, הבאים לידי ביטוי אוטצוזאורוס(אנ'),סוג של זוחל קדום הוא האיכתיאופטריגיוס(אנ') המוקדם ביותר. ביצירת קבוצות ימיות יציבות; "מאזן הכוחות" באוקיינוסים משתנה באופן דרמטי ככל שקבוצות טרף מסוימות מסתגלות במהירות וביעילות יותר מאחרות.
250	מאובן של טריאדובטרצ'וס טריאדובטרצ'וס, סוג דו-חי קדום שהיה מאבותיהם של הצפרדעים והקרפדות, מופיע לראשונה בתעוד מאובנים. זהו המאובן הקרוב ביותר לסדרת חסרי הזנב בתקופת הטריאס התחתון במדגסקר המודרנית. מאובניו נתגלו לראשונה במדגסקר ב-1930.[69]
248	הופעה ראשונה של חדקניים וחדקני שיניים.
245	הופעת זוחלים בסדרת איכתיוזאוריה.
240	רינצ'וזאוריה וזוחלים קיינודונטיים מסדרת זוחלים דיאפסידים.
225	הדינוזאורים המוקדמים ביותר (פרוזאורופודים), צדפות ראשונות, עליית מגוון צמחים מסוג ציקסאים, בנטיטאלים(אנ') ועצי מחט. דגי כליל-גרמיים ראשונים. יונקים ראשונים (אדלובסילוס(אנ')).
220	פלטאוזאורוס, סוג של דינוזאור דמוי זאורופוד. זבובים וצבים ראשונים (Odontochelys(אנ')). דינוזאורים ראשונים מעל-משפחה צלופיזואידה. יונקים ראשונים קיינודונטיים, שעברו לאורח חיים לילי, אוכלי חרקים ואנדותרמים. יערות חשופי זרע מייצרים זרעים בתפוצה רחבה; אוכלי עשב גדלים לממדים עצומים.
205	הכחדת טריאס. זוחלי פסאודוסוכיה נכחדו מלבד דמויי תנינאים, שעברו לבית גידול מימי, בעוד שהדינוזאורים השתלטו על היבשה והמעופפים ממשפחת פטרוזאוריה השתלטו על המרחב האווירי.
200	עדות ראשונה לנגיפים המדביקים תאים איקריוטים (קבוצת Geminiviridae(אנ')). הכחדות עיקריות בבעלי חוליות יבשתיים ובדו-חיים גדולים. הדוגמאות המוקדמות ביותר של דינוזאורים מתת-סדרה תיראופורה.
195	פטרוזאורים ראשונים, עדויות ראשונות להופעת דוריגנתוס. דינוזאורים מאינפרא סידרה זאורופודה. עלייה במגוון דינוזאורים קטנים: הטרודונטוזאוריים, בעלי אגן דמוי עוף וסקלידוזאורוס.
190	עדויות מאובנים ראשונות לפליואוזאורודים. ראשוני הפרפראים, סרטני נזיר, כוכבי ים מודרניים, קיפודי ים, חיטחבים.
176	ראשוני דינוזאורים מאינפרה סידרה סטגוזאוריה.
170	בעלי זנב ראשונים, טריטונים, קריפטולידיים, אלאסמוזאוריים, פלזיוזאוריה ויונקים קלדותריים(אנ'). דינוזאורים מאינפרה-סדרה זאורופודה.
165	ראשוני בטאים ודיונון ערפדי.[70]
163	ראשוני פטרודקטיליים תת-סדרה גדולה של פטרוזאורים.[71]
161	דינוזאורים מתת סדרה צרטופסים מופיעים בתיעוד המאובנים (יינלונג) והיונק העתיק ביותר הידוע: יורמאיה.
160	מולטיטוברקולטה, סדרה של יונקים נכחדים קדומים שהחלו להתפתח מתחילת תור היורה, הצליחו לשרוד את הכחדת הקרטיקון הגדולה ושרדו עד לתקופת האאוקן מופיעים לראשונה במזרח סין.
155	חרקים מוצצי דם ראשונים, צראטופוגונידים(אנ'), צדפות מסדרת רודיסטים. ארכאופטריקס, אב קדמון אפשרי לציפורים, מופיע בתיעוד המאובנים, יחד עם יונקים טריקונודונטיים(אנ') וסימטרודנטים(אנ'). גיוון בדינוזאורים מאינפרא סידרה סטגוזאוריה ותרופודה.
131	עצים מסוג אורן.
140	ראשוני העכבישים ממשפחת גלגלניים.
135	עליית בעלי פרחים. חלק מהצמחים הפורחים הללו נושאים מבנים המושכים חרקים ובעלי חיים אחרים המיועדים לצורך האבקה; בעלי פרחים אחרים מואבקים על ידי רוח או מים. שינוי אבולוציוני זה גורם לפרץ גדול של אבולוציה משותפת של בעלי חיים. צבי מים מתוקים ראשון. הקרילאים הקדומים ביותר.
120	עדויות מאובנים ראשונות לסטראמנופילס כולל צורניות.
115	ראשוני היונקים מסדרה יונקי הביב.
114	ראשוני הדבורים.[72]
112	עדויות מאובנים ראשונות לדג טורף גדול, קסיפקטינוס.
110	ראשוני הספראורניסאים, סדרה של עופות קמאים נכחדים מהקבוצה הלא-טקסונומית עופות בעלי שיניים, אשר חיו במהלך סוף הקרטיקון לפני 66–100 מיליון שנה. הוורטיקורדים(אנ') ממשפחת ההדסיים המוקדמים ביותר.
100	ראשוני הנמליים.[73]
100–95	ספינוזאורוס, סוג של דינוזאור טורף ענק בתת-הסדרה תרופודה.[74]
95	ראשוני התנינאים, סדרת זוחלים ארכוזאורים הכוללת תנינים, ואליגטורים.[75]
90	הכחדה של איכטיוזאורים. הנחשים הקדומים ביותר. גיוון גדול בבעלי פרחים: חד-פסיגיים, רוזידים(אנ'), הממלידים(אנ'), וזנגביל. הדוגמאות המוקדמות ביותר של קרציות. עדויות ראשונות ליונקי שיליה.
86–76	עלייה משמעותית במגוון היונקים.[76][77]
70	ראשוני הפרסתנים.
68–66	טירנוזאורוס, הטורף היבשתי הגדול ביותר בצפון מערב אמריקה, מופיע בתיעוד המאובנים. המין הראשון של טריצרטופס.[78]

זמן	תהליך אבולוציוני
66	הכחדת קרטיקון-פלאוגן; מכחיד כמחצית מכלל מיני בעלי החיים, כולל מוזאזאוריים, פטרוזאורים, פלזיוזאורים, אמוניטים, בלמניטים, רודיסטים.
66	עלייה מהירה בתפוצה של עצים מהמערכה מחטנאים בקווי רוחב גבוהים (צפון כדור הארץ), יחד עם היונקים שהופכים למין הדומיננטי. המכרסמים המוקדמים ביותר. עלייה מהירה במגוון הנמלים.
63	ראשוני הקראודונטים, סדרת יונקים קדומים שנכחדו שהיו נפוצים מתקופת האאוקן עד תקופת האוליגוקן.
62	תחילת תהליך אבולוציוני של הפינגוויניים.
59	מפרשן, סוג דג, ממשפחת המפרשניים, מופיע לראשונה.
56	גסטורניס, סוג נכחד של עוף ענקי חסר יכולת תעופה מעידן הקנוזואיקון מופיע לראשונה ברישומי מאובנים.
55	קבוצות ציפורים מודרניות מגוונות (ציפורי שיר ראשונות, תוכים, צוללנאים, סיסיים, נקרים), לווייתנים קדומים ראשונים, הארנבאים הקדומים ביותר, תחשאים, האב הקדמון של הקרכרודון, עמלץ מאקו מופיע לראשונה.
52	עטלפים מופיעים לראשונה. העטלף Icaronycteris(אנ') הופיע לפני 52.2 מיליון שנים.
50	פטריופליס סוג נכחד של יונק טורף קדום בן למשפחת האוקסינודונים, שחי במשך אמצע האאוקן של אמריקה הצפונית, המוזיאון האמריקאי להיסטוריה של הטבע. שיא המגוון של דינופלגלטים(אנ') וקוקוליתופורידים, עלייה במגוון של קרנפים וגמלים מופיעים בתיעוד המאובנים, גיוון של פרימטים.
40	בסילוזאורוס פרפרים ועשים מהסוג המודרני מופיעים לראשונה. הכחדה של גסטורניס, סוג נכחד של עוף ענקי חסר יכולת תעופה מעידן הקנוזואיקון. בזילוזאורוס, אחד מהלווייתנים הענקיים הראשונים, מופיע לראשונה בתיעוד המאובנים.
38	הדוביים הראשונים.
37	טורפים ראשונים מסדרת נימרווידיים. אליגטורים ומעלי גירה ראשונים.
35	עלייה במגוון סוגי הדשאים והעשבים, שטחי דשא מתחילים להתרחב. עלייה קלה במגוון של צדפונאים העמידים בפני קור, יחד עם הכחדות גדולות של חלזונות, זוחלים, דו-חיים ויונקים מסוג מולטיטוברקולטה. קבוצות יונקים מודרניות רבות מתחילות להופיע: גליפטידוניים ראשונים, עצלני קרקע, כלביים, פקאריים. הנשרים והעיטים הראשונים. גיוון בלווייתני שיניים ולווייתני מזיפות.
33	התפתחות זאבי כיס וחיות כיס (Badjcinus).
30	הזיפרגליים (בלוטי-ים) והאקליפטוסים הראשונים, הכחדה של יונקים אמבריתופודיים, חזירים וחתולים הראשונים.
28	פרצרתריום, היונק היבשתי הגדול ביותר שחי אי פעם מופיע בתיעוד המאובנים. שקנאים ראשונים.
25	פלאוגורניס סנדרסי(אנ'), הציפור המעופפת הגדולה ביותר שחיה אי פעם, מופיעה לראשונה בתיעוד המאובנים.
25	ראשוני האייליים.
24	ראשוני הטורפים הימיים.
23	היענים הקדומים ביותר, עצים המייצגים את רוב הקבוצות העיקריות של אלונים.[79]
20	ראשוני ג'ירפות, צבועים ודובי נמלים גדולים, עלייה במגוון הציפורים.
17	ציפורים ראשונות מהסוג עורב.
15	מסטודון מופיע לראשונה בתיעוד המאובנים, פריים וקנגורו ראשונים, מגוון במגה-פאונה האוסטרלית.
10	משטחי דשא וסוואנות מתרחבים ונפוצים, גיוון בחרקים, בעיקר נמלים וטרמיטים, סוסים גדלים בגודל גופם.
9.5	ההחלפה האמריקנית הגדולה, שבו נדדו חיות שונות ביבשה ובמים מתוקים בין צפון ודרום אמריקה. ארמדילים, אופוסומים, יונקי דבש פורוסרקוסיים, עצלני קרקע, גליפטידוניים ומרידיונגולטיים נדדו לצפון אמריקה, בעוד סוסים, טפירים(אנ'), שנחרבים, יגוארים, דובים, כותנים(אנ'), חמוסים, לוטרות, בואשים וצבאים נדדו לדרום אמריקה.
9	ראשוני הברווזנים.
6.5	סהלאנתרופוס צ'אדנסיס, אב קדמון משותף אדם–שימפנזה מופיע לראשונה באפריקה.
6	עלייה במגוון אוסטרלופיתקוס כגון: ארדיפיתקוס ואורורין טוגננסיס באפריקה.
5	עצלני עצים ראשונים והיפופוטמים, עלייה במגוון אוכלי עשב מרעה כמו זברות ופילים, יונקים טורפים גדולים כמו אריות והסוג כלב, מכרסמים, קנגורו, ציפורים וטורפים קטנים, הנשרים גדלים מבחינה פיזית, ירידה במספר היונקים מפריטי פרסה. הכחדה של טורפים נימרווידיים. כלב ים נמרי ראשון מתועד בתיעוד מאובנים.
4.8	ממותה מופיעה לראשונה בתיעוד מאובנים.
4.5	איגואנות ימיות נבדלות מאיגואנות יבשתיות.
4	אוסטרלופיתקוס מתפתח. סטופנדמיס מופיע בתיעוד המאובנים כצב המים המתוקים הגדול ביותר, הפילים המודרניים הראשונים, ג'ירפות, זברות, אריות, קרנפים וצבאים מופיעים לראשונה בתיעוד המאובנים.
3.6	לווייתן כחול מתפתח ומגיע לגודלו המודרני.
3	דג-חרב ראשונים.
2.7	פראנתרופוס, סוג של הומינינים קדומים שחיו ביבשת אפריקה, מתפתח אבולוציונית.
2.5	טיגריס שנחרבי (סמילודון) מינים ראשונים של טיגריס שנחרבי מתפתחים.
2	חברי הסוג הומו (אדם) הראשונים, ביניהם הומו הביליס, מופיעים בתיעוד המאובנים. האב הקדמון של הבקר, שור הבר, מתפתח בהודו.
1.7	אוסטרלופיטצ'ינסיס(אנ') סוג של הומינין קדום שחי ביבשת אפריקה, נכחד.
1.2	פראנתרופוס, סוג של הומינין קדום שחי ביבשת אפריקה, נכחד.
1	זאבי ערבות ראשונים.
	ערכי השנים משורה זו והלאה באלפי שנים (דוגמה: 800⇐800,000 שנה⇐0.8 מיליון שנה)
800	דובים קצרי-פנים (Arctodus simus) נפוצים בצפון אמריקה.
600	שחזור פנים של הומו היידלברגנסיס אבולוציה של הומו היידלברגנסיס.
400	ראשוני דובי הקוטב.
350	אבולוציה של האדם הניאנדרטלי, אוכלוסייה נכחדת של אדם קדמון, שהייתה נפוצה באירופה, במזרח התיכון (ובכלל זה בארץ ישראל), במערב אסיה ובמרכזה, במהלך תקופות קרחוניות ובין-קרחוניות של הפליסטוקן התיכון והעליון.
300	גיגנטופיתקוס, סוג של קוף אדם, שחי בדרום-מזרח אסיה, נכחד.
250	הומו ספיינס מודרני אנטומית ממין אדם מתפתח באפריקה.[80]
177	אדם מיסליה, השרידים המוקדמים ביותר של הומו ספיינס מודרני אנטומית נמצאו מחוץ לאפריקה.[81]
40	לטאות מגלניה הענקיות האחרונות (Varanus priscus) נכחדות.
35-25	האדם הניאנדרטלי נכחד, ביות כלב הבית.
15	קרנף צמרירי (Coelodonta antiquitatis) נכחד.[82]
11	טרמרקטיים (דובים קצרי פנים) נעלמים מצפון אמריקה, המגתריים האחרונים נכחדים. כל הסוסים נכחדים מצפון אמריקה.
10	עידן ההולוקן מתחיל. מינים אחרונים של הממותה היבשתית (Mammuthus primigenus) נכחדים, וכך גם המין האחרון של סמילודון (טיגריס שנחרבי).[83]
13 ועד היום	אירוע ההכחדה בהולוקן

ראו גם

• היסטוריה אבולוציונית של החיים
• לוח הזמנים הגאולוגי

קישורים חיצוניים

• ב. דן, תורת האבולוציה – התפתחות החיים, מוצא האדם וזיקתו אל הטבע, באתר הידען.
• ארז גרטי, המסע מראשית החיים ועד לאדם, מכון דוידסון לחינוך מדעי.

הערות שוליים

1. Stearns, Beverly Peterson; Stearns, S. C.; Stearns, Stephen C. (2000). Watching, from the Edge of Extinction. Yale University Press. p. preface x. ISBN 978-0-300-08469-6. נבדק ב-30 במאי 2017. {{cite book}}: (עזרה)
2. Mora, Camilo; Tittensor, Derek P.; Adl, Sina; et al. (23 באוגוסט 2011). "How Many Species Are There on Earth and in the Ocean?". PLOS Biology. 9 (8): e1001127. doi:10.1371/journal.pbio.1001127. ISSN 1545-7885. PMC 3160336. PMID 21886479. {{cite journal}}: (עזרה)
3. Hickman, Crystal; Starn, Autumn. "The Burgess Shale & Models of Evolution". Reconstructions of the Burgess Shale and What They Mean... Morgantown, WV: West Virginia University. נבדק ב-2015-10-18.
4. Barton et al. 2007, Figure 10.20 Four diagrams of evolutionary models
5. עידו קמינסקי, אביוגנזה – מקור החיים, במדור "מאגר המדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 6 בפברואר 2013
6. החומרים המרכיבים אותנו, באתר מכון ויצמן למדע, ‏2020-09-09
7. "Measuring the sixth mass extinction - Cosmos". cosmosmagazine.com.
8. "The big five mass extinctions - Cosmos". cosmosmagazine.com. 5 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
9. Myers, Norman; Knoll, Andrew H. (8 במאי 2001). "The biotic crisis and the future of evolution". Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 98 (1): 5389–5392. Bibcode:2001PNAS...98.5389M. doi:10.1073/pnas.091092498. ISSN 0027-8424. PMC 33223. PMID 11344283. {{cite journal}}: (עזרה)
10. "History of life on Earth". אורכב מ-המקור ב-2016-08-16. נבדק ב-2016-08-09.
11. Moskowitz, Clara (29 במרץ 2012). "Life's Building Blocks May Have Formed in Dust Around Young Sun". Space.com. Salt Lake City, UT: Purch. נבדק ב-2012-03-30. {{cite news}}: (עזרה)
12. Herres, Gregg; Hartmann, William K (2010-09-07). "The Origin of the Moon". Planetary Science Institute. Tucson, AZ. נבדק ב-2015-03-04.
13. Dodd, Matthew S.; Papineau, Dominic; Grenne, Tor; Slack, John F.; Rittner, Martin; Pirajno, Franco; O'Neil, Jonathan; Little, Crispin T. S. (2 במרץ 2017). "Evidence for early life in Earth's oldest hydrothermal vent precipitates" (PDF). Nature. 543 (7643): 60–64. Bibcode:2017Natur.543...60D. doi:10.1038/nature21377. PMID 28252057. {{cite journal}}: (עזרה)
14. Zimmer, Carl (1 במרץ 2017). "Scientists Say Canadian Bacteria Fossils May Be Earth's Oldest". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-2022-01-01. נבדק ב-2 במרץ 2017. {{cite news}}: (עזרה)
15. Ghosh, Pallab (1 במרץ 2017). "Earliest evidence of life on Earth 'found'". BBC News. נבדק ב-2 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
16. Bell, Elizabeth A.; Boehnike, Patrick; Harrison, T. Mark; et al. (24 בנובמבר 2015). "Potentially biogenic carbon preserved in a 4.1 billion-year-old zircon" (PDF). Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 112 (47): 14518–14521. Bibcode:2015PNAS..11214518B. doi:10.1073/pnas.1517557112. ISSN 0027-8424. PMC 4664351. PMID 26483481. נבדק ב-2015-12-30. {{cite journal}}: (עזרה)
17. Woese, Carl; Gogarten, J. Peter (21 באוקטובר 1999). "When did eukaryotic cells (cells with nuclei and other internal organelles) first evolve? What do we know about how they evolved from earlier life-forms?". Scientific American. ISSN 0036-8733. נבדק ב-2015-03-04. {{cite journal}}: (עזרה)
18. חומר המאפשר בתנאים מסוימים יצירת חיים.
19. Nicole Mortilanno. "Oldest traces of life on Earth found in Quebec, dating back roughly 3.8 billion years". CBC News.
20. Noffke, Nora; Christian, Daniel; Wacey, David; Hazen, Robert M. (8 בנובמבר 2013). "Microbially Induced Sedimentary Structures Recording an Ancient Ecosystem in the ca. 3.48 Billion-Year-Old Dresser Formation, Pilbara, Western Australia". Astrobiology. 13 (12): 1103–1124. Bibcode:2013AsBio..13.1103N. doi:10.1089/ast.2013.1030. ISSN 1531-1074. PMC 3870916. PMID 24205812. {{cite journal}}: (עזרה)
21. Doolittle, W. Ford (בפברואר 2000). "Uprooting the Tree of Life" (PDF). Scientific American. 282 (2): 90–95. Bibcode:2000SciAm.282b..90D. doi:10.1038/scientificamerican0200-90. ISSN 0036-8733. PMID 10710791. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2006-09-07. נבדק ב-2015-04-05. {{cite journal}}: (עזרה)
22. Glansdorff, Nicolas; Ying Xu; Labedan, Bernard (9 ביולי 2008). "The Last Universal Common Ancestor: emergence, constitution and genetic legacy of an elusive forerunner". Biology Direct. 3: 29. doi:10.1186/1745-6150-3-29. ISSN 1745-6150. PMC 2478661. PMID 18613974. {{cite journal}}: (עזרה)
23. Hahn, Jürgen; Haug, Pat (במאי 1986). "Traces of Archaebacteria in ancient sediments". Systematic and Applied Microbiology. 7 (2–3): 178–183. doi:10.1016/S0723-2020(86)80002-9. ISSN 0723-2020. {{cite journal}}: (עזרה)
24. תרכובת אורגנית המאפשרת נשיאת אנרגיה בתא.
25. "Proton Gradient, Cell Origin, ATP Synthase - Learn Science at Scitable". www.nature.com.
26. Buick, Roger (27 באוגוסט 2008). "When did oxygenic photosynthesis evolve?". Philosophical Transactions of the Royal Society B. 363 (1504): 2731–2743. doi:10.1098/rstb.2008.0041. ISSN 0962-8436. PMC 2606769. PMID 18468984. {{cite journal}}: (עזרה)
27. Beraldi-Campesi, Hugo (23 בפברואר 2013). "Early life on land and the first terrestrial ecosystems" (PDF). Ecological Processes. 2 (1): 4. doi:10.1186/2192-1709-2-1. ISSN 2192-1709. {{cite journal}}: (עזרה)
28. Bernstein, Harris; Bernstein, Carol (במאי 1989). "Bacteriophage T4 genetic homologies with bacteria and eucaryotes". Journal of Bacteriology. 171 (5): 2265–2270. doi:10.1128/jb.171.5.2265-2270.1989. ISSN 0021-9193. PMC 209897. PMID 2651395. {{cite journal}}: (עזרה)
29. Knoll, Andrew H.; Javaux, Emmanuelle J.; Hewitt, David; et al. (29 ביוני 2006). "Eukaryotic organisms in Proterozoic oceans". Philosophical Transactions of the Royal Society B. 361 (1470): 1023–1038. doi:10.1098/rstb.2006.1843. ISSN 0962-8436. PMC 1578724. PMID 16754612. {{cite journal}}: (עזרה)
30. "First Land Plants and Fungi Changed Earth's Climate, Paving the Way for Explosive Evolution of Land Animals, New Gene Study Suggests". science.psu.edu. אורכב מ-המקור ב-2018-04-08. נבדק ב-10 באפריל 2018. The researchers found that land plants had evolved on Earth by about 700 million years ago and land fungi by about 1,300 million years ago — much earlier than previous estimates of around 480 million years ago, which were based on the earliest fossils of those organisms. {{cite web}}: (עזרה)
31. Butterfield, Nicholas J. (Summer 2000). "Bangiomorpha pubescens n. gen., n. sp.: implications for the evolution of sex, multicellularity, and the Mesoproterozoic/Neoproterozoic radiation of eukaryotes". Paleobiology. 26 (3): 386–404. doi:10.1666/0094-8373(2000)026<0386:BPNGNS>2.0.CO;2. ISSN 0094-8373.
32. Zimmer, Carl (27 בנובמבר 2019). "Is This the First Fossil of an Embryo? - Mysterious 609-million-year-old balls of cells may be the oldest animal embryos — or something else entirely". The New York Times. אורכב מ-המקור ב-2022-01-01. נבדק ב-28 בנובמבר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
33. Cunningham, John A.; et al. (5 בדצמבר 2016). "The origin of animals: Can molecular clocks and the fossil record be reconciled?". BioEssays. 39 (1): e201600120. doi:10.1002/bies.201600120. PMID 27918074. {{cite journal}}: (עזרה)
34. Hoffman, Paul F.; Kaufman, Alan J.; Halverson, Galen P.; Schrag, Daniel P. (28 באוגוסט 1998). "A Neoproterozoic Snowball Earth" (PDF). Science. 281 (5381): 1342–1346. Bibcode:1998Sci...281.1342H. doi:10.1126/science.281.5381.1342. ISSN 0036-8075. PMID 9721097. נבדק ב-2007-05-04. {{cite journal}}: (עזרה)
35. Kirschvink 1992, pp. 51–52
36. "First Land Plants and Fungi Changed Earth's Climate, Paving the Way for Explosive Evolution of Land Animals, New Gene Study Suggests". www.sciencedaily.com. נבדק ב-25 במאי 2022. {{cite web}}: (עזרה)
37. Žárský, J.; Žárský, V.; Hanáček, M.; Žárský, V. (2022-01-27). "Cryogenian Glacial Habitats as a Plant Terrestrialisation Cradle – The Origin of the Anydrophytes and Zygnematophyceae Split". Frontiers in Plant Science. Frontiers. 12: 735020. doi:10.3389/fpls.2021.735020. ISSN 1664-462X. PMC 8829067. PMID 35154170.
38. Boyle, Richard A.; Lenton, Timothy M.; Williams, Hywel T. P. (בדצמבר 2007). "Neoproterozoic 'snowball Earth' glaciations and the evolution of altruism" (PDF). Geobiology. 5 (4): 337–349. doi:10.1111/j.1472-4669.2007.00115.x. ISSN 1472-4677. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2008-09-10. נבדק ב-2015-03-09. {{cite journal}}: (עזרה)
39. Corsetti, Frank A.; Awramik, Stanley M.; Pierce, David (15 באפריל 2003). "A complex microbiota from snowball Earth times: Microfossils from the Neoproterozoic Kingston Peak Formation, Death Valley, USA". Proc. Natl. Acad. Sci. U.S.A. 100 (8): 4399–4404. Bibcode:2003PNAS..100.4399C. doi:10.1073/pnas.0730560100. ISSN 0027-8424. PMC 153566. PMID 12682298. {{cite journal}}: (עזרה)
40. Corsetti, Frank A.; Olcott, Alison N.; Bakermans, Corien (22 במרץ 2006). "The biotic response to Neoproterozoic snowball Earth". Palaeogeography, Palaeoclimatology, Palaeoecology. 232 (2–4): 114–130. Bibcode:2006PPP...232..114C. doi:10.1016/j.palaeo.2005.10.030. ISSN 0031-0182. {{cite journal}}: (עזרה)
41. "Formation of the Ozone Layer". Goddard Earth Sciences Data and Information Services Center. NASA. 9 בספטמבר 2009. נבדק ב-2013-05-26. {{cite web}}: (עזרה)
42. Narbonne, Guy (בינואר 2008). "The Origin and Early Evolution of Animals". Kingston, Ontario, Canada: Queen's University. אורכב מ-המקור ב-2015-07-24. נבדק ב-2007-03-10. {{cite web}}: (עזרה)
43. Waggoner, Ben M.; Collins, Allen G.; et al. (22 בנובמבר 1994). Rieboldt, Sarah; Smith, Dave (eds.). "The Cambrian Period". Tour of geologic time (Online exhibit). Berkeley, CA: University of California Museum of Paleontology. נבדק ב-2015-03-09. {{cite web}}: (עזרה)
44. Lane, Abby (20 בינואר 1999). "Timing". The Cambrian Explosion. Bristol, England: University of Bristol. נבדק ב-2015-03-09. {{cite web}}: (עזרה)
45. Chen, Jun-Yuan; Schopf, J. William; Bottjer, David J.; Zhang, Chen-Yu; Kudryavtsev, Anatoliy B.; Tripathi, Abhishek B.; Wang, Xiu-Qiang; Yang, Yong-Hua; Gao, Xiang; Yang, Ying (2007-04-10). "Raman spectra of a Lower Cambrian ctenophore embryo from southwestern Shaanxi, China". Proceedings of the National Academy of Sciences of the United States of America. 104 (15): 6289–6292. Bibcode:2007PNAS..104.6289C. doi:10.1073/pnas.0701246104. ISSN 0027-8424. PMC 1847456. PMID 17404242.
46. Müller, W. E. G.; Jinhe Li; Schröder, H. C.; Li Qiao; Xiaohong Wang (2007-05-03). "The unique skeleton of siliceous sponges (Porifera; Hexactinellida and Demospongiae) that evolved first from the Urmetazoa during the Proterozoic: a review". Biogeosciences (באנגלית). 4 (2): 219–232. Bibcode:2007BGeo....4..219M. doi:10.5194/bg-4-219-2007. ISSN 1726-4170.
47. "Corals and sea anemones (anthozoa)". Smithsonian's National Zoo (באנגלית). 2018-12-11. נבדק ב-2022-09-24.
48. Grazhdankin, Dima (8 בפברואר 2016). "Patterns of distribution in the Ediacaran biotas: facies versus biogeography and evolution". Paleobiology (באנגלית). 30 (2): 203–221. doi:10.1666/0094-8373(2004)030<0203:PODITE>2.0.CO;2. ISSN 0094-8373. {{cite journal}}: (עזרה)
49. "Palaeos Paleozoic: Cambrian: The Cambrian Period - 2". אורכב מ-המקור ב-2009-04-29. נבדק ב-2009-04-20.
50. Clarke, Tom (30 באפריל 2002). "Oldest fossil footprints on land". Nature. doi:10.1038/news020429-2. ISSN 1744-7933. נבדק ב-2015-03-09. The oldest fossils of footprints ever found on land hint that animals may have beaten plants out of the primordial seas. Lobster-sized, centipede-like animals made the prints wading out of the ocean and scuttling over sand dunes about 530 million years ago. Previous fossils indicated that animals didn't take this step until 40 million years later. {{cite journal}}: (עזרה)
51. "Graptolites". British Geological Survey (באנגלית בריטית). נבדק ב-2022-09-24.
52. Leutwyler, Kristin. "511-Million-Year-Old Fossil Suggests Pre-Cambrian Origins for Crustaceans". Scientific American (באנגלית). נבדק ב-2022-09-24.
53. חיים מופלאים: פצלי ברג'ס וטבע ההיסטוריה (באנגלית: Wonderful Life: The Burgess Shale and the Nature of History), מאת הפלאונטולוג סטיבן ג'יי גולד מסגל אוניברסיטת הרווארד.
54. Garwood, Russell J.; Edgecombe, Gregory D. (בספטמבר 2011). "Early Terrestrial Animals, Evolution, and Uncertainty". Evolution: Education and Outreach. 4 (3): 489–501. doi:10.1007/s12052-011-0357-y. ISSN 1936-6426. {{cite journal}}: (עזרה)
55. Lindgren, A.R.; Giribet, G.; Nishiguchi, M.K. (2004). "A combined approach to the phylogeny of Cephalopoda (Mollusca)" (PDF). Cladistics. 20 (5): 454–486. CiteSeerX 10.1.1.693.2026. doi:10.1111/j.1096-0031.2004.00032.x. PMID 34892953. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2015-02-10.
56. Landing, Ed; Westrop, Stephen R. (1 בספטמבר 2006). "Lower Ordovician Faunas, Stratigraphy, and Sea-Level History of the Middle Beekmantown Group, Northeastern New York". Journal of Paleontology. 80 (5): 958–980. doi:10.1666/0022-3360(2006)80[958:LOFSAS]2.0.CO;2. ISSN 0022-3360. {{cite journal}}: (עזרה)
57. Serb, Jeanne M.; Eernisse, Douglas J. (25 בספטמבר 2008). "Charting Evolution's Trajectory: Using Molluscan Eye Diversity to Understand Parallel and Convergent Evolution". Evolution: Education and Outreach (באנגלית). 1 (4): 439–447. doi:10.1007/s12052-008-0084-1. ISSN 1936-6434. {{cite journal}}: (עזרה)
58. Niedźwiedzki, Grzegorz; Szrek, Piotr; Narkiewicz, Katarzyna; Narkiewicz, Marek; Ahlberg, Per E. (1 בינואר 2010). "Tetrapod trackways from the early Middle Devonian period of Poland" (PDF). Nature (באנגלית). 463 (7277): 43–48. Bibcode:2010Natur.463...43N. doi:10.1038/nature08623. ISSN 1476-4687. PMID 20054388. {{cite journal}}: (עזרה)
59. "Details of Evolutionary Transition from Fish to Land Animals Revealed". www.nsf.gov (באנגלית). נבדק ב-2022-09-25.
60. Clack, Jennifer A. (21 בנובמבר 2005). "Getting a Leg Up on Land". Scientific American. 293 (6): 100–107. Bibcode:2005SciAm.293f.100C. doi:10.1038/scientificamerican1205-100. PMID 16323697. אורכב מ-המקור ב-2007-02-25. {{cite journal}}: (עזרה)
61. Martin, R. Aidan. "Evolution of a Super Predator". Biology of Sharks and Rays. North Vancouver, BC, Canada: ReefQuest Centre for Shark Research. נבדק ב-2015-03-10. The ancestry of sharks dates back more than 200 million years before the earliest known dinosaur.
62. "Devonian Fossil Forest Unearthed in China | Paleontology | Sci-News.com". Breaking Science News | Sci-News.com (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-09-28.
63. "Pteridopsida: Fossil Record". University of California Museum of Paleontology. נבדק ב-2014-03-11.
64. "Amphibia". paleobiodb.org. נבדק ב-2022-10-07.
65. Benton, M.J.; Donoghue, P.C.J. (2006). "Palaeontological evidence to date the tree of life". Molecular Biology and Evolution. 24 (1): 26–53. doi:10.1093/molbev/msl150. PMID 17047029.
66. "Origin and Early Evolution of Amniotes | Frontiers Research Topic". www.frontiersin.org. נבדק ב-2022-10-07.
67. Kemp, T. S. (16 בפברואר 2006). "The origin and early radiation of the therapsid mammal-like reptiles: a palaeobiological hypothesis". Journal of Evolutionary Biology (באנגלית). 19 (4): 1231–1247. doi:10.1111/j.1420-9101.2005.01076.x. ISSN 1010-061X. PMID 16780524. {{cite journal}}: (עזרה)
68. Sahney, Sarda; Benton, Michael J. (7 באפריל 2008). "Recovery from the most profound mass extinction of all time". Proceedings of the Royal Society B. 275 (1636): 759–765. doi:10.1098/rspb.2007.1370. ISSN 0962-8452. PMC 2596898. PMID 18198148. {{cite journal}}: (עזרה)
69. Triadobatrachus | fossil amphibian genus | Britannica, www.britannica.com (באנגלית)
70. US Department of Commerce, National Oceanic and Atmospheric Administration. "What are the vampire squid and the vampire fish?". oceanservice.noaa.gov (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2019-09-27.
71. Dell'Amore, Christine (24 באפריל 2014). "Meet Kryptodrakon: Oldest Known Pterodactyl Found in China". National Geographic News. Washington, D.C.: National Geographic Society. נבדק ב-2014-04-25. {{cite news}}: (עזרה)
72. Greshko, Michael (2020-02-11). "Oldest evidence of modern bees found in Argentina". National Geographic. נבדק ב-2022-06-22. The model shows that modern bees started diversifying at a breakneck pace about 114 million years ago, right around the time that eudicots—the plant group that comprises 75 percent of flowering plants—started branching out. The results, which confirm some earlier genetic studies, strengthen the case that flowering plants and pollinating bees have coevolved from the very beginning.
73. Moreau, Corrie S.; Bell, Charles D.; Vila, Roger; Archibald, S. Bruce; Pierce, Naomi E. (2006-04-07). "Phylogeny of the Ants: Diversification in the Age of Angiosperms". Science (באנגלית). 312 (5770): 101–104. Bibcode:2006Sci...312..101M. doi:10.1126/science.1124891. ISSN 0036-8075. PMID 16601190.
74. "Case for 'river monster' Spinosaurus strengthened by new fossil teeth". Science (באנגלית). 2020-09-23. נבדק ב-2022-10-03.
75. "Mindat.org". www.mindat.org. נבדק ב-2022-10-03.
76. Grossnickle, David M.; Newham, Elis (2016-06-15). "Therian mammals experience an ecomorphological radiation during the Late Cretaceous and selective extinction at the K–Pg boundary". Proceedings of the Royal Society B: Biological Sciences. 283 (1832): 20160256. doi:10.1098/rspb.2016.0256. PMC 4920311.
77. "Mammals began their takeover long before the death of the dinosaurs". ScienceDaily (באנגלית). נבדק ב-2022-09-25.
78. Finds, Study (2021-12-02). "T-rex fossil reveals dinosaur from 68 million years ago likely had a terrible toothache!". Study Finds (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-09-24.
79. "About > The Origins of Oaks". www.oaksofchevithornebarton.com. נבדק ב-2019-09-28.
80. Karmin M, Saag L, Vicente M, et al. (באפריל 2015). "A recent bottleneck of Y chromosome diversity coincides with a global change in culture". Genome Research. 25 (4): 459–466. doi:10.1101/gr.186684.114. ISSN 1088-9051. PMC 4381518. PMID 25770088. {{cite journal}}: (עזרה)
81. ד"ר יונת אשחר, האדם שהקדים את זמנו, במדור "חדשות מדע" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 25 בינואר 2018
82. מערכת וואלה! חדשות‏, התגלית ההיסטורית שהדהימה את החוקרים: גור קרנף צמרירי בסיביר, באתר וואלה, 3 במרץ 2015
83. "International Stratigraphic Chart (v 2014/10)" (PDF). Beijing, China: International Commission on Stratigraphy. נבדק ב-2015-03-11.