Loading AI tools
משפחת טורפים במחלקת היונקים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
צבועיים (שם מדעי: Hyaenidae) היא משפחה של יונקים טורפים מתת-הסדרה דמויי חתול שבסדרת הטורפים. משפחת הצבועיים היא המשפחה הקטנה ביותר (בעלת יותר ממין יחיד) במשפחות סדרת הטורפים היונקים.
לצבוע פלג גוף קדמי הגבוה מפלג הגוף האחורי. לצבוע מבנה זה כיוון שפלג גופו הקדמי מפותח ושרירי יותר מפלגו האחורי ונועד לתמוך בלסתות החזקות ביותר בין היונקים. רגליו הקדמיות החזקות וכן ראשו החזק הכרחיים לתמיכה ולהפעלת הלסתות, וכן כדי לתפוס בחוזקה את טרפו. רגליו האחוריות עוזרות לו בריצתו המהירה.
משקלם של הצבועים נע בין 10–80 ק"ג כשהגדול ביותר הוא הצבוע הנקוד, ראשם גדול ורחב. הם בעלי אוזניים גדולות, פרווה גסה, צוואר שרירי ולסתות חזקות. הגדול שבצבועים הוא הצבוע הנקוד והקטן מביניהם הוא צבועון הרעמה.
הצבועים חיים כפרטים יחידים, פרט לצבוע הנקוד, המוכר במשפחה, שחי בקבוצות (לרוב) כשבראשם עומדת נקבת אלפא, הצבועה השליטה, והיא זו שבוחרת את בן זוגה. משך הריונה הוא כשלושה חודשים ובהמלטה אחת נולדים בין אחד לארבעה גורים. הצאצאים שייוולדו למנהיגת הלהקה ישחקו זה עם זה, אך לא עם שאר גורי הלהקה, בשל "מעמדם".
הצבועים ידועים בכך שהם "מנקים" את סביבתם משיירי פגרים. בשל לסתותיהם החזקות ומיצי הקיבה החזקים שלהם, הם מסוגלים לעכל את שאריות הפגר כגון העצמות והעור. מכאן יצא שמם כאוכלי פגרים, אף שלרוב הם צדים טרף. לעיתים מציקים הצבועים לאריות ולנמרים וגונבים מהם את טרפם, אף על פי שלעיתים תכופות יותר גונב האריה את טרפם שלהם. עם זאת הצבועים חלשים מכדי להתמודד עם אריה זכר והם יעדיפו לגנוב ללביאות, דבר התלוי במספר הפרטים בלהקתם. צבועון הרעמה הוא מין הניזון בעיקר מטרמיטים, בשונה ממרבית מיני הטורפים.
הצבועים הם פעילי לילה[1]
בתרבויות שונות התפתחו אמונות תפלות שליליות בנוגע לצבועים כאוכלי פגרים ובגלל "צחוקם" הקולני, ואלה מובילות לפגיעה ולציד[2].
הצבועים הגדולים ביותר אף תקפו וטרפו ילדים. במספר ערים באפריקה כמו בהרר, נוהגים המקומיים לתת שאריות ממזונם לצבועים אשר לא פוגעים בהם[דרוש מקור].
"וְהָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה דֶּרֶךְ בֵּית חֹרוֹן וְהָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה דֶּרֶךְ הַגְּבוּל הַנִּשְׁקָף עַל גֵּי הַצְּבֹעִים הַמִּדְבָּרָה"
— ספר שמואל א', פרק י"ג, פסוק י"ח
רבי אליהו הכהן האיתמרי כתב על הצבוע בספרו מדרש תלפיות[3]: "ספרו הרבה מחוטבי עצים, שדומה קצת לחמור ויש לו זנב גדול, וקולו נעים והולך ובא בפני אדם ומכשכש בזנבו ומצפצף בפיו עד שנראה כמין זמר נעים, ומרוצתו קלה כצבי, ואשר נפתה והולך אחר קולו, גונב את דעתו והוא מרקד בפניו ומשתגע כמו הקוף, עד שמוליכו לחור, וכשור אל הטבח יבא, אין תקנה אלא להראות לו חרב שלופה ולגעור בו בעצים ובאבנים, ובורח מן האש, ואם אירע שהלך פתאום הפתי שלא ידע, ישליכהו לאחד הפחתים ושם יאכלנו ועצמותיו יגרם ממש".
כיום קיימים ארבעה מיני צבועים.
בישראל מצוי רק הצבוע המפוספס, אף שנתגלו בה גם מאובנים של הצבוע הנקוד
בעבר השתייכה משפחת הטורפים הנכחדים האינודונים (Hyaenodontidae) למשפחת הצבועיים אך מסווגת בימינו למשפחה עצמאית בסדרת הקראודונטים. כמו כן, סווגה בה משפחת טורפים דומה מאוד לצבועים - פרקרוקוטיים, אשר נחשבת בימינו למשפחה בפני עצמה.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
