Remove ads

הרב פרופ' עזרא ציון מלמד-כהן (ב' בכסלו ה'תרס"ד, 20 בנובמבר 1903 - כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 9 במרץ 1994) היה פילולוג וחוקר מקרא והתלמוד, ספרדי ירושלמי ממוצא פרסי. חתן פרס ישראל ל"פרשנות המקורות וספרות תורנית" (לשנת תשמ"ז 1987), ופרס הרב קוק (לשנת תשל"ג 1973). נחשב לאחד ממעצבי האסכולה האקדמית ירושלמית למחקר היהדות[1], וכן לתלמידו המובהק של פרופ' ר' יעקב נחום הלוי אפשטיין.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...
עזרא ציון מלמד
Thumb
לידה 1903
חנוכה, תרס"ד
שיראז, איראן עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1994 (בגיל 91 בערך)
כ"ו באדר ה'תשנ"ד
ירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי בלשנות, חקר המקרא, חקר התלמוד, פילוסופיה
מקום מגורים פרס, ישראל
מקום קבורה הר המנוחות עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט יעקב שפיגל
פרסים והוקרה חתן פרס ישראל ל"פרשנות המקורות וספרות תורנית", פרס טשרניחובסקי, יקיר ירושלים.
תרומות עיקריות
הוצאת כתבי פרופ' י"נ אפשטיין, חיבור מבואות לספרות חז"ל ומילונים לעברית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סגירה

קורות חיים

נולד בשיראז שבאיראן ועלה לארץ ישראל עם אמו בשנת ה'תרס"ז (1907). זאת, כשנה לאחר עליית אביו, הרב רחמים מלמד כהן, רב עדת יהודי פרס בירושלים.

בוגר כמה מסגרות ירושלמיות ללימוד תורה, ביניהן בית המדרש "דורש ציון", ישיבת "אפיריון" וישיבת "ציון". עמד בראש בית הכנסת אגודת צעירי פרס ביחד עם אברהם (עזרא) ניסן.

בשנת ה'תרפ"ו (1926), נישא לשושנה רוטמן, בתו של מנחם-מנדל רוטמן, חסיד חב"ד הידוע כמתיישב הראשון של קבוצת "בית וגן" (לימים העיר בת-ים). השניים הכירו כשנפגשו בשיעורי אספרנטו בהם השתתפו[2] הנישואין הבין-עדתיים, אשר נחשבו לתקדימיים בתקופה זו, נערכו בידי הראי"ה קוק, אשר כיהן כרב הראשי לארץ ישראל.

נמנה עם ראשוני התלמידים במכון למדעי היהדות - שקדם לפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית, בה קיבל בשנת 1933 תואר מוסמך למדעי הרוח (מקרא, תלמוד, ידיעת ארץ ישראל, שפה וספרות יוונית והיסטוריה של יוון ורומא).

בעל תואר ד"ר לפילוסופיה על מחקרו "מדרשי הלכה של התנאים בתלמוד הבבלי" (ה'תש"א 1941).

לימד בבית הספר העממי "דורש ציון", ב"סמינר למורות של המזרחי" (כיום "מכללת אפרתה") וב"בית המדרש למורים העברי" (כיום המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין).

היה המזרחי הראשון שמונה לדרגת פרופסור במדינת ישראל, עם מינויו לפרופ' חבר בחוג למקרא של האוניברסיטה העברית בשנת 1964. בשנת 1971 הועלה לדרגת פרופסור מן המניין[3].

לאחר יציאתו לגמלאות בשנת 1972, לימד בנוסף גם בחוגים לתלמוד באוניברסיטת תל אביב ובאוניברסיטת בר-אילן, ממנה קיבל בשנת 1987 תואר דוקטור לשם כבוד[4].

נפטר ביום כ"ו באדר ה'תשנ"ד, 1994.

Remove ads

מחקריו

מחקריו מקיפים תחומים רבים במדעי היהדות: חקר המקרא, התלמוד, ארץ ישראל והספרות היוונית-יהודית.

בין קרוב למאה ספריו ומאמריו, בולטים ספריו רחבי ההיקף אודות "מפרשי המקרא, דרכיהם ושיטותיהם"; "פרקי מבוא לספרות התלמוד"; תרגומיו לעברית ספרים מיוונית עתיקה ומפרסית; מילונים שכתב: ארמי - עברי, לתרגומי המקרא ולתלמוד הבבלי, אספרנטו - עברי (תרפ"ח, 1927, "בצירוף מבנה השפה ודקדוקיה").

רבים ממחקריו מרוכזים בשני הספרים: "מחקרים במקרא" ו"עיונים בספרות התלמוד". על תרגומו לעברית של מסכת בבא קמא זכה בפרס טשרניחובסקי (1954). בעד ספרו "מדרשי הלכה של התנאים בתלמוד הבבלי" זכה בפרס ע"ש דוד ילין (1944).

במהלך חייו הוציא לאור שלושה עשר ספרים של חוקרים אחרים. בתוך כך, ערך והוציא לאור רבים מכתבי רבו - פרופ' ר' יעקב נחום הלוי אפשטיין, וכן, ספרי מחקר של חבריו: החוקר גדליה אלון והפרופ' בנימין דה-פריס. בנוסף, הוציא לאור כתבי-יד עתיקים משפות שונות.

מאז פטירתו, ממשיכים בניו להוציא לאור ספרים נוספים מכתבי ידו.

Remove ads

פעילות ציבורית

בפברואר 1932 נבחר לוועד הקהילה של ירושלים מטעם רשימה של יהודי המזרח[5], ולאחר מכן אף נבחר מטעמה לחבר המועצה הדתית של ירושלים[6].

לאחר פטירת הראשון לציון הרב עוזיאל, פנו בכירים מחוגי המזרחי בבקשה להעמידו כרב הראשי הספרדי למדינת ישראל. עם זאת, לאחר שהתברר כי מועמדותו עלולה לעורר מחלוקת, ביקש שלא יגישו את מועמדותו[7].

כיהן כחבר ועדת השופטים של פרס ירושלים לספרות תורנית.

לאחר מות אביו, מילא את מקומו ושימש כרבה של קהילת יהודי פרס בשכונת נחלת ציון, בירושלים. וכן, כראש הישיבה הקהילתית שהקים אביו "שערי רחמים".

החל משנת 1956, כיהן כחבר האקדמיה ללשון העברית עד לפטירתו כזקן חברי האקדמיה[8].

Remove ads

יחסו לארץ ישראל ולמדינה

התעקש לעשות את כל מחקריו בארץ ישראל. כך, סירב להזמנות מאוניברסיטאות בחו"ל, אף בשנות השבתון.

סבר כי להקמת מדינת ישראל חייבת להיות ביטוי בתפילה. בהתאם לכך, היה הראשון שתיקן תפילות למען המדינה וחיילי צה"ל, וכן חיבר תפילת "על הניסים" מיוחדת ליום העצמאות[9]. את התפילות הדפיס בספריו השונים, וכן שילבם בתפילות שבבית הכנסת שייסד אביו.

מספריו

Thumb
המילון הארמי עברי במהדורה הראשונה בכתב ידו

לאחר פטירתו:

Remove ads

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

מחיבוריו המקוונים

Remove ads

הערות שוליים

Wikiwand in your browser!

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.

Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.

Remove ads