Loading AI tools
חוקר תלמוד מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב נחום הלוי אפשטיין (כ"ד בחשוון תרל"ט, 20 בנובמבר 1878,[1] בריסק דליטא (ברסט), פלך גרודנו, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – ג' באדר תשי"ב, 29 בפברואר 1952, ירושלים) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מייסד המכון למדעי היהדות בה ועורכו הראשון של כתב העת של המכון – "תרביץ". פילולוג וחוקר ספרות התנאים והאמוראים. נחשב ל"אבי המדע התלמודי המדויק".[2]
 | |
| יעקב נחום אפשטיין | |
| לידה |
20 בנובמבר 1878 ברסט, האימפריה הרוסית  |
|---|---|
| פטירה |
29 בפברואר 1952 (בגיל 73) ירושלים |
| מקום קבורה |
בית הקברות סנהדריה |
| מוסדות |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| תלמידי דוקטורט |
אברהם גולדברג |
| פרסים והוקרה |
פרס ביאליק (1948) |
  | |
יעקב נחום הלוי אפשטיין נולד בשנת 1878 בעיר בריסק דליטא (ברסט) שבפלך גרודנו של האימפריה הרוסית, בתחום המושב היהודי. אביו, הרב חיים הלוי אפשטיין, היה דור חמישי לרב אריה לייב הלוי אפשטיין, ואמו חיה-שרה באגון הייתה בת רב העיירה הסמוכה קוטליני.
עד הגיעו לגיל עשר למד ב"חדר", ולאחר מכן למד אצל אביו. כשהיה בן 14 נפטר אביו, ולאחר מכן, במשך שנה וחצי, מתחילת קיץ תרנ"ד (1894) עד סוף קיץ תרנ"ה (1895), למד בישיבת מיר אצל הרב חיים לייב טיקטינסקי. בראש השנה תרנ"ה חזר בפעם היחידה בתקופה זו לבקר בביתו בבריסק.
בסוף קיץ תרנ"ה חזר לעירו ולמד ביחידות בבתי מדרש ללא הכוונה מסודרת של רב או מורה, עיקר לימודו התרכז בתורתם של הראשונים. באותה תקופה החל להתעמק על פי יומניו[3] במחקר אודות ייחוסם של ספרי ראשונים, במחקרו זה הוא מגלה טעויות רבות לגבי זיהויים ומוצאם של כותבי הספרים השונים. במהלך מחקריו האישיים עמד לו לרועץ החיסרון בספרי מחקר, על כן החליט בשנת תרס"א לנסוע לווילנה, ושם להעמיק ולהרחיב את עיסוקיו בתחום המחקר בספריית שטרשון, וכך כותב אפשטיין במכתב לדודו:
הנך יודע, עוד מזמן היותך פה, את תשוקתי העזה למחקר וביקורת ובימים האחרונים עוד התפתח כשרוני זה יותר ויותר ונמצאים איתי הערות נכבדות ומאמרים בנוגע לביקורת ותולדות הראשונים, ועל כל צעד ושעל יעמוד לי לשטן חסרון הספרים. על כן, באומרי במכתב ההוא, כי נוסע הנני לרגלי בית עקד הספרים העיקרי, של ר' מתתיהו שטרשון אשר שם (=בווילנה), הנה אמרתי לך את כל מטרת נסיעתי
תחילה ניסה להתקבל לישיבת הקיבוץ של הרב גרודזנסקי, אבל הוא לא התקבל לקיבוץ על אף שהביא עמו מכתב המלצה מר' חיים סולבייציק.[4]
בשנת תרס"ז למד בבית המדרש לרבנים בווינה, בשנים תרס"ח-תר"ע למד באוניברסיטת וינה, ועשה דוקטורט בפילולוגיה שמית, פילוסופיה והיסטוריה מאוניברסיטת ברן (תרע"א-תרע"ג) בנושא מבוא לפירושי הגאונים לסדר טהרות.
משנת תרפ"ב היה שנתיים פרופסור שלא מן המניין בבית המדרש הגבוה לחכמת ישראל בברלין.
בעקבות פניה של יהודה לייב מאגנס בשנת 1925 במהלך סמינר שנתן אפשטיין בארצות הברית, הגיע ללמד כפרופסור לבלשנות שמית במכון למדעי היהדות באוניברסיטה העברית, ובשנת תר"ץ (1930) ייסד והחל לערוך את כתב העת "תרביץ" של המכון למדעי היהדות באוניברסיטה.
ב-1948 זכה אפשטיין בפרס ביאליק לחכמת ישראל על המגנום אופוס שלו, "מבוא לנוסח המשנה", שכתיבתו החלה עוד בברלין בשנת תרע"ה.[5]
בהגיעו לגיל שבעים יצא לכבודו ספר היובל תחת הכותרת: "ספר היובל לכבוד יעקב נחום הלוי אפשטיין: למלאת לו שבעים שנה".[6]
תלמידו המובהק, הרב פרופסור עזרא ציון מלמד, ערך והוציא לאור את כל כתבי היד של פרופסור אפשטיין שנותרו לאחר פטירתו.[7]
כמו כן, אשתו ציפורה, אשר האריכה ימים עוד כ-26 שנה, דאגה לשמר את זכרו של בעלה ולהמשיך את עבודתו. לצורך כך היא הקדישה ממון רב שיועד למתן פרס על שמו לתלמיד מצטיין בחוג לתלמוד באוניברסיטה העברית, פרס זה מוענק בכל שנה בג' באדר, יום השנה לפטירתו של אפשטיין. בנוסף, ציפורה טרחה ועמלה בתרגום מדעי ומדויק של כל המאמרים של אפשטיין שנכתבו בלועזית לעברית ודאגה לכך שיעברו ביקורת של חוקרי תלמוד.
ארכיונו האישי שמור בספרייה הלאומית
זכרו הונצח ברחוב על שמו בשכונת קריית היובל בירושלים.
נישא לציפורה דה בֵּר, מורה ליוונית ורומית שעלתה לבדה מהולנד, נכדתו של הרב הראשי לאמסטרדם יוסף צבי דינר (אחותה בֶּרתה (ברכה) הייתה אשתו של המחנך וחוקר היהדות פרופ' בנימין דה-פריס), והתגורר בשכונת תלפיות בירושלים (שבה התיידד עם שכנו ש"י עגנון).
בנו הבכור, חיים מנחם (אשר דאג ביחד עם אמו ציפורה אפשטיין להביא לידי הוצאת כתבי אביו לאור), גר משנות החמישים בקיבוץ סעד שבנגב ושימש בו בתפקידים שונים בהם הקמת קיבוץ כפר עציון המחודש וראש צורים.[8] בנו הוא הרב יעקב אפשטיין. מחבר השו"ת חבל נחלתו.
בתו שרה הייתה רופאה כללית, והייתה נשואה לרב חיים דרוקמן.
בתו יסכה לנדאו התגוררה אף היא בקיבוץ סעד.
נקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים.[9]
בשנת 2011 יצא סרטו של הבמאי יוסף סידר - "הערת שוליים", ובו מוזכר אפשטיין, בשם י.נ. פיינשטיין, כמורהו הדגול של "פרופ' אליעזר שקולניק" (שלמה בר אבא). מוזכר גם ספרו "מבוא לנוסח המשנה".
יעקב נחום אפשטין (1878-1952), דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
