סנט ג'ורג' (יוטה)
עיר בדרום יוטה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עיר בדרום יוטה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
סנט ג'ורג' (באנגלית: St. George) היא עיר השוכנת במחוז וושינגטון בדרום-מערב מדינת יוטה על הגבול עם אריזונה ובסמוך למפגש המדינות המשולש יוטה, נבדה ואריזונה בארצות הברית. העיר היא מושב המחוז ומרכז האזור המטרופוליטני סנט ג'ורג'. העיר שוכנת בקצה הצפון-מזרחי של מדבר מוהאבי בסמוך להרי פיין ואלי (Pine Valley Mountains), והיא גם נקודת המפגש בין שלושה אזורים גאולוגים מובחנים: מדבר מוהאבי, רמת קולורדו והאגן הגדול. העיר מרוחקת 190 קילומטרים צפונית-מזרחית ללאס וגאס ו-480 קילומטרים דרומית-דרומית-מערבית מסולט לייק סיטי, בירת יוטה על כביש בין-מדינתי 15. העיר קרויה על שם ג'ורג' א. סמית (George A. Smith), אחד ה"שליחים" הראשונים בכנסייה המורמונית.
| |||
תצפית על מרכז העיר בדמדומים | |||
מדינה | ארצות הברית | ||
---|---|---|---|
מדינה | יוטה | ||
מחוז | וושינגטון | ||
ראש העיר | Michele Randall | ||
תאריך ייסוד | 1861 | ||
על שם | George A. Smith | ||
שטח | 168 קמ"ר | ||
‑ שטח ואחוז מים | 1.2 קמ"ר 0.72 | ||
גובה | 872 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 95,342[1] (1 באפריל 2020) | ||
‑ במטרופולין | 155,600 | ||
‑ צפיפות | 477 נפש לקמ"ר (2015) | ||
קואורדינטות | 37°05′43″N 113°34′41″W | ||
אזור זמן | UTC -7 | ||
https://www.sgcity.org/ | |||
נכון ל-2015 אמדה לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית את אוכלוסיית סנט ג'ורג' ב-80,202 תושבים,[1] ואת האזור המטרופוליטני שמוגדר כמחוז וושינגטון, ב-155,600 תושבים.[2] סנט ג'ורג' היא העיר השביעית בגודלה ביוטה, והעיר המאוכלסת ביותר במדינה מחוץ לחזית ואסאץ'.[hebrew 1] העיר התפרסמה בייחוד בצמיחה המהירה שלה, באופן עקבי היא מדורגת כאחת הערים הגדלות במהירות הרבה ביותר במדינה במשך כמה עשורים. ב-2005 דורגה סנט ג'ורג' במקום השני כאזור המטרופוליטני הצומח במהירות הרבה ביותר בארצות הברית, כשבמקום הראשון גרילי בקולורדו. מגמה זו נמשכה עד 2010, כאשר הצמיחה הואטה באופן מוחשי בשל המיתון הכלכלי. מאז מגמות הצמיחה התגברו שוב בקצב יציב, וסנט ג'ורג' מדורגת במקום החמישי כאזור המטרופוליטני הצומח במהירות הרבה ביותר בארצות הברית.
התושבים הקדומים ביותר באזור סנט ג'ורג' היו בני האנסאזי של הנהר וירג'ין ששכנו באזור משנת 200 לפנה"ס ועד 1200 לספירה. הם השאירו מאחוריהם חורבות של מבני מגורים ואמנות סלע. מאוחר יותר, בין 1100 ל-1200 לספירה, התיישבו במקום בני שבטי הפאיוט. הפאיוט גידלו תירס, חיטה ודלעת והשלימו את התזונה בציד איילים, ארנבות וחיות אחרות. האירופאים הראשונים שהגיעו לאזור היו חלק ממשלחת דומינגס-אסקלנטה ב-1776. אחריהם הגיעו ציידי פרוות ומשלחות מחקר.
ב-1854 הקימה הכנסייה המורמונית מיסיון עבור הילידים בסנטה קלרה, כ-3 קילומטרים צפונית-מערבית למיקומה של סנט ג'ורג' בימינו. הכנסייה יסדה חוות ניסיוניות בעמק סנט ג'ורג' בשנים 1858-1857. לאחר פרוץ מלחמת האזרחים האמריקנית חשש בריגהם יאנג, נשיא הכנסייה המורמונית, שבשל המלחמה יפסקו משלוחי הכותנה ליוטה, ומכיוון שהוא קיבל דוחות מעודדים על תנאי האקלים מתחת לשולי האגן הגדול, היה משוכנע שכותנה תגדל שם בהצלחה. בכינוס הכללי של הכנסייה ב-6 באוקטובר 1861 "נקראו" 309 משפחות לעקור לאתר המיועד שכונה "מיסיון הכותנה". מרבית בני המשפחות לא ידעו דבר על המשלחת עד שקראו בשמם, אבל הם נעתרו ברצון והיו מוכנים לעזוב בתוך החודש שהוקצה להם. המשפחות נבחרו על מנת שבקהילה יהיו תמהיל מאוזן של חקלאים, בנאים, נפחים, נגרים ומורים. חלק גדול מהמשפחות היה במקור מדרום ארצות הברית, ולכן היה להם הידע כיצד לגדל כותנה. כמחווה של כבוד לביתם הקודם כינו מתיישבים אלו את האזור "דיקסי של יוטה" (Utah’s Dixie).[hebrew 2]
היישוב נקרא סנט ג'ורג' על שם ג'ורג' א. סמית (George A. Smith), אחד ה"שליחים" הראשונים בכנסייה המורמונית. סמית אומנם לא השתתף בהקמת היישוב, אבל בחר אישית חלק גדול מהמשפחות שהתיישבו באזור.[3] השנים הראשונות היו קשות בשל מחסור במי שתייה ושמש קופחת בקיץ. מנפטת כותנה הוקמה ב-1865 ופעלה לסירוגין במשך כ-50 שנים, אבל בסך הכול גידול הכותנה הוכח כעסק כושל. בנוסף ניסו התושבים לייצר משי החל מ-1874, וגם ייצור זה לא תרם משמעותית לכלכלת האזור. יוזמות נוספות כללו ייצור דבשה, פירות יבשים ואפילו יין.[4] בסופו של דבר הכלכלה התבססה על תיירות כאשר התפתחה רשת מסילות ברזל שהביאו מבקרים לפארק הלאומי ציון הקרוב.
ב-1863 הפכה סנט ג'ורג' למושב מחוז וושינגטון, ובאותה שנה החלה בניית המשכן (Tabernacle), המשמש לטקסים וכינוסים ציבוריים, והוא הושלם ב-1875. ב-1871 החלה בניית המקדש המורמוני בסנט ג'ורג' והוא נחנך ב-6 באפריל 1877. היה זה המקדש הראשון שנבנה מערבית לנהר המיסיסיפי. המבנה עבר שיפוצים משמעותיים בשלהי שנות ה-30 של המאה ה-20 ובאמצע שנות ה-70. המבנה הוא המקדש המורמוני העתיק ביותר הפועל ברציפות בעולם.
ב-1911, במלאת חמישים שנים לייסוד העיר, הוקמה אקדמיית דיקסי. הכנסייה המורמונית הפעילה את האקדמיה עד 1933, ואז היא שולבה במערכת החינוך האקדמית של יוטה. קמפוס חדש של קולג' דיקסי נפתח בפינה הדרום-מערבית של העיר בשנות ה-60. הקולג' שודרג לאוניברסיטת דיקסי שבה לומדים כמה אלפי סטודנטים.
ב-1997 ארחה סנט ג'ורג' את בחינות הגמר של קרב עשר אקדמי של ארצות הברית (United States Academic Decathlon).
בינואר 2005 אירעה שיטפון בקנה מידה המתרחש פעם במאה שנים. גשמים ממושכים גרמו לנהרות וירג'ין וסנטה קלרה לעלות מעל גדותיהם. אדם אחד נהרג ו-28 בתים נהרסו במי השיטפונות של הסנטה קלרה.[5]
סנט ג'ורג' ספגה נשורת גרעינית מניסויים בנשק גרעיני שנערכו מעל פני הקרקע ביוקה פלאטס (Yucca Flats) \ אתר הניסויים נבדה צפונית-מערבית ללאס וגאס בתחילת שנות ה-50 של המאה ה-20. הרוחות נשאו דרך שגרה את הנשורת מניסויים אלו ישירות דרך סנט ג'ורג' ואזור דרום יוטה. גידול ניכר בסוגי סרטן שונים: סרטן הדם, לימפומה, סרטן בלוטת התריס, סרטן השד, מלנומה, סרטן העצמות, גידול מוחי וסרטן המעי הגס דווחו מאמצע שנות ה-50 ונמשכים עדיין.[6] ב-1962 מצא דוח של הוועדה לאנרגיה אטומית של ארצות הברית שייתכן שילדים החיים בסנט ג'ורג' בזמן נפילת הנשורת ספגו מנות יוד רדיואקטיבי לבלוטת התריס בכמויות גבוהות שבין 120 ל-440 ראד (בין 1.2 ל-4.4 גריי).
בדרום-מערב יוטה, הגוון של תצורות הקרקע והסלע הוא אדום בשל נוכחות תחמוצת ברזל. אף שחלקים בקטע העתיק של העיר, בייחוד החלק הדרומי בסמוך לנהר וירג'ין, שוכנים על אדמת סחף ממישור הצפה, מרבית סנט ג'ורג' בנויה ישירות על סלעי המשקע מהיורה, טריאס ופרם. התצורות הבאות מפורטות על פי סדר כרונולוגי ומצויות בתחומי העיר:
קילוחי לבה בזלתית מהרביעון יוצרים את הרכסים השחורים ממזרח וממערב בחלק העתיק של העיר סנט ג'ורג'. מתארכים את ההתפרצויות געשיות שיצרו קילוחים אלו לפני 1.2 מיליון שנים.
אתרים גאולוגיים נוספים כוללים את קמר הנהר וירג'ין. הסלע במרכז נסחף והותיר קירות זקופים המקיפים את אזור "מישורי כור המצרף" (Purgatory Flats) מזרחית לסנט ג'ורג'. תוואי גאולוגי נוסף הוא הר פיין ואלי (Pine Valley Mountain – "עמק האורן"), הבנוי מגוש מוצק אחד של גרניט, אחד הלקוליתים הגדולים ביותר בעולם.
שטחה של העיר, על פי לשכת מפקד האוכלוסין של ארצות הברית, הוא 168 קילומטרים רבועים, שמתוכם 166.8 קילומטרים רבועים יבשה ו-1.2 קילומטרים רבועים מים (0.72%). סנט ג'ורג' שוכנת בעמק מדברי כשמרבית העיר בגובה פחות מ-900 מטרים מעל פני הים. בעלי החיים והצמחייה אופייניים למדבר מוהאבי שבו שוכנת סנט ג'ורג'. העיר ממוקמת באזור מעבר ייחודי שבו מתמזגים מדבר מוהאבי, רמת קולורדו והאגן הגדול. הרי ביוור דאם (Beaver Dam Mountains), או בכינוים הנפוץ הר יוטה, שוכנים ממערב, אזור השימור הלאומי רד קליפס (Red Cliffs National Conservation Area) והרי פיין ואלי (Pine Valley Mountains) מצפון, הקצה המערבי של רמת קולורדו והפארק הלאומי ציון ממזרח ורצועת אריזונה מדרום. הנהרות וירג'ין וסנטה קלרה זורמים דרך העמק ומתלכדים בסמוך למרגלות המערביים של גבעת וב (Webb Hill).
האזור העירוני משובץ בגבעות רבות, הרי שולחן, תעלות ושמורות של בתי גידול, היוצרים גבולות טבעיים או מחיצות של מקטעים, שכונות וקהילות בתוך העיר. כיום העיר נראית שונה בהרבה מאשר בימיה הראשונים בהיסטוריה, כאשר העיר הייתה חבויה מתחת לצוקי אבן החול האדמדמה בין שני רכסים געשיים שחורים. העיר גובלת בפרווריה, וושינגטון ממזרח, סנטה קלרה ואיווינס (Ivins) ממערב-צפון-מערב והקהילה של בלומינגטון (Bloomington) היוצרת את החלק הדרום-מערבי של העיר. ככל שהעיר התפשטה, כך גם התרחבה רשת הכבישים והכבישים המהירים, ובשל כל הרכסים ופני השטח הטרשיים של העמק, היה זה אתגר, בייחוד לנסיעה בכיוון מזרח-מערב. כאשר תוכננה רשת הדרכים במקור נבנו הרחובות רחבים במיוחד על מנת לאפשר לקרונות נהוגות על ידי סוסים לבצע בקלות סיבוב פרסה ותוכנן שפע מקום לחניה.
אזור מרכז העיר מוגדר כעמק המרכזי בין גבולות טבעיים. גבעת בלאק ממזרח והנהר וירג'ין מדרום. כביש בין-מדינתי 15 חותך כמעט ישירות דרך המרכז, תוך ניתוק רחובות רבים. הכבישים העיקריים, שדרות סנט ג'ורג', רחוב בלאף (Bluff) וכביש דיקסי הם הצמתים העיקריים במרכז סנט ג'ורג', והם חלק מלולאת העסקים של כביש בין-מדינתי 15.[hebrew 3] עם זאת, כביש דיקסי משמש ככביש ראשי המקשר בין מרכז העיר וכביש בין-מדינתי 15 לבין הצד המערבי של העמק. בשל הטופוגרפיה אף אחד מהכבישים הראשיים אינו חוצה את העיר מקצה לקצה. החלק העתיק של מרכז העיר בנוי משדרות רחבות, כשהנקודה המרכזית היא צומת הרחובות טברנקל ומיין. כיוונם של כל הרחובות המקבילים לטברנקל הוא מזרח-מערב וכיוונם של כל הרחובות המקבילים למיין הוא צפון-דרום. מרכז העיר הוא משכן לרובע ההיסטורי של העיר ובו בתים שהשתמרו מתקופת החלוצים וחזיתות החנויות הרשומים ברשימה ההיסטורית הלאומית, כמו גם הקמפוס של אוניברסיטת המדינה דיקסי ורבים ממרכזי המשרדים, המסחר, הבריאות והדת. הצדדים המזרחיים והמערביים של העיר הם בעיקר שכונות מגורים עירוניות ופרווריות עם אזורים מעורבים של מגורים/מסחר ההולכים ומתרחבים. הצד המזרחי לאורך פרוזדור רד קליפס דרייב (Red Cliffs Drive) / כביש ריוור (River Road) מתהדר באזורים התעשייתיים והמסחריים ביותר באזור. הרחובות הצולבים של מול דרייב (Mall Drive) וריוורסייד דרייב (Riverside Drive) הם הפרוזדור המסחרי המתפתח החדש ביותר. הוא המשרת את האזור הגדל של דרום-מזרח.
רוב השכונות היקרות והיוקרתיות ביותר של העיר שוכנות בין הגבעות והרי השולחן הגבוהים שמהם ניתן לצפות על הנוף המרהיב של האזור. שכונה אחת כזו היא "צוק האבן" (Stone Cliff), שכונה מגודרת מתוכננת היטב של אחוזות שעלותן כמה מיליוני דולרים, ניצבת על גבעה המשקיפה על מרכז העיר ועל העמק מדרום-מזרח. סאן ריוור (Sun River – "נהר השמש") בקצה הדרום-מערבי המרוחק של העיר, הוא השכונה הראשונה והיחידה בסנט ג'ורג' המתוכננת לפנסיונרים, המציעה מגרשי גולף ושירותים בסגנון של אתרי נופש. תת-חלוקות חדשות בקצה הדרומי המרוחק של העמק כדוגמת דזרטס אדג' (Desert's Edge – "קצה המדבר") צצות בשטחים מרוחקים לאורך סאותרן פארקווי (Southern Parkway), החלק הדרומי בכביש הטבעת המתוכנן דיקסי, דרומית לשדה התעופה האזורי. אזור זה, שמתכנני העיר והמארגנים מתייחסים אליו כ"גוש הדרומי", הוא קטע מאדמות המדבר הפתוחים הנרחבים שבתחומי העיר שעל גבול אריזונה המוצעים לפיתוח עירוני עתידי.
רוב השטחים החקלאיים הנותרים נמצאים בעיקר בחלקים הפתוחים בדרום-מזרח העיר הקרויים "ליטל ואלי" (Little Valley – "עמק קטן"), אזור צומח במהירות שבו התושבים שואפים לשמר את אחד האזורים האחרונים שנותרו של סגנון חיים כפרי בעיר.
שכונת "דיקסי דאונס" (Dixie Downs) בחלק הצפון-מערבי של העיר, קרויה על שם מסלול מרוצי סוסים ישן שהיה קיים פעם בסמוך למה שהוא כעת הצומת של רחוב דיקסי דאונס וסנואו קניון פארק ווי (Snow Canyon Parkway). זהו אזור צפוף של בנייני מגורים של בעלי הכנסות נמוכות ובינוניות. דיקסי דאונס ידועה כשכונה המגוונת ביותר מבחינה אתנית בעיר, והיא משכנו של בית הספר הציבורי הראשון הדו-לשוני.
על פי מפקד האוכלוסין של שנת 2010 התגוררו בעיר 72,897 תושבים ב-32,089 משקי בית, ו-26,136 משפחות.[8] ולשכת מפקד האוכלוסין העריכה שב-1 ביולי 2015 היה מספרי תושבי סנט ג'ורג' 80,202. צפיפות האוכלוסייה הייתה 477 תושבים לקילומטר רבוע, והאוכלוסייה התחלקה ל-49.9% זכרים ו-51.1% נקבות.
87.2% מהאוכלוסייה היו לבנים, 0.7% אפרו-אמריקאים ו-1.5% אמריקנים ילידים. 12.8% היו ממוצא היספאני. ההכנסה השנתית הממוצעת למשק בית הייתה 49,614 $, כש-16% ממשקי הבית מתחת לקו העוני. חלק נכבד מהאוכלוסייה מכונים "עופות שלג" (snow birds), המתגוררים בסנט ג'ורג' בחורף בלבד.
סטטיסטיקה עבור מחוז וושינגטון נכון לשנת 2000:[9]
האקלים הממוצע של סנט ג'ורג' חם משמעותית יותר משאר מדינת יוטה, ואופייני למדבר הדרום-מערבי. סנט ג'ורג' שוכנת באזור של אקלים מדברי צחיח (סיווג BWks או BWhs על פי שיטת קפן), הקיצים ארוכים ולוהטים והחורפים קצרים וקרירים. הטמפרטורה היומית החודשית הממוצעת נעה בין 5.1° בדצמבר ל-31° ביולי. בממוצע הטמפרטורה עולה על 38° במשך שישים יום, בין 29 ביוני ל-13 באוגוסט, ועל 32° במשך 122 ימים, מסוף אפריל ועד תחילת אוקטובר. בממוצע יש בסנט ג'ורג' 61 ימים שבהם הטמפרטורה יורדת מתחת לנקודת הקיפאון, בין 12 בנובמבר ל-14 במרץ.
הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה אי-פעם במדינת יוטה הייתה 50° והיא נמדדה באזור מרוחק של דרום סנט ג'ורג', בסמוך לגבול אריזונה ב-4 ביולי 2007, נתון ששבר את השיא הקודם 47.2°, שגם הוא נמדד בסנט ג'ורג', ב-5 ביולי 1985. הטמפרטורה המינימלית הגבוהה ביותר הייתה 31.6° ונקבעה ב-15 ביולי 1970, וב-3 ביולי 2013. קיפאון בלילה נפוץ בחורף בשל איבוד חום מהיר בשל קרינה. הן הטמפרטורה הנמוכה ביותר שנמדדה - 23.8°-, והן הטמפרטורה המקסימלית הנמוכה ביותר שנמדדה - 8.3°-, נקבעו באותו יום, ה-22 בינואר 1937. הטמפרטורה הנמוכה ביותר נמדדה שוב ארבעה ימים אחר-כך, ב-26 בינואר 1937.
העיר נהנית משפע שמש בכל ימות השנה והממוצע הוא מעל ל-300 ימים בהירים בשנה, וממוצע המשקעים הוא 223.6 מילימטרים בשנה. המשקעים מפוזרים שווה על פני השנה, למעט התקופה היבשה מאמצע אפריל עד יוני המתרחשת לאחר עונת הסופות, אבל לפני המונסון של אמריקה הצפונית. מרבית המשקעים מקורם באוקיינוס השקט משלהי הסתיו ועד תחילת האביב.
מסלול הסופות מוסט צפונה בדרך כלל מאמצע אפריל. המונסון מביא סופות רעמים מקומיות, שלעיתים קרובות הן עזות, מתחילת יולי עד אמצע ספטמבר. כמות הגשם הגדולה ביותר שירדה תוך 24 שעות הייתה 61 מילימטרים ב-31 באוגוסט 1909. שלג נדיר בעיר, כשבחורפים רבים לא יורדת כמות הנערמת על הקרקע. הממוצע העונתי הוא 3.5 סנטימטרים. התאריך המוקדם ביותר שבו ירד שלג בעיר היה ב-29 באוקטובר 1971 והמאוחר ביותר היה ב-11 באפריל 1927. שיא השלג ביום אחד היה 25 סנטימטרים, ב-5 בינואר 1974.
אירוע השלג הגדול האחרון בסנט ג'ורג' היה ב-8 בדצמבר 2013, כאשר העיר נעטפה בשמיכת שלג בעובי שבין 15 ל-20 סנטימטרים, כמות השלג השלישית בגודלה שנמדדה בהיסטוריה של סנט ג'ורג'. הייתה זו סופה יוצאת דופן במידת ירידת הטמפרטורות ובכך שהן נשארו נמוכות כמה ימים, וגרמו למות מרבית הצמחייה הרגישה שהובאה מבחוץ. הטמפרטורות באותו שבוע ראשון של דצמבר 2013 היו הקרות ביותר במשך 100 השנים שקדמו, כאשר הטמפרטורה הבלתי רשמית הנמוכה ביותר בלילה הייתה 18.3°-.[14]
אקלים בסנט ג'ורג' (2010-1981) | |||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | שנה |
טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 12.1 | 14.9 | 19.6 | 24 | 29.9 | 35.4 | 38.6 | 37.3 | 33.2 | 25.4 | 17.2 | 11.1 | 24.9 |
טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -0.6 | 1.8 | 5.3 | 9.3 | 14.8 | 19.6 | 23.6 | 22.7 | 17.3 | 9.8 | 3.3 | -0.8 | 10.6 |
משקעים ממוצעים (מ"מ) | 35.1 | 32 | 30 | 14 | 5.3 | 4.3 | 12.2 | 19.3 | 14.5 | 17.3 | 18 | 21.6 | 223 |
מקור: NowData - NOAA Online Weather Data |
את העיר מנהלת מועצה בת שישה חברים, כשראש העיר פועל כחבר במועצה. המועצה מתכנסת פעמיים בחודש ביום חמישי בלשכת מועצת העיר. אישים חשובים נוספים בניהול העיר הם מנהל העירייה וסגנו.[15]
בית משפט פדרלי, בית המשפט של מחוז וושינגטון, בית המשפט לנוער ובית המשפט של מחוז 5 שוכנים במרכז העיר.
בית החולים "המרכז הרפואי האזורי דיקסי" (Dixie Regional Medical Center) הוא מוסד רפואי השייך לארגון הרפואי ללא כוונת רווח "Intermountain Health Care" הממומן על ידי הכנסייה המורמונית. בית החולים מפעיל מרכז טראומה הפועל 24 שעות ביממה ושירותי חירום בסיסיים עבור כל תושבי דרום יוטה, צפון-מערב אריזונה ודרום-מזרח נבדה.[16]
שלוש חברות חשמל משרתות את העיר. חברת החשמל של סנט ג'ורג' (City of St. George Utilities), המשרתת את מרבית העיר, דיקסי פאוור (Dixie Power), המשרתת את החלקים הדרומיים של העיר וחברת החשמל של הרי הרוקי (Rocky Mountain Power), המשרתת את הפרוורים.
מטה חברת התעופה סקייווסט איירליינס (SkyWest Airlines) שוכן בסנט ג'ורג', והיא חברת התעופה העיקרית הפועלת בשדה התעופה האזורי של העיר.[17] לוול-מארט יש מרכז הפצה גדול מחוץ לעיר ורשת חנויות המוצרים הזולים פמילי דולר (Family Dollar) פתחה מרכז הפצה בפארק התעשייתי פורט פירס (Fort Pierce Industrial Park), על מנת לתת שירות טוב יותר לאזור דרום-מערב ארצות הברית. מעסיקים נוספים הוא הנהלת בתי הספר של מחוז וושינגטון,[18] ורשת מסעדות המזון המהיר הטרי קפה ריו (Cafe Rio) של אוכל מקסיקני שהוקמה בסנט ג'ורג' ב-1997.[19]
חלק גדול של הכלכלה המקומית מתבסס על תיירות, בשל הקרבה לפארק הלאומי ציון ולפארק הלאומי ברייס קניון, כמו גם לכמה פארקים מדינתיים ואזורי נופש. מעל לתריסר מסלולי גולף שבהם אפשר לשחק במהלך כל השנה, ואירועים המתרחשים בעיר המוכרים ברחבי העולם תורמים גם הם לכלכלת העיר.
הממשל העירוני שם דגש על פעילות גופנית, מגמה גדלה בערים. בעיר יש מעל ל-80 קילומטרים של שבילים המקושרים ביניהם. העירייה מוסיפה כל הזמן שבילי אופניים בצמוד לכבישים העירוניים ורכיבה על אופניים הפכה יותר ויותר פופולרית בקרב התושבים כאמצעי תחבורה.
שדה התעופה האזורי סנט ג'ורג' שוכן כ-11 קילומטרים דרומית-מערבית למרכז העיר של סנט ג'ורג' כשהגישה אליו מכביש מדינתי 7 (המכונה גם Southern Parkway). שדה התעופה נפתח בינואר 2011 והחליף את השדה הקודם, הקטן יותר, ששכן על הר שולחן במרכז העיר ושלא ניתן היה להרחיבו.
אמריקן איירליינס טסה בין שדה התעופה הבינלאומי של פיניקס וסנט ג'ורג'.[20][21] דלתא איירליינס טסה בין שדה התעופה הבינלאומי של סולט לייק סיטי וסנט ג'ורג'.[20][21] יונייטד איירליינס טסה בין שדה התעופה הבינלאומי של דנוור וסנט ג'ורג'.[20][21]
הרכבת אינה מגיעה לסנט ג'ורג'. הקו של יוניון פסיפיק מסולט לייק סיטי ללאס וגאס עובר כ-100 קילומטרים צפונית-מערבית לעיר.
סנטראן (SunTran – קיצור של "תחבורת השמש") היא מערכת תחבורה ציבורית מקומית המפעילה שישה קווי אוטובוס קבועים עם למעלה מ-140 תחנות, המשרתים את סנט ג'ורג' ואת פרוור איווינס הסמוך.[22]
קווי גרייהאונד עוצרים בסנט ג'ורג' בקו דנוור-לאס וגאס ובקו סולט לייק סיטי-לאס וגאס.[23][24] גרייהאונד מקשר עם קו הרכבת קליפורניה זפר של אמטרק בסולט לייק סיטי.[25] לסנט ג'ורג' מגיעים גם קו האוטובוסים המקסיקני TUFESA וחברות שירותי הסעה של סולט לייק אקספרס (Salt Lake Express) וסנט ג'ורג' שאטל (St. George Shuttle).[26][27]
מוסדות החינוך הגבוה בסנט ג'ורג' כוללים את אוניברסיטת המדינה דיקסי,[28] מוסד לארבע שנות לימודים, שבו, נכון ל-2012 למדו 9,000 סטודנטים ואת המכללה הטכנולוגית המעשית דיקסי (Dixie Applied Technology College). בנוסף למכללות העיר היא משכן למרכזי החינוך של אוניברסיטת פיניקס ומכללת סטיוונס-הנאגר (Stevens-Henager College).
העיר סנט ג'ורג' היא חלק ממחוז בתי הספר של מחוז וושינגטון (Washington County School District), שהנהלתו שוכנת בעיר. בסנט ג'ורג' פועלים ארבעה בתי ספר תיכונים: בית הספר התיכון דיקסי (Dixie High School), בית הספר התיכון פיין ויו (Pine View High School), בית הספר התיכון דזרט הילס (Desert Hills High School) ובית הספר התיכון סנואו קניון (Snow Canyon High School), ובנוסף בית הספר התיכון האלטרנטיבי מילקריק (Millcreek Alternative High School). יש בעיר שבע חטיבות ביניים ובתי ספר יסודיים רבים. ב-2018 וב-2019 יצטרפו חטיבת ביניים ובית ספר תיכון הקרויים שני (Crimson).
באיווינס השכנה שוכן בית הספר התיכון העצמאי (charter high school) הראשון ביוטה, בית הספר התיכון טואקאהן (Tuacahn High School for the Performing Arts), המציע חינוך אלטרנטיבי חינם לכל תושב ביוטה.
בסנט ג'ורג' שוכנים מספר מוזיאונים ונקודות עניין, רבים מהם ברובע ההיסטורי של מרכז העיר.
בסנט ג'ורג' יש פארקים רבים, כמה מסלולי גולף עטורי פרסים ואזורי נופש, כמו גם מעל ל-100 קילומטרים של מערכת שבילים עירונית.[30] פארקים ואתרים ראויים לציון: "מתחם הסופטבול קניונס" (Canyons Softball Complex), "מתחם הסופטבול ליטל ואלי" (Little Valley Softball Complex), "פארק החלוצים" (Pioneer Park), "מרכז הטבע טונקווינט" (Tonaquint Nature Center), "פארק מוטוקרוס של סנט ג'ורג'" (מכונה בקיצור SGMX).[31] "הפארק האזורי ומרכז הירידים מחוז וושינגטון" (Washington County Regional Park and fairgrounds) שוכן מזרחית לעיר בהוריקן. "פארק כל היכולות מפגש הרע"ם (Thunder Junction All Abilities Park) הוא הראשון מסוגו במערב ארצות הברית המיועד לילדים בעלי צרכים מיוחדים, ובנוסף גם לכל הילדים האחרים.
באזור סנט ג'ורג' יש כמה מרכזי נופש: "מרכז הנופש של סנט ג'ורג'" (St. George Recreation Center), "המרכז הקהילתי של וושינגטון סיטי" בפרוור הסמוך (Washington City Community Center), ו"מרכז ספורט המים סנד הולו" (Sand Hollow Aquatics Center).[32][33] כמו כן יש בעיר כמה גינות כלבים, מזרקות שכשוך, בריכות דיג עירוניות ושני סקייטפארק.
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.