שאלות נפוצות
ציר זמן
צ'אט
פרספקטיבה

נשים במלחמת חרבות ברזל

נשים במהלך מלחמת חרבות ברזל מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

נשים במלחמת חרבות ברזל
Remove ads
Remove ads

נשים במלחמת חרבות ברזל בצד הישראלי היו שותפות פעילות בלחימה במגוון זירות ותפקידים. החל מטבח שבעה באוקטובר, נשים מילאו תפקיד פעיל בהגנה על תושבים, במשטרת ישראל, בחיל האוויר, בחיל הגנת הגבולות והאיסוף הקרבי וכרופאות ופרמדיקיות. במתקפת הפתע נהרגו ונפצעו חיילות, שוטרות וחברות בכיתות הכוננות של היישובים. לראשונה נשים רבות, ובהן חיילות, נחטפו בידי החמאס לרצועת עזה. מאוחר יותר, בשלב הלחימה הקרקעית ברצועת עזה, נכנסו לרצועה לוחמות ונשות רפואה.

ערך זה מועמד לפיצול: ערך זה גדול מאוד או שהוא עוסק במספר נושאים. ייתכן שפיצול הערך לערכי משנה יקל על הקריאה ועל איתור מידע רלוונטי.
Thumb
סא"ל אור ליבני-בן יהודה, מפקדת גדוד קרקל. תחת פיקודה הרג הגדוד עשרות מחבלים במהלך טבח שבעה באוקטובר[1]

המלחמה הובילה למשבר ההומניטרי ברצועה. למשבר זה היו השלכות הרסניות על הבריאות הגופנית והנפשית של נשים עזתיות[2].

Remove ads

נשים ישראליות

סכם
פרספקטיבה

נשים בצה"ל

ערך מורחב – שירות נשים בצה"ל

החל מתחילת המאה ה-21 עלתה משמעותית מעורבות נשים בתפקידי לחימה בצה"ל, עד למצב שבו מרבית תפקידי הלחימה פתוחים לנשים, ובהם תפקידי טיס, חובלים, שריון, מודיעין שדה, חיל הגנת הגבולות, יחידות מיוחדות ועוד[3]. במלחמת חרבות ברזל, לראשונה מאז קום המדינה לחמו נשים מטעם צה"ל בתוך רצועת עזה[4].

תצפיתניות

ערך מורחב – אזהרות התצפיתניות (2023)

בטבח שבעה באוקטובר נהרגו 14 תצפיתניות ובקריות איסוף יבשתי מגדוד 414 בקרב מוצב נחל עוז[5]. 7 תצפיתניות נפלו בשבי. תצפיתניות נוספות ננעלו בחמ"ל והמשיכו כל העת לדווח ולתפעל את האירוע[6][7]. מעדויות שנמסרו לאחר האירוע עולה, שהתצפיתניות התריעו בחודשים שקדמו למתקפת הפתע על ההכנות שעשה החמאס להתקפה, איסוף מודיעין ואימונים חריגים[8][9][10][11]. לדברי התצפיתניות, בכל התקופה הזו סירב הפיקוד הבכיר להקשיב להתרעות[12].

חודש אחרי הטבח, נחנך חמ"ל התצפיתניות החדש של גזרת נחל עוז במחנה רעים[13][14].

פעילות גדוד קרקל

ערך מורחב – לוחמות השריון בטבח שבעה באוקטובר

טנק של לוחמות השריון מפלוגת פרא, (גדוד קרקל) בהובלת ופיקוד מח"ט הגזרה (גזרת פארן) שנכנס אליו, חבר ללחימה בדרום העוטף בערך בשעה 12:00, לאחר שנסע על זחלים עשרות קילומטרים.

עם הגעת הטנק לגזרה הוכוון הצוות לעבר ארבעה מחבלים במושב יתד והכניע אותם. הצוות המשיך בנסיעה עם הטנק לכיוון חולית, שבר את שער הקיבוץ והתקדם למוקד האירוע שם ניהלו, בשיתוף לוחמים נוספים, קרב במשך כ-40 דקות מול חוליה של 15 מחבלים עד חיסול המחבלים[15][16].

סא"ל אור בן יהודה, מפקדת גדוד קרקל, הצטרפה לכוח שהדף 15 מחבלים חמושים בקרב במושב יתד לאחר שעות ארוכות של לחימה[17].

נשים בחיל האוויר

נשים הצטרפו ללוחמה בחיל האוויר במגוון תפקידים החל מהיום הראשון למלחמה. בהן טייסות קרב[18], נווטות קרב[19], מפעילות כטמ"ם[19][20].

לוחמות חטיבת החילוץ וההדרכה

Thumb
סא"ל ירדן שוקרון, מפקדת גדוד שחר של חטיבת החילוץ וההדרכה, בתמרון הקרקעי בצפון רצועת עזה, 19 בנובמבר 2023.

במהלך טבח שבעה באוקטובר הותקף בא"ח העורף – בסיס אימונים חטיבתי של חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף (מחנה זיקים), ולאחר חילופי אש קשים, נהרגו בקרב על הבסיס שבעה חיילים, מתוכם שלוש לוחמות: סרן אור מוזס, סגן אדר בן סימון, וסמ"ר עדן אלון לוי[21][22][23].

סא"ל ירדן שוקרון, מפקדת גדוד שחר בחטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף, הגיעה בבוקר 7 באוקטובר מביתה שבאופקים אל מפקדת מחוז דרום שבמחנה אורים, לשם חדר כוח מחבלים גדול. בדרכה לשם, שהייתה רצופה חסימות וחילופי אש, אספה שוקרון שני לוחמים מגדוד שחר. בשער המחנה הם ספגו אש כבדה של נשק קל ושל טילי RPG, והושלכו עליהם מטעני חבלה. בקרב שהתפתח במקום הצטרפה שוקרון לכוח קטן, שכלל לוחם מילואים בשלדג וכמה קציני לוט"ר ולוחמים אחרים. והללו הרגו ארבעה מחבלים, שהסתתרו באחת המיגוניות בסוף טיהור המחנה. במקביל לקרב במחנה אורים, הופעל גדוד שחר, שהיה בתעסוקה מבצעית בגזרת בנימין, ללחימה במרחב הדרום, וביממות הראשונות לאחר מתקפת הפתע, הובילה שוקרון את הלחימה של הגדוד במרחב העיר אופקים, בסריקות מבית לבית ובלכידת מחבלים שהסתתרו בעיר והמתינו להזדמנות לרצוח תושבים נוספים. במקביל ללחימה כנגד המחבלים, טיפלו כוחות גדוד שחר גם באירועי הרס שנגרמו מפגיעת טילים שנורו מהרצועה ופגעו בבתי העיר[19][24].

בשבוע הראשון של נובמבר 2023, נכנסו כוחות של החטיבה לרצועת עזה בהיקף רחב, ולדברי מפקד החטיבה אל"ם אלעד אדרי ב-19 בנובמבר, 40 אחוז מהסד"כ של החטיבה שנמצא בתוך הרצועה הן נשים, ובהן מפקדת גדוד (ירדן שוקרון) ושתי מפקדות פלוגה[25]. לפי יומן המלחמה של אתר צה"ל, ב-19 בנובמבר בשעה 17:00 הייתה הפעם הראשונה שבה גדוד מעורב של לוחמות ולוחמי חילוץ נכנס לרצועת עזה, בסיוע לתמרון הקרקעי[26]. הכח בפיקודן מאבטח בסיס לוגיסטיקה (מל"ק) אוגדתי. בשבוע השביעי למלחמה נכנס צה"ל לבית החולים שיפא בעיר עזה. בין הכוחות שעסקו בחשיפת המנהרות התת-קרקעיות מתחת לבית החולים היה גם גדוד קדם, גדוד מעורב של החטיבה, שכלל בפעילות זו לוחמת אחת, סמ"ר זיו, הלוחמת הראשונה שפעלה במנהרות תת-קרקעיות בעזה[27].

השתתפות נשים בלחימה הקרקעית בשטח עזה

נשים השתתפו בלחימה הקרקעית בשטח רצועת עזה בתפקידים רבים ומגוונים. כוח מגדוד רם נכנס לתוך הרצועה והחל להילחם לצד כוחות החי"ר, וכוח מגדוד שחר של חטיבת החילוץ וההדרכה של פיקוד העורף, שהשתתף בהגנה על מוצב הלוגיסטיקה, היה כוח מעורב שכלל נשים. הלוחמות והלוחמים הצטרפו לצוותי קרב חטיבתיים באוגדה 162 וביצעו משימות מגוונות בהן סריקת מבנים ואיתור אמצעי לחימה. הלוחמות והלוחמים הצטרפו ללוחמי צוות קרב חטיבתי 460[28].

רופאות ופרמדיקיות

בחזית הנוכחות הנשית בשטח הרצועה, נכנסו נשות רפואה כגון רופאות ופרמדיקיות, עם הכוחות הלוחמים, כעשר במספר. בנוסף השתתפו נשים אחרות מפלוגות הסיוע המנהלתי, כגון קצינות לוגיסטיקה.[4][29]

כחלק מפעילות מבצעית ברפיח, נפלה סמ״ר אגם נעים פרמדיקית בגדוד שיריון 52 ב17 בספטמבר 2024.

קצינות תקשוב

כמו כן, קצינות תקשוב השתתפו גם הן בלחימה ברצועה. ביניהן סרן עדי איצקוביץ שהייתה לקצינת התקשוב הראשונה להיכנס לרצועה, ופיקדה על צומת התקשוב הראשונה אשר חצתה גב"ל ומוקמה בסמוך לקו החוף ברצועה.

Thumb
Thumb
רס"ל (מיל') שרון פרי, החיילת הראשונה בצה"ל שנלחמה בחזית כמפעילת D9, מלחמת חרבות ברזל.

ככלל, תפקיד לוחם צמ"ה בחיל ההנדסה הקרבית פתוח לגברים בלבד, אך נשים יכולות לשרת כמדריכות צמ"ה בבית הספר להנדסה צבאית. רס"ל (מיל') שָרוֹן "שאראס" פֶּרִי היא החיילת הראשונה בצה"ל שלחמה בחזית כמפעילת D9. בשירותה הסדיר שירתה פרי כמדריכת צמ"ה ונחשבה לחיילת מצטיינת. היא גם התחילה קורס קצינים אך ויתרה על דרגות הקצונה כדי להמשיך לשרת בתפקידה (עקב מחסור בתקני קצונה לתפקיד). לאחר טבח שבעה באוקטובר 2023 ופרוץ מלחמת חרבות ברזל התנדבה למילואים. בהתחלה שירתה כסמב"צית ולאחר מכן נשלחה לפיקוד הצפון על מנת לרענן חיילי מילואים על הכלים ההנדסיים. אחרי שהתעקשה והפעילה לחצים, הוצבה לפלוגת צמ"ה שביצעה עבודות עפר הגנתיות וביצורים במרחב גדר המערכת סביב רצועת עזה, שם שירתה כמפעילה מן המניין. ב-3 בינואר 2024 קיבלה אישור מיוחד ונכנסה עם פלוגת הצמ"ה לתוך רצועת עזה, שם לחמה, חישפה מבנים בחירבת ח'וזאעה וגם חילצה דחפור שנפגע מרקטת RPG.[30][31][32]

פיקודים אחרים

נשים במילואים

בהמשך למעורבות רבה של נשים בתפקידי לחימה ובמערכות התומכות לחימה, במלחמת חרבות ברזל עלה מאוד שיעור נוכחות נשים בשירות מילואים. אלפי נשים גויסו בתחילת המלחמה בעזה, והן משרתות במגוון תפקידים, בהם ביחידות חילוץ והצלה של פיקוד העורף או הגנה מרחבית בחיל הרפואה והיחידות לוגיסטיות ובמערכות הטכנולוגיות בצבא[38].

בפברואר 2024, לראשונה בצה"ל, בעקבות שירות מילואים במלחמת חרבות ברזל, קיבלה עדי גיגי, בוגרת קורס חובלים וקצינת אלקטרוניקה, דרגת סא"ל במילואים[39][40][41].

נשים נופלות בפעילות מבצעית

מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, נפלו בפעילות מבצעית 6 נשים לוחמות.

סמל קאמיי אחיאל, לוחמת סנפיר, נפלה בפעילות מבצעית בגבול לבנון ב-14 באוקטובר 2023. סמ״ר רוז- איידה לובין, לוחמת במשמר הגבול. נפלה בעת פעילות מבצעית באזור ירושלים ב- 6 בנובמבר 2023. סמ"ר עמר שרה בנג'ו[42] בקרית איסוף יבשתי בגדוד 869, נפלה כתוצאה משיגור שבוצע משטח לבנון לבסיס בצפון הארץ ב-17 בפברואר 2024. לוחמת מג"ב שי גרמאי מצטיינת חטיבתית של ספטמבר 2023 שנפלה בפעילות בג'נין ב-7 בינואר 2024[43][44]. סמ״ר אגם נעים, פרמדיקית בגדוד 52 של חיל השיריון, נפלה בפעילות מבצעית ברפיח ב-17 בספטמבר 2024. סמ״ר שירה חיה סוסליק, לוחמת משמר הגבול, נפלה בפיגוע חבלני בבאר שבע ב-6 באוקטובר 2024.

נשים במשטרה

Thumb
סיפורה של רפ"ק מאלי שושנה, מפקדת תורנית בתחנת המשטרה שדרות, בתערוכת סיפורי גבורה באשדוד

שוטרות לקחו חלק משמעותי בפעילות משטרת ישראל עם פרוץ המלחמה, ושש שוטרות נהרגו במהלך פעילותן[45]. רס"ר מור שקורי נהרגה בקרב עם המחבלים על גג תחנת משטרת שדרות במהלך הקרב בשדרות. רב שוטר רווית חנה אסייג, בת 19, נהרגה בקרב עם מחבלים במושב יכיני במהלך הטבח במושב. בהיתקלויות עם מחבלים נהרגו סמ"ר אליונה אסטפנקו, מפקחת קים דוקרקר, רב-סמל מתקדם שרון רחמני שנהרגה בקרב רעים ורס"ם יוליה ווקסר שנלחמה בקרב רעים. רס"ב דבי דבורה אברהם נהרגה בקרב ברעים לאחר שעזרה להכווין מאות מבלים אל מחוץ למתחם ואחרי קרב ארוך מול המחבלים.[46]

רפ"ק שפרה בוכריס – מפקדת יחידת הסיירות במשמר הגבול דרום. בבוקר טבח 7 באוקטובר החליטה לפעול אף על פי שלא קיבלה פקודה על כך. בשבת בבוקר יצאה רפ"ק שפרה בוכריס עם סגנה פקד רם עמרני, הסמב"ץ רס"ם ברוך אביסהל ורס"ר המשמעת רס"ב יניב כהן לרעים למבצע חילוץ. בוכריס הגיעה עם צוותה בשני כלי רכב פרטיים ולא ממוגנים לאתר בו התקיימה קודם לכן מסיבת הטבע, ובמשך 4 שעות, פעלה לחילוץ והצלה של עשרות צעירים וצעירות[47].

רפ"ק מאלי שושנה – קצינת מתנדבים במרחב לכיש ומפקדת תורנית בתחנת המשטרה שדרות ביום של ההתקפה על מדינת ישראל. לחמה בעת המתקפה יחד עם שוטרי התחנה, וניהלה קרב יריות מול המחבלים במשך שעות ארוכות. במהלך הקרב היא הרגה לפחות ארבעה מחבלים, כאשר חבריה נהרגים לנגד עיניה. כאשר נזרק לעברה רימון היא השליכה אותו בחזרה אל המחבלים[48]. בשלב מסוים היא נפגעה והתחמושת נגמרה. היא ניצלה לאחר שהעמידה פני מתה למשך שעות עד שכוחות הימ"מ הגיעו וחילצו אותה[49].

רפ"ק מורן טדגי – גילתה תושייה והובילה את הלחימה באופקים נגד המחבלים. בפעולתה הצילה חיי אדם רבים[50].

אזרחיות

Thumb
ציור קיר של ענבל ליברמן שבוצע על ידי האמנים דניאל עמית וגרפיטיול בקריית המלאכה בתל אביב

במהלך המתקפה היו מעורבות אזרחיות שנלחמו במסגרת תפקידן כרכזות ביטחון, השתמשו במומחיות הרפואית שלהן או שהצליחו להתמודד מול המחבלים במגוון טקטיקות ולהציל חיים.

  • ענבל ליברמן – ב-7 באוקטובר 2023 בשעה 06:30, נשמעו בקיבוץ ניר עם אזעקות צבע אדום לכניסה למרחבים מוגנים. ענבל ליברמן, רכזת הביטחון השוטף של הקיבוץ, שמעה רעשים חריגים ליד הקיבוץ, שגרמו לה לשקול מחדש את המצב. היא הכינה תוכנית עבודה חדשה, יצרה מארבים למחבלים והעמידה חברים חמושים על הגדר של הקיבוץ. בזכות ההחלטה המוקדמת הזו, נמנעו עשרות נפגעים בנפש[51]. כיתת הכוננות ניהלה קרב יריות קשה במשך שלוש שעות מול המחבלים שבסופו נהרגו שני מחבלים והשלישי נפצע. כוח צה"ל, שהגיע מאוחר יותר, הסתער על המחבלים שנותרו מחוץ לקיבוץ. כל מי ששהה בקיבוץ ניצל. ב-18 באוקטובר 2023 בעת ביקור נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן בישראל, הוא נפגש עם ניצולים מטבח שבעה באוקטובר ובהם עם ליברמן[52][53].
  • רחל אדרי – בבוקר 7 באוקטובר פרצו לביתה של רחל אדרי ובעלה חמישה מחבלי חמאס, ניפצו את החלונות, שברו את הניידים, והשתלטו על בני הזוג. למחבלים היה נשק רב, לרבות רימונים, רובי סער AK-47 וטיל לאו. המחבלים היו בבית 19 שעות, ובמהלכן הגישה להם רחל עוגיות, קפה ושוחחה עימם. היא הלכה לשירותים מספר פעמים, על מנת שהשוטרים יוכלו להבחין בה, כאשר בכל פעם אחד המחבלים היה מלווה אותה. בנוסף, היא חבשה את אחד המחבלים שהיה פצוע. כשנלקחה כמגן אנושי על ידי מחבל למשא ומתן עם השוטרים כשהיא מאוימת באמצעות רימון יד לא נצור, היא סימנה לבנה ולשאר השוטרים שמחוץ לבית כמה מחבלים יש בביתה (5) בתנועה נסתרת באצבעות ידה[54][55]. ב־2 בלילה שוחררו בני הזוג על ידי שוטרים שפרצו לדירה תוך קרב והרגו את המחבלים. עם השוטרים ששחררו אותם היו ארקדי שוסטר, ויונס, קצין מג"ב. בנם של הזוג, פקד אביתר אדרי נאלץ להישאר בחוץ בגלל מעורבותו הרגשית[56][57][58].
  • מיכל אלון – אם ל-10 ילדים, אחות אונקולוגית במקצועה, הגיעה עם משפחתה ובעלה הרב לחגוג עם החיילים את שמחת תורה בבסיס זיקים. במהלך טבח שבעה באוקטובר היא ספגה 3 כדורים מטווח קצר, אך הצליחה להדריך את הלוחמים כיצד לטפל בחבריהם הפצועים, ובכך הצילה את חייהם. למרות הפגיעות שספגה היא הצילה חיים של חיילת שנפגעה בראשה.[33][59] במהלך חודשי המלחמה טסה אלון למסעות הסברה רבים בברזיל ובארצות הברית.
  • נירה שפק – ניהלה חמ"ל מאולתר בממד בביתה בכפר עזה והשתמשה ברשת קשריה עם כוחות צה"ל וההתכתבות עם משפחות בקיבוץ כדי לכוון את כוחות צה"ל אל הבתים בהם שהו מחבלים. לאחר פינוי משפחתה, נכנסה שוב עם כוחות צבא וסייעה בפעולות הצלה וזיהוי גופות[60].
  • טלי חדד – בת 48 מאופקים ואם לשישה ילדים, עודדה את בנה, לוחם צה"ל, לצאת עם נשקו להציל חיי אדם. יצאה אחריו, התניעה את רכבה ונסעה שוב ושוב למוקד הלחימה כדי לפנות פצועים כאשר היא היחידה שפעלה בזירה למטרה זאת. הצליחה לפנות 14 פצועים תחת אש לתחנת מד"א בעיר, בהם גם בנה[61].
  • עמית מן – פרמדיקית, בת 26. במשך 6 שעות הייתה נצורה במרפאה בבארי וטיפלה בפצועים. הצילה חיים עד שנהרגה בטבח בבארי[62].
  • לי נוי ויזמן – חובשת ונהגת אמבולנס שפינתה והגישה טיפול רפואי לעשרות פצועים תחת אש באופקים כחלק מפעילותה הקימה נקודת פינוי וטיפול בתחנת אופקים.
  • נילי מרגלית – אחות, תושבת ניר עוז, שנחטפה עם עשרות מתושבי קיבוצה למנהרות החמאס. שם העניקה טיפול רפואי לחבריה לשבי, בעיקר לקשישים שבהם.
  • נסרין יוסף – אם משפחה דרוזית ממושב יתד. הצילה את המושב מפגיעת מחבלים כאשר חקרה מחבלים שנשבו בחצר ביתה והוציאה מהם מידע לגבי מיקומם של מחבלים אחרים במושב ולידו והעבירה אותו לחיילים[63].
  • שגית לוי גלפרב – הצילה את תושבי קיבוץ ארז כראש צוות החירום היישובי כשמיהרה לפתוח את החמ"ל של הקיבוץ עוד בתחילת ההתקפה כששמעה בנוסף לירי הרקטות וירי הנק"ל את האזעקה שבמושב נתיב העשרה הסמוך והזהירה את אנשי הקיבוץ כשהיא מורה להם מאמצעי התקשורת של החמ"ל להיכנס לממ"דים ומנהלת את קשר עם כיתת הכוננות של הקיבוץ שהתאחדה עם זו של קיבוץ אור הנר הסמוך לקרב עם המחבלים. כמו כן הצילה נער ונערה שהתארחו בקיבוץ כשהבריחה אותם אל הממ"ד של ביתה תוך סיכון מירי המחבלים[64][65].

אלימות מינית בטבח שבעה באוקטובר

Thumb
הלווייתה של מיכל רואימי שנרצחה במסיבת הטבע ברעים, 15 באוקטובר 2023
ערך מורחב – אלימות מינית בטבח שבעה באוקטובר

לאחר טבח שבעה באוקטובר הגיעו לידי הצבא סרטונים ממצלמות החמאס ועדויות על התעללות במבוגרים, ילדים, ונשים, כולל אונס נשים, שקדמה לרצח או לחטיפה[66][67][68][69].

פרופ' רות הלפרין-קדרי, טוענת שהמתקפה המכוונת ומעוררת האימה נגד נשים וילדים, שכללה עינויים ואונס, הייתה יעד מרכזי מתוך מטרה להפיץ פחד ואימה, והוא חלק משימוש בפשעים נגד נשים כנשק במלחמה.[67]

עו"ד ענת טהון אשכנזי כתבה שהשימוש בנשים כנשק מוכר כפשע מלחמה, ויכול להוביל לרצח עם.[67][70]

הדיווחים על אונס ואלימות מינית מבוססים על עדויות מניצולים מהטבח במסיבת הטבע ליד רעים, וממקומות אחרים בהן היו עדויות לאונס נשים לפני שהן נרצחו או נחטפו, עדויות של המחלצים, ראיות פורנזיות התואמות לעינויים ואונס וכן סרטונים שצולמו על ידי חמאס וחלקם אף עלו לרשתות החברתיות ולטלגרם על ידי פעילי החמאס עצמם[67][70][71][72].

חטיפת נשים

Thumb
הפגנה למען השבת החטופים הישראלים בעזה, שהתקיימה מול הקריה בתל אביב
Thumb
פוסטר באשדוד הקורא לשחרור הנשים החטופות בעזה (בזמנו, היו 19)
Thumb
כרזה לכבוד שחרורה של עדה שגיא במיצב למען החטופים ברמת גן

במהלך טבח שבעה באוקטובר חטפו המחבלים אזרחים, בהם זקנים, נשים ילדים וגברים, והובילו אותם לשבי בעזה. ישנם דיווחים על מקרי אונס ופגיעות מיניות בחטופים[73][74].

אחד המקרים המתועדים מהחטיפות הוא חטיפת נועה ארגמני, אישה ישראלית בת 25, שנחטפה על ידי חמאס ממסיבת הטבע ברעים. באחד הסרטונים הראשונים שפורסמו מהטבח של חמאס, היא נראית נחטפת באופנוע כשהיא צועקת "אל תהרוג אותי!" כאשר זרועותיה מושטות לעבר חברה אבינתן אור, שנחטף גם הוא[75]. חטיפתה של ארגמני הוצגה בעמוד הראשון של מהדורת ה-8 באוקטובר של Mail on Sunday (אנ'). ב-8 ביוני 2024 חולצה ארגמני במבצע ארנון ממחנה הפליטים נוסייראת.

באחד הסרטונים נראית יפה אדר, בת ה-85, שנוטלת תרופות מצילות חיים באופן יום-יומי, נלקחת לשבי חמאס ברצועת עזה[76][77]. ב-24 בנובמבר שוחררה יפה במסגרת הסכם עסקת החטופים הראשונה. נשיא ארצות הברית, ג'ו ביידן, התייחס לכך בנאום תמיכה בישראל שנשא[78].

בסרטון אחר נראית שני לוק, ישראלית-גרמנייה, מושכבת בטנדר בעירום חלקי ומובלת ברחובות עזה כאשר הקהל יורק עליה[79][80]. ב-30 באוקטובר עדכן צה"ל את משפחתה כי היא לא בחיים, כיוון שנמצאה עצם מבסיס הגולגולת של לוק שמעידה על מותה[81]. גופתה של לוק אותרה והושבה לקבורה בישראל לאחר מעל 7 חודשים, ב-17 במאי 2024.

בסרטון נוסף נראים מחבלי חמאס דוחפים בברוטליות את נעמה לוי (אנ'), תצפיתנית בת 19, חטופה פצועה לרכב[82]. לוי שבה לישראל יחד עם 3 תצפיתניות נוספות ב-25 בינואר 2025 בהסכם עסקת החטופים השנייה.

מרבית הנשים והילדות החטופות הושבו לישראל במסגרת הסכם עסקת החטופים הראשונה, מלבד 20 נשים, מתוכן 10 מתו בשבי. עוד לפני כן, שוחררו מהשבי 4 נשים, אמא ובת ושתי מבוגרות (יהודית רענן ובתה נטלי, יוכבד ליפשיץ ונורית קופר), חולצו גופותיהן של 2 נשים נוספות (יהודית וייס והתצפיתנית נועה מרציאנו) וחטופה אחת חולצה בחיים (התצפיתנית אורי מגידיש). בזמן שבין העסקה הראשונה לשנייה חולצו גופותיהן של 6 נשים (עדן זכריה, שני לוק, עמית אסתר בוסקילה, מיה גורן, כרמל גת ועדן ירושלמי), מתוכן 2 (גת וירושלמי) נחטפו בחיים ונרצחו בשבי, וחטופה אחת חיה, נועה ארגמני. 9 החטופות החיות שנותרו הוחזרו לישראל במסגרת הסכם עסקת החטופים השנייה בנוסף לגופתה של אישה אחת, שירי ביבס (שנרצחה בשבי יחד עם שני בניה הפעוטים, אריאל וכפיר, שהיו הילדים החטופים האחרונים לאחר קריסת העסקה הראשונה).

נכון לאפריל 2025, נותרו בשבי גופותיהן של 3 נשים (ג'ודי ויינשטיין-חגי, עפרה קידר וענבר הימן).

נשים בעורף

Thumb
חמ"ל אזרחי – איסוף ציוד עבור חיילי צה"ל ומפונים, אוקטובר 2023

נשים רבות מיישובי עוטף עזה ומיישובי קו הגבול בצפון, פונו מבתיהן והתמודדו עם מציאות חיים חדשה והסתגלות לתנאים אחרים. המשך ניהול הבית ושמירה על התאים המשפחתיים, דאגה לילדים ולהתמודדות שלהם למציאות החדשה. התמודדות עם זוגיות במצב חדש ועם משפחתיות שונה וחסרה. נשים רבות בעורף חוו פגיעה כלכלית עקב ההאטה במשק שנוצרה במהלך המלחמה. אימהות התקשו לשוב לעבודה כיוון שהמסגרות לילדים הושבתו או נוהלו במתכונת חירום חלקית. נשים רבות נאלצו לעקור ממקום מגוריהן עקב פינוי יישובים. נשים עצמאיות או בעלות עסק חוו פגיעה כלכלית קשה עוד יותר עקב אי יכולת לתפעל את העסק עקב המלחמה[83]. עוד נמצא כי נשים רבות הוצאו לחל"ת וייתכן כי ההשלכות הכלכליות של המלחמה על שוק העבודה השפיעו יותר על נשים מאשר על גברים[84][85].

הנצחה והוקרה

גבורתן של נשים במלחמה זכתה להתייחסות תקשורתית, בכתבות, ראיונות ותוכניות דוקומנטריות. בחודש מאי 2024 עלה לרשת לאחר עבודת מחקר של פורום דבורה, שיזם כתב והפיק את הפרויקט, אתר ייעודי לכבודן של גיבורות ישראל לציון הנשים ששרתו ולחמו ולזכר הנופלות. האתר "גיבורות ישראל", מתייחס לנשים בלחימה, לנופלות ולהיסטוריה של פעולות שהובילו נשים באופן שנועד לשמר את הזיכרון הקולקטיבי ואת חשיבותן של נשים למאמץ המלחמתי[86].

Remove ads

נשים פלסטיניות

סכם
פרספקטיבה

מעורבות בטבח שבעה באוקטובר ובמלחמה

מספר נשים עזתיות השתתפו באירועי טבח שבעה באוקטובר, בהצבעה על בתים ובאירועי הביזה שנלוו אליהם[87][88]. לדברי רפ"ק אלכס נמירובסקי, ראש המחלק הביטחוני ביחידה הארצית לחקירות בינלאומיות של המשטרה, "יש גם נשים שסייעו לחטיפות, שמרו על חטופים, אין הרבה, אבל יש. הן לא חלק מהנוח'בה או מהגדודים של חמאס, אבל גם נשים השתתפו בטבח שבעה באוקטובר"[88].

כמו כן, לפי צה"ל, נשים פלסטיניות שימשו כתומכות לחימה בעזה[89].

נשים בהריון

בנובמבר 2023 דווח כי רופאים עזתים נאלצו לערוך ניתוחים קיסריים בלי משככי כאבים, וכי נשים עזתיות נאלצו ללדת במקלטים, בבתיהן, ברחובות בין ההריסות או במתקנים רפואיים פגועים[90]. בדצמבר 2023 דווח כי בין תושבי רצועת עזה שנעצרו בידי צה"ל והובאו לישראל נמנות גם נשים בהיריון וכאלה שמוחזקות יחד עם תינוקותיהן. צה"ל הכחיש זאת[91]. בנובמבר 2024, צוות בית החולים אל-עוודה הצהיר כי כוחות ישראליים ירו למוות בשתי נשים הרות שנכנסו לבית החולים ועמדו ללדת[92].

בחודשי המלחמה הראשונים משרד הבריאות הפלסטיני דיווח על עלייה של 300% במספר ההפלות ברצועה, אך לא פרסם נתונים נוספים מאז. בסקר האו"ם בקרב נשים בהיריון ונשים מיניקות, כ-99% מהמגיבות לסקר העידו על קושי להשיג שירותי רפואה ותוספי תזונה, ו-99% חוו מחסור בחלב אם[2]. נשים רבות דיווחו גם על אנמיה ועל קשיי בריאות הפוגעים ביכולתן להיניק. לטענת יוניצ"ף, 96% מהתינוקות ומהנשים המיניקות בעזה אינם מקבלים תזונה מספקת. להערכת מומחי האו"ם, נכון לינואר 2025, כ-8,000 נשים עזתיות בהיריון סובלות מ"רמה קטסטרופלית של חוסר ביטחון תזונתי"[2].

במרץ 2025 דו"ח של מועצת זכויות האדם של האו"ם דיווח על ההרס של מתקני הרפואה ברצועה, ובהם מרפאות פוריות ומרפאות ליולדות ולנשים הרות. על פי הדיווחים, הפצצה של מרפאת הפוריות הגדולה ביותר ברצועה הובילה להשמדתם של כ-4,000 עוברים מוקפאים[93].

הרג נשים

לפי משרד הבריאות של רצועת עזה, למעלה מ-12,000 נשים עזתיות נהרגו בתקיפות ישראליות[94]. בפברואר 2024 נציגי האו"ם הביעו חשש מדיווחים על נשים עזתיות שהוצאו להורג על ידי צה"ל, פעמים רבות ביחד עם בני משפחתן, כולל ילדיהן, אפילו כאשר הניפו פיסות בד לבנות[95]. במרץ 2024 ארגון האו"ם לקידום והעצמת נשים כינה את הלחימה בעזה "מלחמה בנשים". לפי נתוני הארגון, המלחמה "הורגת ופוצעת נשים בדרכים חסרות תקדים"[96].

אלימות מינית

בפברואר 2024 נציגי האו"ם הביעו חשש מדיווחים על אלימות מינית נגד פלסטיניות ובכללן איומים באונס, הפשטות וחיפוש על ידי קציני צבא ישראלים, וצילומים משפילים. על פי הדיווחים, לפחות שתי עצירות פלסטיניות נאנסו[95]. ישראל הכחישה זאת וטענה שתלונות בנושא לא הוגשו[97].

תושבות חברון העידו על הטרדות מיניות מצד חיילים במחסום[98].

Remove ads

התייחסויות בעולם

נטען כי ארגונים בינלאומיים נטו להתעלם או להפחית מהפגיעה הקשה בנשים ישראליות במהלך המלחמה[99][100][101].

ֿנטען ע״י ישראל כי הפגיעה בנשים איננה מכוונת והיא תוצר בלתי נמנע של לחימה בשטח בנוי למול אויב שמשתמש באזרחים כמגן אנושי[102][103].

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נשים במלחמת חרבות ברזל בוויקישיתוף
Remove ads

הערות שוליים

Loading related searches...

Wikiwand - on

Seamless Wikipedia browsing. On steroids.

Remove ads