Loading AI tools
סוג של עץ נושא פרי מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מִשמֵש (שם מדעי: Prunus armeniaca) הוא עץ נשיר נושא פרי. הוא משתייך לסוג פרונוס.
גודל העץ מוגדר כבין קטן לבינוני וחופתו הצפופה והמתפשטת מגיעה לגבהים של 8–12 מטר. צורת עליו מזכירה לב, קצותיהם מחודדים, אורכם כ-8 ס"מ ורוחבם 3–4 ס"מ; צבעיהם ירוק כהה. צבע פרחיו נע בין לבן לוורדרד. הפרי דומה לאפרסק או לנקטרינה, וצבעיו נעים בין צהוב לכתום ולעיתים נזרק בהם גם צבע אדום. פניו חלקים וכמעט חסרי שערות. הפרי הוא גלעיני, בכל פרי יש זרע אחד בלבד. עונתו של הפרי בין אמצע מאי לסוף יולי. טעמו של הפרי חמוץ-מתוק. הפרי נאכל טרי, מיובש או משומר, ומכינים ממנו ריבות ולפתנים. גלעינו המוצק של הפרי משמש בישראל כמשחק ילדים ומכונה בשם "גוגו" וברבים "גוגואים" (בפי ירושלמים: "אג'ו" וברבים "אג'ואים").
מוצאו של המשמש בצפון מזרח סין, באזור גבולה עם רוסיה. הפרי הופץ במשך כ-3,000 שנה דרך מרכז אסיה לחלקים אחרים ביבשת. הרומאים הביאוהו אל אירופה דרך אנטוליה בסביבות 70 לפנה"ס. מתיישבים אנגלים הביאו את הפרי עימם אל מושבות "העולם החדש" באמריקה, אולם רוב המשמשים באמריקה מקורם מזרעים שהובאו אל החוף המערבי של אמריקה הצפונית בידי מיסיונרים ספרדים. טורקיה מספקת כיום 85% מכמות המשמשים המיובשים בעולם, ובעיקר העיר הטורקית מלטיה (Malatya). בארצות הברית מתרכז רוב הגידול בקליפורניה, וגם באורגון וביוטה. בישראל מגדלים הן זנים מקומיים והן זנים אמריקנים של משמש.
המשמש מעט יותר חסין קור מהאפרסק, והוא יכול לעמוד גם בטמפרטורות של 30- מעלות צלזיוס. העץ פורח היטב באקלים ים תיכוני, היכן שאין כפור בעונת האביב, ועם זאת יש קרירות מספקת כדי לאפשר לעץ תקופה בה הוא רדום.
מזיקים שכיחים באגן הים התיכון הם קפנודיס אבל וקפנודיס השקדים (Capnodis tenebrionis ו- Capnodis carbonaria) וסס הנמר, הפוגעים גם בגלעיניים נוספים כגון אגס שזיף ושקד.
גליקוזיד ציאנוגן (המצוי גם בגלעיני פירות, עלים, וקליפות עץ אחרים) מצוי בריכוז גבוה בגלעין המשמש. הסם לאטריל, המשמש בטיפול אלטרנטיבי מסוים לסרטן שנשלל בידי הרפואה הקונוונציונלית,[2] מופק מגלעין הפרי. גלעיני המשמש משמשים גם להכנת המשקה החריף אמרטו. במאה ה-17 שימש שמן המשמש כנגד אולקוס באנגליה. באירופה נחשב המשמש במשך תקופה ארוכה כאפרודיזיאק, והופיע בהקשר זה במחזה "חלום ליל קיץ" של ויליאם שייקספיר וגם במחזה של ג'ון ובסטר "הדוכסית של אמלפי". בפולקלור האנגלי נטען כי חלום על משמשים מסמן מזל טוב, והסינים לעומתם רואים את הפרי כסמל של פחדנות.
ברפובליקות המוסלמיות של ברית המועצות לשעבר נוהגים למכור בשווקים את "הגלעין הפנימי" של המשמש שנמצא בתוך הגלעין החיצוני וקרוי בשם: "קשיושק". תושבי תימן משרים את הגלעין הפנימי של המשמש שלושה ימים תוך החלפת מימיו כל יום (להוצאת הציאנוגן). לאחר מכן מייבשים, מתבלים וקולים אותו.
שמו הלטיני של המשמש, praecoquus, מנציח את הבשלתו המהירה של המשמש (prae - מוקדם, coquere - להבשיל). ממנו נגזר שמו היווני של המשמש πραικόκιον שהתגלגל למילה הערבית برقوق (בצורתה המיודעת: أَلْبَرْقُوق). מן הערבית נגזרה המילה הספרדית למשמש albaricoquero וממנה המילה האנגלית apricot.[3]
בֻּכְּרָה פי-לְ-משמש (בערבית بُكرة في المشمش) הוא ביטוי בערבית מדוברת פלסטינית, שנקלט בסלנג העברי. בעברית התקבל הכתיב "בוקרה פיל מישמיש" שמשמר פחות-או-יותר את ההגייה המקורית, אך לא את התחביר והמורפולוגיה המקוריים. תרגומו המילולי לעברית "מחר ב (עונת) המשמש" והוא מתייחס לתאריך בלתי אפשרי, מועד שלא יחול לעולם. בדומה לשם הלטיני של המשמש, קשור כנראה גם הביטוי הזה להבשלה המהירה ולחיי המדף הקצרים של פרי המשמש הרגיש, המקצרים את העונה בה הוא זמין בשווקים.[4][5]
לפתגם הטורקי "bundan iyisi Şamdak Ayısı" - "רק משמש דמשקאי מתעלה על זה" משמעות שונה בתכלית - "זה הטוב ביותר שיכול להיות".
מישמש, דף שער בספרייה הלאומית
סוף עונת המשמשים? הפרי הזהוב עולה במחיר ונעלם מהמטעים, סרטון באתר יוטיוב, בערוץ ה-YouTube הרשמי של תאגיד השידור הישראלי, 19 ביוני 2021Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
