Loading AI tools
סרט משנת 2017 מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
משאלת מוות (באנגלית: Death Wish) הוא מותחן פעולה אמריקאי משנת 2018, העוסק בנקמה ובלקיחת החוק לידיים. זהו רימייק לסרט הראשון בסדרת סרטי "משאלת מוות" משנת 1974 בכיכובו של צ'ארלס ברונסון, שהיה עיבוד קולנועי לספר משנת 1972 מאת הסופר בראיין גארפילד.
כרזת הסרט בישראל | |
מבוסס על | ספר מאת בראיין גארפילד (1972) |
---|---|
בימוי | איליי רות' |
הופק בידי | רוג'ר בירנבאום (אנ') |
תסריט | ג'ו קארנהאן (אנ') |
עריכה | מארק גולדבלאט (אנ') |
שחקנים ראשיים |
ברוס ויליס וינסנט ד'אונופריו דין נוריס קימברלי אליס קמילה מורון בו נאפ |
מוזיקה | לודוויג גורנסן (אנ') |
צילום | רוחייר טופרס (אנ') |
מדינה | ארצות הברית |
חברת הפקה |
Cave 76 Productions מטרו גולדווין מאייר |
חברה מפיצה |
מטרו גולדווין מאייר Annapurna Pictures |
שיטת הפצה | הפצה לאולמות הקולנוע, וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה |
2 במרץ 2018 (ארצות הברית) 8 במרץ 2018 (ישראל) |
משך הקרנה | 107 דקות |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | מתח; פעולה; נקמה; פלישה לבית |
תקציב | 30 מיליון דולר |
הכנסות | 49.6 מיליון דולר (31 במאי 2018) |
הכנסות באתר מוג'ו | deathwish2017 |
סרטים בסדרה |
משאלת מוות (1974) משאלת מוות 2 (1982) משאלת מוות 3 (1985) משאלת מוות 4 (1987) משאלת מוות 5: פני המוות (1994) |
deathwish | |
דף הסרט ב־IMDb | |
ביים איליי רות'. בתפקיד הראשי מופיע ברוס ויליס כרופא הנוקם בפושעים שפגעו במשפחתו, נוכח אוזלת ידה של המשטרה. בתפקידי משנה: וינסנט ד'אונופריו, דין נוריס, קימברלי אליס, קמילה מורון ובו נאפ. הסרט הופץ לקהל הרחב בארצות הברית ב-2 במרץ 2018. מבקרי הקולנוע היו מסויגים לרוב, לעומת דעות הצופים שהיו חיוביות בהרבה. בישראל יצא הסרט ב-8 במרץ[1].
הסרט עורר חילוקי דעות בגלל מועד יציאתו זמן קצר אחרי הטבח בתיכון דאגלס בעיר פארקלנד שבפלורידה, והתלהטות הדיון הציבורי סביב התיקון השני לחוקת ארצות הברית וסוגיית החקיקה להגבלת נשיאת כלי ירייה.
דוקטור פול קרזי הוא רופא מנתח בחדר הטראומה בבית חולים בשיקגו, נשוי ללוסי ואב לג'ורדן בת ה-17 שהתקבלה ללימודי כלכלה באוניברסיטת ניו יורק. אחרי משחק כדורגל של ג'ורדן יושבת המשפחה במסעדה יחד עם פרנק, אחיו של פול, בעל עבר פלילי הסובל מחסרון כיס תמידי ונוהג ללוות כספים מפול. אחרי הארוחה הם קובעים מועד לצאת לחגוג את יום הולדתו של פול. בחור בשם מיגל חאווייר העובד בהחניית מכוניות לקוחות המסעדה, שומע את הדברים ומצלם במצלמת הטלפון הסלולרי את כתובת בית המשפחה מהנווטן שבמכונית.
בערב המיועד לחגיגה מוזעק פול לבית החולים, והבילוי מתבטל. לוסי וג'ורדן יוצאות לקנות מוצרים להכנת עוגה, ובהיעדרן נכנסים לבית שלושה פורצים. עם חזרתן מוקדם מהצפוי, מתחולל מאבק שבמהלכו חותכת ג'ורדן בסכין את פניו של אחד הפורצים וקורעת מעליו את המסכה, והשודדים יורים בשתיים. פול קרזי מגלה לחרדתו ששתי הפצועות שהגיעו לבית החולים הן אשתו ובתו. לוסי מתה, וג'ורדן נמצאת בתרדמת בעקבות פגיעה בבסיס הגולגולת. פול מוסר לבלשי המשטרה קווין ריינס ולאונור ג'קסון, שמהבית נגנבו, בנוסף למסמכים וכסף מזומן, גם שני שעוני יד וטבעת המחזור שלו מסטנפורד. הבלשים מסבירים שפורצים מחפשים בדרך כלל כלי נשק וכנראה מדובר בשוד שהשתבש, ומבטיחים לתפוס את השודדים בהקדם. פול מאמין שקריאה באוזני ג'ורדן תסייע להחלמתה, והוא, פרנק וחברתה סופי יושבים ליד מיטתה וקוראים לה מספרים.
מכיוון שריינס לא חוזר אליו לעדכן על החקירה, פול בא לתחנת המשטרה, וריינס מלין באוזניו על הקושי לפענח תיקי חקירה משום שהקורבנות חוששים לדבר עם שוטרים. עם זאת, מאחר שמדובר בפורצים מבוהלים, הוא מניח שאחד מהם יטעה ויוביל לחבריו. פול הולך ברחוב, וכשהוא רואה שני גברים מטרידים אישה, הוא מתערב ומוכה נמרצות. עקב כך הוא שוקל לקנות כלי ירייה אך נרתע מכיוון שמצלמות האבטחה שבחנות, ורישום הבעלות על כלי הנשק עלולים להוביל אליו. לבית החולים מובהל חבר כנופיה פצוע, מהאלונקה נשמט אקדח גלוק 17 של האיש, ופול גונב את האקדח ומתחיל להתאמן בעזרת סרטון הדרכה ביוטיוב.
ג'ורדן נתקפת עווית וידיה נכבלות למיטה. מתוסכל מכך שבתו כבולה בעוד הפושעים חופשיים, פול לובש ברדס ויוצא בלילה לשוטט ברחוב חמוש באקדח. הוא מתערב באירוע של חטיפת מכונית ומחלץ את הנהגת. הגנבים מנסים לדרוס אותו והוא פותח באש, הורג אחד מהם והמכונית מתנגשת בברז כיבוי אש. הגנב השני יוצא ובקרב יריות פול פוגע בו, ואחר כך מוודא הריגה בקור רוח. בתוך כך, כף יד שמאל של פול נפצעת מתנועת מחלק האקדח. הוא בורח כאשר המשטרה מגיעה. נטאשה, צעירה העובדת בבר סמוך, עדה לאירוע, מצלמת אותו ומעלה סרטון למדיה החברתית לפני שריינס וג'קסון שבאו לגבות עדות, עוצרים בעדה. מהסרטון עולה שהאיש היורה הוא אדם לבן, שמאלי שלא מיומן בתפעול אקדח. הסרטון הופך לוויראלי, פול זוכה לכינוי "הקוצר הקודר", ובתחנות הרדיו והטלוויזיה המקומיות מתנהלים ויכוחים אם מדובר בגיבור שמציל אנשים, או ברוצח. כאשר מגיע לבית החולים הילד טיילר פצוע ירי, הוא מספר לפול על סוחר סמים המכונה "איש הגלידה" שיושב במקום קבוע ליד בית הספר ומעסיק ילדים כשליחים. מחויב לתדמיתו החדשה, פול מוצא ברישומי בית החולים את מקום האירוע, לוקח ברדס מחדר הכביסה של בית החולים, הולך אל "איש הגלידה", יורה בו בדם קר ומסתלק. ריינס וג'קסון מגיעים למקום, מזהים את הנרצח כמפיץ סמים בשם ריי שון קור, ומהעדויות הם מסיקים שהרוצח הוא "הקוצר הקודר". עם זאת, בניגוד לאירוע הקודם, לא ברור כיצד מצא האיש בברדס את סוחר הסמים ומה הניע אותו לפעול כעת, במיוחד מאחר שהוא לבן שפועל בסביבה של שחורים, תופעה חריגה בשיקגו.
שוב בבית החולים, לחדר הטראומה מגיע בחור פצוע אנוש ומת במקום. פול מזהה את מיגל מהמסעדה, ועל פרק ידו אחד השעונים שנגנבו מביתו. באמבולנס מוצא פול את הטלפון של מיגל עם צילום הכתובת מהנווטן. לפי תמונה שבטלפון מגיע פול לפאב שהמוזג בו סוחר ברכוש גנוב. שוב הוא לוקח ברדס מבית החולים, בא לפאב, מתחזה לאדם שרוצה לקנות מתנה לאשתו ומספר שמיגל שלח אותו. המוזג רואה על הברדס את תווית בית החולים ושולח בסתר מסרון לאדם שכינויו "פיש": "הרופא ההוא נכנס. תגיע". המוזג מנסה לשלוף אקדח אך פול דוקר אותו בכף היד, מאלץ את האיש להיכנס למחסן ומוצא את השעון השני ואת טבעת המחזור שלו. פיש נכנס באקדח שלוף אך מחטיא והורג את המוזג. במאבק עם פול נפצע פיש ואומר שהאיש שהרג את לוסי הוא מוסכניק בשם ג'ו גאנון, מנסה לתקוף את פול ונהרג מאקדחו-הוא. פול עוקר את צג מצלמת האבטחה, ובצאתו מהמקום נשמטת הטבעת לרצפה. בבוקר מכריזה התקשורת "הקוצר הקודר מכה שוב" והוא הופך לגיבור המלחמה בפשע. ריינס וג'קסון באים למשרדו, מראים לו תמונה של "פיש", אך פול מיתמם. הם מסבירים שמדובר בפורץ מקצועי בשם טייט קארפ החשוד כמי שהיה מעורב בירי בלוסי וג'ורדן, ומראים לו את הטבעת. הוא מאשר שזו טבעתו, והם מביעים שביעות רצון מפריצת הדרך בחקירה (הצופה יכול להבין ששני הבלשים בוחנים את תגובותיו).
עם ערב הולך פול למוסך של ג'ו. בעוד האיש שרוע מתחת גחון של מכונית, פול מהמם אותו במכת מפתח שוודי. ג'ו מתעורר קשור, פול מזריק לו פרופופול, חותך את ירכו, עוקר את עצב השת ושופך עליו נוזל בלמים המכיל מרכיב הידרוקסידי. בכאביו, ג'ו אומר ששם האיש שרצח את לוסי הוא נוקס, אך מעולם לא פגש אותו. לשאלת פול, ג'ו עונה: "אתה לא תמצא את נוקס. הוא ימצא אותך". פול מפיל על ג'ו את המכונית שמרוצצת את גוגולתו. באותו הזמן, ריינס וג'קסון באים לתשאל את פרנק בעקבות האירוע בחנות האלכוהול, וחושדים בו לאור תכונותיו (פרנק מתאמן עם מחבט בייסבול וחובט ביד שמאל). פרנק מזים את החשד וממהר אל פול שלא נמצא בבית (אלא במוסך של ג'ו). במרתף הבית מוצא פרנק קליעי אקדח מפוזרים ומבין שפול הוא "הקוצר הקודר". בינתיים, אחרי שהרג את ג'ו, פול הולך לשבת ליד ג'ורדן. נוקס מתקשר ותובע ממנו להגיע מיד לפגישה בחדר שירותים של מועדון לילה. פול הולך בכוונה להרוג את נוקס, ובקרב יריות נפצעים שניהם. פול נטמע בקהל הנמלטים, ואילו נוקס מגיע לבית החולים, מתחזה לקורבן תמים ומוסר לבלשים את תיאורו של פול. פול מתגנב למשרדו שבבית החולים, מטפל בפציעת הירי באמצעים מאולתרים ומסתלק לפני הגעת הבלשים למשרד. הוא מגיע הביתה ופרנק מתעמת איתו אחרי שהוחשד על לא עוול בכפו. במהלך העימות מגיעים ריינס וג'קסון, פרנק פותח את הדלת ואומר שפול יצא לאירוע חגיגי. הבלשים עוזבים על אף שהם משוכנעים שהוא משקר, אך לא יעצרו רופא ללא ראייה חותכת. פרנק חוזר לפול ומבקש ממנו לחדול ממעשיו. בעודם מתווכחים, מתקשרים מבית החולים ומודיעים לפול שג'ורדן התעוררה. הוא מבטיח לפרנק ש"זה נגמר".
כעבור שבוע פול מוציא את ג'ורדן מבית החולים. למעלית נכנס איתם גם נוקס שהחלים. ג'ורדן לא מזהה אותו. פול לא אומר מילה, אך מבין שנוקס מאיים עליהם. הוא חוזר לחנות הנשק ורוכש מגוון כלי נשק. כמה ימים אחר כך סועדים פול, ג'ורדן ופרנק ארוחת ערב יחד. אחרי שפרנק עוזב, מזהה פול אדם רץ על מדשאת הבית, מסתיר את ג'ורדן מתחת למדרגות ומורה לה להתקשר למשטרה. לבית פולשים נוקס עם שני שותפים. אחרי שפול הורג את השותפים, נוקס אורב לו במרתף ופוצע אותו. פול שולף רובה סער M4 מתוך סליק מתחת לשולחן קפה והורג את נוקס. לבית מגיעים ריינס וג'קסון שמקבלים את הסבריו המפוקפקים של פול בדבר הגנה עצמית, מתוך הבנה שמסע הנקמה שלו הסתיים.
בסצנת הסיום, פול מביא את ג'ורדן וחברתה סופי לאוניברסיטת ניו יורק. הוא רואה ברחוב נער חוטף תיק, קורא לו ומצביע לעברו במחוות אקדח (אנ').
שחקנים | דמויות |
---|---|
ברוס ויליס | ד"ר פול קרזי |
וינסנט ד'אונופריו | פרנק קרזי |
דין נוריס | הבלש קווין ריינס |
קימברלי אליז (אנ') | הבלשית לאונור ג'קסון |
קמילה מורון | ג'ורדן קרזי |
בו נאפ | נוקס |
אליזבת שו | לוסי קרזי |
לואיס אוליווה | מיגל חאווייר |
איאן מאת'יוס | מוזג בפאב וסוחר ברכוש גנוב |
ג'ק קסי (אנ') | טייט קארפ / "פיש" |
רוני ג'ין בלווינס (אנ') | ג'ו גאנון |
סטפאני ג'נוסאוסקאס | סופי |
לן קריו (אנ') | בן, אביה של לוסי קרזי |
קירבי בליס בלאנטון (אנ') | בת'אני, מוכרנית בחנות הנשק |
קאנייטיו הורן (אנ') | נטאשה |
מייק אפס (אנ') | ד"ר כריס סלגאדו |
ונדי קרוסון (אנ') | ד"ר ג'יל קלאוונס |
אייזיאה ג'ירו-מארסמן | טיילר |
סוויי קאלוויי (אנ') | בתפקיד עצמו, מגיש טלוויזיה |
מאתיו "מנקאו" מולר (אנ') | בתפקיד עצמו, מגיש טלוויזיה |
בדצמבר 2006 הודיע סילבסטר סטאלון שבכוונתו לביים ולשחק בתפקיד הראשי ברימייק ל"משאלת מוות" משנת 1974. סטאלון הוסיף שהוא שוקל שינוי בדמות הגיבור, ובמקום הארכיטקט שגילם צ'ארלס ברונסון, בגרסה החדשה קרזי יהיה שוטר שקצר הצלחה רבה בתפקידו על אף שמעולם לא השתמש באקדח, ובעקבות ההתקפה על משפחתו הוא נקלע לדילמה מוסרית נוכח שאיפתו לנקום. לאור תגובות שליליות מצד חובבי סדרת סרטי "משאלת מוות", סטאלון חזר בו מהרעיון[2][3]. באוקטובר 2009 חידש סטאלון את עניינו בעשיית הרימייק, והסביר שמדובר בסיפור מוסרי שבו אדם תרבותי הופך לפרימיטיבי, אחרי שכל מה שהיה לו - נלקח ממנו[4].
בשלהי ינואר 2012 דיווח ה"הוליווד ריפורטר" שג'ו קארנהאן יכתוב ויביים את הרימייק עבור אולפני "סרטי פרמאונט", עם ליאם ניסן בתפקיד הראשי. כעבור שנה של הכנות, קארנהאן הודיע על פרישה מההפקה בגלל חילוקי דעות עם האולפן, מאחר שהוא רצה את בניסיו דל טורו וראסל קרואו בתפקידי האחים קרזי, אך האולפן העדיף אחד מהשלושה בתפקיד הראשי: ברוס ויליס, ויל סמית' או בראד פיט. כעבור חודש הוחלף קארנהאן בבמאי המקסיקני חררדו נראנחו שרצה גם הוא את דל טורו בגלל דמיונו החיצוני לברונסון, אך האולפן שב וההסתייג מהשחקן, וגם הרעיון הזה נדחה. קארנהאן קיבל קרדיט בלעדי על התסריט[5][6][7].
במרץ 2016 הודיעו אולפני "פרמאונט" ו"מטרו גולדווין מאייר" במשותף שאהרון קשלס ונבות פפושדו יביימו את הסרט, כאשר ברוס ויליס נבחר מתוך רשימה מצומצמת שכללה גם את ראסל קרואו, מאט דיימון, ויל סמית' ובראד פיט. קשלס ופפושדו פרשו מההפקה כעבור חודשיים מכיוון ש"MGM" דחו את בקשתם לשכתב את התסריט המקורי של קארנהאן, כפי שאושר על ידי ויליס[8][9]. ביוני 2016 הוחתם אליי רות' כבמאי, והתסריט שוכתב על ידי סקוט אלכסנדר ולארי קאראז'ווסקי (אנ')[10]. ב-25 באוגוסט שלאחר מכן לוהק וינסנט ד'אונופריו לגלם את אחיו של פול קרזי, ואליהם צורף דין נוריס[11]. במהלך אוקטובר 2016 הצטרפו לצוות השחקנים גם קימברלי אליס, קמילה מורון ורוני ג'ין בלווינס[12][13].
שלב הצילומים התקיים בין התאריכים 24 בספטמבר – 29 באוקטובר 2016, באתרי צילום שונים בשיקגו, בעיקר בשכונת פילזן, בעיר מונטריאול ופרוור לאשין (אנ') שבקוויבק, קנדה. סצנות בית החולים צולמו במרכז הרפואי של אוניברסיטת ראש (אנ') בשיקגו. פאב וחנות המשקאות "El Trebol Liquor's", שם מתרחשת סצנת העימות של פול קרזי עם פיש והמוזג, הוא מקום אותנטי ברחוב 18 מערב, בשיקגו[14][15][16].
ביוני 2017 נמסר שחברת "Annapurna Pictures" תפיץ את הסרט עבור "MGM" ב-22 בנובמבר באותה שנה[17]. כחודש לפני יציאת הסרט נודע שההפצה נדחתה ל-2 במרץ 2018[18]. ככל הנראה, הדחייה נעשתה על רקע סמיכות המועד המקורי לטבח בסטריפ של לאס וגאס[19].
בבתי הקולנוע ברחבי העולם הסרט גרף הכנסות בסך 49.6 מיליון דולר כנגד תקציב הפקה שעמד על 30 מיליון דולר[20].
במאגר ביקורות הסרטים Rotten tomatoes עומד יחס הדעות החיוביות מצד המבקרים על 18% עם דירוג ממוצע של 3.88 מתוך 10. סיכום הביקורת הוא שהסרט חסר את הנחישות והאמונה שאפיינו את הסרט המקורי, וכן סובל מעיתוי לא מוצלח באופן ניכר. לעומת זאת, דעת קהל הצופים חיובית בהרבה, ועומדת על 72%[21]. באתר Metacritic קיבל הסרט ציון 31 מתוך 100 מצד המבקרים, בשקלול 31 ביקורות שהוגדרו "מסויגות בדרך כלל". לעומת המבקרים, קהל הצופים העניק לסרט ציון 7 מתוך 10[22]. בסקר דעת קהל שנערך מטעם CinemaScore בעת סוף שבוע הבכורה בארצות הברית, העניקו הצופים לסרט דירוג +B בסולם +A (גבוה ביותר) עד F (נמוך ביותר)[23].
בטקס פרסי פטל הזהב לביצועים הגרועים ביותר בקולנוע האמריקאי, שהתקיים ב-23 בפברואר 2019, היה הסרט מועמד בשתי קטגוריות: השחקן הגרוע ביותר (ויליס), וסרט ההמשך, פריקוול או חיקוי זול הגרוע ביותר[24][25][26].
הסרט נתקל בביקורות נוקבות לאור עיתוי יציאתו כשבועיים אחרי הטבח בתיכון דאגלס בעיר פארקלנד שבפלורידה, ולאור טענות שאיליי רות' נקט עמדה חיובית ואוהדת כלפי תרבות נשיאת הנשק והוויכוח הציבורי לגבי התיקון השני לחוקת ארצות הברית שהתלהט באותם ימים[27][28]. עם יציאת קדימון הסרט ב-2 באוגוסט, מבקר הקולנוע של "פורבס", סקוט מנדלסון, צייץ שאין אטימות גדולה מזו מצד קולנוענים לבנים נוכח האווירה החברתית-פוליטית[28]. הסופר והמחזאי צ'אק ונדיג (אנ') כתב שזה עיתוי תמוה לתת "כיף" לגבר לבן, קשיש וכועס העושה דין לעצמו עם כלי נשק רבים[28]. עיתונאי ה"וושינגטון פוסט" והמבקר אלאן זילברמן, כתב שהרימייק של איליי רות' הוא כה פשיסטי, דבר שיגרום לאנשי אלט-רייט זקפה עוד לפני שהקדימון מסתיים[28]. בראיין אלכסנדר כתב שהסרט תפור לפי מידותיו של איגוד הרובאים הלאומי האמריקאי, והרומנטיזציה שהסרט עושה לצורך בנשיאת נשק, צורמת עוד יותר נוכח הטרגדיה בפלורידה[27].
איימי ניקולסון מ"הגארדיאן" כתבה שהסרט מעליב את שני הצדדים בוויכוח על הפיקוח על הנשק, משטח את הפוליטיקה ומזין את הפאתוס[29]. בביקורת ב"ניו יורק טיימס", ג'ינט קאצוליס הגדירה את הסרט "רפה שכל", וביקרה את הנימה המבודחת והלא-מסויגת כלפי הנושא שהסרט עוסק בו[30]. ג'ון ד'פור כתב ב"הוליווד ריפורטר" שהסרט לא מנסה לטפל בוויכוחים הלאומיים האמיתיים, ובהשוואה אליו, סרט המקור משנת 1974 נראה כיצירה פילוסופית[31].
כנגד השוללים, מבקרים אחרים צידדו במסר שנושא הסרט. פיטר האוול מה"טורונטו סטאר" הביע את דעתו שרות' וקארנהאן היטיבו לעדכן את העלילה המקורית משנת 1974, והסרט המעודכן מתאר היטב כיצד אזרחים אמריקאים משיגים נשק ומשתמשים בו באופן יום-יומי. עם זאת, האוול סבר שליאם ניסן התאים יותר לתפקיד[32]. מאת'יו רוז'ה מהאתר הליברלי "Salon" הסכים שעיתוי יציאת הסרט אומלל, אך טען שכיוון שאירועי הרג המוני יכולים להתרחש בכל עת ונמצאים בכל מקום בתרבות האמריקאית, מסרטי קולנוע ומשחקי וידאו ועד טיעונים של הימין הפוליטי נגד חקיקת פיקוח על נשק, ולכן רוז'ה תוהה אם מועד יציאה מתאים לסרט נקמה אפשרי כלל, ומוסיף שהסרט הוא ה"גילטי פלז'ר" שלו, וממליץ עליו[33]. מיק לסאל כתב ב"סן פרנסיסקו כרוניקל" שסרט זה טוב בהרבה מכל סרטי ההמשך של סדרת "משאלת מוות", וללא ספק הסרט השני הטוב ביותר בסדרה[34].
בישראל, דין קליין נתן באתר "סרט" כוכב אחד מתוך חמישה, וציין שזהו רימייק מיותר, חסר תועלת ויצירתיות המזלזל בקהל. לעומת זאת, גולשי האתר העניקו לסרט ציון 7.9 מתוך 10[35]. אבנר שביט כתב ב"וואלה!" שלמרות הופעה טובה של ברוס ויליס, התסריט מופרך ומנותק מהמציאות, וכמעט כל אלמנט בו בלתי סביר, כגון ”...אנשים המתעוררים מתרדמת ארוכה משתחררים חיש-קל מבית החולים כאילו התאוששו מצינון לילה”[36]. ארז דבורה כתב שאיליי רות' עיצב ”...סרט נטול מודעות לבעייתיות הקיצונית של כל מה שכרוך בו”, והסרט לא יוצר דיון אלא מספק לקהל מסוים הנאה ממראה הצדק הנחרץ. דבורה הוסיף שוויליס משחק באופן עצל, לא מעורב, לא משקיע ולא מתעניין[37].
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.