מרדכי חביב לובמן (1857, י' בטבת ה'תרי"ח – 1895, ט' בטבת ה'תרנ"ו), מחלוצי החינוך העברי בארץ ישראל ומייסד בית הספר בראשון לציון, אשר נחשב לבית הספר העברי הראשון בעת החדשה.
 | |
| לידה |
27 בדצמבר 1857 י' בטבת ה'תרי"ח גורקי  |
|---|---|
| פטירה |
26 בדצמבר 1895 (בגיל 37) ט' בטבת ה'תרנ"ו |
| מדינה |
האימפריה העות'מאנית |
| מקום קבורה |
בית עלמין גני אסתר |
| פעילות בולטת | מחלוצי הוראת עברית בעברית |
| ידוע בשל | ממיסדי בית ספר חביב |
| תפקיד | ראש אספת המורים |
  | |
ראשית חייו
מרדכי לובמן נולד בגורקי שבפלך מוהילב ברוסיה[1] לחיים שמואל גרונם וחסיה (מוסינזון)[1], ממשפחת סוחרים ופקידים ממשלתיים יהודית מסורתית. לובמן קיבל חינוך מסורתי וכבר בילדותו התגלה כבור סוד וגילה בקיאות בתלמוד ובלימודי העברית. בשנת 1874, בגיל 17, ברוח ההשכלה, פנה ללימודי חול ושפות זרות וסיים את לימודיו בהצטיינות כמודד מוסמך בבית הספר לחקלאות ולמדידה שבעירו. במהלך לימודיו ייסד בית ספר לילדים מעוטי-יכולת בעזרת תרומות מעשירי העיר ואף לימד בו בהתנדבות.
בשנת 1878 נרצח אביו בעת מילוי תפקידו כפקיד ממשלתי בתחנות הרכבת, ולובמן עקר לחרקוב, שם התחתן והתפרנס כמהנדס ומודד מומחה. בשנת 1881 החלו הסופות בנגב, וכמו יהודים רבים נוספים בתקופתו, החל לגלות עניין באגודות חובבי ציון, ובשנת 1884 עלה לארץ ישראל.
בארץ ישראל
בהגיעו לארץ ישראל התיישב תחילה ביהודיה יחד עם בן דודו דב חביב לובמן. ברוח תנועת חובבי ציון, השניים עבדו בחלקה שניתנה מטעם חובבי ציון בחרקוב. שנה מאוחר יותר עבר לראשון לציון שהייתה אז מרכז למשכילי המתיישבים. שם עבד לובמן מטעם פקידות הברון כמודד קרקעות במושבות. בשל השכלתו הרחבה, היהודית והכללית כאחד, פנה אליו פקיד הברון יהושע אוסוביצקי בבקשה להפוך למנהל מוסד תלמוד התורה שהיה קיים בראשון לציון בזמנו ולהפכו לבית ספר עברי.
לובמן הסכים לאתגר ופקידי הברון הקצו לו בניין במושבה לצורך הקמת המוסד החדש - בית הספר העברי הראשון בתבל. בשנתו הראשונה (1886-1887) לימד לובמן לבדו עברית בשיטת התרגום מיידיש.
בשנתו השנייה (1887-1888) עבר ללמד עברית בשיטת עברית בעברית וכן חשבון וטבע על בסיס תרגומיו מרוסית לעברית של ספרי הלימוד. באותה שנה הזמין לובמן את דוד יודילוביץ, איש חינוך עברי פעיל באותה התקופה, להצטרף אליו להוראה בבית הספר. יודילוביץ נענה מיד בחיוב והשניים המשיכו יחד בפיתוח בית הספר העברי הראשון בארץ, שלימים נודע כבית ספר חביב, הפעיל עד היום. בתקופה זו אף השתתף בהגהת השיר התקווה לנפתלי הרץ אימבר, בסגנונו ובתוכנו, יחד עם ישראל בלקינד ודוד יודילביץ.[2]
בהמשך מונה על ידי פקידות הברון למפקח הראשי על בתי הספר של פתח תקווה, ראשון לציון ועקרון (לימים מזכרת בתיה) וכן עמד בראש אספת המורים (לימים הסתדרות המורים). הוא גם השתתף בכתיבת עיתון הילדים עולם קטן. לובמן שימש בתפקידיו עד מותו משחפת.
לקריאה נוספת
- לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים כרך ב, הוצאת ספרית פועלים, 1967. עמ' 176.
- שלמה הרמתי, המורים החלוצים, סדרת אוניברסיטה משודרת, בהוצאת משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000
- יעקב חביב לובמן (עורך), מרדכי לובמן ז"ל - האיש ופעלו, תל אביב: הוצאת העורך, תשכ"ח.
- יפה ברלוביץ (עורכת), רחבעם זאבי (מהדיר), אעברה נא בארץ, מסעות בארץ ישראל של אנשי העלייה הראשונה, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשנ"ב, עמ' 200-215.
קישורים חיצוניים
- כתבי מרדכי חביב לובמן בפרויקט בן-יהודה
- מרדכי לובמן, אלבום משפחות, מוזיאון ראשון לציון
מרדכי לובמן, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
Wikiwand in your browser!
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
