Remove ads
היסטוריון יהודי רוסי, ממייסדי תנועת הביל"ויים, מחלוצי העלייה הראשונה מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ישראל בֶּלְקִינְד (א' באייר תרכ"א, 11 באפריל, 1861 - כ"ג באלול תרפ"ט, 28 בספטמבר 1929[1]), ממייסדי תנועת הביל"ויים, מחלוצי העלייה הראשונה. מייסדה של גדרה, המושבה הביל"ויית הראשונה, ומחנך עברי.
לידה |
14 באפריל 1861 להויסק, בלארוס |
---|---|
פטירה |
28 בספטמבר 1929 (בגיל 68) ברלין, רפובליקת ויימאר |
מקום קבורה | בית העלמין גורדון החדש |
השקפה דתית | יהדות |
בלקינד נולד בלהויסק (אנ') (Лагойск) שבפלך מינסק ברוסיה הלבנה, אז חלק מהאימפריה הרוסית, לשפרה ומאיר בלקינד. אחיו היה שמשון בלקינד, אביהם של איתן בלקינד ונעמן בלקינד, לימים חבר במחתרת ניל"י. חונך לשפה העברית על ידי אביו, מנהיג התנועה לחינוך וקידום השפה העברית. הוא למד בגימנסיה רוסית ממשלתית במוגילב, ולאחר מכן באוניברסיטת חרקוב (אנ'). בלקינד היה אחיה של אולגה חנקין, אשתו של יהושע חנקין, ואחיה של פאני פיינברג, אמו של אבשלום פיינברג ממקימי מחתרת ניל"י.
בעת לימודיו באוניברסיטה, בשנת 1882, כינס בלקינד קבוצת צעירים והקים את תנועת ביל"ו לעידוד העלייה לארץ. פירוש שמה של התנועה הוא ראשי תיבות של הפסוק ”בית יעקב לכו ונלכה” (ישעיהו, ב', ה').
ביוני 1882 הנהיג בלקינד קבוצה של 14 ביל"ויים שעלו ארצה, מאורע שציין את תחילת העלייה הראשונה. תחילה הם עבדו בחקלאות בבית ספר מקוה ישראל, והתגוררו בבית ששכרו במרכז פרדסי יפו. מאוחר יותר עבר בלקינד למושבה ראשון לציון, אך נאלץ לעזוב אותה בשנת 1884, לאחר שהואשם בארגון התנגדות לפקידי הברון רוטשילד. בשנת 1885 הניף בלקינד, ביחד עם פאני מאירוביץ, את הדגל בחגיגות שלוש שנים להיווסדה של ראשון לציון. דגל זה, שכונה "דגל ראשון לציון", מזכיר בצורתו ובמתכונתו את דגל ישראל המוכר כיום. בלקינד תיאר אותו: "יריעת אריג לבנה: שתיים-שתיים רצועות של תכלת משני קצותיה, דוגמת הטלית שלנו, ומגן דוד של תכלת באמצע". כמו כן, הקים בלקינד את גדרה, המושבה הביל"וית הראשונה, אך מעולם לא הסתגל לחיי החקלאות, ועזב. בין השאר, הוא השתתף בטקס הקמתה של המושבה רחובות ונתן לה את שמה.
החל משנת 1906 נדד בלקינד בארץ ישראל, אירופה וארצות הברית ללא מקום מגורים קבוע. בלקינד ניסה לקדם את חזונו להקים בית ספר חקלאי בארץ ישראל, לו קרא "קריית ספר"[2]. בזמן מלחמת העולם הראשונה שהה בארצות הברית, בין השאר כדי לקדם את הקמת בית הספר.
בעקבות הפרעות באוקראינה נסע בלקינד לשם בשנת 1921 וקיבץ כ-130 ילדים יתומים במעונות ילדים ברובנו ובלבוב לקראת עלייה לארץ ישראל[2][3]. בלקינד פעל לאסוף כספים לצורך גידול היתומים, אולם נתקל בקשיים. הודעה של הוועד הלאומי באמצע 1922 ציין: "האדון בלקינד מנהל תעמולה זו יותר משנה באירופה התיכונה בדבר אמצעים להעברת היתומים. אך מפני שאין הוא מסכים למנות מוסד ציבורי שיפקח על הדבר הזה, לא הסכימו ההסתדרויות לתוכניתו ורק יהודי צ'כוסלובקיה מפרישים לצרך זה סכומים ידועים."[4]. ביוני 1922, קבלו הילדים סרטיפיקטים ונעשו הכנות לקראת העברתם לוורשה וציודם לקראת העלייה[5]. בספטמבר 1922 הגיעו לארץ ישראל[6], והתברר שהסידורים לטיפול בילדים לא נתפרו כהלכה. במשך מספר שבועות שהו בתל אביב וביפו וחלקם התארחו בבתי אנשים פרטיים. כנגד בלקינד נטען שהוא פעל בחוסר אחריות בהבאתו את היתומים לארץ ישראל ללא סידורים לאחזקתם[7][8]. בתחילה דובר על הקמת בית הספר קריית ספר בחוות חפציבה, והילדים עברו לשם[9]. כנגד סידור זה עלו מחאות בטענה שהמקום מסוכן לילדים[10][11]. בהמשך נבדקה האפשרות לשכנם בראש פינה[12], אולם הדבר לא יצא אל הפועל. שאלת הטיפול בילדים עלתה על שולחן הוועד הלאומי[13]. בביטאון המזרחי נטען שהמאבק על הטיפול בילדים נסוב גם בין ימין ושמאל, דתיים וחילוניים[14]. לאחר מספר חודשים עברו הילדים לחדרה[15][16] ולמאיר שפיה.
בשנת 1925 החליטה המועצה המפקחת, שכללה בין השאר את עמנואל מול, על פיטוריו של בלקינד[17], והילדים נלקחו מבלקינד והועברו לכפר ילדים ליד עפולה[18][19].
בשנת 1929 נסע לברלין על מנת לקבל טיפול רפואי, ושם נפטר. גופתו הובאה לקבורה בראשון לציון.
ישראל בלקינד היה מחלוצי החינוך בארץ ישראל ותרם לו רבות. ב-1889 ייסד ביפו את בית הספר העברי שבו נלמדו כל המקצועות בשפה העברית. בלקינד שימש כמורה בבית ספר זה, ומשנסגר בשנת 1892 לימד בבית הספר של כי"ח, אליאנס בירושלים. ב-1903 הקים במושבה מאיר שפיה שליד זכרון יעקב את בית הספר החקלאי "קריית ספר", ששימש ילדים פליטי הפוגרום בקישינב. בית הספר נסגר כעבור שלוש שנים מפאת חוסר בתקציב, והועבר ליישוב בן שמן. כישלון חרוץ נחל גם ניסיונו להקים בית ספר דומה בשפיה עבור יתומים מאוקראינה.
מלבד עבודתו כמורה ובתי הספר שהקים, כתב בלקינד גם ספרי לימוד רבים בעברית והיה מן החלוצים בתחום זה. הוא הרבה לפרסם מאמרים וחוברות בנושאי ההיסטוריה של עם ישראל, כגון "מלחמת היהודים ברומאים וחורבן ירושלים", או "איפה הם עשרת השבטים". הקים את הוצאת "המאיר" לפרסום כתביו, וב-1917, בזמן שהותו בארצות הברית, פרסם בה ספר זיכרונות ביידיש, "די ערשטע שריט פון ישוב ארץ ישראל", על צעדיו הראשונים של היישוב היהודי בארץ ישראל.
רחובות רבים נקראו על שמו של בלקינד, בין השאר בתל אביב, בראשון לציון וברחובות.
מאיר בֶּלְקִינְד
(חלוץ הוראת העברית) מאיר בֶּלְקִינְד
(חלוץ הוראת העברית)
|
משה פיינברג
משה פיינברג
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יהושע חנקין
(גואל אדמות העמק) יהושע חנקין
(גואל אדמות העמק)
|
אולגה חנקין (בלקינד)
(מנשות העלייה הראשונה, מיילדת) אולגה חנקין (בלקינד)
(מנשות העלייה הראשונה, מיילדת)
|
ישראל בֶּלְקִינְד
(מייסד תנועת הביל"ויים וממייסדי גדרה) ישראל בֶּלְקִינְד
(מייסד תנועת הביל"ויים וממייסדי גדרה)
|
סוניה (אלכסנדרה) בלקינד
(רופאת הנשים הראשונה בארץ ישראל) סוניה (אלכסנדרה) בלקינד
(רופאת הנשים הראשונה בארץ ישראל)
|
מנחם מנדל חנקין
מנחם מנדל חנקין
|
פאני פיינברג (בלקינד)
פאני פיינברג (בלקינד)
|
ישראל ("לוליק") פיינברג
(ממייסדי ראשון לציון, חדרה ותל אביב) ישראל ("לוליק") פיינברג
(ממייסדי ראשון לציון, חדרה ותל אביב)
|
יוסף פיינברג
(ממייסדי ראשון לציון) יוסף פיינברג
(ממייסדי ראשון לציון)
|
ברטה
ברטה
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
ישי בלקינד
ישי בלקינד
|
|
|
רעיה בלקינד
רעיה בלקינד
|
|
שושנה
שושנה
|
אבשלום פיינברג
(מייסד ניל"י) אבשלום פיינברג
(מייסד ניל"י)
|
דורה בלוך
(נרצחה כחטופה באנטבה) דורה בלוך
(נרצחה כחטופה באנטבה)
|
|||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
יוּסֵף שוּפַאנִי
יוּסֵף שוּפַאנִי
|
עוזי בלקינד
עוזי בלקינד
|
תמר אשל
(חברת כנסת) תמר אשל
(חברת כנסת)
|
דוד שוהם
(מנכ"ל בנק) דוד שוהם
(מנכ"ל בנק)
|
דניאל בלוך
(עיתונאי ועורך) דניאל בלוך
(עיתונאי ועורך)
|
|
||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
נעמן בלקינד
אדריכל ישראלי נעמן בלקינד
אדריכל ישראלי
|
Seamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.