Loading AI tools
מצעד המתקיים בירושלים מדי שנה, לכבוד יום ירושלים מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ריקוד דגלים (בהלחם: ריקודגלים) או מצעד הדגלים, הוא מצעד המתקיים מדי שנה ביום ירושלים, כ"ח באייר בירושלים כדי לחגוג את איחוד העיר. נחוג חידוש הריבונות היהודית והישראלית במקומות הקדושים ליהודים, בעקבות הניצחון בקרב על ירושלים במלחמת ששת הימים. המצעד מלווה בריקוד, שירה ובנשיאת דגלי ישראל.[1] בנוסף, נהוג לציין את זכרו של יוזם האירוע הרב יהודה חזני.
.jpg)
המצעד מזוהה כמעט באופן בלעדי עם הציונות הדתית.[2]
ראשית המצעד במנהגם של הרב צבי יהודה הכהן קוק ותלמידי ישיבת מרכז הרב, לצעוד לכותל דרך רחוב יפו בשירה ובריקודים, בשעות הלילה לאחר סיום עצרת החג בהיכל הישיבה. מנהג זה החל בשנת תשכ"ח (1968).[3] בשנת תשל"ד (1974) יזם יהודה חזני, תלמיד הישיבה, הבאת תזמורת וצירופם של בני ישיבות תיכוניות לאירוע.[4] עם השנים עבר האירוע לשעות היום, כדי לאפשר לאנשים נוספים ליטול חלק בצעדה.[5] כיום מארגנת את הצעדה עמותת "עם כלביא" ובראש התהלוכה עמד הרב חיים דרוקמן.[6] האירוע ממומן על ידי העמותה, עיריית ירושלים, משרד החינוך והחברה לשיקום ולפיתוח הרובע היהודי.[7]
במהלך האירוע הצועדים נושאים דגלי ישראל, מלווים בתזמורות ניידות על גבי משאיות שמנגנות מוזיקה חסידית. במספר נקודות בדרך מוקמות במות עליהן מופיעים אמנים שונים. ברוב השנים החל המצעד מאזור מרכז העיר ירושלים, מגן העצמאות או מגן סאקר, עלה מזרחה לכיוון רחוב יפו, דרך כיכר ספרא, ועד לכיכר צה"ל. בשלב זה מתפצלים הצועדים ונכנסים לעיר העתיקה דרך שעריה, עד שלבסוף מגיעים כולם לכותל המערבי, שם מתקיימת הרקדה המונית בשיתוף זמרים ואישי ציבור.
בשנים האחרונות ישנה הפרדה מגדרית, והגברים והנשים הולכים במקביל בשני מסלולים שונים. בעבר נהגו הצועדים להיכנס לעיר העתיקה גם דרך שער האריות, כדי לשחזר את המסלול שעברו הצנחנים בשחרור ירושלים, אך בין השנים אסרה המשטרה 2010–2016 להיכנס בשער זה.[8] בשנת 2011 הסיטה המשטרה את מסלול הצעדה מזרחה, והוא עבר משייח' ג'ראח לאורך שדרות בר-לב, וכמו בעבר נכנסו לעיר העתיקה דרך כמה משעריה. בשנת 2010 השתתפו במצעד מעל 100 אלף איש.[9] בשנת 2017, לכבוד 50 שנה לאיחוד ירושלים, האירוע הקיף את העיר העתיקה גם ממזרח, ונכנסו אליה גם דרך שער האשפות.[10]
במאי 2021 נערכה צעדת הדגלים במקביל לעיד אל פיטר. לאחר פרוץ המהומות בירושלים נפסק המצעד כשעתיים מראשיתו, כשנשמעו בעיר אזעקות בעקבות ירי רקטות מרצועת עזה על ידי החמאס. המשטרה הורתה על פיזורו ובכותל נערכה עצרת, במקביל להתפרעויות ערבים ברחבי הר הבית. בעקבות ירי הרקטות החל מבצע שומר החומות. לאחר המבצע תוכנן מצעד נוסף, שלא על ידי עמותת "עם כלביא", אלא על ידי כמה תנועות מהציונות הדתית ומועצות אזוריות.[11] הצעדה תוכננה ל-10 ביוני אך בוטלה על ידי המשטרה.[12] ב-13 ביוני הושבעה הממשלה ה-36, אשר אישרה את קיום המצעד ב-15 ביוני, למרות איומי החמאס שהדבר יוביל להסלמה ביטחונית.[13]
במספר צעדות במשך השנים אירעו חיכוכים בין משתתפים בצעדה לבין ערבים תושבי מזרח ירושלים. החיכוכים כללו אלימות פיזית ומילולית משני הצדדים.[14][15][16] לאור זאת ביקרו במרצ את עצם קיומו.[17] בשנים 2015 ו-2016 דחה בג"ץ עתירות שהגישו עמותת "עיר עמים" וארגון "תג מאיר" שדרשו למנוע את מעבר המצעד ברובע המוסלמי.[6]
במצעד בשנת 2021 נשמעו קריאות "מוות לערבים"[18] ו"מוחמד מת".[19][20] בשנים 2022-2024 הצועדים קראו קריאות גזעניות ותקפו עיתונאים ועוברי אורח.[21][22][23] בשנת 2023 גינה משרד החוץ של ארצות הברית את הקריאות הגזעניות באירוע.[24]
החל מהעשור הראשון של המאה ה-21 נערכים מצעדים דומים בערים נוספות בישראל מתוך מטרה להביא את שמחת יום ירושלים גם לשאר הארץ. במצעדים אלו משתתפים חניכי תנועות נוער דתיות לאומיות, ארגונים דתיים מקומיים, אנשי הגרעינים התורניים תושבי הערים וגורמים נוספים.
יוני קמפינסקי, ירושלים, "כל אחד מאיתנו הוא היורש של דוד המלך", באתר ערוץ 7, 17 במאי 2015
יום ירושלים 2011 - תמונות מריקודגלים, פליקרSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
