לני שחף

לני שחף (נולדה ב-9 במאי 1970) היא שחקנית ובמאית ישראלית.

לני שחף

שחף בהצגה "אדם גייסט" מאת דאה לוהר, בבימויה של לילך דקל-אבנרי, תיאטרון תמונע
לידה	9 במאי 1970 (בת 54) נְתַנְיָה, ישראל
מדינה	ישראל
פרופיל ב-IMDb

שחף בהצגה "פדרה מאוהבת", מאת שרה קיין, בבימויה של דקל-אבנרי, תמונע

שחף בהצגה "רוחות מורנוב", מאת סילביה חוטניק וק. צטניק, בבימויה של דקל-אבנרי, תיאטרון דרמטיצ'ני, ורשה

שחף ב"רוחות מורנוב"

שחף ב"רוחות מורנוב"

שחף ב"רוחות מורנוב"

קורות חייה

לני שחף נולדה וגדלה בנתניה לבלה ולזלמן שחף. הוריה היו אנשי עסקים. בלה היא רואת חשבון ומעצבת תלבושות שעיצבה את התלבושות של לני בהצגות בהן שיחקה בילדותה.

הופעתה הראשונה על הבמה הייתה בגיל שש כשלמדה בבית הספר "הבוסתן" של מיקי וזאביק מרין. בהיותה בת שמונה נסעה עם משפחתה לניירובי, קניה לרגל עבודתו של אביה. היא למדה ב-ISK, והמורה שלה לדרמה היה קית' פירסון. מגיל 11 עד גיל 16 שיחקה שם בתיאטרון הלאומי של קניה, בהנהלתו של פוקלנד. שיחקה במחזות זמר שונים. הראשון שבהם היה בתפקיד אדלייד ב"ברנשים וחתיכות", אחר-כך גולדה ב"כנר על הגג", ואמילי ב-Our Town, מאת ארתור מילר. בכיתה י"ב שבה לישראל על מנת לשרת בצבא. בצה"ל שירתה באבו כביר וניתחה דו"חות תאונות של חיל האוויר. התחילה ללמוד בלשנות באוניברסיטת תל אביב וכעבור זמן קצר טסה לדרום אפריקה ביחד עם בן-זוגה, התגוררה שנה בקייפטאון ואז שבה לישראל.

היא בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב (1995). בין מוריה היו הפרופסוריות נולה צ'לטון, רות קנר ונורית יערי. ב-1993 שיחקה בהצגה "פולחן חורף", בבימויה של רות קנר, על פי דן צלקה, שהוצגה בתיאטרון האוניברסיטה. בהיותה בת 25, בשנה השלישית ללימודיה, שיחקה בהצגה "הבאקכות" בתיאטרון האוניברסיטה, בבימויו של דורון תבורי, דבר שהוביל לשיתוף פעולה ממושך בין השניים.

חודשיים לפני סיום לימודיה החלה שחף לשחק בתיאטרון באר שבע, בניהולו של גדי רול. תפקידה הראשון היה במחזה היעקוביני "המתחזה", בבימויו של הבמאי היהודי-אמריקאי רוברט וודרוף. שיחקה בתפקיד הראשי של ביאטריס, דוכסית צעירה שמתאהב בה המשרת הזקן דה פלורס (דורון תבורי). תפקיד זה זיכה אותה "בתגלית השנה" מטעם עיתון העיר. בהצגה שיחקו גם עמוס לביא, אלון אופיר, אביטל פסטרנק ודן תורן. לאחר מכן שיחקה ב"היהודי זיס" בבימויו של וודרוף, שעוסק ביהודי שנצלב בסוף הצגה. בהצגה שיחקו גם דורון תבורי כיהודי זיס וכן גל זייד ושרית וינוגרד.

ההצגה השלישית בבאר שבע הייתה "חלום ליל קיץ" בבימויו של שחר סגל. היער עוצב כבריכה גדולה. בהצגה שיחקו גם ליאור אשכנזי, יוסי טולדו, שרה פון שוורצה, ח'ליפה נאטור ואשר צרפתי.

אחר-כך שיחקה במשך שמונה שנים בתיאטרון הבימה. התחילה ב-1997 ב"יונה יונה", המבוססת על סיפור חייה של יונה וולך, בו עשתה דאבל קאסט עם אורנה כץ. אחר-כך שיחקה בפרויקט שטרנהיים, סדרה של ארבעה מחזות פרי עטו של קרל שטרנהיים שתרגם דורון תבורי ויזם את הצגתם בבימויים של גדליה בסר, משה פרלשטיין, גדי רול ורוברט וודרוף. אחר-כך שיחקה ב"מדיאה" של אוריפידס, בבימויו של וודרוף. גילה אלמגור שיחקה את דמות מדיאה ואורה מאירסון את דמות האומנת. תפקידה האחרון בהבימה היה ב"מונולוגים מהווגינה", לאחריו עזבה את הבימה והייתה שחקנית פרילאנסרית.

ב-2000 עיבדה לבמה את הספר "החיים בוורוד" מרי דריוסק בבימויה של סיגי פרל – מונודרמה שהוצגה בתיאטרון תמונע. ההצגה מספרת על אישה במלחמת העולם השנייה בפריז, שבשל חיסרון כיס מתחילה לספק שירותי מין לגברים והופכת לחזירה.

החליפה את אסי לוי בתפקיד הראשי בהצגה ליזיסטרטה הספרטנית בהצגה "ליזיסטרטה 2000" בתיאטרון הקאמרי, עיבוד של ענת גוב לאריסטופאנס, בתפקיד הראשי השני שיחקה לימור גולדשטיין.

היא שיחקה בסרט הקולנוע "פרא", בבימויו של יורם גל (2000) בהשתתפות עומר ברנע ודור פלס. שיחקה בדרמת הטלוויזיה "זנב של עפיפון" (2001) ובו גילמה את דמותה של נוגה, אישה חולת נפש. בדרמה שיחקו גם שרגא הרפז, מוסקו אלקלעי ונתן סגן כהן.

ב-2002 עיבדה וביימה בסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין את "הקוסם מארץ עוץ".

בשנים 2006–2012 שיחקה שחף בשבע הצגות בבימויה של לילך דקל-אבנרי ועיצובה של איריס מועלם. הראשון שבהם "דג בבטן" על-פי ספרה של אפרת דנון (תיאטרון תמונע). השני היה מקבת' של שייקספיר בו גילמה את המספר – תפקיד רב דמויות (תיאטרון תמונע).

שיחקה בהצגה "פדרה מאוהבת" של שרה קיין, עיבוד מודרני ל"פדרה" של אוריפידס (תיאטרון תמונע). המחזה מספר על פדרה (שחף) המאוהבת בבנה החורג והצעיר היפוליטוס (ישי גולן) ומחליטה לממש את אהבתה. על תפקיד זה זכתה בפרס קיפוד הזהב 2007.

שיחקה בהצגה "מישהו בדרך הנה" (תיאטרון תמונע) של יון פוסה בתפקיד אישה שביחד עם בעלה (גל הויברגר) רוכשת בית ישן ומבודד ליד הים, בניסיון למצוא מפלט מהעולם החיצון. אל ביתם מגיע האדם שמכר להם את הבית (יפתח אופיר) שמנסה להתקרב לאישה. ב-2010 שיחקה בהצגה "אדם גייסט" (תיאטרון תמונע) של דאה לוהר – הפקה שהוזמנה והשתתפה בפסטיבל בוורשה בתיאטרון דרמטיצ'ני.

בשנת 2013 שחף שיחקה בהצגה "רוחות מורנוב" עיבוד לבמה של הסיפור הקצר פרי עטה של המחזאית הפולניה סילביה חוטניק. זוהי קומדיה שחורה, בבימויה של דקל-אבנרי אשר שילבה בטקסט של חוטניק, שתי סצינות מק. צטניק. "רוחות מורנוב" הוצגה בבכורה בתיאטרון דרמטיצ'ני וורשה ואחר-כך בביכורי העיתים נחמני תל אביב. ההצגה מספרת על סבתא פולניה שמשכנעת את נכדיה לרדת למרתף הבית, שנבנה על חורבות גטו ורשה ולמצוא שם אוצרות יהודים.

למדה פסיכודרמה בלזלי קולג', התחילה מסלול ישיר לדוקטורט בתיאטרון באוניברסיטת תל אביב, אולם לא סיימה.

היא מופיעה ביחד עם אייל שכטר בעבודת הווידאו "עולם אחר" של האמנית שחף דקל ירון, על פי הספר "פתאום אהבה" של אהרן אפלפלד. העבודה עוסקת בישראלי מבוגר אשר נזכר בהוריו במלחמת העולם השנייה ומהרהר בעולם הבא.

לימדה מספר שנים בבית הספר לתקשורת מתקדמת בירושלים בהנהלת רן ישפה. היא מלמדת נוער בסיכון. ב-2012 החלה ללמד ולביים באקדמיה לאמנויות המופע.

במסגרת פרויקט "חשיפה בינלאומית" בנובמבר 2013 עלה המחזה "הר" מאת ירון אדלשטיין ודלית מילשטיין, בתרגומה של שחף.

ב-2014 שיחקה בהצגה "גן העדן האבוד", על פי "פרומתאוס הכבול" מאת אייסכילוס, בבימויה של לילך דקל-אבנרי, שהציגה בפסטיבל עכו. ההצגה זכתה בפרסים להצגה, עיצוב הסאונד ועיצוב החלל. שחף זכתה בפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר; השופטים כתבו בנימוקיהם: "על ביצוע מלא תבונה ומכשף של טקסט הנע על הסקאלה בין הקלאסי ליומיומי."

חיים אישיים

אחותה נועה היא מנהלת אנליזה ומחקר שיווקי בחברת סטארטאפ.

הייתה נשואה לאורי בנאי ולהם שני ילדים משותפים, נינה ומיכאל.

מתגוררת כיום בנתניה.

תפקידים

תיאטרון

הצגה	מחזאי	במאי	תפקיד	תיאטרון	הצגת בכורה
המתחזה	תומאס מידלטון, ויליאם ראולי	רוברט וודרוף	ביאטריס	תיאטרון באר שבע	3 בדצמבר 1994
היהודי זיס	פאול קונפלד	רוברט וודרוף	הדוכסית	תיאטרון באר שבע, פסטיבל ישראל	30 ביוני 1996
חלום ליל קיץ	ויליאם שייקספיר	שחר סגל	הלנה	תיאטרון באר שבע	1996
יונה יונה		חגית רכבי ניקוליבסקי	יונה וולך	פסטיבל עכו, תיאטרון הבימה	1997
התחתונים (במסגרת פרויקט שטרנהיים)	קרל שטרנהיים	גדליה בסר	לואיזה מסקה, אשתו של תיאובלד	תיאטרון הבימה	10 ביולי 1998
הסנוב (במסגרת פרויקט שטרנהיים)	קרל שטרנהיים	משה פרלשטיין	לואיזה מסקה, אשתו של תיאובלד	תיאטרון הבימה	10 ביולי 1998
1913 (במסגרת פרויקט שטרנהיים)	קרל שטרנהיים	גדי רול	הרוזנת סופי פון בייסקוב	תיאטרון הבימה	10 ביולי 1998
המאובן (במסגרת פרויקט שטרנהיים)	קרל שטרנהיים	רוברט וודרוף	סופי, שם בתוליה – פון מאסקה, אשתו של אוטו	תיאטרון הבימה	10 ביולי 1998
מדיאה	אוריפידס	רוברט וודרוף	שליחה	תיאטרון הבימה	12 בספטמבר 1998
קולות	רונן דוד (הלחנה וניהול מוזיקלי)	נויה לנצט (עריכה ובימוי)	שחקניות הבימה במופע של נשים על עצמן	תיאטרון הבימה	7 במרץ 1999
קן הקוקייה	דייל וסרמן	אילן רונן	קנדי סטאר	תיאטרון הבימה	12 באוגוסט 1999
מונולוגים מהווגינה	איב אנסלר	דדי ברון		תיאטרון הבימה
הטיפול	מרטין קרימפ	פרידה רפאל	אן	תיאטרון הפרינג'	1998
סאלינג'ר	ברנאר-מארי קולטס	סיוון שיפר		תיאטרון תמונע	2000
החיים בוורוד	מרי דריוסק	סיגי פרל	הצגת יחיד	תיאטרון תמונע	2000
ליזיסטרטה 2000	עיבוד של ענת גוב לאריסטופאנס	עדנה מזי"א	ליזיסטרטה	תיאטרון הקאמרי
איזון עדין	אדוארד אלבי	נולה צ'לטון	ג'וליה	תיאטרון אנסמבל הרצליה	9 במרץ 2004
דג בבטן	אפרת דנון	לילך דקל-אבנרי		תיאטרון תמונע	2006
פדרה מאוהבת	שרה קיין	לילך דקל-אבנרי	פדרה	תיאטרון תמונע	2007
מקבת'	ויליאם שייקספיר	לילך דקל-אבנרי	המספר	תיאטרון תמונע	2008
מישהו בדרך הנה	יון פוסה	לילך דקל-אבנרי	היא	תיאטרון תמונע	2009
ראשים מוחלפים	גיריש קרנאד	נעה דר		הזירה הבין-תחומית	2009
אדם גייסט	דאה לוהר	לילך דקל-אבנרי	מגוון דמויות	תיאטרון תמונע	2010
דצמבר	גיירמו קלדרון	בן לוין		תיאטרון אנסמבל הרצליה	30 במרץ 2011
רוחות מורנוב	סילביה חוטניק וק. צטניק	לילך דקל-אבנרי		תיאטרון אנסמבל עיתים. קופרודוקציה בין מכון גתה ותיאטרון דרמטיצ'ני בוורשה	מאי 2012
גן העדן האבוד	על פי "פרומתאוס הכבול" מאת אייסכילוס	לילך דקל-אבנרי	פרומתאוס	פסטיבל עכו	2014
לילה שלושה כלבים	אופירה הניג	אופירה הניג	המספרת	קופרודוקציה בין הקאמרי לDeutches Theater-Berlin	2015
Kind Of	אופירה הניג	אופירה הניג	המספרת	Schaubühne	2019

קולנוע

סרט	במאי	שנה
פרא	יורם גל	1999

וידאו ארט

שם העבודה	יוצרים	היכן הוצגה
עולם אחר (בהשראת הספר "פתאום אהבה" מאת אהרן אפלפלד)	תסריט, בימוי ועריכה: שחף דקל ירון; מוזיקה: קרני פוסטל ותום דרום	פסטיבל לופ ברצלונה ספרד 2011, תערוכת וידאו ישראלי Afterwards במוזיאון טוטאל קוריאה 2012, יריד לאמנות בלגרד אוקטובר 2012, פסטיבל אפוס במוזיאון תל אביב 2012, פסטיבל וידאו ארט AIVA שוודיה 2012, שתי תערוכות יחיד בגרמניה ינואר 2013, ביוזמת ובתמיכת ארגון Schir.

טלוויזיה

סדרה/תוכנית	ערוץ	במאי	תפקיד	שנה
זנב של עפיפון (דרמת טלוויזיה, 52 דקות)	ערוץ 2	שירי צור	נוגה	2001

אילן יוחסין

בכורה מלכה שבתאי בכורה מלכה שבתאי

מאיר אליהו מאיר אליהו

יעקב בנאי יעקב בנאי

יצחק בנאי יצחק בנאי

דפנה ביור לוי דפנה ביור לוי

גברי בנאי גברי בנאי

אורנה שק אורנה שק

חיים בנאי חיים בנאי

יוסי בנאי יוסי בנאי

אברהם אברהם

אהוד בנאי אהוד בנאי

מאיר בנאי מאיר בנאי

אורנה בנאי אורנה בנאי

אביתר בנאי אביתר בנאי

בעז בנאי בעז בנאי

אורי בנאי אורי בנאי

לני שחף לני שחף

אורלי זילברשץ אורלי זילברשץ

יובל בנאי יובל בנאי

עמליה רוזנבלום עמליה רוזנבלום

שמואל בנאי שמואל בנאי

נועם בנאי נועם בנאי

אמיר בנאי אמיר בנאי

אלישע בנאי אלישע בנאי

• אילן יוחסין זה מכיל רק אנשים בעלי חשיבות אינצקלופדית או אנשים הנחוצים להבנת הקשרים המשפחתיים. כאן ניתן לראות אילן יוחסין רחב יותר.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לני שחף בוויקישיתוף

• לני שחף, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
• לני שחף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

ראיונות

• הילה אהרון בריק, ריאיון: תיאטרון לאנשים שלא מפחדים, באתר הבמה, 11 במרץ 2007
• רינת גור-נחום, שחף מגביהה עוף, באתר ynet, 2 באוקטובר 2001

ביקורות על רוחות מורנוב

• צבי גורן, ביקורת: רוחות מורנוב – משם לכאן, באתר הבמה, 1 ביולי 2012
• צבי גורן, רוחות מורנוב – משם לכאן (חלק ב'), באתר הבמה, 2 ביולי 2012
• מיכאל הנדלזלץ, אמש בתיאטרון: הרוחות המבקשות לחיות, באתר הארץ, 28 ביוני 2012

קודמת: 2007 –

זוכת פרס "קיפוד הזהב" לשחקנית הטובה ביותר לשנת 2008 - לני שחף ("פדרה מאוהבת")

הבאה: 2009 - עדי בילסקי ("סיפור אהבה ארץ ישראלי")