חיים בנאי

חיים בנאי
לידה	14 במאי 1937; ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	10 באוגוסט 2008 (בגיל 71); ירושלים
מקום קבורה	הר המנוחות
מדינה	ישראל
תקופת הפעילות	1966–2008 (כ־42 שנים)
עיסוק	מספר סיפורים
	פרופיל ב-IMDb

חיים בנאי (14 במאי 1937, ד' בסיוון ה'תרצ"ז - 10 באוגוסט 2008, ט' באב ה'תשס"ח) היה שחקן, שדר רדיו, בדרן ומספר סיפורים ישראלי. בן למשפחת בנאי.

עובדות מהירות לידה, פטירה ...

סגירה

בנאי נולד וגדל בשכונת מחנה יהודה בירושלים, למשפחה ענייה ומרובת ילדים. הוא אחיהם של שמואל, יעקב, אברהם, עליזה, יצחק, יוסי, וגברי בנאי^[1]. כנער סייע בפרנסת המשפחה ועבד כשליח באוניברסיטה העברית^[2]. לפני השירות הצבאי החל להופיע עם אקורדיוניסט והבדרן ליאון ורדימון ושהתגייס היה אמור להצטרף ללהקת פיקוד המרכז, אך נשלח לקורס מ"כים^[2]. לאחר שהודח מקורס מ"כים הצטרף ללהקת פיקוד המרכז. בין השאר כיכב בתוכנית ה' של הלהקה - "פשיטה בכפר". לאחר השירות הצבאי החל לעבוד שוב במנהלת האוניברסיטה העברית ואחר כך כפקיד בנק^[2].

שיחק בהצגות תיאטרון, בסרטי קולנוע ובסדרות טלוויזיה רבות.

קריירה בתיאטרון

ב-1957 שיחק בנאי בתיאטרון הקאמרי במחזה 'אני והסרג'נט' בבימוי פיטר פריי^[3]. אולם ההצגה ירדה לאחר זמן קצר, עקב קשיים כספיים של הקאמרי ובנאי וחזר לעבודתו בירושלים, ובמקביל שיחק בתיאטרון חובבים בעיר. אחר כך העלה עם הבמאי חיים גיל מופע המבוסס על סיפורי סורמלו^[2].

ב-1963 שיחק בהצגת הבידור מוישה ונטילטור בכיכובו של יעקב בודו^[4], ששנתיים אחר כך גם עובדה גם לסרט בבימויו של אורי זוהר^[5]. ב-1974 שיחק וביים בהפקה שלישית של מוישה ונטילטור^[6].

ב-1965 שיחק בהצגת הבידור תעלולי נאסר א-דין שהעלה התיטרון העממי של אברהם דשא (פשנל)^[7].

ב-1968 שיחק בהצגת הילדים "עזית הכלבה הצנחנית בשלגי החרמון" על פי ספרו של מרדכי גור^[8]. ובסוף אותה שנה בתיאטרון חיפה במחזה "תעלולי נישואין", עיבוד ובימוי של יוסף מילוא לצחות בדיחותא דקידושין מאת יהודה סומו^[9].

ב-1971 השתתף במחזמר אירמה לה דוס, בו שיחק ושר^[10].

בקיץ 1974 כיכב בקומדיה "אבא מצליח, אבל עצבני״, שהעלה התיאטרון העממי של פשנל^[11].

בטלוויזיה ובקולנוע

ב-1966 שיחק בסרט מוישה ונטילטור^[12]. ב-1967 השתתף בסרט "האם תל אביב בוערת?", ב-1968 גילם את חיים השוער בסרטו של אורי זוהר "השכונה שלנו". ב-1973 גילם את שמעון בסרט "קזבלן" של מנחם גולן, וגילם את ששון בסרטו של משה מזרחי "הבית ברחוב שלוש". ב-1976 גילם את חנניה צנעני בסרטו של בועז דוידזון "משפחת צנעני". ב-1979 השתתף בסדרת הטלוויזיה "מסיפורי השכונה", שהייתה ספין אוף של הסדרה "הילדים משכונת חיים".

בשנות השמונים, גילם בנאי את דמותו של הירקן העממי "אלברט פירות״, שהגה הפרסומאי מיקי קאופמן. היה זה כשהשתתף בתשדיר שירות של מועצת הפירות, אשר שודר פעמים רבות בערוץ הראשון^[13]^[14], בשנים 1983–1985^[15]. לאחר מכאן סבל מבעיית טייפקאסטינג, לאחר שהיה מזוהה במידה ניכרת עם הדמות, ומיעט לקבל תפקידי משחק במשך כמה שנים^[16]. עם זאת, זכה לגלם את הדמות בפרסמות נוספות במהלך השנים^[17]^[18].

ב-1981 שיחק בדרמת הטלוויזיה "אריות בירושלים". ב-1982 גילם את דוד נתן בסדרת הטלוויזיה "מישל עזרא ספרא ובניו" שביים נסים דיין. ב-1987 השתתף בסדרת הטלוויזיה "מאש"ה" שביים ניל וייסברוד ושודרה בערוץ 1.

ב-1992 גילם את אמנון בסרטו של איתן גרין "אזרח אמריקאי". על תפקיד זה היה מועמד לפרס האקדמיה הישראלית לקולנוע^[19]. ב-1995 גילם לקוח בווידאו בסרטו של שבי גביזון "חולה אהבה בשיכון ג'", וגילם את חיים עבודי בסדרת הטלוויזיה שביימו דוד אופק ויוסי מדמוני "בת ים - ניו יורק". בין השנים 1994–1997 גילם את אבא של ציון (אבי טרמין) בסדרת הטלוויזיה "איצ'ה". בין השנים 1996–1998 גילם את חיים ארגוב בסדרת הטלוויזיה "הפוך" שיצר שמואל חיימוביץ'. ב-1998 השתתף בסרטה של מיכל בת-אדם "אהבה ממבט שני". בין השנים 2001 - 2003 השתתף בסדרת הטלוויזיה "שבתות וחגים" בתפקיד יהודה, אביהם של דורון (קובי שטמברג) וחגית (אתי אנקרי).

בתחילת שנות ה-2000 השתתף בנאי בהפקות של הסופרת החרדית מנוחה פוקס ובין השאר גילם את התפקיד הראשי ב"סבא הושע", סדרת תקליטורי DVD לגיל הרך במגזר הדתי^[20].

ב-2005 גילם את יחזקאל לוי (סבה של נינט לוי, אותה גילמה נינט טייב) בסדרת הטלוויזיה "השיר שלנו"^[21]. ב-2008 גילם את רחביה בסרטו של דרור זהבי "סוף שבוע בתל אביב"^[22].

סרטים בינלאומיים

בנאי השתתף גם בהפקות בינלאומיות שצולמו בישראל: ב-1974 שיחק בתפקיד אורח בסרט התנ"כי שצולם בישראל "סיפור יעקב ויוסף", ובמיני סדרה "משה". ב-1984 גילם בעל בית קפה בסרטו של ג'יי. לי תומפסון "השגריר". ב-1985 גילם מאבטח בשדה תעופה בסרטו של עמוס קולק "מניו יורק באהבה". וב-1988 השתתף בסרטו של ג'ון ד. הנקוק "לגנוב את השמיים".

פעילויות נוספות

בנאי נודע כאיש סיפורים מרתק, בייחוד בסיפוריו על ימי ראשית המדינה בירושלים, וככזה, נטל חלק מדי שנה ב"פסטיבל מספרי סיפורים".

בשנות ה-80 חזר להתגורר בירושלים ועסק בהוראת דרמה ותיאטרון^[16]. ב-1993 עבר לקריית שמונה, וגם שם ועסק בהוראת דרמה ותיאטרון לנוער^[23].

בשנת 2006 העלה יחד עם יעקב נווה מופע מוזיקלי לזכרו של אחיו, השחקן והיוצר יוסי בנאי.

בנאי התגורר רוב חייו בירושלים, אך בשנות ה-70 עבר לתל אביב ואחר כך חזר שוב לירושלים^[24].

בנאי נפטר מדום לב ב-10 באוגוסט 2008, מוצאי תשעה באב התשס"ח. בן 71 היה במותו^[25]^[26].

הוא הותיר אחריו אישה, ארבעה ילדים ושלושה נכדים.

בכורה מלכה שבתאי

מאיר אליהו

יעקב בנאי

יצחק בנאי

דפנה ביור לוי

אורנה שק

אברהם

אילן יוחסין זה מכיל רק אנשים בעלי חשיבות אינצקלופדית או אנשים הנחוצים להבנת הקשרים המשפחתיים. כאן ניתן לראות אילן יוחסין רחב יותר.

מדיה וקבצים בנושא חיים בנאי בוויקישיתוף

חיים בנאי, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
חיים בנאי, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
חיים בנאי, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
חיים בנאי, באתר AllMovie (באנגלית)
חיים בנאי, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
השחקן חיים בנאי הלך לעולמו, באתר וואלה, 10 באוגוסט 2008
רותה קופפר, השחקן חיים בנאי הלך לעולמו בגיל 71, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2008
ערן סויסה, "אלוהים מרשה לי" - מתוך הראיון האחרון של חיים בנאי, באתר nrg‏, 11 באוגוסט 2008
אסף שניידר, געגועים לתשדירים של אלברט פירות, באתר nrg‏, 11 באוגוסט 2008
nrg מעריב, תוכנית הרדיו האחרונה של חיים בנאי, באתר nrg‏, 12 באוגוסט 2008
יעקב נווה, ענף שנגדע: הספד על חיים בנאי, באתר nrg‏, 11 באוגוסט 2008

[1]
ש. בן־מנחם, בתוך המולת שוק מחנה"יהודה הסואן צמחה: רביעיית בנאי , במערכה, 25 באוגוסט 1967
[2]
דן עומר, מונולוג - היפה של משפחת בנאי, כל העיר, 5 בינואר 1982
[3]
תכניה - 'אני והסרג'נט' - תיאטרון הקאמרי, 1957
[4]
הצגת מוישה ונטילטור בירושלים, "העולם הזה", גיליון 1366 מ-13 בנובמבר 1963, עמוד 19
[5]
ונטילטור בשמי הסרט הישראלי, דבר, 23 בספטמבר 1965
[6]
מוישה וינטילאטור בשלישית, דבר, 2 בספטמבר 1974
[7]
הגר אנוש, גיבור העם שהותש כוחו, אתגר (כתב עת לשירה), 21 בינואר 1965
[8]
א. בצלאל, הצגה לחופש - עזית בשלגי החרמון, למרחב, 4 בדצמבר 1969
[9]
תעלולי נישואין - תיאטרון חיפה, מעריב, 6 בדצמבר 1968
[10]
זאב רב-נוף, אירמה לה־דום היפואית צועדת בשיכון בבלי, דבר, 11 בפברואר 1971
[11]
הצגת בכורה "אבא מצליח - אבל עצבני" - קומדיה ב״תיאשרון העממי" ערב בידורי מהנה, מלא חן ושובבות, על המשמר, 5 ביוני 1974
[12]
ונטילטור בשמי הסרט הישראלי, דבר, 23 בספטמבר 1965
[13]
אלברט מוציא את המיץ לפירות, דבר, 19 באוגוסט 1983
[14]
המלך אלברט הראשון, מעריב, 16 בפברואר 1984
[15]
ענת ביין-לובוביץ', ‏"קח פרי ותהיה לי בריא", באתר גלובס, 6 במאי 2008
[16]
רחל מהגר, כולם היו בנאי חוץ מחיים, כל העיר, 6 בפברואר 1987
[17]
חיים בנאי חוזר לפרי, מעריב, 15 במרץ 1988
[18]
שירות גלובס, ‏"אלברט פירות" יוביל קמפיין חדש של סמייל אינטרנט זהב, באתר גלובס, 4 בינואר 2007
[19]
ג. עיטור, איפה הקולנוע הישראלי, חדשות, 24 בנובמבר 1992
[20]
בועז כהן, ‏השחקן חיים בנאי נפטר אמש מדום לב, באתר גלובס, 11 באוגוסט 2008
[21]
אורי קליין, השיר המטריד שלנו, באתר הארץ, 8 במאי 2006
[22]
גיתית גינת, עכבר העיר, סוף שבוע בת"א: פנטזיה על ערבי מחמד, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2008
[23]
מנחם הורוביץ, חדשות טובות - השחקן חיים בנאי עובר לגור בקוית־שמונה, חדשות, 17 באוגוסט 1993
[24]
מיכל אייזקס, לבנות את תל־אביב, כל העיר, 24 ביולי 1987
[25]
עידן יוסף, חיים בנאי (אלברט פירות) הלך לעולמו, באתר News1 מחלקה ראשונה, 10 באוגוסט 2008
[26]
שלומי מינץ, עכבר העיר, מת השחקן חיים בנאי, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2008

[1] [1]
ש. בן־מנחם, בתוך המולת שוק מחנה"יהודה הסואן צמחה: רביעיית בנאי , במערכה, 25 באוגוסט 1967

[עומר-2] [2]
דן עומר, מונולוג - היפה של משפחת בנאי, כל העיר, 5 בינואר 1982

[3] [3]
תכניה - 'אני והסרג'נט' - תיאטרון הקאמרי, 1957

[4] [4]
הצגת מוישה ונטילטור בירושלים, "העולם הזה", גיליון 1366 מ-13 בנובמבר 1963, עמוד 19

[5] [5]
ונטילטור בשמי הסרט הישראלי, דבר, 23 בספטמבר 1965

[6] [6]
מוישה וינטילאטור בשלישית, דבר, 2 בספטמבר 1974

[7] [7]
הגר אנוש, גיבור העם שהותש כוחו, אתגר (כתב עת לשירה), 21 בינואר 1965

[8] [8]
א. בצלאל, הצגה לחופש - עזית בשלגי החרמון, למרחב, 4 בדצמבר 1969

[9] [9]
תעלולי נישואין - תיאטרון חיפה, מעריב, 6 בדצמבר 1968

[10] [10]
זאב רב-נוף, אירמה לה־דום היפואית צועדת בשיכון בבלי, דבר, 11 בפברואר 1971

[11] [11]
הצגת בכורה "אבא מצליח - אבל עצבני" - קומדיה ב״תיאשרון העממי" ערב בידורי מהנה, מלא חן ושובבות, על המשמר, 5 ביוני 1974

[12] [12]
ונטילטור בשמי הסרט הישראלי, דבר, 23 בספטמבר 1965

[13] [13]
אלברט מוציא את המיץ לפירות, דבר, 19 באוגוסט 1983

[14] [14]
המלך אלברט הראשון, מעריב, 16 בפברואר 1984

[15] [15]
ענת ביין-לובוביץ', ‏"קח פרי ותהיה לי בריא", באתר גלובס, 6 במאי 2008

[מהגר-16] [16]
רחל מהגר, כולם היו בנאי חוץ מחיים, כל העיר, 6 בפברואר 1987

[17] [17]
חיים בנאי חוזר לפרי, מעריב, 15 במרץ 1988

[18] [18]
שירות גלובס, ‏"אלברט פירות" יוביל קמפיין חדש של סמייל אינטרנט זהב, באתר גלובס, 4 בינואר 2007

[19] [19]
ג. עיטור, איפה הקולנוע הישראלי, חדשות, 24 בנובמבר 1992

[20] [20]
בועז כהן, ‏השחקן חיים בנאי נפטר אמש מדום לב, באתר גלובס, 11 באוגוסט 2008

[21] [21]
אורי קליין, השיר המטריד שלנו, באתר הארץ, 8 במאי 2006

[22] [22]
גיתית גינת, עכבר העיר, סוף שבוע בת"א: פנטזיה על ערבי מחמד, באתר הארץ, 12 באוקטובר 2008

[23] [23]
מנחם הורוביץ, חדשות טובות - השחקן חיים בנאי עובר לגור בקוית־שמונה, חדשות, 17 באוגוסט 1993

[24] [24]
מיכל אייזקס, לבנות את תל־אביב, כל העיר, 24 ביולי 1987

[25] [25]
עידן יוסף, חיים בנאי (אלברט פירות) הלך לעולמו, באתר News1 מחלקה ראשונה, 10 באוגוסט 2008

[26] [26]
שלומי מינץ, עכבר העיר, מת השחקן חיים בנאי, באתר הארץ, 11 באוגוסט 2008

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]