Loading AI tools
חקר אילן היוחסין מוויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה[1] לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים. במובן הצר, המונח מתייחס לחקר היוחסין והשתלשלות הדורות. המונח הרשמי שנקבע בעברית למילה הלועזית Genealogy הוא: חֵקֶר יֻחֲסִין, והגנאלוג, אשר נקרא באנגלית Genealogist, הוא חוקר יוחסין[2].
הגנאלוג אוסף מידע על קשרי שארות, בין אם מדובר באנשים שעודם בחיים, ובין אם המדובר בנפטרים, ומבסס את היחסים המשפחתיים ביניהם, לצורך בניית אילן יוחסין, או עץ משפחה. המילה גנאלוגיה לקוחה מיוונית. genum פירושו גזע, או משפחה, בצירוף הסיומת לוגיה – תורה.
במושג גנאלוגיה משתמשים גם בהשאלה, כדי לתאר רצף היסטורי של ישויות מדיניות, כלכליות או אחרות, שירשו זו את זו או מוזגו זו לתוך זו.
בצורתה המקורית, שימשה הגנאלוגיה בעבר לחקר משפחות אצולה, ובמיוחד על מנת לתת לגיטימציה לתביעות לכוח ולעושר הנובעות מן היוחסין. חלק ניכר מעצי המשפחה של משפחות האצולה לקה באי דיוקים ובזיופים מכוונים, ובמיוחד אלו שהתיימרו להגיע לדמויות אגדיות או לאלים (לדוגמה, יומרתו של יוליוס קיסר להיות צאצאה של האלה ונוס). רישומים לגבי אנשים שלא היו שייכים למשפחות אצולה או מלוכה החלו במאה ה-16, עם נטייתן של ממשלות לעקוב אחרי קורות אזרחיהן. עם תחילת תיעוד המשפחות נוצרה אפשרות לעקוב אחרי השתלשלות הדורות למשך מאות בשנים.
רישומי חיים: תעודות לידה, מוות, נישואין וגירושין, תעודות גיוס לצבא ומפקדי אוכלוסין החלו להישמר בארכיונים, שיהיו לאחד ממקורות המידע העיקריים של גנאלוגים.
הגנאלוג נעזר במידע המתועד בכתובים, ובהיעדרו, במידע הנמסר בעל פה – עובדה המפחיתה מתוקפו של המחקר. עניינו של הגנאלוג אינו רק בשמות ובמספרים, אלא גם באורח החיים, הביוגרפיה, המניעים, מערכת האמונות והדעות והיחסים האישיים בין האנשים שהוא חוקר. הדבר דורש ידע בתחומים רבים: גאוגרפיה, חוק, דת, הגירה, היסטוריה וסוציולוגיה.
לארוך ההיסטוריה עמים רבים ייחסו חשיבות למוצא גנאלוגי שלהם. הספרות ביוון העתיקה עשירה בתיאורים גנאלוגים. הסיודוס חיבר את התיאוגוניה ואת קטלוג הנשים, רשימות גנאלוגית של האלים, הגיבורים ואבות השבטים היוונים. הרודוטוס מספר (ספר ב') על פגישתו של הקאטיוס איש מילטוס עם כהן דת מצרית שהראה לו רשימת דורות, ארוכה למדי, של אבותיו. הומרוס הותיר באיליאדה את קטלוג הספינות, חיבור המתאר את קורות היוונים יוצאי מלחמת טרויה. גם הספרייה מאת אפולודרוס מרכיבה רשימות גנאלוגיות של דמויות חשובות מהמיתולוגיה היוונית.
מסופוטמיה הקדומה הותירה לידי החוקרים אוצר בלום של גלילים חרוטים בהם נקובים רשימות של מלכי ערי מסופוטמיה הקדומה, המוכרת ביותר היא רשימת המלכים השומרית, אשר לה דמיון רב לרשימת הדורות המצויה בתנ"ך.
במצרים העתיקה נשמרו גם לוחות בהן רשימת שושלות המלכים, כמו למשל אבן פלרמו ולוח סקארה.
במזרח הרחוק. סה-מה צ'אן, ההיסטוריון הסיני הותיר את רשימות ההיסטוריון, תיעוד רחב היקף של היסטוריה הסינית מבריאת העולם עד ימיו. במהאבהראטה, האפוס ההודי, מכיל תיאורים גנאלוגים מפורטים של המשפחות הלוחמות בהודו.
הכרוניקה היפנית הראשונה היא תיעוד רציף של קיסרי יפן הידוע בשם ניהון שוקין וקוג'יקי.
ערכים מורחבים – עץ משפחה של דמויות מקראיות, רשימות היחש של יהודההעם היהודי ייחס תמיד חשיבות ליוחסין. בתנ"ך פרקים שלמים המתארים את שושלות היוחסין, החל מאדם וחוה, דרך אבות האומה וכלה במלכי יהודה וישראל. בירושלמי, ברכות פ"ד, מופיע סיפור על רבי אלעזר בן עזריה, שנתמנה לראש ישיבה בן 18 שנה, והיה רבי עקיבא יושב ומצטער ואמר: "לא שהוא בן תורה יותר ממני, אלא בן גדולים יותר ממני, אשרי אדם שזכו לו אבותיו, אשרי אדם שיש לו יתד להתלות בה".
שימוש מעשי בגנאלוגיה נועד לקביעת יהדות, אך משפחות מסוימות נוהגות מדורי דורות לשמור רישומים על קורותיהן, ובמיוחד משפחות רבניות (לדוגמה, משפחת אלטשולר, משפחת יפה, משפחת הורוביץ, משפחת אלישר, משפחת פרנקו ומשפחת לייפער), המונות את ייחוסן מזה מאות בשנים, ויש המגיעות עד לדוד המלך.
דוגמה יפה היא ספרו מ-2006 של הגנאלוג היהודי ניל רוזנשטיין The Unbroken Chain, המונה את כל הצאצאים הידועים של שאול ואהל, רב שחי במאה ה-16. הרשימה מונה היום אלפי אנשים וכוללת אנשים כמו קרל מרקס והלנה רובינשטיין. באחרונה כתב רוזנשטיין ספר דומה על ייחוסה של משפחת לוריא.
חשיבות מיוחדת קיבלה הגנאלוגיה היהודית לאחר השואה, כאשר אחת מהבעיות העיקריות שנתקל בהן הגנאלוג היא הפער שפערה השואה במידע הזמין על יהודי אירופה, והתחושה הנוצרת כאשר נערך עץ המשפחה ומסתבר שענפים שלמים הושמדו בשואה. עם זאת, אחת המוטיבציות הקיימות במאה ה-21 לגנאלוגים היהודים היא הנצחת קורבנות השואה והעלאת זכרם. נדבך עיקרי בהנצחת קורבנות השואה וכלי עזר במחקר הגנאלוגי אודות משפחותיהם הוא מפעל 'דפי העד' של יד ושם[3] בו מתועדים כארבעה מיליון שמות של קורבנות והרשימה מוסיפה להתעדכן.
פרענומעראנטן ביידיש או Pre subscribers באנגלית, היא מעין רשימת תודה המכילה את שמות המזמינים מראש את הספר בטרם יצא לאור, אשר השלישו את תמורתו מראש, ובכך סייעו להופעתו. לרשימות הללו ערך גנאלוגי וגאוגרפי כיוון שלצד כל מזמין מראש מצוין שם היישוב בו הוא חי. הרב יהודה אהרן הלוי הורוויץ אסף אלפי רשימות פרענומעראנטין מתוכן דלה ידע גניאולוגי מקיף על משפחות יהודיות רבות מהמאות האחרונות באירופה.
מקצוע בפני עצמו הוא מחקר הגנאלוגיה הרבנית, המכונה "יוחסין" או "יִחֶוס" ביידיש ('ח' בסגול 'ו' בלי ניקוד). בחברה החרדית נחשב מחקר זה לנושא חשוב ביותר היות שערך האדם עולה בזכות אבותיו אם היו גדולי תורה וחסידות. ספרות היוחסין כוללת ביוגרפיות, רשימות של שושלות משפחתית ובעשור האחרון מוספים מיוחדים בעיתונות החרדית, בעיקר ב"המודיע" ו"המבשר", המוקדשים לעניין. החוקרים הידועים כמומחים גדולים בנושא הם: הרב אנגלרד (האדמו"ר מראדזין) המתמחה במשפחות רבניות עתיקות; הרבנים: נפתלי אהרן וקשטיין מאשדוד, בנימין פנטילאט מפתח תקווה בעל הבלוג "תולדות ושרשים", יהודה אהרן הלוי הורוויץ מירושלים המתמחה גם במשפחות "יקיות", דוב בריש וובר מניו-יורק ועוד רבים.
ישנן משפחות שאף התאגדו והקימו ארגונים כמו "העמותה של משפחות הורוביץ", שושלת משפחת פרץ ואיגוד צאצאי האדמו"ר הראשון של חב"ד.
מקורות טובים לתחילת מחקר גנאלוגי בישראל הם מפקדי מונטיפיורי של יהודי ארץ ישראל אשר נערכו בשנים 1839, 1849, 1855, 1866, 1875. המפקדים נערכו על ידי משה מונטיפיורי כדי לקבוע את הסכומים לחלוקה ביישוב היהודי בארץ ישראל. מפקדים אלה כוללים שמות של כל בני המשפחה, מקום לידה, תאריך עליה, גיל, מקצוע, שמות הנשים והילדים וגילאיהם, מצב כלכלי ולעיתים הערות בדבר ייחוס משפחתי[4], ובמפקד התושבים הבריטי משנת 1922[5].
מקורות טובים אחרים הם מצבות בתי הקברות דוגמת בית הקברות בהר הזיתים[6], רישומי חברה קדישא, ופנקסי העתקות של מצבות בעבר דוגמת הספר חלקת מחוקק[7].
מקורות אחרים מצויים בבתי הדין השרעיים, מאחר שרכישות מקרקעין, מינוי אפוטרופסים, מינוי בעלי מקצועות שונים, וחלק ניכר מהסכסוכים שבין התושבים בירושלים בפרט, ובארץ ישראל בכלל, נדונו בבתי דין אלה. לאחרונה, החל מפעל גדול של תרגום ופרסום תעודות בתי הדין על ידי אמנון כהן.
חיפוש סבוך יותר יכול להתנהל באמצעות ארכיוני כתובות ישנות, ספרי מסע לארץ ישראל, פנקסי קהילות בארץ ישראל ומחוצה לה (כאגרות הפקידים והאמרכלים[8]), ארכיוני הקהילות המיישבות, מפקדי הבוחרים היהודיים לכנסת ישראל, וכן איתור כתבי הסכמה שונים.
ערך מורחב – שם משפחה יהודיאינדיקציה מסוימת למוצא הוא שם המשפחה. היהודים נהגו לקרוא לעצמם בשם ובשם האב, על פי רוב במתכונת "יצחק בן אברהם". במקרים מסוימים היו משפחות, לרוב משפחות רבניות, שאימצו לעצמן שם משפחה כגון "הורוביץ" או "שור" ו"כהן", "לוי", או "סג"ל" (סגן לוי). אך אימוץ שמות המשפחה החל בצורה המונית רק במאה ה-18, כתכתיב של הממשלות, ובמיוחד באזורי האימפריה האוסטרו הונגרית והאימפריה הרוסית. גם יהודי צפון אפריקה נשאו במקרים מסוימים שמות משפחה מדורי דורות, אולם גם במקרה זה נשיאת שם המשפחה החלה לרוב כיוזמה של הממשל הקולוניאלי השליט בארצות אלו – צרפת, איטליה, בריטניה וספרד.
תרומתם של המורמונים למחקר הגנאלוגי העולמי לא תסולא בפז.
המורמונים (וטעמיהם עמם – האמונה שהטבלת אב קדמון, גם לאחר מותו, הופכת את כל צאצאיו למורמונים גם כן) מצלמים מזה למעלה ממאה שנה ארכיונים של רשומות חיים (לידה, נישואין-גרושין ומוות) במזרח אירופה ומקומות אחרים. ללא הצילומים הללו לא היה נותר זכר לחומר הגנאלוגי הנ"ל שנשמד ברובו במהלך המלחמות שעברו על אירופה. את הצילומים ממירים למיקרופילמים שניתנים לחיפוש ואיחזור על ידי הציבור בכל אחת מ'מרכזי לימוד המשפחה' – הספריות המורמוניות הפרוסות במקומות רבים בעולם, אך לא בישראל.
העברת מידע גנאלוגי הפכה לשימוש נפוץ באינטרנט. הפורמט הגנאלוגי הנפוץ GEDCOM מאפשר אחידות ומשלוח מידע גנאלוגי בדואר אלקטרוני, וכן שיתוף במידע באתרים גנאלוגיים משפחתיים.
אתרים רבים מציעים גישה למידע גנאלוגי ולמרשמי אוכלוסין וארכיבים של מדינות שונות[9].
קיימות תוכנות ייעודיות לצורך עריכת תרשימים גנאלוגיים ואיחזור מידע גנאלוגי. הידועות יותר הן: GenoPro, דורותרי, Family Tree, ו-Gramps. חלק מתוכנות אלו ייעודיות לגנאלוגיה יהודית וכוללות מרכיבים כאזכור מיוחד לאנשים שנרצחו בשואה, או המרת תאריכים מתאריך עברי לתאריך לועזי.
יש גם אתרי אינטרנט ישראלים, "חמולה" ו"משפוחה", המהווים מקומות מפגש מקוונים לבני משפחה, לרבות אפשרות של שמירת מתכונים משפחתיים, עצי יוחסין ואלבומי תמונות. באתר "בונים עולם יהודי" של הסוכנות היהודית עוסקים בנושא בהרחבה.
אתר Geni, שהתחיל את פעולתו ב-2007 הוא אתר גנאלוגי המהווה גם רשת חברתית מקוונת, בה יש מיליוני משתמשים רשומים. האתר מאפשר בניית עץ משפחה, וחיבורו לעצים שיצרו משתתפים אחרים, תוך שמירה על פרטיות המשתמשים, כך שככל שהמרחק המשפחתי בין המשתמשים גדל, כך כמות המידע שניתן לקבל על המשתמש האחר פוחתת.
אתר נוסף הוא MyHeritage, שהוא כיום (2013) האתר השני בגודלו בעולם העוסק בחקר המשפחה ובבניית אילנות יוחסין. לאתר תמיכה מלאה בעברית, וניתן להפיק את האילן בצורה מודפסת או כקובץ PDF. Myheritage מציע שתי אפשרויות: האחת היא עבודה מקוונת באתר, והשנייה היא עבודה באמצעות תוכנה (שניתן לעדכן דרכה את האילן שבאתר).
בשנות ה-2000 פותחו שיטות המשוות בין מסדי נתונים גנטיים, לצורך קביעה של מידת הקרבה של הקשר המשפחתי. שיטה אחת שפותחה על ידי חברת Family Tree DNA מאפשרת למצוא קרבה משפחתית בין שני נדגמים (בדומה לבדיקות האבהות), ובאמצעות שיטה זו ניתן לכאורה לאתר קרבה משפחתית משוערת עד רמת קרבה של בני דודים מדרגה רביעית[10]. מפתחי השיטה טוענים כי ניתן גם למצוא מוצא גנאלוגי משותף לקבוצות אנשים ודמיון משפחתי, מהלך מאות בשנים לאחור[11].
במאמר שפורסם בשנת 2018 על ידי ד"ר אדם רתרפורד (Adam Rutherford) נטען כי אפשר להתחקות אחר שושלת היוחסין של כל אדם על ידי בדיקה גנטית פשוטה והכנסת הנתונים למודל מתמטי. במחקר שביצע ב-2013 עלה כי גם אוכלוסיות ששמרו על בידוד לאורך שנים "הצליחו" להיכנס לרשת הגנאלוגית הרחבה יותר שנפוצה בעולם כולו בדורות שלאחר מכן. כמו כן הוא טען שאפילו האוכלוסייה המבודדת של השומרונים שהיו בישראל לא הצליחה לשמור על הגנים שלה מבודדים. במחקרו ד"ר רתרפורד טען כי בכל אדם ניתן למצוא שאריות גנטיות של אנשים מההיסטוריה העתיקה של האנושות, כמו נפרטיטי, קונפוציוס ועוד[12].
בישראל פועלות שתי עמותות העוסקת במחקר גנאלוגי ומסייעות לחוקרים בתחום.
גנאלוגיה, דף שער בספרייה הלאומיתSeamless Wikipedia browsing. On steroids.
Every time you click a link to Wikipedia, Wiktionary or Wikiquote in your browser's search results, it will show the modern Wikiwand interface.
Wikiwand extension is a five stars, simple, with minimum permission required to keep your browsing private, safe and transparent.
